כל קיץ, כמו שעון, שטרסלר ממחזר
“ושוב מגיעה התקופה בשנה בה שטרסלר מפרסם את המאמר הקבוע בנוסח הקבוע נגד מועד החלפת שעון הקיץ. אני מקווה שלפחות לא משלמים לו על הטור הממוחזר”, כתב יובל בטוויטר. השוואה מפורטת בין המאמרים (הקיץ הקצר בעולם, 10.10.2008; הקיץ הקצר ביותר בעולם, 25.9.2009; שעון חורף באמצע הקיץ, 27.8.2010) מאששת את הטענה.
החטא הקדמון
2008:
הסיפור התחיל בכנסת בשנת 2005, כאשר הוויכוח על אורך ימיו של שעון הקיץ התעורר מחדש. במקום לדון בנושא מזווית חברתית וכלכלית, התווכחו חברי הכנסת על אורכם של ליל הסדר ויום הכיפורים. ח”כ דוד אזולאי מש”ס וח”כ זבולון אורלב מהמפד”ל אמרו ששעון הקיץ חייב להתחיל רק לאחר ליל הסדר ולא בתחילת אפריל, כמקובל בכל מדינות המערב, כי “עד שיגיעו לגניבת האפיקומן, הילדים כבר יירדמו”. כלומר, עייפות הילדים היא שתקבע לנו מתי מתחיל הקיץ.
בעניין יום הכיפורים טענו אותם חברי כנסת, שיש להקל על הצום, כאילו מונו על ידי ההשגחה העליונה להחליט על מבצע הקלה. הם אמרו שצריך לעבור לשעון חורף לפני יום הכיפורים, כדי שהצום ייגמר שעה אחת מוקדם יותר. אבל מדובר בהקלה די מוזרה, כי הצום נמשך בכל מקרה 25 שעות, שלא לדבר על כך שכל מטרתו היא לענות את הנפש.
לבסוף הושגה פשרה עם חברי הכנסת החילונים, לפיה שעון הקיץ יחל בזמן, בתחילת אפריל, כמו בכל העולם, אך הוא יסתיים לפני הזמן – בשבת שבין ראש השנה ליום הכיפורים – כדי “להקל” על הצום.
2009:
את “ההישג” הזה השיגו עסקני החרדים והדתיים בשנת 2005. הם ניצלו לרעה את כוחם הפוליטי בכנסת כדי להתעלל בחילונים וגם כדי לשים את עצמם מעל למצוות. הרי כתוב בתורה במפורש (ויקרא, כ”ג, כ”ז) “בעשור לחודש השביעי הזה יום הכיפורים… ועיניתם את נפשותיכם”. אם כן, מי שמם “להקל”? בוויכוח בכנסת לפני ארבע שנים ניסו ח”כ דוד אזולאי מש”ס וח”כ זבולון אורלב מהמפד”ל לפגוע בשעון הקיץ גם בנקודת התחלתו. הם רצו שיתחיל רק לאחר ליל הסדר ולא בתחילת אפריל, כמקובל, כי “עד שיגיעו לגניבת האפיקומן, הילדים כבר יירדמו”. כלומר, הרגלי השינה ומשחקי האפיקומן של הנכדים של אזולאי ואורלב היו אמורים להכתיב לעם ישראל את השעון. זה לא שיגעון?
למרבה המזל, הם ויתרו על הטירוף הזה, אך לא הסכימו לוותר על “ההקלה” ביום הכיפורים.
2010:
במאבק שהתנהל בכנסת ב-2005 דרשו חברי הכנסת החרדים והדתיים, ששעון הקיץ יסתיים לפני יום הכיפורים – והצליחו. ח”כ דוד אזולאי מש”ס וח”כ זבולון אורלב מהמפד”ל רצו גם לקבוע, ששעון הקיץ יחל רק לאחר ליל הסדר כי “עד שיגיעו לגניבת האפיקומן, הילדים כבר יירדמו”, אבל את הטירוף הזה הם לא הצליחו להשיג.
