מהנעשה באיראן: של מי השהיד הזה?

פוסט של תמר עילם גינדין


מהנעשה באיראן. קליק לארכיון המדור

לפני שבוע הובא למנוחות בטהראן צאנע ז’אלה (Saane’ Jale), הסטודנט בן ה-27 שנורה בראשו ונהרג ביום הראשון של ההפגנות נגד הרפובליקה האסלאמית. סביב הגופה ניטשו קרבות עזים.

לפי הודעת האוניברסיטה לאמנויות, ז’אלה היה סטודנט בחוג לתאטרון, שהחל את לימודיו בשנת 1387 לספירה האיראנית (עכשיו 1389, ב-21.3.2011 תתחיל שנת 1390). באתר האוניברסיטה התפרסם הספד פואטי וקורע לב, עם עיניים דומעות ולב מדמם, ובו תואר ז’אלה כאחד הבנים המאמינים של האוניברסיטה. ההספד דידקטי מאוד, קורא למפגינים “אויבי המשטר מחרחרי הריב”, ומכנה את מות הקדושים של ז’אלה “הוצאה אחת מתוך אלפים, מהמחיר שאומת איראן הבוגרת שילמה ומשלמת למען רדיפת-האמת שלה לאורך תקופת המהפכה האסלאמית”.

“אין ספק”, נכתב בהמשך ההספד, “שאווירת ההתפרעויות גורמת למערבולת קשה של ספקות ומכשירה ביצה רחבה של שימוש-לרעה (במקרה) על ידי חורשי הרע. עלינו להיות ערים לכך לחלוטין, להיות רציניים, לסמוך על אלוהים ולבטוח בסמכותו, להכיר בחובתנו הדתית והמהפכנית ולפעול על פיה”.

ההספד גם מנכס את ז’אלה לכוחות הבסיג’, מיליציה שכפופה למשמרות המהפכה האסלאמית. ז’אלה מתואר בהספד “מהתלמידים יודעי הקראן ומִפְּעִילֵי הבסיג’ של העיר פָּאוֶה – עיר הולדתו”.

לעומת זאת, בשרשור לזכרו בעמוד הפייסבוק של “25 בבהמן”, היו קריאות רבות להמשך ההפגנות – הפצרות אפילו: אם נמשיך לשבת בבית, נכתב שם, ימשיכו לרמוס את זכויותינו. חייבים להמשיך בדרך שהתחלנו בה. בשרשור הועלו גם הצעות אופרטיביות להפגנות יומיות בשעה קבועה.

אחד המגיבים, המכנה את עצמו Rozhiste Mehatto, שתמונת הפרופיל שלו היא גבר בן 50+ (מה שלא אומר שום דבר), כתב:

“ממש עכשיו נודע לי, שלמרות שמאוד מאוחר, שותי הסאנדיס [כינוי לתומכי הרפובליקה האסלאמית; תע”ג] שולחים בשעה זו סמסים שאומרים: “המתפרעים רוצים לבוא מחר מוקדם בבוקר לאוניברסיטה לאמנויות כדי לגרום נזקים בלוויית השהיד הבסיג’י (!)

חברים, אני חושב שהמשטר באופן עקרוני לא יערוך את לווייתו של צאנע עם כוחות דיכוי-המרי (שאם לא כן, יהיו הרבה שלטים),

בבקשה, כל מי שיכול שיילך ללוויה כדי שגנבי-הגופות לא יצליחו לשכנע בשקר שצאנע הוא חלל בסיג’. רוחו של צאנע בוודאי עצובה מכל השקרנות הזאת.

בל נשכח שכדי להשתתף בטקסים מחר לא צריך רישיון, וההשתתפות חופשית לכולם. לדעתי חובה “לבנות” את מחר כ-27 בבהמן [16/2/2011], שיישאר לנצח.

ז’אלה נקבר לבסוף בלוויה בסיג’ית, למרות שאחיו הצהיר קבל עם ויוטיוב שהשהיד היה בין המפגינים. אתר הדרך הירוקה ציטט דיווח מדאנשג’ו-ניוז (“חדשות הסטודנטים”) שלפיו יש עדויות שז’אלה היה חבר במועצה העממית של הארגון האסלאמי בפקולטה לאמנויות, אולם הוא השתתף בהפגנות כמתנגד משטר.

בעקבות המקרה החליטו המפגינים, שלוקחים בחשבון שכל אחד מהם עלול להיות השהיד הבא, למנוע מראש את המחלוקת סביב גופותיהם על ידי פרסום בפרופיל – במילים או בתמונות כמו זאת:

ה-27 בבהמן נקבע כ”יום צאנע ז’אלה”. בעמודי הירוקים הועלה רעיון לקרוא רחוב על שמו אחרי שחרור איראן.

ינוח בשלום על משכבו.

עוד מהנעשה באיראן >>

________________________
ד"ר תמר עילם גינדין, בלשנית איראנית, מעבירה הרצאות העשרה על השפעות איראניות על לשוננו ותרבותנו, "מגילת אסתר - היה או לא היה" ועוד במסגרת "מר צים וחבורתו"

תגובות

תגובות

Powered by Facebook Comments

תגובות

3 תגובות לפוסט “מהנעשה באיראן: של מי השהיד הזה?”

  1. ברוכים הבאים לאינטרנט הכשר של איראן : חדר 404 • הבלוג של עידו קינן on 9 בינואר, 2012 08:33

    […] להקים רשת אינטרנט סגורה ונקייה לאיראנים. אתם רואים? הבסיג’ זה לא רק לדיכוי הפגנות, זה גם לחינוך טוב לנוער […]

  2. ההצגה הכי משעממת בעיר « עברית וחיות אחרות on 7 ביוני, 2013 17:43

    […] לקחת את הגופה. ותוכלו למצוא כאן גם את צאנע ז'אלה, שכבר כיכב ב"מהנעשה באיראן" בעבר, שלא […]

  3. אני לא מצביע! || לקראת הבחירות באיראן // תמר עילם גינדין | חדר 404 on 10 ביוני, 2013 23:46

    […] את הגופה. ותוכלו למצוא כאן גם את צאנע ז’אלה, שכבר כיכב ב”מהנעשה באיראן” בעבר, שלא […]

פרסום תגובה