אקטיביזם נגד קווי האפרטהייד החרדיים
קווי האפרטהייד הם קווי מהדרין של אוטובוסים (ציבוריים) בהם אוסרים על נשים להיכנס מהכניסה הקדמית ולשבת בכסאות הקדמיים. מחר תהיה פעילות נגדם. מתוך הפייסבוק של ח”כ ניצן הורוביץ (מרצ):
המאבק על החופש במרחב הציבורי עולה שלב. ביום ראשון יעלו פעילים ופעילות על אוטובוסים בירושלים שבהם קיצונים חרדים דורשים הפרדה בין גברים ונשים, ובהם נשים נדרשות לשבת מאחור. מדובר בתחבורה ציבורית, שכולנו מממנים. לא נשלים עם השפלה של נשים או של כל ציבור אחר. ירושלים איננה טהרן. כולכם מוזמנים להציף את הקווים המשפילים: קווי אגד 1א’, 3, 2, 10, 15א’, 40, 49א, 56.
אחד המגיבים מדווח שהאפרטהייד זלג גם לרחובות ירושלים:
(כנראה שלשמחתי) לא הבנתי. אלו צדדים שונים של הרחוב שמותר לגברים ונשים לעבור בהם?
בכל מקום יש קיצוניים.
הטעות הגדולה של הציבור החרדי היא שעד עכשיו אף אחד לא העיז לצאת נגד הקיצוניות המטורפת הזאת, היום רוב הציבור החרדי מבין את הטעות.
באותו נושא מומלץ לקרוא http://www.bhol.co.il/news_read.asp?id=11220&cat_id=2
עליתי השבוע על אטובוס בחיפה ונוכחתי שהמקום הפנוי היחיד הינו בסמוך לאישה חרדית. כמובן שהתיישבתי. האישה מייד ביקשה סליחה, קמה, והעדיפה להעביר את רבע השעה הבאה בעמידה. עם עוד קצת מוטיבציה מצידה היא היתה יורדת לגמרי מהאוטובוס.
השוק החופשי היה מסדר את זה.
הבעיה היא כשיש שיטת זכיונות במדינה, שקובעת בדיוק למי מותר להפעיל קווים ואיפה.
מה השלבים הבא, שריפת בתי כנסת שנהוגה בהם עזרת נשים?!
אחר-כך גם נוקיע לסביות שמתעקשות להקים משפחה רק עם נשים תוך הדרה של חמישים אחוז מהאוכלוסיה?
קווי האוטובוס האמורים הם קווים שמשרתים בעיקר את האוכלוסיה החרדית. הסידור של חציית האוטובוס לשנים הוא סידור שהתקבל בהסכמה גם על ידי הנשים החרדיות, סידור שמאפשר להן להשתמש בתחבורה ציבורית בלי לחשוש שהן פוגעות באמונתן.
חלק מהעקרונות שעומדים בבסיס הדמוקרטיה הוא כיבוד אמונתו של האחר וחופש הפולחן שלו כל זמן שאלה לא פוגעים בזכויות יסוד של אחרים, לא כפיית סט-הדיעות שלי על האחר.
כשמאלנית, פמניסטית ו…(הוסף כאן תארים שמתיישבים עם השקפת העולם של ח”כ הורוביץ), אני חושבת שההפגנה הזאת היא התלהמות שאין לה שום דבר עם דמוקרטיה.
@אורית, אני מפקפק ביכולת הבחירה החופשית של הנשים בחברה החרדית. אבל לא חייבים להיכנס לוויכוח של ליברליזם מול התעקשות על זכויות אדם – הקווים הללו ציבוריים, וגם אנשים חופשיים רוצים ורשאים לנסוע בהם. ונשים חופשיות שנוסעות בהם רשאיות שלא ייכפו עליהן לשבת מאחורה. רשאיות בתאוריה: נסי להתיישב באוטובוס כזה מקדימה, ותראי כמה הם מכבדים את אמונתך וחופש הפולחן שלך.
עידו בטח לא נסעת בקווי אוטובוס לאחרונה (ולא, קו 5 הממוזג בתל אביב לא נחשב, גם לא מוניות שירות).