הנימוק היחיד של העסקנים הדתיים והחרדים לצורך לסיים את שעון הקיץ לפני יום הכיפורים היה להקל את הצום. אבל כולם יודעים שהצום נמשך 25 שעות בכל מקרה. אם כך, היכן כאן הרווח? זאת אחת התעלומות המטרידות את עם ישראל זה שנים, וההסבר היחיד לה הוא ששעון החורף מאפשר למי שצם והולך לבית הכנסת לישון בבוקר שעה אחת יותר. כלומר, הוא ירגיש את הצום שעה אחת פחות. אבל מדוע התכסיסים הבזויים הללו? הרי הצום בא לענות את הנפש.
המיעוט הדתי שולט
2009:
מסקנה עגומה נוספת היא, שהציבור חי באשליה של קיום רוב חילוני בכנסת. אמנם החילונים הם כ-80% ממנה, אך ה-20% עושים צחוק מהרוב. הם תמיד בקואליציה ותמיד מצליחים לסחוט ולהשיג מהחמור החילוני כל מה שיחפצו, אפילו את הזזת מחוגי השעון.
2010 – נרענן את הטור השנתי בדוגמה טריה לכפייה דתית:
רק אצלנו הצליח המיעוט הדתי-החרדי לכפות את רצונו על הרוב ולהפוך קיץ לחורף
[…]
שנים ניסה הרוב החופשי להשיג שעון קיץ “נורמלי” גם בישראל, אבל הכוח הפוליטי של המפלגות החרדיות והדתיות הכריע את הכף. שום מפלגת שלטון, לא הליכוד, לא קדימה ולא העבודה, לא העזה להתייצב מול המפלגות החרדיות והדתיות ולצעוק: השתגעתם!
[…]
שעון הקיץ והרכבת הקלה אינם אלא מכשירים פוליטיים בידי החרדים והדתיים. בעזרתם הם מלמדים אותנו מי באמת שולט כאן.
אפילו חרדים מסכימים איתי
2008:
י”ח מירושלים, חרדי, טען באוזני שחברי הכנסת ממש לא מבינים על מה הם מדברים. הוא אומר שקיצור שעון הקיץ פוגע בעיקר בחרדים ובדתיים: “אנחנו רוצים את שעון הקיץ יותר מהחילונים”, הוא מסביר. “הקדמת שעון החורף הורסת לנו את ההכנות ליום הכיפורים. יש ארוחת צהריים, ואחריה ארוחה מפסקת, ואני רוצה גם ללכת לכותל, אבל הנשמה יוצאת, כי אי אפשר להספיק כלום, כי תפילת מינחה היא כבר בארבע וחצי”. אותה בעיה, לדבריו, חוזרת גם בימי שישי, כאשר רוצים לאכול צהריים עם המשפחה, וקצת לנוח, ואולי גם ללכת למקווה, אך אי אפשר “כי השבת נכנסת כל כך מוקדם”.
על חברי הכנסת החרדים יש לו דעה מוצקה: “זה הכל שיגעון של העסקנים הדתיים, עסקנים מליגה ג’, שאפילו לא מבינים איזה נזק גדול הם גורמים לציבור שלהם”.
2009 – בתוך שנה ירדו העסקנים ליגה:
חרדים ודתיים, ששוחחתי אתם, אינם מצליחים להבין מדוע עסקני הכנסת נלחמו את המלחמה הזאת. לדבריהם, החרדים והדתיים סובלים הכי הרבה מקיצור שעון הקיץ. אין שום הקלה בצום, הם מסבירים, כי בין כה וכה הוא נמשך 25 שעות. אבל הכניסה המוקדמת של הצום פוגעת בהכנות ליום המיוחד הזה. כי צריך לאכול ארוחת צהריים עם כל המשפחה, ואחר כך גם סעודה מפסקת, ורבים רוצים ללכת לכותל, ואין לזה די זמן – כי תפילת מנחה מתחילה כבר בארבע וחצי. הבעיה הזאת קיימת גם בימי שישי, הם אומרים, כי השבת נכנסת מוקדם, והדבר גם מקשה לטייל בחופשת סוכות עקב החשיכה הנופלת כבר בחמש וחצי.
