תפקידו של האינטרנט במהפכה המצרית

פוסט של אלי לוין, הציווי החדש


נראה לי שבימים האחרונים אי אפשר היה לקרוא אפילו טקסט אחד שעסק במהפכה המצרית ולא התייחס בצורה זו או אחרת לתפקידו של האינטרנט במהפכה. השאלה הגדולה כאן היא כמובן מה מידת ההשפעה של האינטרנט על המהפכה המצרית ולמעשה האם בכלל הייתה לו השפעה כלשהי. גם כאן אפשר לחלק את שלל הדעות והטיעונים בנושא לשני מחנות עיקריים. מצד אחד יש לנו את מחנה הטכנו-אוטופים שמאמינים שהמהפכה היא תוצאה ישירה ובלתי נמנעת של האינטרנט ובעיקר של הרשתות החברתיות. ואילו מהצד השני יש לנו את מחנה הספקנים שממעיטים בחשיבותו של האינטרנט במהפכה ורואים בו לא יותר מאשר אמצעי תקשורת ששימש את המפגינים.

מבחינתי מדובר בסוגיה מרתקת מפני שהיא נוגעת לא רק למקרה הספציפי של המהפכה המצרית אלא לשאלה המהותית ביותר בהבנת האינטרנט כתופעה תרבותית: האם הטכנולוגיה מעצבת את פני החברה או שהחברה מעצבת את פני הטכנולוגיה. או אם ננסח זאת בצורה קצת אחרת, האם הטכנולוגיה היא בסך הכול כלי עבודה נייטרלי וחסר מהות שניתן להשתמש בו לכל מטרה אפשרית, או שאולי יש לכל טכנולוגיה “עמדה פוליטיקה” משל עצמה (בניסוחו של לאנגדון ווינר). השאלה היסודית הזאת שבה וחוזרת בכל התייחסות למעמדה והשפעתה של הטכנולוגיה בחברה האנושית. למשל השאלה שמעסיקה רבות את האמריקאים האם כלי נשק מעודדים אלימות מעצם מהותם או שאולי “רובים לא הורגים אנשים, אנשים הורגים אנשים”.

אותם אנשים שמכנים את האירועים במצרים בשם “מהפכת האינטרנט” או “מהפכת הפייסבוק והטוויטר” (ה”א הידיעה כאן כמובן אירונית ומודעת לעצמה) מאמינים שהאינטרנט אחראי בצורה ישירה למהפכה ואפילו מרחיקים לכת ואומרים שהיא כנראה לא הייתה מתרחשת בלעדיו. ההתלהבות האופטימית הזאת מהאינטרנט שאנחנו מוצאים בטקסטים האלה למעשה בכלל לא חדשה. כבר לפני שני עשורים ויותר היו כאלה שהתייחסו לאינטרנט כאל טכנולוגיה שמעצם מהותה מעודדת דמוקרטיה ואפילו אנרכיזם לפי עמדות רדיקליות יותר.

לפי תפיסה טכנו-אוטופית זו האופי המבוזר והרשתי של האינטרנט מתנגד מעצם מהותו לכל צורת שלטון כוחנית וסמכותנית. וזאת בניגוד גמור לאמצעי התקשורת המסורתיים בעלי המבנה ההיררכי והסמכותני כמו הטלוויזיה, הרדיו והעיתונות המודפסת. ככל שהשימוש באינטרנט ילך ויגבר, גורסת תפיסה זו, כך גם תתפשט הדמוקרטיה בכל רחבי העולם מפני שאינטרנט ודיקטטורה פשוט לא הולכים יד ביד (טענה שלדעתי קצת עומדת בסתירה למצבה הנוכחי של וויקיפדיה העברית…). זהו למעשה התפקיד המסורתי שהאינטרנט משמש כבר שנים במיתולוגיה המערבית המודרנית והליברלית. מיתולוגיה שרואה את הדמוקרטיה הנשגבת בתור מעין “דאוס אקס מאכינה” (האל מתוך המכונה) ואת האינטרנט בתור אותה מכונה מופלאה שמתוכה צץ ומופיע האל.

