אקזיסטנציאליזם בממשקים

פוסט של ויטלי מיז'יריצקי, UXtasy


ביקרתי באתר www.gov.il, ובו ראיתי את התרשים הבא:

אתם לא חושבים שהתרשים הזה ממש, אבל ממש מדכא?

אני אישית נמצא אחרי שלב החתונה ולפני ההורות – וזה שניים מהסוף? זהו?? אי אפשר היה להכניס משהו באמצע, עוד איזו עבודה, רכישת דירה, משבר גיל המעבר, משהו? ואני לא רוצה לחשוב על מדוע הגבר נותר לבד בגיל הזהב ומה קרה לאישתו ואם ילדיו. אני מעדיף להיות אופטימי ולחשוב שהם התגרשו (גם הסטטיסטיקה לצידי). ונר הנשמה הזה… דיכאון עולם.

אל תבינו אותי לא נכון. זו לא ביקורת על האתר, ההתרשמות המהירה שלי ממנו היא מצוינת. והרכיב הזה הוא למעשה אחת ההברקות בו, הוא נחוץ, יעיל, ברור, מדויק ואלגנטי. גם אין לי הצעות עיצוביות מעודדות יותר, חוץ מבאמת להחיות את הגברת הקשישה – וגם – כשבוחרים באחת הדמויות – לעשות את החיווי של ה”לא-בחור” לקצת פחות מורבידי מהכחול חדר-מתים הזה אשר צובע את פני יתר הדמויות:

ואולי גם הקשת הכחולה יכולה לא להתכנס באופן כה חסר רחמים לעבר הבלתי-נמנע. אבל מעבר לזה זו ממש לא ביקורת על האתר. כנראה שזו ביקורת על החיים :)

________________________
ויטלי מיז'יריצקי ויטלי מיז'יריצקי מאפיין ממשקים וחוויית משתמש בחברת נטקראפט. הוא חבר מערכת ב-UXI – חוויית משתמש ישראל וכותב על ממשקולוגיה ב-UXtasy, שם התפרסם הפוסט במקור

קישור אסוציאטיבי: זה הכל רק משחק של דמעות

תגובות

תגובות

Powered by Facebook Comments

תגובות

7 תגובות לפוסט “אקזיסטנציאליזם בממשקים”

  1. רועי on 25 בפברואר, 2011 10:11

    שמתם לב שתחילת המדרון אל הקץ הוא החתונה?

  2. Gali on 25 בפברואר, 2011 14:04

    And also it would be nice if a couple of the single characters (other than the pregnant lady) were female, because we’re over half of the population, you know…

  3. אשליה on 26 בפברואר, 2011 18:11

    זה מזכיר לי את הדיכאון שחטפתי אחרי שגיליתי את מגוון האפשרויות המוגבל במשחק SIMS (זהו? חוזרים מהעבודה שומעים מוסיקה מהמערכת סטראו והולכים לישון? כדי לעבוד שוב???)

    ואני אמשיך את רועי ב”שמתם לב”
    שמתם לב שהדיפולט הוא גבר-זכר-בחור? האישה מצטרפת לצרכי משפחה ונעלמת בגיל הזהב.
    שירותי המדינה מיועדים לנערים בחורים גברים עובדים וכשהם מוצאים את האישה שלהם אז טוב, נו גם חתונה..

  4. בועז דולב on 27 בפברואר, 2011 12:33

    הי עידו,
    בתור “הממציא” של הקונספט, הוא אכן מדכא, במיוחד בשלב המאוחר שבו אתה נמצא. אבל תזכור שבכל שלב אתה יכול לחזור על כל אחד מהשלבים הקודמים, למעט לידה. אתה יכול להתגייס מחדש לצבא, להתחתן, להתחיל עבודה חדשה וכמובן ללמוד. כך שמבחינתך זה בסך הכל סוג של פרפטאום מובילה. ותודה לדרור שהפנה את תשומת ליבי לכך.

  5. שרה on 28 בפברואר, 2011 13:26

    אתה צודק לגמרי!
    התרשים הזה מדכא ברמות!
    היה אפשר להיות טיפה יותר יצירתיים וציבעוניים …
    זה נוראי ככה …

  6. ויטלי on 3 במרץ, 2011 15:25

    בועז, גם כאן וגם בתגובות המקוריות אצלי לא מעט נשים מוטרדות מזה שהתרשים מוטה לטובת הגברים. אתה יכול לספר אם עמדו מאחורי זה שיקולים כלשהם, או שזה פשוט יצא במקרה? אני כמובן לא אומר שיש כאן אפלייה מכוונת, אבל אולי זה קשור לקהלי יעד או מגבלות של אתרים ממשלתיים וכד’.

  7. » כאן גן, גן הורים :מילים דיגיטליות on 1 באוקטובר, 2012 14:11

    […] של מסלול מוכתב מראש (לפחות עבור חלק לא מבוטל מהאוכלוסיה) שמגדר את החוויה של […]

פרסום תגובה