מאמרו של ד”ר גלר פורסם בכתב העת המדעי Haaretz
בדיחה שאני לא זוכר את מקורה הולכת ככה:
– הצילו, הוא לא נושם! יש רופא בקהל?
– אני! אני לא רופא, אבל גילמתי אחד כזה בסדרת טלוויזיה.
אתר הארץ פרסם ידיעה (23.7) על ויכוח בקהילת הפליאונתולוגים על התנוחה שבה התהלכו דינוזאורים. את הכתבה ליווה בעמוד הראשי צילום של דייוויד שווימר, שגילם את הפליאונתולוג ד”ר רוס גלר בסדרה “חברים”.
“זה לא קצת כאילו דבילי? כאילו מגוחך? כאילו מה?”, תוהה אילת, ואהוד קלדור מוסיף: “אתר הארץ – צעיר ומגניב: את מי נשים בתור אייקון בכתבה על דינוזאורים? את ד”ר רוס גלר, מהסדרה שירדה לפני 10 שנים”.
מקור הבדיחה הוא בפרסומת אמריקאית לסירופ שיעול.
השחקן שכיכב בה (פיטר ברגמן) שיחק רופא באופרת סבון והיה פותח את הפרסומת במילים “I’m not a doctor, but I play one on TV”.
למה, זה מוכיח שיש להם חושומור.
נחמד.
איפה, איפה כאן התרבותיות העמוקה, ההשכלה הנרחבת. איפה? איך יכול להיות שבפוסט שמעלה על המוקד את ההתייחסות המשעשעת בין החיים לבין הסדרה “חברים” לא יזכר אף אחד שבאותה סדרה עצמה, ג’ואי, המגלם במסגרת הסדרה דמות של רופא באופרת סבון, משתמש בדיוק בשורות האלה כאשר בארוע כל שהו מישהי לא מרגישה טוב.
באמת, אנשים? קצת תרבות.
לדעתי היה הרבה יותר הגיוני להשתמש בתמונה ששובצה למעלה מעליו, של הדינוזאור שעכשיו בדרך להכחדה.
אני מעלה בדעתי עורך טרוט-עיניים שמחפש paleontologist בגוגל ומעלה את התמונה הראשונה שהוא מוצא.
לא יודע אם זה מוכיח חוש הומור, אבל גם אני לא מבין מה הבעיה עם האילוסטרציה הזאת.
או אולי תמונה של דינוזאור? לאאאאא, זה הרבה פחות מגניב.
זה מטריד?
בעיתון המודפס בחלק א ידיעה על מטפלים בגלגול נשמות(!). אמנם נכתב שהם הוצאו מחוץ לפיקוח או משהו כזה, אבל בבוקסה מוסבר איך זה עובד. לא, בלי ביקורת.
הארץ? לאישה!
[…] הצבעתי על כך לעידו, שלא חשב שזה כל כך מוזר, אבל פרסם על זה […]
[…] הצבעתי על כך לעידו, שלא חשב שזה כל כך מוזר, אבל פרסם על זה […]