תמי לא נותנת
פוסט של עידן בכורמכירים את היפהפיות המרעיפות עליך שפע טיזרים חד-משמעיים, מפתות אותך אל מפתנן, אך ברגע האמת מחליטות לא ללכת עד הסוף כי “עדיין לא הכרנו כמו שצריך”? קחו למשל את תמי בר, שמפתה אותי להקליק וליהנות ממבצע מפתיע:
נכנסתי. אבל שוד ושבר: במקום לאפשר לי לממש את תאוותי באופן מיידי, בוחרת תמי לנג’ס לי בסגנון “תן את הפרטים ונחזור אליך”.
למה? הרי אנחנו ברשת, אני דלוק ואת רוצה להעניק לי את מיטב קסמייך – למה לא לעשות את זה כאן ועכשיו, עם קטלוג מוצרים מעודכן ומנגנון קנייה מקוון ומאובטח?
יש רק שתי אפשרויות לבחירה בפרסום מסוג זה, בו משחקת אותה תמי קשה להשגה:
1) תמי לא יודעת לשווק ולמכור ברשת, והיא עדיין שבוייה בקונספט השיווקי והטכנולוגי של המאה הקודמת.
2) תמי לא סומכת על כושר הבחירה שלי ו/או רוצה “להגדיל” את הקנייה שלי באמצעות שיחה ישירה עם נציג מכירות, אשר ישמח בודאי להציע לי שדרוגים ותוספות בסגנון “רק היום”.
אתם מוזמנים להחליט מה האפשרות המטופשת והמעצבנת יותר.
______________________________________
היה זה פוסט של עידן בכור, העוסק בייעוץ שיווקי וארגוני וכותב את הבלוגים "הגיגית", על ניהול, שיווק וחדשנות, ו"דאחקה עכשיו", שכשמו כן הוא.
תגובות
מה זה פה?
רוצה להפיק פודקאסט?
המלצת סייברסייבר (מ)
פרנסה
מכיר את ההרגשה טוב מאוד. עד שהם מצליחים לגרום לי ללחוץ על באנר ולרצות לבצע רכישה אימפולסיבית, הם מורידים את כל זקפת הקנייה עם סמול טוק חסר משמעות.
מעולם לא קרה שרכשתי מוצר לאחר שאתר הכריך אותי לבזבז זמן על שיחת טלפון לנציג מכירות.
*הכריח.
לא רוצים להתחייב על מחיר.
לאייז – במקור נכתב הפוסט הזה בנוסח סקסיסטי יותר, אשר עודן בהמלצת העורך המארח. גם לטעמי, הקונוטציה שהבאת היא זו המתבקשת.
ברמה הרצינית יותר, אין לי ספק כי תמי היתה נהנית מרכישות גבוהות יותר לו היתה מאפשרת תהליך קנייה מקוון, אליו ניתן תמיד להוסיף אופציה של “צור קשר למידע נוסף”.
לצפריר – מה זאת אומרת “לא רוצים להתחייב על מחיר”?
שים לב לבאנר בו כתוב “במבצע מפתיע… הזמן עכשיו”. זה קוד תקשורתי שאמור להציג מידע מדויק (מה המבצע) ולאפשר רכישה מיידית.
יתירה מזו, ההימנעות ממתן מידע מדויק על מוצרי צריכה פשוטים ולא יקרים (להרי לא מדובר בדירה או רכב)נתפסת אצל הצרכן כהסתרת מידע שמאחוריה עומד משהו נכלולי. זה מה שאנשי תמי רוצים?
מה שהם רוצים זה את הפרטים שלך. אחרי שתתן להם אותם תצטרך להמשיך לשלם מזונות כדי לצאת ממאגר המידע שלהם.
צפריר – לא צריך להתחייב למחיר הנמוך ביותר בשוק.
מבחינתי, ברגע שהחלטתי שאני רוצה מוצר מסוים יש לי בראש איזשהו תג מחיר מקסימלי שאני מוכן לשלם עבור אותו מוצר. שישימו הצעה סטנדרטית, לא כזו ששמורה לחברי קיבוץ, עובדי בזק או יוצאי סיירת 007.
הייתי קורא להצעה הזו… מחיר שווה לכל נפש.
