איך ח”כים שומרים על קשר עם הבוחר באינטרנט?

פוסט של איתי אשר


אם חברי הכנסת רוצים ליצור קשר עם הבוחרים באינטרנט, עליהם להבין שכללי המשחק השתנו ולהשתלב בשיחה דו-סטרית שכוללת גם הקשבה ומענה לשאלות

חברי הכנסת שלנו מוציאים תקציבים לא מעטים על קשר עם הבוחר באינטרנט, ובכלל זה משקיעים בבניית אתרים אישיים יקרים או בשכירת מומחים שיביאו אותם לרשתות החברתיות. כל זה לא שווה כלום אם הם לא מתרגלים לדבר הבסיסי ביותר – לענות לשאלות ענייניות של אזרחים באותה מהירות, רצינות וחשיבות שבהן היו עונים לשאלות של עיתונאים. במקרים מסוימים מנומק היעדר מענה במחסור בכוח אדם. זהו הסבר מוצדק: חבר כנסת יכול לקנות מכונה קפה או מחשב נייד בתקציב קשר עם הבוחר, אבל לא יכול להעסיק עוד עוזר פרלמנטרי שיענה למכתבים. אבל במקרים אחרים, היעדר מענה, או מענה לקוני ומתחמק, נובע פשוט מחוסר רצון לענות לשאלה.

פוליטיקאים רבים לא מבינים שבאינטרנט מתנהלות שיחות, ושהבחירה שלהם לא לענות פוגעת ביכולת שלהם להגיע לציבור. כללי המשחק באינטרנט, שחברות מסחריות רבות מתקשות ללמוד, נכונים במידה רבה גם לשיח בין בוחרים ונבחרים.

המשך הרשומה (סליחה על האורך) הוא התכתבות עם לשכתו של חבר הכנסת איתן כבל, הממחישה את הבעיה. אין פה ביקורת אישית נגדו, זהו מקרה מייצג.

19 בדצמבר 2010
הנדון: לא לגעת במקל - אהבתי

ח”כ כבל שלום,

נשמח לפרסם ב”עבודה שחורה” טקסט קצר ובו הצעה קונסטרוקטיבית שלך למה צריכים לעשות עכשיו ומה אתה ממליץ לכל “מיואשי העבודה”, כולל אנשים שהיו חברי מפלגה שנים רבות וביטלו את חברותם.

דוגמאות להצעות שעלו אצלנו באתר:

  • להתפקד לקדימה ולבנות שם מחנה שיהיה יוני-ס”ד יחסית, בדומה לדעה שהביעה בגלוי יולי תמיר מ”המורדים” עם פרישתה.
  • להתפקד למרצ ולהפוך אותה לרלוונטית לציבור רחב, בשונה מהמצב כיום.
  • לבנות מאפס רשימה חדשה בין קדימה למרצ, בשותפות עם מימד, התנועה הירוקה ועוד (בראשות שלי יחימוביץ’, עמיר פרץ או אולי עמרם מצנע?)

בברכה, איתי אשר,
חבר עבודה לשעבר.

***********

22 בדצמבר 2010

היי איתי
ח”כ איתן כבל  מבקש שתתקשר אליו
מספר הטלפון שלו … [מספר סלולרי אישי, מחקנו]

בברכה,
מיכל

************

28 בדצמבר 2010

מיכל שלום,

בארבע שנים וחצי שבהן קיים אתר עבודה שחורה, אני כתבתי כמה מכתבים לאיתן כבל, ואיתן כבל החליף כמה עוזרים בצוות שלו.

ללא קשר לזהות העוזר/ת – התגובה היתה תמיד כמעט באותו נוסח:

ח”כ איתן כבל מבקש שתתקשר אליו
מספר הטלפון שלו ….

מצד אחד זה נורא נחמד לדבר עם חבר כנסת ממש, אבל מצד שני לתפוס אותו זו משימה קשה ביותר (לפעמים הצלחתי כשהיה בדרך למילואים…) וזה גם עולה לי כסף (ולי אין תקציב ל”קשר עם הנבחרים”).

על כן אני רוצה להזמין את חה”כ כבל לפרסם אצלנו את ההצעה הקונסטרוקטיבית שלו להתארגנות פוליטית חדשה, בתוך מפלגת העבודה או מחוצה לה.

טקסט שייצא מלשכתכם ויפורסם כלשונו יהיה אמין יותר מאשר דיווח שלי לקוראינו על שיחה טלפונית, שכן אני עלול להבין את חה”כ כבל לא נכון ולגרום לבלגאן מיותר (איני מראיין מקצועי).

המסגרת המתאימה היא הטור “ח”כ אורח” , שם פרסמו אצלנו דברים חברי כנסת ממפלגות שונות, מרובי ריבלין (ליכוד) ושלמה מולה (קדימה), דרך חברי סיעת העבודה ועד אילן גילאון וחיים אורון ממרצ.