אם כך, אני שואל, מדוע העסקנים נלחמו כל כך? והם עונים, ש”מדובר בעסקנים מליגה ד’, שלא מבינים בנושא, שמחפשים פרסומת, שבסוף מסדרים דווקא את קהלם שלהם”.
אור לגויים
2008:
במוצאי שבת שעברה הוזזו מחוגי השעון שעה אחת אחורנית – שלושה שבועות תמימים לפני שזה קורה באירופה ובצפון אמריקה, שם שעון הקיץ ייגמר ב-26 באוקטובר. אבל אצלנו החורף כבר הגיע.
2009:
בישראל החמה החורף מתחיל מוקדם יותר, 35 יום לפני אירופה, ארצות הברית וקנדה – וזה אבסורד מושלם. השנה האבסורד אינו מגיע לשיא, אך בעתיד יהיה מצב שיום הכיפורים יתחיל מוקדם יותר, בשליש הראשון של ספטמבר, כך ששעון החורף יוקדם בחודשיים כמעט (!) יחסית למדינות אחרות.
2010 – נכניס גם מדינות נחשלות, דיקטטורות ואויבות, כדי להראות שאנחנו לא גרועים רק מהמדינות המערביות המוצלחות:
בעוד שבועיים, בעיצומו של הקיץ, יתחיל אצלנו החורף. זה לא יקרה בשום מדינה אחרת בעולם, אפילו לא באיראן. […] בכל מדינות אירופה שעון החורף נכנס לתוקף ביום ראשון האחרון באוקטובר. השנה זה יקרה ב-31 באוקטובר. התאריך הזה הוא מועד המעבר לשעון חורף שמקובל ברוב מדינות העולם – מלבנון ותוניסיה עד קובה ומקסיקו. שם מבינים את הצורך בחיסכון באנרגיה, אצלנו לא. שם מבינים את חשיבות התיאום עם אירופה, אצלנו לא.
[…]
אפילו הרשות הפלסטינית מתנהגת ביתר היגיון מישראל. אצלה שעון החורף ייכנס לתוקף ב-15 באוקטובר. חודש אחרינו.
ישראל עשירה, ארה”ב ענייה
2008:
בישראל, שהיא מדינה חמה ודרומית יותר, שבה שעון הקיץ צריך להיות ארוך יותר מאשר באירופה ובארצות הברית – יש שעון קיץ קצר יותר. שעון הקיץ נמשך אצלנו השנה 190 יום בלבד, בעוד שבאירופה הוא יימשך 218 יום ובארצות הברית 238 יום – כי ג’ורג’ בוש הקדים את תחילת שעון הקיץ במטרה לחסוך באנרגיה. הרי ארצות הברית היא מדינה ענייה שצריכה לחסוך ואנחנו מדינה עשירה.
2009:
במדינה אחרת, ענייה יותר, חוקקו ב-2005 חוק מיוחד, המאריך את שעון הקיץ “כדי לחסוך באנרגיה”. זה קרה בארצות הברית, והחוק האריך את שעון הקיץ כך שיחול מיום ראשון השני של מארס ועד יום ראשון הראשון של נובמבר. מסכנים האמריקאים. אותם מאלצים לחסוך באנרגיה, בעוד אצלנו יש כסף בשפע ולא צריך לחסוך כלום. שהם יחסכו, כדי שיהיה להם ממה לשלוח לנו מענקים.
2010:
עד שנת 2006 גם שעון החורף של ארצות הברית נכנס לתוקף ביום ראשון האחרון של אוקטובר. אבל ב-2007, בעקבות משבר האנרגיה ועליית מחירי הדלק, האריך ג’ורג’ בוש את תקופת שעון הקיץ. מאז ועד היום, שעון החורף בארה”ב נכנס לתוקף ביום ראשון הראשון של נובמבר. ארה”ב הענייה אינה יכולה להרשות לעצמה מה שישראל העשירה יכולה.
מילא שעות הפנאי שלנו, אבל מה עם פיקוח הנפש?