הרי זה לא שהם מפסידים כסף על זה שאני קונה את מוצר הבסיס שלהם, נכון?
פשוט מאוד,
הם עובדים בשיטה של כל החברות הישראליות. דבר עם נציג שירות כדי שאם נגלה שהמחיר לא מתאים לך אז יש לנו מבצע מיוחד “רק היום” ורק בגלל שקוראים לך יואב. ואם גם זה לא מתאים לך אז אפשר אפילו להוריד מחיר בכך וכך ולמחוק את התשלום על המשלוח באישור “חד פעמי” של מנהל השירות.
אם הם יפרסמו את המחירון באינטרנט אף אחד לא ירים טלפון לשאול אם הם ירדו לו במחיר.
חוצמזה שנציג מכירות תמיד ישמח להגדיל את המשכורת החודשית שלו על ידי זה שהוא ידחוף לך עוד 10 מוצרים לא קשורים ולא שימושיים שיתאימו לך בול לבוידעם.
יש עוד נדבך ליחסים בין החדר לבין תמי: לא נעים להגיד, אבל תמי מסננת
כל מי שרוצה יכול לראות את המחירים באתר ולעשות שם גם רכישה מקוונת. נראה לי הגון
בתור מי שעושה קצת שיווק ברשת הסיבה נראית לי מאוד ברורה, הפעילויות הללו יושבות בד”כ על תוכניות שותפים שבישראל עובדת בעיקר לפי PPL ולכן רוב החברות משתמשות במודל של השארת לידים.
מה עוד שבישראל לא כל כך רוכשים מוצרים ברשת (בטח לא מוצר כמו תמי 4 שיש בו מרכיב שרות והוא מוצר עם מעורבות רכישה גבוהה)
אני עם צפריר, איכשהו נראה לי שזה כמו הכבלים – כל אחד משלם בסוף מחיר אחר ומקבל כל מיני הטבות מטופשות לפי כושר ההתמקחות והעקשנות שלו.
בנוסף מהרגע שיש להם את הטלפון שלך, הם יכולים לנסות שוב ושוב למכור לך כל כמה שבועות.
בדרך כלל אני מסתקרנת להקליק על לינקים של כותבים אורחים בבלוג הזה, אבל הטון הסקסיסטי פה גרם לי לא להקליק, ממש לא בא לי לקרוא הגיגים של מישהו שכותב ככה.
אני יודעת שזה פוסט סקסיסטי קטנטן ברשת ענקית מלאה פורנו, אבל אני מוחה כי באמת לא ברור לי בשביל מה היית צריך את זה? זה לא מצחיק או שנון, לא עוזר להעביר את המסר ולא הופך את הפוסט ליותר מעניין או יותר אינטיליגנטי, ובטח לא מכבד את כותבו או את הבלוג הזה. לא חבל?
ודרך אגב, לאשה מותר לשנות את דעתה “ברגע האמת” או בכל רגע אחר. סתם שתדע. וכל דאחקה על הנושא הזה שנראית לך קטנה ולא מזיקה היא דקירת סכין עמוקה וכואבת בשביל הרבה מאוד נשים.
מוזר: השם הופיע אצלי אוטומטית כ’טל’, ואני רואה את התגובה של טל כ’ממתינה לאישור’, למרות שלא אני כתבתי אותה. בתור מבינה די קטנה במחשבים, אין לי מושג איך זה קרה (בהתחשב בעובדה שהמחשב שלי לא היה בידי אף אחד אחר בימים האחרונים). ורק רציתי להסכים עם טל שהטור הזה היה סקסיסטי (קצת מחריד לחשוב שזו עוד הגרסא המרוככת) ולא מצחיק בעליל, אבל עכשיו עידו יחשוב שאני סתם מסכימה עם עצמי בשם בדוי. :(
כמו רבין כך גם חוש ההומור של חלק מהקוראים נרצח ברביעי בנובמבר.
מסכימה עם יעל וטל, הפוסט מעניין אבל המטאפורה הסקסיסטית מיותרת ופוגעת. אפשר היה לוותר.
אנשים שמכירים יפהפיות שלא נותנות נכחדו איפשהו בין אסקימו לימון לסרטי המתיחות של יהודה ברקן.