איתי

**************

[אימייל מלקסי (יעקב לקס), אחד מחברי מערכת אתר “עבודה שחורה”, לעמיתיו למערכת]

שלום לכולם,

דיברתי איתו [עם חה”כ כבל].
הוא קרא את המייל.
הדברים אינם מגובשים סופית.
לכשיגובשו ובעיתוי מתאים הוא ישלח אלינו.
בברכה
לקסי

**************

28 בדצמבר 2010

לקסי וחה”כ כבל שלום,

אף אחד לא יכול לחשוד בי שאני חובב של אהוד ברק (וגם פה ופה ופה למשל) או של מפלגת העבודה, אבל להספיד את מפלגת העבודה כל יומיים בתקשורת, בלי להציע שום אלטרנטיבה, זה לא מכובד לדעתי.

כאשר פוליטיקאי אומר לא להתקרב למפלגת העבודה במקל, זה מגיע לא רק לאוזניים של עמרם מצנע אלא גם לאנשים שמתלבטים אם להתפקד למפלגה כדי לחזק את פרץ/יחימוביץ’ ולקדם סדר יום שהפוליטיקאי עצמו מאמין בו.

כאשר ממליצים לנו בין השורות לא להתפקד למפלגת העבודה או לבטל חברות (דבר שאני עצמי עשיתי אחרי פריימריס 2008), כדאי להציע לנו גם מה כן לעשות. אני עצמי מתלבט מאוד בשאלה הזו, משום שהמפלגה שאליה עברתי (מימד) נמצאת בעצם במקפיא. הייתי מצפה ממי שמבקשים להיות המנהיגים שלי להשיא לי עצה קונקרטית, ולא להסתפק בלהיות “פרשנים לענייני מפלגות” (כאלה יש בארצנו די והותר).

שנית, זה גם לא מכובד לדעתי להגיד לאזרחים שיחכו בסבלנות עד שייחשף בפניהם תבשיל מוכן, שאין להם שום הזדמנות להשפיע על טעמו והרכבו.

כל הפואנטה של תקשורת ישירה ודו סטרית עם הבוחרים (אחד המוטיבים המרכזיים באתר שלנו) זו הכרה בכך שחלפו להם ימי “הנאומים בכיכרות” שבהם תפקיד האזרח התמצה בהאזנה בשקיקה לדברי המנהיג (ובהמתנה דרוכה כאשר המנהיג בוחר לשתוק). בהווה, כללי המשחק האלה נשמרים רק בקרב מגזרים שאינם מצטיינים במידה רבה של דמוקרטיה. בדמוקרטיה מתקדמת יש כללי משחק חדשים, ואין שום טעם לאמץ כלים טכנולוגיים “כמו של אובמה” אם ממשיכים להתנהל על פי כללי משחק של ש”ס או מפא”י.

בכללי המשחק החדשים, חבר כנסת צריך לנהוג בשאלות של אזרח בדיוק כאילו היו שאלות של עיתונאי: זכות השתיקה (או זכות ה”אוף רקורד”) צריכה להישמר למקרים נדירים בלבד ולא להיות ברירת המחדל. מי שעונה לשאלות האזרח, גם אם הן קשות, זוכה לנקודות זכות (ע”ע תשובות אופיר פינס לשאלות של חבר יסו”ד נמרוד זליגמן בעניין שירותי הכבאות בזמן כהונתו כשר פנים).

ברור לי שברקימת מהלכים פוליטיים רגישים יש צורך לשמור על סודיות, אך חייב גם להיות איזון בין הצורך הזה ובין שיחה עם הציבור. אם אנשי “המחנה שלנו” שותקים ושותקים, בסוף הציבור הולך לחפש פוליטיקאים אחרים לדבר איתם.

בצער,
איתי

**************

בעודנו מכינים את הפוסט לפרסום, ח”כ כבל השיב והתייחס לדברים.

30 בדצמבר 2010

איתי שלום,

קראתי בעיון רב את המייל הקצר שלך למיכל העוזרת שלי וכמובן את המייל שלך ללקסי ואליי.

תחילה אני מוחה ומתכוון לכך, על נוסח המייל לעוזרת שלי.

לגופו של עניין, אין כמעט פנייה בכתב או בע”פ שאיני משיב עליה, למעט פניות שיש בהן שטנה או קנטרנות לשמה.

אם בעייתך לדבר איתי היא בגלל שאין לך תקציב לכך, יכולת לשלוח לי במייל את מספר הנייד שלך והייתי עונה לך באופן מיידי כפי שאני משתדל לעשות אל מול כל אזרח שפונה אליי בין אם אני מכיר אותו ובין אם לאו.

איתי היקר, אשמח לשוחח עימך אם תשגר אליי את מספר הנייד שלך.

כמו כן, אני מבין לחלוטין את אשר אתה כותב ללקסי ואליי, אך דע שנכון לרגע זה איני מעוניין לפרוס את כל משנתי, כדי לא לתת כלים לראשי המפלגה היום לפעול נגדי רק בגלל דעותיי ( אודה כי יש בי התלבטות לא פשוטה על המשך הדרך ועתה מבחינתי הכל פתוח).

אשמח באמת לשיחה קצרה… שלי לי את מספר הנייד ואתקשר.

