גניבה בחסות קווי ההפרדה
על קווי האפרטהייד, קווי ההפרדה בין נשים וגברים באוטובוסים, כתבתי פה לא אחת (לינקים בתחתית הפוסט). שמוליק ליברמן מהבלוג “תבוא מחר” עיין בפרוטוקול ישיבת ועדת הכלכלה 31.5.2010, שעסקה בהצעת חוק לתיקון התעבורה – אכיפת חובת התשלום בנסיעה באוטובוס, וגילה שם נתון מעניין. יו”ר דירקטוריון חברת סופרבוס, אלי בליליוס, סיפר שבחברה שלו יש בעיה קשה של התחמקות מתשלום בקווי ההפרדה:
אני רוצה לדבר על הנקודה העיקרית – הנהג. אמצעי האכיפה היחידי שלו הוא באמת ללכת למשטרה. וזה בלתי אפשרי. בחוק הזה אנחנו משחררים את הנהג מאחריות לדאוג לכל אותם האנשים הנורמטיביים שלא משלמים, והבעיה היא האנשים הנורמטיביים, לא הפושע או זה שאין לו כסף או הקמצן. הבעיה היא עם אנשים שעולים עם שני ילדים וצריכים לשלם על אחד, ולא משלמים; הבעיה היא עם אוכלוסיות זכאים שהם לא באמת זכאים; אלה שעולים בלי “אזרח ותיק” ונראים זקנים, והם אומרים שהם “אזרח ותיק”. יש 10%-5% אובדן כספים בגין אי תשלום, וזה הרבה מאוד כסף. […] אני מעריך את זה לפחות ב-5%. לא כולל המהדרין ששם יש 30% אי תשלום בגלל עלייה מאחור. המטרה שלנו בסופו של דבר היא שהנהג לא יהיה אחראי בכלל על הגבייה. כשיש כרטיס חכם, מכשיר הוולידטור מציג את הכרטיס החכם, ולא צריך שהנהג, במקום להתעסק בנהיגה ובבטיחות יתעסק עם גבייה. אבל מה יקרה? אם נשחרר את הנהג מגבייה 30% מהנוסעים לא ישלמו. פה יש מקל – […] זכות האכיפה. שייתנו קנס.
למה לחכות לחקיקה, בליליוס? פשוט תבטל את קווי ההפרדה.
• עוד על קווי ההפרדה:
• אקטיביזם נגד קווי האפרטהייד החרדיים
• חרדים מנסים להפוך את קו 140 של דן לקו הפרדה מפלה נשים
חרדים מנסים להפוך את קו 140 של דן לקו הפרדה מפלה נשים
הפוסט הזה הוא העתק של מכתב ששלחתי לגורמים בחברת דן, במשרד התחבורה ובנציבות תלונות הציבור ובמקביל לעיתונאים, אחרי שנמאס לי להרגיש מושפלת מידי יום. המכתב עוסק בתופעה נקודתית של קו אוטובוס אותו חרדים מנסים להפוך בכח לקו הפרדה ותוך כדי מטרידים ומשפילים נוסעים אחרים, אבל הוא נוגע לכל אחד ואחת. היום זה קו אוטובוס חילוני שמנסים להפוך למופרד, מחר זה מקומות בילוי סגורים, סנקציות על מסעדות לא כשרות, איסור על מכירת חמץ בפסח ואפשר להמשיך בנסיונות הכפייה הדתית ברשימה שתכפיל את אורך הפוסט. אומרים שכל מסע גדול מתחיל בצעד קטן. עיזרו לי להפיץ את הפוסט הזה, שתפו אותו עם חברים, הגיבו והזמינו אחרים להגיב – כל תגובה שלכם, מחאה, והתייחסות היא חשובה. בשביל החופש של כולנו.
[עדכון] אירוע מחאה יתקיים ב-28.2 [\עדכון]
המכתב המלא:
קו מס’ 140 הוא קו אוטובוס עירוני המפעילה חברת דן ומקשר בין בת-ים, חולון, תל-אביב, רמת-גן ובני-ברק. זהו קו אקספרס חדש יחסית בן מספר שנים שנוסע דרך נתיבי איילון, ולמעשה וזוהי הדרך המהירה ביותר להגיע מבת-ים לת”א או ר”ג וההיפך בתחבורה ציבורית, בהיעדר קווי אקספרס אחרים או רכבת בעיר. האלטרנטיבות לו הן שני קווים, 40 ו-42, שהנסיעה בהם אורכת כשעה יותר מבקו 140. מסלול הקו נותן מענה למאות נוסעים מידי יום שנוסעים למקומות עבודתם בת”א ור”ג מבת-ים וחולון, משום שהוא עובר באיזורי עסקים מרכזיים כמו קניון עזריאלי, תחנת רכבת מרכז, מתחם הבורסה, קניון איילון ורמת-החי”ל. הקו מתחיל את מסלולו בשכונת באבוב בבת-ים, שכונה חרדית, ומסיים אותו במסוף קהילות יעקב בבני-ברק, ולכן הוא משמש גם קהל גדול מאוד של חרדים.