אוי אייז, אתה באמת חייב ללכת על הטיעון המשומש הזה? ‘אוף, לפמיניסטיות האלה אין חוש הומור. מה כבר עשינו? בסך הכל דיברנו על בנות שלא נותנות לגברים לממש את זכותם הטבעית לשכב איתן, כי הן “שולחות רמזים” ואז משנות את דעתן ברגע האחרון. זה נורא מצחיק!’
אז לא, בעיניי – ולפחות בעיני עוד קורא/ת אחת – זה לא מצחיק. לשמחתי לא יצא לי להתקל בגבר שהחליט ששלחתי לו רמזים ולכן מגיע לו משהו ממני (כש’משהו’ = סקס), אבל אצל לא מעט נשים זה כן קרה, ועדיין קורה. אז להשתמש בזה כבסיס להערה על צרכנות לא ממש משעשע אותי, מה לעשות. תתפלא, אבל זה לא מעיד אוטומטית על חוסר בחוש הומור.
למעשה, באופן כללי אני נוטה שלא לצחוק מבדיחות שכוללות בסך הכל חזרה על סטריאוטיפים ישנים ולעוסים. אפילו לא מפני שהן פוגעניות, בדרך כלל פשוט מפני שהן משעממות. וגם במקרה הזה, כל מה שלכאורה מצחיק הוא השוואה שמבוססת על סקסיזם – ה’בדיחה’ הכי ישנה בספר. רוצה להצחיק? צא מהקופסא.
יעל – גם בעיני קוראת נוספת
יעל, טל, ניבה ושאר העלמות והעלמים:
אני מבין כי יש מי שהמטאפורה “הסקסיסטית” משעשעת אותו יותר, ויש מי שפחות (אם בכלל), אבל מכאן ועד “דקירת סכין עמוקה וכואבת בשביל הרבה מאוד נשים”, כמו גם “בסך הכל דיברנו על בנות שלא נותנות לגברים לממש את זכותם הטבעית לשכב איתן, כי הן ‘שולחות רמזים’ ואז משנות את דעתן ברגע האחרון” – האם לא איבדנו קצת את הפרופורציות, בעיקר כאשר מדובר בבלוג הזה, שמרשה לעצמו (לשמחתי) לא להיות תמיד פוליטיקלי-קורקט?
הרי לו רציתי לפרסם מאמר או פוסט מנומק ומלומד בנושא “שגיאות אופייניות בשיווק מקוון” יש להניח כי הייתי בוחר בזירה אחרת, ולאו דוקא בחדר החביב הזה…
לעצם העניין:
תמי אינה נערה תמה וזכה שאני מנסה לכפות את עצמי עליה, כי אם חברה עסקית שמשקיעה מאמצים רבים כדי לפתות אותי לקנות את מוצריה. מאחר וכבר גיליתי עניין מסויים (בכך שהקלקתי על הבאנר), ומאחר ומדובר במוצר מדף (ר’ לינק בהמשך), הדבר הנכון ביותר הוא לאפשר לי לממש את זה.
כשם שהיה נראה לנו תמוה לו היינו נכנסים לחנות בקניון ונתקלים בשומר סף שהיה חוסם את דרכנו ומורה לנו למלא את פרטינו כדי שיחזרו אלינו בהמשך, כך תמוה שתמי בוחרת לבקש ממני פרטים (מה עוד שהנסיון מלמד כיזה מבריח לקוחות רבים שחוששים מהטרדות עתידיות) במקום להעביר אותי ישירות למדף הרלוונטי אשר נמצא ממילא באתר המכירות שלה:
http://www.tami4.co.il/product/8/nid-1?agent_camp=9878001&gclid=CJXbv-TiiaUCFUUYzQodQWqu8Q
סיכום:
א. כדאי לא לעצבן לשוא.
ב. כדאי לא להתעצבן לשוא.
ג. כדאי לשווק נכון ברשת.
שבת שלום
עידן
עידן, תן לי לצטט אותך רגע, לגבי מושא הדימוי שלך:
‘מרעיפות עליך שפע טיזרים חד-משמעיים, מפתות אותך אל מפתנן, אך ברגע האמת מחליטות לא ללכת עד הסוף כי “עדיין לא הכרנו כמו שצריך”?’