כירושלמית לשעבר אני יכולה לספר לך שהקווים האלה דחוסים בחלק מהדרך באופן בו אינך יכול לעמוד מבלי לערוך היכרות אינטימית עם בית השחי של שכנך.
כן, הקווים האלה פתוחים גם לאנשים “חופשיים” (דיסקליימר: אף פעם לא הבנתי את המינוח הזה), אבל התוצאה של ההתעקשות על “זכותן!!!” היא לא שמאות נשים חופשיות יישבו עכשיו בקווים שהן ממילא בקושי משתמשות בהן (שלא ברמה התיאורטית), אלא שאם המאבק “יצליח” הרי שמציבור שלם של נשים קשות-יום (וכאלה הן הנשים החרדיות בשכונות האלה), תימנע תחבורה ציבורית בהוראת הרבנים.
תאמר “זבש”ן!, עקרונות ליברלים מעל הכל”, אני רק חושבת ש”חופשי” נמדד גם ביכולת האמפתית שלו, לא רק באג’נד’לה הדמוקרטית.
לא ידעתי שבירושלים האוטובוסים לא ממוזגים. זה גם בהוראת הבד”ץ?
לא, זו פונקציה של מספר האנשים שמצטופפים באוטובוס לעומת כח הסוס של המזגן הזמן שחלף מאז הפעם האחרונה שמילאו בו גז ועוד כל מיני מדדים בהם אגד מדדה מאחור אחרי דן וחברת קווים.
@אורית
הן יסעו כמו גדולות והרבנים לא יורו להן אחרת מהסיבה הפשוטה שאין להן ברירה. כאן בדיוק תפקיד המדינה נכנס – בלא לתת להן ברירה, ברירה אשר מנוגדת להיותה של ישראל מדינה מודרנית וחופשית. הם רוצים שטעטל מזרח אירופאי? יופי להם, שימשיכו לרצות.
@okok4
את התגובה שלך, בשינוי מספר מילים, אני יכולה לדמיין מפי השר שטרית בבואו להגן על החוק הביומטרי. אבל הרי לא התכנסנו כאן כדי לנתח דמגוגיה בטקסטים, ולכן אני רק אומר שאת התפישה שלך על מהי מדינה מודרנית וחופשית שונה משלי.
חופש האמונה שלי לא נפגע מההתחשבות והישיבה מאחור, בעוד שחופש האמונה של החרדים נפגע אנושות מהצורך להתחכך בגברים/נשים בדרך לכיסא הפנוי.
להזכירך, חלק מהיותה של מדינה “מודרנית וחופשית” הוא בחופש הדת והפולחן שניתן לכלל אזרחיה, לא רק לאלה שהפולחן שלהם מתיישב עם התפיסה המערבית שלך.
@אורית, ההפרדה בין הנשים והגברים באוטובוסים היא קנאות דתית, והיא חלק משורה של כללים שנועדו להקטין את האישה בחברה החרדית הקנאית: בת מלך כבודה פנימה, שמרי על צניעותך, הסתירי את שערות ראשך, אל תשירי, את פסולה לעדות, את יכולה להישאר עגונה וכו’.
האמונה שלי היא שאסור להפלות נשים, והנוסעים בקווי המהדרין מתבקשים לכבד אותה. אה, רגע, טעות שלי, הם לא ליברלים, הם לא מכבדים את חופש הפולחן שלי, הם רק דורשים ממני לכבד את שלהם.
אורית,
חופש האמונה של החרדים נפגע אנושות מהצורך להתחכך בגברים/נשים בדרך לכיסא הפנוי. חופש האמונה שלהם גם נפגע מנשים עם שרוול קצר, תמונות של נשים על מודעות (לאו דווקא תמונות חושפניות, סתם תמונות פנים), קיומן של חנויות שמוכרים בהן אוכל לא כשר, והרשימה עוד ארוכה.