המחנה הציני לעומת זאת מסרב לקבל את התפיסה האופטימית וטוען שהאינטרנט הוא בסך הכול אמצעי תקשורת ששימש את המפגינים במצרים כדי לתאם ביניהם את ההפגנות, אמצעי תקשורת אחד מני רבים למעשה. מה עוד שכזכור במהלך חמישה ימים כמעט שלא הייתה שום גישה לאינטרנט במצרים ובכל זאת אנשים יצאו מבתיהם כדי להפגין ברחובות. עובדה זו לכאורה מוכיחה דווקא את ההפך הגמור, שבעצם אנשים בכלל לא צריכים את האינטרנט כדי לצאת ולהפגין מפני שהטכנולוגיה לא מחוללת מהפכות אלא בני האדם מחוללים מהפכות.

לדעתי העמדה הביקורתית הזאת נובעת, לפחות בחלקה, מהציניות שמאוד רווחת בקרב רוב האינטלקטואלים כיום. ציניות שמתאפיינת בחוסר יכולת להאמין בכך שהטכנולוגיה מסוגלת באמת לשפר את מצב הקיום האנושי. אנחנו אולי מסוגלים להאמין שיש לאינטרנט השפעות שליליות על החיים שלנו – למשל “הפייסבוק” האיום והנורא שרק מעודד אלימות בקרב בני נוער וגורם לנו להיות בודדים ולא מרוצים מהחיים שלנו – אבל קשה לנו להאמין שהטכנולוגיה המודרנית יכולה באמת להשפיע בצורה חיובית על החיים שלנו. תפיסה אופטימית כזאת נתפסת כיום אצל רוב האנשים החושבים בתור לא יותר מאשר נאיביות לא מוצדקת.

גם במקרה של המהפכה המצרית קל מאוד להיות במחנה הציני ולהגיד שהאינטרנט לא שיחק שום תפקיד מרכזי או משמעותי. אבל אני באופן אישי לא לגמרי מסכים עם העמדה הזאת. חשוב לזכור שהתפקיד העיקרי של האינטרנט במהפכה לא היה דווקא בזמן ההפגנות אלא הרבה לפניהן. ההפגנות במצרים לא היו תחילת המהפכה אלא אם כבר סוף ההתחלה. העם המצרי הרי לא התעורר יום אחד בבוקר והחליט שמתחשק לו להפיל את שלטון העריצות של מובארק, אלא הוא התקומם במשך תקופה ארוכה מאוד נגד השלטון. התקוממות עממית זו החלה ללא ספק באינטרנט ולא בשום מקום אחר.

למעשה אפשר לומר שהאינטרנט שימש במצרים בתפקיד של “ספירה ציבורית” שמהווה לדעת הוגים כמו האברמס תנאי הכרחי לקיומה של דמוקרטיה. האינטרנט איפשר לאזרחים המצרים להביע את הדעות שלהם בחופשיות, לדון בנושאים הבוערים ולתקשר אחד עם השני ללא שום צנזורה או פיקוח. את הפעילות הזאת הם עשו בעיקר בבלוגוספירה המצרית אבל גם ברשתות החברתיות. השיח הציבורי החופשי הזה התאפשר אך ורק בזכות האינטרנט מפני שספירה ציבורית אחרת פשוט לא הייתה קיימת במצרים תחת שלטון מובארק.

כמובן שזה לא כל כך פשוט לטעון שהאינטרנט משמש כיום בתור ספירה ציבורית (או שספירה ציבורית במובן שהאברמס מדבר עליו בכלל התקיימה אי פעם). האם באמת מתקיים שיח ציבורי ברשת שבו אנשים מחליפים ביניהם דעות, או שאולי רוב האנשים ברשת מדברים בעיקר אל עצמם ומשכנעים רק את המשוכנעים כבר. האם אקטיביזם ברשת כמו למשל בדפי פייסבוק באמת מדרבן אנשים לצאת לרחובות או שאולי הוא רק משמש בתור מרגוע דיגיטלי למצפון הדואב שלנו בדומה לאפליקציית הוידוי של הכניסה הקתולית?

קל להיות סקפטי ולכנות את כל הפעילות החברתית הזאת בתור “קשקשת ברשת”, להג אינסופי ושטף בלתי פוסק של דיבורים ללא שום מעשים בשטח. אבל מצרים הוכיחה לכאורה שזה לא בהכרח כך. מכל הדיבורים האלה ברשת בסוף באמת נוצר משהו מוחשי. מה שמתחיל בתור סטטוס בפייסבוק, פוסט בבלוג או ציוץ בטוויטר – יכול בקלות להסתיים בהפלת שלטון דיקטטורי. לכן מהמקרה של המהפכה במצרים נראה לי שאפשר להסיק, לפחות בזהירות מסוימת, שאכן מתקיימת ספירה ציבורית באינטרנט.

