חוברת צביעה לרצח רבין

פוסט של שחר גולן


01-specials_assassination_of_rabin_family_activity_israel_2006-noa_ben_artzis_eulogy

בשנת 2006 ערכתי בירושלים פעילות לכל המשפחה בנושא רצח רבין. עבור הילדים הכנתי דפי צביעה המבוססים על תמונות החקוקות בזכרון הקולקטיבי של כולנו, ועבור ההורים הצבתי ארבע טלויזיות בחדר שהראו את הארועים עצמם כולל סרט קמפלר, ההכרזה על המוות בחדשות, ההספד של קלינטון והלוויה הממלכתית.

02-specials_assassination_of_rabin_family_activity_israel_2006-yaacov_eilon_announcing_pm_demise

העבודה מנסה לקחת את תהליך ההנצחה של ראש הממשלה אל מחוזות האבסורד כביקורת על פספוס ההזדמנות להפקת לקחים אל מול הנטיה לרדד ולשטח את הדיון. מערכת החינוך נוטה להציג לתלמידים את רבין כסבא חביב – ואלו בתמורה יודעים לדקלם ש-“אסור לרצוח מישהו רק בגלל הדעות שלו”. לשיטתי כבר 14 שנים אף גורם לא מעונין ללמד לקחים רחבים יותר כמו פלורליזם, קבלת האחר וכיצד ריבוי דעות והעלאת רמת הדיון הציבורי יכולים להעשיר ולחזק את החברה.

03-specials_assassination_of_rabin_family_activity_israel_2006-aaron_barnea_announcing_pm_demise

ניתן להוריד את חוברת הצביעה כאן.

___________________
היה זה פוסט של שחר גולן, אמן דיגיטלי ומנהל בלוג באנגלית על תרבות מודרנית, frgdr.com, שם אפשר לקרוא גירסה של הפוסט הזה באנגלית

תגובות

4 תגובות לפוסט “חוברת צביעה לרצח רבין”

  1. תפוזלה on 30 באוקטובר, 2009 10:58

    כן, באמת נמאס לשמוע את ה”אסור לרצוח מישהו רק בגלל הדעות שלו” הזה. ראיתי בחדשות, וגם שמעתי מהאחיין איך זה כל מה שיש להם להגיד בנושא. במערכת החינוך נורא מתמקדים בזה משום מה, שהרצח היה כל כך נורא בגלל (ואך ורק בגלל?) שהוא נבע מחילוקי דעות.

    רגע, ולרצוח מישהו בגלל סיבה אחרת מחילוקי דעות זה בסדר? ולרצוח ראש ממשלה באופן כללי, נניח סיבה מוצדקת, זה לא כזה נורא? לא יודעת, עוד הייתי עלולה להגיע למסקנות האלה. מי בכלל מגדיר מה מוצדק ולא מוצדק?

    אם חושבים על זה, נשמע לי כמו ניסיון של משרד החינוך דווקא להגיע בדיוק לאותם ערכים שעליהם דיברת, קבלת האחר וריבוי דעות כנקודת התחלה מצוינת לדיון ציבורי שיוביל למימוש איכותי של דמוקרטיה. אלא שהניסיון הזה נכשל כישלון חרוץ, כי לאחר שהרעיונות עברו תחת מכבש מערכת החינוך הממלכתית והפכו לפיתה נשארו מהם רק סיסמאות ריקות מתוכן שאם משקיעים שניה בלחשוב עליהן, קולטים כמה הן עלובות ומטומטמות ללא ההקשר רחב שלהן שאבד אי שם בין המפקחת המחוזית למנהלת למחנכת לרכזת השכבתית שמארגנת את טקסי יום השואה/זיכרון/רבין החלולים.

  2. יובל on 30 באוקטובר, 2009 11:03

    קמפלר, לא קמפנר.

  3. אייל on 30 באוקטובר, 2009 15:41

    ניסיתי לצבוע, אבל במקום קלינטון יצא לי כרובי בחליפה ורודה

  4. Drazick on 30 באוקטובר, 2009 22:25

    היום מלמדים את הילדים להיות כל כך פוליטיקלי קורקט, כל כך מיינסטרים לך תבנה על זה מדינה…

    מזל שיש להם את יוטיוב להכנס ב”שר_וטה” של השכבה.

    אין כבר לאף אחד אמירה, משהו ששווה ללכת עליו מכות.
    אנחנו יולדים אותם ממוסדים כאילו היו בני שלושים ואחר כך מתפלאים למה הם לא מתלהבים ממשכנתא ואדישים לפוליטיקאים.

פרסום תגובה

עליך להתחבר כדי להגיב.