זה, במלים קצת אחרות, נשים ש’שולחות סימנים’ לגבר (שבעיניו לפחות הם חד משמעיים) ובסוף לא שוכבות איתו.
לא ככה?
בדיוק ככה.
עכשיו, אני לא יודעת אם הייתי מתנסחת בצורה חריפה כמו טל, עם סכינים וכל מיני כאלה, אבל הסיטואציה הבסיסית הזו היא (א) סקסיסטית, והודית בזה בעצמך, ו(ב)סיטואציה יחסית נפוצה, ובהחלט שלילית, אצל לא מעט נשים, כולל – אבל לא רק – מה שבאנגלית מכונה ‘date rape’ (כלומר, בחורה יצאה עם בחור, אולי אפילו הזמינה אותו אליה הביתה והתמזמזה איתו, אבל היא לא רצתה סקס והוא כן, ולפיכך הוא הכריח/שידל אותה בדרכים שונות לשכב איתו. כן, זה אונס, למקרה שזה לא ברור מאליו).
נכון, זה לא קשור בכלל להשוואה שלך. מה כבר אמרת? שחברה מסוימת מבטיחה לך משהו (מבצע) ואז מתנה כל מיני תנאים מגבילים ומיותרים כדי לגלות לך מה בכלל המבצע הזה. שזה… רגע, בעצם זה לא כל כך דומה לסיטואציה של בחורה שמשנה את דעתה לגבי סקס (או שלא משנה את דעתה, כי היא לא רצתה סקס מלכתחילה, אבל הגבר חשב שהיא רוצה ומתסכל אותו שהיא לא (ואגב, כל הקטע עם ‘נערה תמה וזכה’ וכו’? לא שייך לעניין בכלל. לא רק נערות תמות וזכות נאנסות. לא שאני רוצה להרחיב בעניין, כי זה באמת לא קשור, אבל רק רציתי להסב את תשומת לבך לשימוש שלך בשפה ובסטריאוטיפים)). בעצם זה הרבה יותר דומה לדוגמא שהבאת אד-הוק בתגובה שלך, על השומר בכניסה לחנות. בעצם יש הרבה השוואות שהן הרבה יותר מוצלחות, ואולי גם יותר מצחיקות, ושלא מתבססות על סיטואציה שהיא כל כך רגישה. המ, מעניין.
תשמע, אני בטוחה שלא התכוונת לרעה. אני בטוחה שזו פשוט ההשוואה שעלתה לך בראש כשלחצת על הבאנר, ושזה נראה לך מצחיק ולכן כתבת את הפוסט. מאוד יכול להיות שאתה בעצמך פמיניסט, אפילו, ונורא מתסכל אותך שפתאום קמות כמה בחורות בתגובות ומתרגזות עליך כאילו אתה איזה ניאנדרתל או משהו, כי מה, כולה בדיחה, תירגעו.
וזה נורא נחמד להגיד שאתה לא פוליטיקלי קורקט, ואדג’י, וכל מיני מלים מגניבות כאלה… אבל בסופו של דבר, בדיחות שמבוססות על סיטואציות רגישות כאלה הן בעייתיות מלכתחילה, וכשמי שמספר אותן שייך לשכבה החזקה יותר (במקרה הזה: גברים), ומי שהוא הנושא שלהן שייך לשכבה החלשה יותר (במקרה הזה: נשים), השכבה שהיא זו שלרוב סובלת מהסיטואציות שמתוארות בבדיחה, זה כבר נעשה הרבה הרבה הרבה יותר בעייתי. על גבול הפוגעני. לכן הפוסט שלך גרם לי בעיקר אי נוחות, ולא רק לי. אז אולי, במקום לומר לי ולאחרות שהרגישו שלא בנוח מול הדימויים שלך ‘אויש, רק בדיחה, מה כבר אמרתי? תירגעו’, תעצור לחשוב לרגע למה זה מפריע לנו? אולי תנסה לשנות את צורת החשיבה שלך – רק קצת, אפילו – או לפחות לגלות טיפ-טיפה יותר רגישות, במקום ישר לומר שזו אשמתנו ואנחנו לוקחות את זה יותר מדי ברצינות?