בברכה,
ח”כ איתן כבל

לקריאה נוספת:
• הבלוגר אורי קציר משיא כמה עצות בסיסיות וחכמות לחברי כנסת שרוצים לדבר עם האזרחים באינטרנט. הדברים אמנם נכתבו על בלוגים (לפני עידן הפייסבוק והטוויטר), אך רוח הדברים נכונה גם כיום, כפי שניתן לראות בהמלצות של גל מור.
• הבלוגר חנן כהן מספר על הבלוג שפתח לעמיר פרץ, עם פוטנציאל לעקוף את המשולש תקשורת-הון-שלטון ולדבר ישר עם הציבור, אך כלום לא יצא ממנו. כמעט 5 שנים אחר כך, האתר האישי של ח”כ עמיר פרץ נראה כאילו המסרים של חנן לא נקלטו.

_______________________________________
איתי אשר הוא מעורכי אתר "עבודה שחורה"

תגובות

תגובות

Powered by Facebook Comments

תגובות

6 תגובות לפוסט “איך ח”כים שומרים על קשר עם הבוחר באינטרנט?”

  1. קש וזפת on 5 בינואר, 2011 04:21

    בעוד אתה צודק שחברי הכנסת לא יודעים כיצד לתקשר באינטרנט, ובמיוחד ברשתות החברתיות, הרי שהמכתבים דלעיל הם טרחניים למהדרין.

    הבנאדם לא מעוניין לפרוס את משנתו כי הוא מרגיש מאויים, והוא עצמו כותב שהוא לא יודע מה הוא רוצה לעשות (כלומר: אולי הוא מחר מצטרף לחד”ש או לימין הקיצוני). מה אתה יורד לו לחיים? הוא מבטיח שיתקשר אליך אם רק תשלח לו מספר פלאפון (ניסית?) ואתה מתלונן כמו ילד קטן.

    את האמת? רצית להשיג עוד טור אורח לבלוג שלך ונכשלת, והחלטת לנקום בו.

    לא יפה ותינוקי כאחד.

  2. העלמה עפרונית on 5 בינואר, 2011 10:56

    קש וזפת, ההבדל בין תשובה בשיחת טלפון לבין תשובה בכתב (כלומר, במתכונת עליה מדובר בפוסט), היא שהראשונה מיועדת לשני המשתתפים בשיחה, והשנייה מיועדת לציבור רחב יותר.
    לכן אני גם לא רואה בפרסום הפוסט הזה “רצון לנקום” בכבל, אלא רצון להצביע על הפער התפיסתי. כבל (כדוגמא, כן?) כן מוכיח רצון טוב, אבל מוכיח גם חוסר הבנה של מה איתי אשר מבקש.

  3. אזרח on 5 בינואר, 2011 13:21

    נו והאם דיברת איתו בטלפון כדי להסביר לו שם, תוך כדי שיחה, מדוע חשוב לך שהוא יענה בכתב?

  4. קש וזפת on 5 בינואר, 2011 14:40

    @עפרונית:

    קראי שוב את מכתביו של הכותב ואמרי לי האם הוא לא טרחן ברמות. איתן כבל כותב מפורשות שאין לו עדיין אף שיטה מגובשת, במילים אחרות הוא בעצמו מתוסכל ומחפש את דרכו.

    ואילו הוא, הכותב הנכבד (שאפילו לא טרחתי לבדוק מה שמו וסליחה מראש), מתלונן שהוא לא פורס את משנתו המדינית ו”הצעתו ההקונסטרוקטיבית” אצלו בבלוג.

    זה נקרא טרחן, ואינני רואה בתגובתו של ח”כ כבל שום טעם לפגם. בפוסט זה, לעומת זאת, אני רואה כמה טעמים לפגם כי הוא מריח לי מישהו שחיפש פוסט בבלוג ומשלא קיבל יצא לצלוב את הח”כ המסכן.

  5. דוד on 5 בינואר, 2011 15:06

    אני מבין קצת אחרת את תשובתו של ח”כ כבל – הוא פשוט לא רוצה לתעד את תשובתו/שיחתו. יש לו, לטענתו, “מישנה”. אין לו בעיה לשוחח עליה עם אדם אותו אין הוא מכיר, אך הוא לא מעונין שאותה מישנה תגיע לאנשים אותם הוא מכיר דווקא היטב.

  6. צפריר כהן on 5 בינואר, 2011 22:49

    דוד,

    אתה מעוניין שאני אכתוב ל”עבודה שחורה” 2,500 מילים על כך שיש לי עמדה, אך איני מעוניין לפרט אותה? האם זה יעניין את קוראי האתר?

    נראה לי שאיתי יכול לכתוב מאמר כזה בעצמו אם כל רצונו הוא להעלות נושא לדיון.

    האם ח”כ כבל יכול לדון בצורה חופשית בנושאים הללו? הרי ברגע שהוא יעלה רמז לחבירה למרצ או לקדימה, אנשים יתחילו לחשוב שיש דברים בגו. גם אם מדובר סתם על ספקולציות. דיון חופשי כזה הוא שדה מוקשים עבור כבל. הוא יכול לעזור לו לחסום אפשרויות עתידיות. לאינטרנט יש, כזכור, זכרון ארוך.

פרסום תגובה