עורך “העיר” עייף

פוסט של אייל בר חיים


מה שכן, ייתכן שישנה עייפות מסוימת בבסיס התפיסה שלי.

אלון עידן, “העיר” 16.7.2010.

אלון עידן עייף. מסתבר שעייפות זה הטרנד החדש. העיתונאות החדשה, המגניבה, זו שאנחנו אמורים לצרוך כאלטרנטיבה לעיתונאות הישנה, שהיא כנראה נמרצת ומלאת חיים.

אלון עידן עייף, לא מקריסת הדמוקרטיה, כמו שהעיתון שלו הראה שבוע קודם, לא מגזענות, הומופוביה, עונת היובש או מכל אותם נושאים בוערים שיכולים לעניין את קהל הקוראים, המדומיין או לא, של העיתון אותו הוא עורך. הוא עייף מסיבות אחרות. אחרי שצעד עם הסופרג’יסטיות, נלחם למען זכות האישה על גופה, פעל למען ייצוג נאות של נשים בתקשורת ולקח קורס בחירה עם קתרין מק’ינון, אלון עידן התעייף מהפמיניזם.

מדוע דווקא הפמיניזם מעייף אותו? להלן ההסברים: לפי אלון עידן, הפמיניזם לא ישיג את מטרותיו. כאילו שהמאבק בכיבוש, שממריץ אותו כל כך, נוחל הצלחות על ימין ועל שמאל. עוד הוא מסביר, שהדרישה להתגבר על ייצרו היא מוגזמת לפחות כמו הדרישה מילדים בגיל שלוש להיגמל מחיתולים.

אבל בעיקר, פמיניזם מעייף את אלון עידן כי הוא לא נוח לו.

לא נוח לו שאסור לו לכתוב על כל מה שהוא רוצה. הוא יושב מול הטלויזיה ולא יכול לכתוב כל דבר שעובר לו בראש. אם יעלה על הדפוס את יצירת המופת שהגה בה, אל מול הטלוויזיה, מיד יותקף, יוחרם וידוכא. למעשה, את הגיגי הכורסא של אלון עידן אפשר לקרוא רק במחתרת הסודית והמאוד מגניבה.

לפני שבועיים ארעה תקלה. מנגנון הרשע הפמיניסטי השולט בתקשורת נתן לאחד ההגיגים של אלון עידן לחמוק מבעד למסננות המגדר וגם אנחנו, שאיננו נמנים עם המחתרת המגניבה, זכינו לראות טקסט שאינו נכנע למגבלות האימתניות של הפוליטיקלי קורקט הפמיניסטי: להג חרמני על יעל בר זוהר.

כמו כל טקסט שמתיימר להיות חתרני ומגניב על ידי חיפצון נשים, גם הטקסט המקורי של אלון עידן היה טקסט משעמם וחתרני בשקל. התייחסות לא רלוונטית לאיברי גוף של גברים או נשים היא פרובוקציה לשם הפרובוקציה וההיתממות היא הכי מנחם בן של טרום האח הגדול. אתם רוצים לכתוב ניו ג’ורנליזם? קודם כל תכתבו טוב. אתם רוצים לחפצן נשים? בשביל זה המציאו את המילואים.

אייל בר חיים הוא דוקטורנט בחוג ללימודי עבודה באוניברסיטת תל אביב. הוא כתב על צילום אנשים בניגוד לרצונם בגליון נובמבר 2009

תגובות

תגובות

Powered by Facebook Comments

תגובות

10 תגובות לפוסט “עורך “העיר” עייף”

  1. דני E on 22 ביולי, 2010 15:23

    עייפתם אותי כבר עם “צילום אנשים בניגוד לרצונם”

  2. דרקונית on 22 ביולי, 2010 17:27

    אהבתי את “אתם רוצים לחפצן נשים? בשביל זה המציאו את המילואים” והכי אהבתי את תמונת הגמד.

  3. איה on 22 ביולי, 2010 18:35

    לפני מאש שנים ופחות הפמיניסטיות (והפמיניסטים) נלחמו על זכות נשים להצביע. לפני שישים שנה, על זכות נשים לעבוד, לפני ארבעים שנה על זכות נשים לעבוד בעבודות שלא נחשבו “נשיות”. על הכרה וענישה על הטרדה מינית ואונס מצד בן זוג / במשפחה ועל בניית מערכים לתמיכה בנשים שנאנסו / הוטרדו.