זה בעניין אחד, שהוא בעיני המרכזי. אבל חוץ מזה, כמו שאמרתי קודם: דווקא מפני שהנושאים הלא-פוליטיקלי-קורקט בעצם מבוססים ברובם על דעות מיושנות, הם בעצם כבר לא מצחיקים, בדיוק מפני שהם ישנים ולעוסים. בנות טיזריות שבסוף לא נותנות? למה זה מצחיק, בעצם? כבר ראינו את זה, כבר שמענו את זה, כבר טחנו את זה כל כך הרבה פעמים, זה משעמם ונדוש, ולפיכך זה בעצם הכי רחוק מאדג’י שיכול להיות. אותי זה לא הצחיק.
עידן,זה לא עניין של טעם אישי בהומור וגם לא של פוליטיקלי קורקט או לא. הבעיה במטאפורה שבחרת להדגים באמצעותה את הטיעונים שלך היא לא ברמיזות המיניות אלא בעצם השימוש בהשוואה בין שתי הסיטואציות כהצדקה.
אתה פותח את הפוסט בהקבלה בין שתי סיטואציות: הפרסומת של תמי בר ו “היפהפיות המרעיפות עליך שפע טיזרים חד-משמעיים, מפתות אותך אל מפתנן אך ברגע האמת מחליטות לא ללכת עד הסוף כי “עדיין לא הכרנו כמו שצריך”” וטוען שבשני המקרים מדובר בהתנהגות שהיא במקרה הטוב לא סבירה ולא הגיונית ובמקרה הרע שקרנית, מתסכלת ולא הוגנת כלפיך.
מה שנראה לך כנראה בתום לב כמו דחקה לא מזיקה שימש ומשמש במשך שנים אמצעי לחץ על נשים והצדקה להפעלה של אלימות מסוגים שונים בטענה שמי שמבטיחה צריכה גם לקיים ושנשים ש”מרעיפות טיזרים” על גברים מזמינות אונס.
הטענה שלך כלפי הפרסומת של תמי בר לגיטימית מדובר כנראה בשיטת שיווק מטופשת ומתסכלת כלפי הלקוח. זה לא דומה למערכות יחסים בין נשים לגברים.
יעל וניבה,
תודה על ההתיחסויות המפורטות והמנומקות. אני מבין שהנושא חשוב לכן ואפילו בנשמתכן, ולטעמי טוב שכך. דומני כי הבנתי מהן הפראזות שהקפיצו אתכן, ואני מניח כי בעתיד אשקול ביתר קפידה אם לעשות בהן שימוש בזירה הזו ובכלל.
מעבר לכך, אני מתכבד להודיע כי התייחסות זו סוגרת מבחינתי את העיסוק בנושא, לא בגלל שלא ראוי לעסוק בו, אלא משלוש סיבות מרכזיות אחרות:
א. אין ביננו כל חילוקי דעות באשר לזכותו של כל אחד מאיתנו, גבר או אשה, להענות או לא להענות להצעות מיניות או אחרות, וזאת ללא כל התנייה במה קרה רגע קודם ו/או בתסכוליו האפשריים של הפרטנר/רית.
ב. אני מתייחס אל קוראיו של “החדר” הזה כאל ציבור אינטליגנטי ובעל מודעות עצמית סבירה ומעלה, אשר יודע להבחין בין מטאפורות (על כוחן ומגבלותיהן) לבין העולם האמיתי, ובין דאחקה (מוצלחת יותר או פחות) לבין “תפיסת עולם”. האם אני טועה? יתכן.
ב. לא לשם הדיון הזה (“הפמיניסטי”) התכנסתי לבלוג הזה, כי אם כדי לשתף (באופן קונטרברסאלי, מסתבר) בחוויית הלקוח שבמרכזה תהליך שיווקי בלתי מוצלח בעליל – בו הלקוח נשאר מתוסכל והחברה המשווקת מחמיצה הזדמנות להרויח יותר. סה טו.
מכיוון שכך, לא נותר אלא לשוב ולהציע לכולנו:
* לא לעצבן לשוא
* לא להתעצבן לשוא
שבוע ממהנה ומוצלח
עידן
עידן ,
כתבת פוסט מצוין , למרות הרמזים שהרגיזו פה כמה מחברותי …
אני לא נעלבתי , הכוונה שלך ברורה ונכונה בעיני .
תודה!