תן לאצבעות ללכת. יבואו אחרות
למרות שטל פרידמן לא אכל לה את הראש, איימי דייווידסון יזמה באוקטובר אשתקד את “הר דפי זהב”, איסוף המוני של מדריכי דפי זהב והחזרתם בערימה ענקית למשרדי דפי זהב במונטריאול. “הפצה המונית בלתי קרואה של דפי זהב היא בזבזנית, כפויה וחסרת טעם כשיש חלופות בנות קיימא ונטולות נייר, כמו האינטרנט”, נכתב באתר היוזמה.
ספרי הטלפונים פוגעים בסביבה לאורך מחזור החיים שלהם, מהייצור (חומרים וחשמל) דרך ההפצה (דלק) ועד להשלכה (אתרי פסולת, או מיחזור שצורך חשמל, מים וכימיקלים ומשאיר תוצרי לוואי). בקנדה יש אפשרות להיגרע זמנית מקבלת המדריך. בתחילת פברואר העלה איגוד דפי זהב (YPA) אתר משודרג ומאוחד להיגרעות מקבלת הספרים בארה”ב, שכרע תחת עומס הגולשים ביום השקתו.
יש גם יוזמות עצמאיות. בעיריית סיאטל שבוושינגטון מקימים אתר שיחזיק מרשם אל-תשלחו-לי-ספר-טלפונים, ומתכוונים להטיל מס של 14 סנט על כל ספר טלפונים שחברות דפי זהב המקומיות יחלקו. חבר המועצה שיזם את המהלך טוען שהוא ואנשי צוותו ניסו להיגרע מקבלת הספרים דרך המפיצות, אולם קיבלו את הספרים בכל זאת. החברות מצדן הגישו תביעה פדרלית נגד המהלך בטענה לפגיעה בחופש הביטוי. בסן פרנסיסקו שבקליפורניה מקדמים איסור הפצה של ספרי טלפונים למי שלא ביקש לקבלם, וקנס של 500 דולר על כל ספר שיונח על מפתן דלת ללא אישור בעל הבית.
חברות דפי זהב טוענות שרוב האנשים עדיין משתמשים במדריך המודפס. האיגוד האמריקאי מדווח ש-75% מהאמריקאים הבוגרים משתמשים במדריך מודפס מדי שנה. דפי זהב ישראל מדווחת כי לפי מחקרים שערכה, 70% ממשקי הבית מכניסים את המדריך המודפס הביתה.
אולם בניגוד לאמריקה, בישראל הדרך היחידה להיפטר מהמדריך היא לזרוק אותו לפח. “שיטת ההפצה הקיימת כיום בישראל היא רוויה, כלומר לפי אזורים ולא לפי כתובות פרטיות, ולכן התכנית המונהגת בארה”ב אינה ניתנת ליישום בישראל בשלב זה”, נמסר מדפי זהב ישראל. “עם זאת, דפי זהב ישראל בוחנת באופן עקבי את הפעילות הקיימת בנושא בחברות דפי זהב בעולם, על מנת להגיע לפתרון המיטבי – לסביבה ולצרכנים כאחד”.
_________________________
הפוסט התפרסם במקור כחלק ממדור "השרת" בגליון 2.2011 של מגזין פירמה של גלובס
תגיד, אולי תפרסם טור רטרו לזכר התיכופוניסט?
אפילו בדפי זהב כבר לא משתמשים בדפי זהב.