    הפמיניזם עובד, ועובד יופי, למעשה, הרבה יותר מהמאבק בכיבוש.

    הוא מתעצבן שהוא לא יכול להיות דוחה, מתנשא וגזען? נו, בסדר.

  4. יוסי on 22 ביולי, 2010 22:27

    מה שמפתיע בכל הסיפור הוא שכזה אינפנטיל בור הוא עורך העיר. מצד שני, מי היה מאמין ששי גולדן הוא עורך מוסף הארץ. הולך ומיטמטם הדור.

  5. משתמש אנונימי (לא מזוהה) on 23 ביולי, 2010 00:24

    אני חושב שטור כזה, מוכיח עד כמה “האקדמיה” בארץ היא לא יותר מבלון נפוח וריק. כאחד שקרא את שני הטורים, אין לי אלא להסיק שהדוקטורנט המכובד, כנראה אינו מצטיין בהבנת הנקרא.
    ועדיין, באמת חמורה מאד ההתייחסות שלו לחזה של יעל בר זוהר. הוא היה צריך להתייחס יותר לדעותיה המסעירות בנושאים כמו דת ומדינה, תהליך השלום והאם פרויד עדיין רלוונטי.
    אתה לא יותר ממבייש את הפמיניזם.

  6. עוד אנונימי on 23 ביולי, 2010 02:58

    Anonymous, אתה לגמרי צודק. מתפקידם של מבקרי טלויזיה ועיתונאים לשתף אותנו במה שהם היו רוצים לראות ליעל בר זוהר, מיכל אמדורסקי ויונית לוי. כשמדובר באילו מאיתנו שמתקשים למצוא בעצמם פורנו באינטרנט זו ממש מצווה וחובה מוסרית של בבוני השמירה של הדמוקרטיה.
    ולשאלתך, פרוייד עדיין רלוונטי. ודווקא באמת היה מעניין לבדוק מה זה אומר על אלון עידן.

  7. דניאלה on 23 ביולי, 2010 10:09

    איזו דרך נפלאה נפלאה נפלאה לפתוח את סוף השבוע.
    תודה לך על המתנה הזו שכתבת לי.

  8. משתמש אנונימי (לא מזוהה) on 23 ביולי, 2010 22:24
  9. צפריר כהן on 24 ביולי, 2010 10:45

    אייל בר־חיים פוסל את כל מי שאינו סוּפר פמיניסטי? את כל מי שמעז להשוות את יעל בר־זוהר מהפרסומת ליעל בר־זוהר מהחיים?

    מרגיז לראות שכולם התמקדו בפיסת החרמנות הקטנה שנחשפה, ואף אחד לא התייחס לטענה המשפילה באמת שבפסקה 3 שלו. אולי בגלל שהיא נכונה, ושיעל בר־זוהר היא באמת חפץ להשגת כסף.

    אהבתי במיוחד את טכניקת הניפוח. שני קישורים שונים לכל מאמר, כדי לגרום לכל העניין להראות גדול בהרבה ממה שהוא.

    עו אנונימי, יש לו כישורי חיפוש מינימליים. וע”מ להמחיש את הנקודה הזו היא צירף תמונה אחרת של בר־זוהר עם מחשוף קצת יותר רציני. אבל אולי לא קראת את כל הקישורים.

  10. תולי on 24 ביולי, 2010 16:57

    צפריר, “פוסל את כל מי שאינו סופר פמיניסטי” נשמע קצת כמו הסיפור על אוהד ביתר שהואשם בגזענות ואמר בתגובה משהו כמו “מאז ומעולם התיימרתי להיות גזען”.
    ההערה של אלון עידן וההנחה שלו שזכותו להעיר הערות חרמניות על כל אישה שלובשת מחשוף “רציני” (אתה מודד בסנטימטרים? או סתם דתי?)פגעה בהרבה מאוד נשים את זה אתה יכול גם לראות לפי התגובות למאמר המקורי ולהתממות שלו אחריה, והתגובה האלימה והפרחית שלו אליהן הייתה כבר הרבה מעבר לסתם הערה מיותרת.

פרסום תגובה