בימי ראשון וחמישי, בהם הציבור החרדי נוסע אל הישיבות ובחזרה, נוסעים בו אזרחים רבים עם מזוודות, שקיות קניות, עגלות ילדים וציוד רב שהופך את המעבר באוטובוס למסוכן וכמעט בלתי אפשרי. סוג האוטובוס המשמש את הקו הוא מפרקי (“אקורדיון”) וללא תא-מטען, ולעתים קרובות הציוד מונח על מקומות ישיבה שניתן להשתמש בהם, אך הנוסעים מסרבים להוריד אותם או לא יכולים בגלל העומס הרב.
לעובדה זו לכאורה אין חשיבות, אלא שלאחרונה נוסעים בקו מנהיגים כפייה דתית על הנוסעים בו, בעיקר בימים ובשעות בהן יש רוב חרדי בקו.
כמי שנוסעת בקו הזה באופן קבוע ויום-יומי מיום הקמתו, הייתי עדה ואף חשתי על בשרי בחודשים האחרונים בתופעה שהולכת ומחריפה של כפייה דתית וניסיונות ליצור הפרדה בין גברים ונשים באוטובוס, בקו שהוא כאמור קו רגיל העובר באיזורי העסקים המרכזיים ביותר בגוש דן, ולא קו הפרדה בסביבה חרדית. לעתים קרובות, אברכים מבקשים מנשים לקום ולשבת ליד אישה אחרת על-מנת שהם יוכלו לשבת בהתאם לאמונתם. הבקשה, שלכשעצמה לא לגיטימית ומפריעה לרווחתם של נוסעים אחרים בקו, לעתים מסתיימת ללא מהומות כאשר האישה בוחרת להיכנע ולהיענות לבקשה, או שלא להיענות לה. במקרים רבים אחרים, הבקשה הופכת לדרישה, וגברים חרדים משפילים נשים חילוניות בקו שלא נענות לבקשתם בקללות, צעקות ואיחולים כאלה ואחרים מבלי שעשו דבר.
במקרה שחוויתי על בשרי, ביקשתי לשבת במקום הפנוי האחרון שנותר באוטובוס, ספסל ישיבה לשניים שבאחד המושבים בו ישב גבר חרדי. ביקשתי ממנו לאפשר לי לשבת וזה סירב. אותו נוסע הטיח בי שאין שום סיבה שהוא יעמוד כדי שאני אשב, ופתח ברצף של קללות, גידופים והשפלות על חוצפתי, פריצותי ושלל אסונות של העם היהודי בהם אני אשמה, משום שביקשתי לשבת במקום פנוי באוטובוס, עליו שילמתי מחיר נסיעה מלא.
המקרה הזה הוא רק אחד מיני רבים שהייתי עדה להם וחוויתי ונדמה כי מיום ליום התופעה הולכת ומחריפה. כנוסעת קבועה בקו נראה כי ציבור הנוסעים החילוני מתרחק מהקו כדי להימנע מחיכוכים ועימותים, ורוב חרדי בנסיעות משליט טרור על הנוסעים החילונים שהפכו בו למיעוט. הנסיעה בקו 140 עבור חילונים, ובייחוד לנשים חילוניות, הפכה למסע השפלות וחיכוכים בלתי אפשרי עם קומץ של קיצונים שמפריעים לרווחת הנוסעים ולמהלך התקין של הנסיעה.
לא ייתכן כי נשים יושפלו על בסיס יום-יומי רק משום שהן נשים, או שקומץ של קיצונים ישליט טרור באלימות מילולית ואיומים באלימות פיזית על נוסעי תחבורה ציבורית. זהו דפוס המתאים למשטרים חשוכים ממאות קודמות, ובהחלט לא למדינה דמוקרטית בשנת 2010. על חברת דן שמפעילה את הקו להתייחס לבעיה ולספק פיתרון שיספק את כלל ציבור הנוסעים בקו.