חופש האמונה שלך לא נפגע מ”התחשבות” וישיבה מאחור, אבל החופש, למשל של זוג כלשהו לנסוע בתחבורה הציבורית כשהם יושבים אחד ליד השניה, נפגע גם נפגע.
מדוע לדעתך על החילונים להסכין עם כל גחמותיו של ציבור שבוחר להפגע מכל דבר?
עידו וגם ירון
כי סובלנות לא נמדדת רק מול ציבורים סובלניים אחרים, וחופש הפולחן הוא עקרון שקיומו חשוב לי גם אם אני מעקמת את האף מול מהות הפולחן.
לא כל פולחן אני אקבל ולסובלנות גם כן יש גבולות.
אני אלחם בחרדים ובנבחרי הציבור חסרי חוט השידרה שלי, בניסיונות להכפיף את המדינה לדת, באי ההפרדת הדת מהמדינה, ובעוד אלף ואחד נושאים שמעיבים על הציביון הדמוקרטי של המדינה שלי.
מלחמה על מקומות ישיבה בקווי אוטובוסים שמשרתים – אני מזכירה – בעיקר את האוכלוסיות החרדיות בדרכם מ ואל השכונות שלהם, מפספסת את המטרה ואין בינה ובין דמוקרטיה הרבה, סתם ניסיון להכניס להם ו”להראות להם מה זה!” בשם הכאילו-נאורות.
כאשה אני מנועה מלהיכנס להר הבית באמצע התפילה למשל, בכל פעם שאני מבקרת באמירים נים קטן בנפשי הקרניבורית פוקע, בביקור במנזר בלטרון נפגעת זכות היסוד שלי להתגפף עם בן-זוגי. טאף. במבחן המידתיות, אני מעדיפה להיות סובלנית וא-ביסלה מקופחת מאשר להפגין דורסנות בשם הדמוקרטיה.
אורית וכל השאר אתם משתדלים נורא יפה להתרחק מהשאלה המהותית של ליברליזם וזכויות אדם. באמת שאין לי שום עניין לפגוע ברגשותיהם של בעלי אמונות שונות ומשונות אבל אני לא מוכנה להתחשב ב”אמונה” שהגוף הנשי הוא הפרעה לסד הציבורי ולכן צריך להחביא אותו במושבים האחוריים של האוטובוס.
דווקא נקודת המבט של הנשים שלא מעוניינות (בצדק גמור) להתחכך בנוסעי האוטובוסים מאוד מובנת בעיני, וגם אני כאישה לא דתייה אעדיף לשבת באוטובוס ליד אישה ולא ליד גבר. מצד שני אלו בדיוק הדברים שצריך להשאיר למערכות יחסים בין בני אדם ולא להסדרים של המדינה. אישה שרוצה לשבת ליד אישה או גבר שמעדיף גבר יכולים תמיד לבקש מהאדם (או האישה) שלידם להתחלף. מניסיוני בקו 400 במרבית הפעמים אנשים מסכימים לזה.
@תולי, הבעיה היא לא מה קורה אם את רוצה לשבת ליד אישה אלא מה קורה כשאת עולה לאוטובוס הזה והמקום הפנוי היחיד הוא ליד גבר. אז מה? תעמדי כל הדרך? בהצלחה.
@אורית, לפני שנים רבות באוטובוסים באמריקה הגדולה הייתה נהוגה הפרדה דומה – כושים מאחורה, לבנים מקדימה. עד שאישה אחת בשם רוז פארק סירבה לקום לבחור לבן. בפועל היא ישבה באיזור הכושים והנהג העביר את השלט שורה אחורה כדי שיהיה מקום לבחור לבן אבל הכושית סירבה לקום.
זה היה בשנת 1955 ו 54 שנים מאוחר יותר אלפי נשים בישראל זוכות לאותו היחס כמו אותם הכושים בארה”ב. עכשיו קנחי עם זה “סובלנות”.