2008:
קיצור שעון הקיץ עולה למשק כ-13 מיליון שקל בהפסדי חשמל ותפוקה. הוא אף פוגע באיכות החיים של כולנו, כי כל הרעיון שמאחורי שעון הקיץ הוא ניצול מוצלח יותר של אור השמש, כדי ששעות העבודה יהיו נוחות יותר, כדי שהפריון יעלה וכדי שיהיה אפשר לחסוך בקירור ובתאורה.
חברי הכנסת הדתיים והחרדים שכחו גם, ששעון קיץ תורם להקטנת מספר תאונות הדרכים ובכך להצלת חיי אדם. הם אף התעלמו מרווחתו של האדם העובד, שרוצה לחזור הביתה כאשר יש עדיין אור.
2009:
קיצור שעון הקיץ ב-35 יום יעלה למשק עשרות מיליוני שקל בהפסד של חשמל ותפוקה. שעות העבודה יהיו נוחות פחות, ושעות התאורה ומיזוג האוויר ארוכות יותר, כי מהשבוע הבא, כשנקום בבוקר לעבודה – השמש כבר תעמוד גבוה בשמים, וכשנחזור הביתה הערב כבר יירד.
לחברי הכנסת החרדים והדתיים גם לא אכפת כנראה, שהחשיכה המוקדמת גורמת לתאונות דרכים רבות יותר וליותר נפגעים. קיצור שעות האור יגרום גם לפגיעה באיכות החיים של הציבור כולו, כי כבר לא נוכל ללכת אחרי העבודה לטייל עם הילדים בפארק, או לשחות בים.
2010:
חשיבות שעון הקיץ נעוצה לא רק בחיסכון באנרגיה, עקב ניצול טוב יותר של אור השמש. גם התפוקה עולה כאשר עובדים באור יום. לכן המשמעות של קיצור שעון הקיץ היא הפסד של כמה עשרות מיליוני שקלים. בעוד שבועיים בערך נקום לעבודה כשהשמש גבוה בשמים, אבל כשנחזור הביתה כבר תשרור בחוץ חשיכה.
שעון הקיץ חשוב גם למלחמה בתאונות הדרכים, כי עדיף לנסוע באור יום בשעות העבודה. הוא גם מאפשר חיי משפחה טובים יותר, כי כאשר חוזרים מהעבודה ויש עדיין אור בחוץ, יכולים ההורים לצאת לפעילות משותפת עם הילדים.
למה אתם לא יכולים ללמוד מיהודי העולם?
2008:
מעניין מה עושים מיליוני היהודים בחו”ל. שם, בברוקלין ובאנטוורפן, הם צמו אתמול לפי שעון הקיץ, בלי להתלונן, בלי לבקש “הקלות” ובלי לשגע מדינה שלמה.
2009:
מסכנים יהודי אמריקה. וכך גם שאר יהודי העולם. איך יצליחו לעבור את יום הכיפורים כאשר שעון הקיץ אצלם בתוקף עדיין? איך יצומו ולא יתמוטטו? הרי עסקני החרדים והדתיים שיגעו כאן את הציבור במשך שנים באומרם שאי אפשר לצום כאשר שעון הקיץ בתוקף. זה קשה מדי ואפילו לא אנושי, אמרו, ולכן חובה על המדינה להקדים ולהכניס לתוקף את שעון החורף – לפני תחילת הצום.
נכון שכל יהודי העולם (חוץ מישראל) יצומו ביום שני לפי שעון הקיץ. נכון שהם לא חולמים אפילו להתלונן. אבל אצלנו יש “הישג”.
2010 – גם את האמצעי הרטורי הזה נעדכן עם הסיפור על הרכבת הקלה:
בכל מקרה, מעניין לדעת שיהודי ברוקלין ולונדון לא הקימו אף פעם קול צעקה על הקושי שגורם להם צום יום הכיפורים, אף על פי שהם צמים בשעון הקיץ. הם לא עושים זאת משום שאצלם השתן לא עלה לראש. שם מבינים, שטירוף הוא לכפות את רצון המיעוט על הרוב. רק בישראל מעזים העסקנים הדתיים והחרדים לרכוב על החמור החילוני ולעשות בו כרצונם.