אני אמנם נוטה בדרך כלל להיות די ביקורתי כלפי האינטרנט וגם לגבי האפשרות של ספירה ציבורית ברשת כתבתי לא מזמן טקסט בעל נימה די ספקנית. אבל בתקופה האחרונה אני נוטה להיות פחות סקפטי לגבי היכולת של האינטרנט לחולל מהפכות ולשנות סדרי עולם. לא, אני לא נוקט בדטרמיניזם טכנולוגי ולא טוען שהאינטרנט הוא סוג של “אינסטנט דמוקרטיה”, אבל אני מאמין שאי אפשר להתעלם מכך שהאינטרנט אכן שיחק תפקיד מאוד משמעותי באירועים שהיו לאחרונה בתוניסיה, במצרים ומי יודע היכן עוד בעתיד.

אף אחד כמובן לא יכול לטעון בוודאות מלאה שהמהפכה במצרים התחוללה אך ורק בזכות האינטרנט מפני שהיו בהיסטוריה מספיק מהפכות עוד הרבה לפני שמישהו בכלל חשב להמציא את האינטרנט. אבל יחד עם זאת גם אי אפשר להמעיט בחשיבות של האינטרנט במהפכה המצרית ולכך שהוא – יחד עם עוד גורמים רבים אחרים כמובן – הוביל בסופו של דבר למהפכה ולהפלת השלטון הדיקטטורי. כמו כל מהפכה אחרת בהיסטוריה מדובר בתופעה מורכבת ורבת רבדים ולכן קשה לשים את האצבע על גורם אחד מבודד ולטעון שרק בזכותו התופעה הזאת התאפשרה. לכן לא צריך אמנם להתלהב יותר מדי ולהכתיר את המהפכה המצרית בתור “מהפכת הפייסבוק” או “מהפכת הטוויטר” אבל גם לא צריך להיות יותר מדי ציני ולבטל כלאחר יד את ההישגים של האינטרנט באירוע ההיסטורי הזה שמתחולל ממש לנגד עינינו.

___________________
אלי לוין כותב דוקטורט על קהילות וירטואליות באוניברסיטת בר-אילן. הפוסט התפרסם במקור בבלוגו, "הציווי החדש", ברשיון cc-by-nc-sa

עוד במהפכות אינטרנט:
איראן
תוניסיה
מצרים

תגובות

תגובות

Powered by Facebook Comments

תגובות

5 תגובות לפוסט “תפקידו של האינטרנט במהפכה המצרית”

  1. IP on 14 בפברואר, 2011 16:35
  2. א.ה. on 14 בפברואר, 2011 21:27

    מעניין איך כל המהפכות במזרח אירופה בסוף שנות ה-80 ותחילת שנות ה-90 התרחשו בלי האינטרנט (אפילו בלי דואר אלקטרוני!). הכיצד?!

    ובמילים אחרות – אפשר להוריד ממינון החשיבות העצמית, שבאופן “מפתיע” מגיע ממי שכותב על הנושא לדוקטורט שלו. האינטרנט הוא אמצעי תקשורת חשוב אבל מי שמחולל מהפכות הוא אנשים. לא פייסבוק, ולא טוויטר.

  3. שי on 15 בפברואר, 2011 00:55

    אין ספק שמחכה לך עתיד מזהיר באקדמיה- מאמר שכולו אומר גם וגם, כן ולא, יום ולילה, מודרני ופוסט מודרני.

  4. צפריר כהן on 15 בפברואר, 2011 12:38

    א.ה. בגלל שלא היה אז אינטרנט, לקח לאנשים זמן לשים לב שהצבא הסובייטי יצא ואפשר להשתולל.

    אגב, האינטרנט כבר הספיק למלא תפקיד באי־הצלחת ניסיון המהפכה הקומוניסטי ב־1991.

  5. תומר א. on 23 בפברואר, 2011 10:10

    בוויקיפדיה העברית אין דיקטטורה. מה שיש שם זה שיח אלים שדווקא הולך טוב מאוד עם המבנה האנרכיסטי של האינטרנט.

פרסום תגובה