אם חברת דן מעוניינת להנהיג מדיניות השמורה למדינות חשוכות ולהפוך את הקו לקו הפרדה, עליה לעשות זאת ולספק קו חלופי לחילונים. אם לא:
1. על חברת דן לספק פיתרון לבעיית עומס הציוד האישי של הנוסעים בקו, שחוסם את נתיבי המעבר באוטובוס ומסכן את שלומם של הנוסעים.
2. על נהגי האוטובוס להתערב במקרים מהסוג שתוארו ולוודא כי כל הנוסעים בקו ייסעו בו ללא הטרדות והשפלות תוך שמירה על כבודם.
3. על חברת דן לספק שילוט מתאים באוטובוסים המבהיר שהקו הינו קו רגיל ובו נוסעים גברים ונשים ללא הפרדה.
העתקים:
מנכ”ל דן חברה לתחבורה ציבורית בע”מ, מר שמואל רפאלי
נציב קבילות הציבור, חברת דן לתחבורה ציבורית בע”מ, מר משה קריטי
שר התחבורה, חה”כ ישראל כץ
נציבות תלונות הציבור
ר’ עיריית בת-ים, מר שלומי לחיאני
ר’ עיריית רמת-גן, מר צבי בר
ר’ עיריית תל-אביב, מר רון חולדאי
אתי סורוז’ון היא סטודנטית לתקשורת באוניברסיטה הפתוחה, מנהלת לקוחות בבלינק, בלוגרית ומנהלת פורומים
עוד על קווי אפרטהייד וכפייה דתית >>
אקטיביזם נגד קווי האפרטהייד החרדיים
קווי האפרטהייד הם קווי מהדרין של אוטובוסים (ציבוריים) בהם אוסרים על נשים להיכנס מהכניסה הקדמית ולשבת בכסאות הקדמיים. מחר תהיה פעילות נגדם. מתוך הפייסבוק של ח”כ ניצן הורוביץ (מרצ):
המאבק על החופש במרחב הציבורי עולה שלב. ביום ראשון יעלו פעילים ופעילות על אוטובוסים בירושלים שבהם קיצונים חרדים דורשים הפרדה בין גברים ונשים, ובהם נשים נדרשות לשבת מאחור. מדובר בתחבורה ציבורית, שכולנו מממנים. לא נשלים עם השפלה של נשים או של כל ציבור אחר. ירושלים איננה טהרן. כולכם מוזמנים להציף את הקווים המשפילים: קווי אגד 1א’, 3, 2, 10, 15א’, 40, 49א, 56.
אחד המגיבים מדווח שהאפרטהייד זלג גם לרחובות ירושלים:
כבוד ראש הממשלה, מר לבני ציפורי
דורה קישינבסקי הצביעה כאן על בעייתיות בתמונה של ציפי לבני בכרזות הבחירות של קדימה. בשכונות מסויימות בירושלים ובבני ברק אין בעיה כזאת – מודעות הבחירות של יו”ר קדימה והמועמדת לראשות הממשלה פורסמו שם בלי תמונתה – כנראה כחלופה לכך שהיא תפורסם עם התמונה ותושחת. לפי הארץ, בירושלים לפחות מדובר בחוזה של חברת השלטים עם העירייה, שאוסר פרסום תמונות נשים במספר אזורים חרדיים בעיר, “זאת כדי לא לפגוע ברגשותיו של הציבור החרדי במקומות הללו”, לשון הדיווח.
לבני היא מועמדת לראשות ממשלה עם אג’נדה חילונית, שכוללת בין השאר נישואים אזרחיים, שאמרה באחרונה כי “ישראל היא לא מונופול של רבנים. ישראל היא מדינה יהודית, אך מדינה יהודית אינה מדינת דת אלא בעיקר מדינת לאום” וכי “קדימה תייצג את ישראל ותקבע את הזהות שלה כמדינה יהודית, בלי למכור את המדינה לחרדים בדרך. זה עניין לאומי ולא רק דתי”.
איך מסתדרת האג’נדה הזאת עם ההסכמה להסיר את תמונתה של לבני? דוברה של לבני, גיל מסינג, אמר להארץ: “יש מספר מקומות ספורים בכל הארץ, בעיקר בירושלים, שבהם לא עלתה התמונה כדי לא לפגוע ברגשות הציבור במקום ואנו מכבדים את רגשות הציבור”.