[…]
עכשיו הם רוצים ליצור עוד תקדים עולמי: שברכבת הקלה בירושלים יהיו “קרונות מהדרין” נפרדים לגברים ולנשים. דרישה כזאת כלל אינה עולה בדעתם של החרדים בברוקלין ובלונדון.
בקשו סליחה ותתקנו את מה שקלקלתם
2008:
יש כמה אנשים שהיו צריכים לבקש אתמול סליחה מעם ישראל. מדובר באותם חברי כנסת, שאחראים לכך שכאשר אנחנו חוזרים עכשיו בערב מהעבודה – כבר יורד חושך על הארץ. […] אתמול, ביום הכיפורים, חברי הכנסת החרדים והדתיים היו צריכים לבקש סליחה מעם ישראל – על הנזק שגרמו לו. כלל לא בטוח שהיינו סולחים להם. סביר יותר שהיינו מבקשים מהם לתקן את מה שקילקלו ולתת לנו בשנה הבאה שעון קיץ נורמלי, כמקובל בעולם כולו. עם צום יום הכיפורים נסתדר גם בלי עזרתם.
2009:
אנו מצויים היום בעיצומם של הימים הנוראים, שבהם צריך לבקש סליחה מהמקום (אלוהים) וגם אדם מחברו. כך שיש כאן הזדמנות לעסקני הכנסת לבקש סליחה מעם ישראל, להכיר בטעותם, ולבטל את שיגעון קיצור שעון הקיץ.
אני דוקא חושב שזה טוב מאוד שהוא חוזר על זה פעם בשנה – להציג שוב את העניין הדבילי הזה שעוד 30 מעלות בחוץ וכבר מעבירים שעון. באמת דביליות.
מצטרף למגיב שמעליי – המאבק של שטרסלר בנושא הזה הוא מהראויים והחשובים שיש כאן. המאמר הזה צריך להימרח מדי יום בעמוד הראשי ולא להידחק לחלק ב׳.
התחקיר שלכם נחמד, אבל בזמן שאתם מתעסקים כרגיל בזוטות דבורית-שרגליות, יש אנשים שכותבים על דברים חשובים וראויים. חשבתם במקום להיטפל לשטויות, להצטרף למאבק להפיכת המדינה שלכם לשפויה? אה, לא, זה קצת כבר יותר מסובך מלהיטפל לטקסטים של אחרים.
הכי אני אוהב אנשים כמו רונן, שמדברים אלי בלשון רבים.
רונן – חבל שדיברת בלשון רבים, עכשיו כל הטיעונים שלך הפכו לחסרי משמעות! כמובן, ייתכן שיתברר שהתכוונת לעידו וליובל, ואז הטיעונים שלך יחזרו להיות משהו ששווה להתייחס לגופם.
ויש מעט עוולות שחוזרות על עצמן באותה צורה כל שנה ושנה (אפשר להזכיר את חוק ההסדרים כדוגמא דומה). ובניגוד להרבה דעות שנשמעות בעיתונות, שבהן כותב הדעה יושב על הגדר וזורק את דעתו בנושאים מורכבים בלי הצורך להתמודד עם התוצאות ועם הקשיים במימושם, שעון הקיץ הוא אחד היחידים בהם הפתרון פשוט, מובן מאליו, ובוודאות צודק.
ואם חסר לשטרסלר דוגמאות, הוא יכול להביא את עדותו של נ. מהמרכז, שכל הישיבות הבינלאומיות שלו זזו שעה אחורה והוא נאלץ לקום לשיחת ועידה עם צוות הפיתוח בהודו בשעות לא הייטקיות להחריד.
נו, אז הוא ממחזר. לא קראתי את ההשוואות ואני מניחה שזה אכן כך בדיוק. הבעיה לא משתנה, הטיעונים לא משתנים, זה לא עוזר כי הלובי הדתי, הסטטוס קוו, או וואטאבר חזקים יותר מהכל. עדיין זה לא אומר שצריך לשתוק. אני מתעבת שעוברים לשעון חורף כשעדיין קיץ.