“כיבוד אמונתו של האחר וחופש הפולחן שלו כל זמן שאלה לא פוגעים בזכויות יסוד של אחרים” – כן, אני די חושב שלמנוע נשים לשבת כרצונן באוטובוס די פוגע בזכויות שלהן. איזו התדרדרות מאז “איזהו גיבור הכובש את יצרו”
אני עם אורית, לגמרי. “במבחן המידתיות, אני מעדיפה להיות סובלנית וא-ביסלה מקופחת מאשר להפגין דורסנות בשם הדמוקרטיה”. משפט יפה כל כך שאני מצטערת שלא אני כתבתי אותו.
@ברכה – או במילים אחרות, את נותנת לחרדים להפגין דורסנות בשם הדמוקרטיה ואת פשוט מתכופפת בנוחות.
מישהו בכלל שאל את החרדיות אם זה מה שהן רוצות?
כי למיטב ידיעתי (ולצערי הרב) לפחות חלקן רואות בזה כבוד על כך שהן מסייעות לאברכים “להישאר טהורים” (נשבעת ששמעתי את זה).
בכל אופן, מדובר בקווי אוטובוס שעוברים בעיקר בשכונות חרדיות ועל קו י-ם ב”ב כך שדי בפירוש קווים אלו מיועדים לחרדים (אגב, הם גם עולים פחות מקו אוטובוס רגיל)
בעיני זו פרובוקציה מיותרת שתעשה, כנראה, יותר נזק מאשר תועלת.
@שירן, הן רואות בזה כבוד כי שטפו את מוחן להאמין שזה כבוד. זה לא שונה בהרבה מאישה מוכה שמדקלמת כמנטרה את “זה הגיע לי”.
@שירן, לנתיב הקו אין משמעות. זה קו ציבורי מסובסד שמיועד לציבור הישראלי ולפיכך אינו צריך ל”ישר קו” עם גחמותיו של ציבור כלשהו, יהיה אשר יהיה. אם לא נאה להם השימוש שילכו ברגל או שיפעילו קווים פרטיים (נראה אותם מממנים את זה מכיסם).
ההסכמה שלך (ושל אורית) עם הדיכוי הפונדמנטליסיטי הנחשל הזה במסווה של ליברליות וקבלת האחר היא תמוהה ומעוררת חלחלה.
@ניצן: כנראה שהאגו שלי כלוחמת לזכויות אדם לא מספיק מחוזק. בעיני אתם לא שונים מהאמריקאים שבאים ללמד את העיראקים דמוקרטיה מהי. התנשאות תרבותית (אנחנו יודעים מה טוב לנשים של הדוסים יותר טוב מהן) היא לא דרך טובה במיוחד לפתור בעיות.
@ברכה, הנשים של הדוסיות יכולות לעשות מה שבראש שלהן, מה שלא מקובל עלי זה שהחברה החרדית כופה באלימות את ה”חופש פולחן” שלה על החברה החילונית. את אומרת שזה רק אוטובוס אבל זה בדיוק אותו סיפור כמו פתיחת חניון קרתא בשבת, הניסיון שלהם לסגור רחובות בשבת, הניסיון שלהם למנוע את מצעדי הגאווה וכדומה.
חופש הפולחן: העיתונאים ליוו את מאסרו של בניזרי, העיתונאיות סולקו באלימות.
ברכה, לא יודעת לגבי ירושלים, אבל כרגע עומדת (עמדה?) בבג”צ עתירה של נשים חרדיות מביתר עלית (או שאולי כן ירושלים? לא זוכרת) נגד הקווים הנפרדים. ככה ש,כן, בהחלט אפשר לומר שגם הנשים החרדיות – לפחות חלק מהן – ממש לא בעד הקווים האלה. ואגב, גם לא מעט מהגברים החרדיים מתנגדים לקווים האלה שמונעים מהם לשבת באוטובוס כל המשפחה יחד. רק שכשמדובר בקהילה סגורה ומסוגרת כל כך, לכי תנסי לומר משהו.
חופש הפולחן: חרדים פוקדים את בתי תושבי שכונת בית הכרם ודורשים מהדיירות להתלבש בצניעות. במקביל נשלחו לכל בתי התושבים איגרות המפרטות את כללי הצניעות
[…] • אקטיביזם נגד קווי האפרטהייד החרדיים […]