לא אתווכח עם “רגשות” שנפגעים מתמונת פנים של מועמדת לראשות ממשלה. אבל יש לי ויכוח עם החלטתה של המועמדת. בכבדה את הרגשות החרדיים והסכמתה להסיר את תמונתה משלטי החוצות, לבני נותנת הכרה ולגיטימציה לאמירה שתמונת פנים של אישה היא פגיעה ברגשות הציבור, ובהשלכה – שמקובלים עליה השוביניזם והאפליה נגד נשים בציבור החרדי (ואין בכך טענה מצדי שאין אפליה ושוביניזם בציבורים אחרים).
אם לבני רוצה שנאמין שאאמין לה שהיא וקדימה מייצגות פוליטיקה חילונית שלא מוכרת את המדינה לחרדים, עליה לברור בקפידה אילו אמונות ורגשות דתיים היא מכבדת (אין פסול, למשל, בשמירה על כשרות בארוחות רשמיות ובהימנעות ככל הניתן מנסיעות רשמיות בשבתות וחגים), ומול אילו היא מביעה סלידה והתנגדות (יש פסול, למשל, באוטובוסי אפרטהייד עם הפרדה משפילה ומדירה בין גברים לנשים, במונופול דתי על נישואים וגירושים, בהלבשת נערות בשקים בטקס חנוכת גשר בירושלים ובהעלמת פרצופה של מועמדת מכרזת בחירות, כי פרצוף של אישה פוגע ברגשות). הכרה ולגיטימציה לדברים כאלה הן פגיעה בעקרונותיי ובאמונותיי החילוניים. לבני צריכה להחליט מי היא רוצה שיבחר בה ואת מי היא נאלצת להעליב.
הערות
• אני מתנגד לשלטי חוצות, בטח בהיקף שבו אנחנו רואים אותם היום, וחושב שהמרחב הציבורי צריך להיות הרבה יותר נקי מהם.
• יש לי בעיה, בין שאר הבעיות שלי עם השלטים הללו, עם השימוש המחפצן שהם עושים בגוף האדם ובפרט האישה. אם קדימה היתה מפרסמת את עצמה כך, היה לי קשה יותר לטעון נגד נפגעי-הרגשות. אבל הם עשו לי עבודה קלה כשבחרו להיפגע מתמונת פנים.
• וברור שהיה מעניין יותר לראות קמפיין עם מסרים בעלי משמעות, ולא הבטחת “מה שטוב למדינה” מעורפלת ופטרנליסטית (מטרנליסטית?) מתנשאת שאומרת, “יהיה בסדר, תסמכו על הבובה-על-חוטים-דה-ז’ור של אדלר”.
• לא הייתי מצביע לקדימה עם מקל, כך שהקריאה ללבני להחליט מי יבחר בה לא נוגעת אלי אישית, אלא לאנשים, חילונים ולא חילונים, שחשים כמוני בסוגיה הזאת.
מה דעתכם על קווי האפרטהייד?
בקווי אוטובוסים שמשמשים חרדים, “קווי מהדרין”, נהוגה הפרדה בין גברים ונשים – הגברים יושבים מקדימה, הנשים מאחורה, מבחירה, בטח שמבחירה, כמו שאני יכול לבחור לשלם עמלת שורה לבנק פועלים או לבנק לאומי. הנשים גם נדרשות, מבחירה כמובן, להיכנס לאוטובוס מאחורה, כנראה כדי שלא יחוו חופש פתאומי שיעלה להן לראש והן יתפתו לשיר או להתפשט חו”ח או להתנער מהתפקיד המכווץ שהחברה שלהן מועידה להן או להילחם על הזכויות שלהן פתאום ככה, באמצע היום, באמצע האוטובוס. ממש כמו בארה”ב של רוזה פארקס.
שר התחבורה (זה שאול מופז, זוכרים?) הקים ועדה לבדיקת הסדרי ההסעה בתחבורה הציבורית בקווים חרדיים, בראשות המפקח הארצי על התעבורה. הוועדה רוצה לשמוע מה הציבור (זה אנחנו, זוכרים?) חושב על זה. אפשר לשלוח להם את זה עד יום שני לאימייל vaada@mot.gov.il או לפקס 03-7608667. פרטים נוספים כאן.
מה זה פה?
רוצה להפיק פודקאסט?
המלצת סייברסייבר (מ)
פרנסה