מחזור הטענה נובע ממחזור העוולה ומה כבר יש לנו לעשות בנושא הזה מלבד לכתוב ולקרוא את אותם הדברים כל שנה מחדש עד שהמצב הכלכלי יאפשר לעקור מהתיאוקרטיה הזאת שצועדת בנחישות וחוסר רגישות לאבדון
גלעדס, הקשר בין מספר המעלות בצל לבין שעון הקיץ הוא אפס עגול. שום קשר שהוא. אלא אם כן במקרה של סערה באמצע מאי תמליץ להעביר זמנית את השעון לשעון חורף.
הבעיה אצל שטרסלר היא לא שהוא ממחזר את הטור הזה, שהוא דווקא סביר, אלא שהוא ממחזר גם (ובעיקר) טורים, שבהם הוא כותב שטויות לא-מבוססות, למשל: “הפעילים הסביבתיים מתנגדים לסלילת כבישים כי להם שפירית הביצה חשובה יותר מבני אדם”. כשכתבתי על כך טור תגובה, שמפריך את טענתו:
http://cafe.themarker.com/view.php?t=929616
פניתי אל שטרסלר בטלפון ובמייל, וביקשתי את תגובתו, אך הוא לא היה מעוניין להגיב או לדבר.
דברים דומים אפשר לומר על המחזור של הטיעון הקבוע, “החברתיים רוצים להפוך אותנו לקובה או לצפון קוריאה”
כאילו אין דבר כזה סוציאל-דמוקרטיה, כאילו שתי האפשרויות היחידות בעולם הן ניאו ליברליזם או קומוניזם.
למחזר זה בסדר – כפעיל סביבתי, אני דווקא בעד. הבעייה עם שטרסלר היא, שהוא ממחזר בעיקר טיעונים מופרכים, וטורים שמלכתחילה לא היו יצירת מופת של תחקיר עיתונאי או של חשיבה מעמיקה.
אכן, הכתבה מתמחזרת כי העוול חוזר על עצמו כל שנה.
עידוק,
אולי התכוונתם לכתוב: הכי אנחנו אוהבים אנשים כמו רונן, שמדברים אלינו בלשון רבים.
מצטרף למגיבים שמעלי. ועידוק, אם יש מישהו שראוי להתייחס אליו בלשון רבים זה אתה.
עידו יקר ,
לא קראת את הפוסט הזה , הוא ארוך ומייגע מדי לטעמי .
האמת , לא הצלחתי להבין מה דעתך, שלך על שעון הקיץ .
אני אגיד מה אני חושבת באופן כללי מבלי להיכנס לטיעונים של שעון קיץ , כן או לא ומתי …
אני חושבת שכאשר אחד הארגונים הגדולים משבית את המשק למשך יום אחד … כל החיסכון של שעון הקיץ – נעלם .
לכן – בעיני כל הויכוח הזה הוא קטנוני ומיועד רק ליצור מחלוקות וסיכסוכים בעם ישראל .
שוב להכפיש את החרדים ושוב לייצר מהומה .
למען הסר ספק – אינני נוקטת עמדה כלפי שעון הקיץ ומתי להחליפו.
אותי , כרגע מטרידים דברים אחרים …
התכוונתי כמובן , שאני לא קראתי את הפוסט הזה …
אני עדיין לא מבין מה הבעיה שהחרדים יעבירו את השעון שלהם לאיזה שעון שהם רוצים ויעזבו את כל השאר במנוחה.
[…] עידו קינן שוב עושה עבודה נהדרת עם ארכיונים ומראה איך עיתונאי ממחזר את אותו טור דעה במשך שנים. משעשע ועצוב יחד. […]
[…] במאמר השנתי של נחמיה שטרסלר (והבלוגר עידו קינן הראה איך המאמרים הללו בנויים מהעתק-ערוך קלות-הדבק מבלי להשתנות) וממשיך בהתנפלות כללית של כלי התקשורת על […]
עוד מחכים לגירסת 2012