שחקנית איראנית מתפשטת, אומת הרשת גועשת
אוי לבושה! השחקנית האיראנית הגולה גֹּלְשִׁיפְתֶה פַרָאהָאנִי (گلشیفتۀ فراهانی בפרסית, Golshifteh Farahani באנגלית), החיה כיום בצרפת, הצטלמה בעירום למגזין “מאדאם לה פיגארו” כאקט של מחאה על דיכוי הנשים בארצה, וזאת במקביל לחשיפת שד בסרטון פרומו לטקס פרסי הסזאר, שבו נראו מספר שחקנים מסרטים צרפתיים משנת 2011, בשלבי התערטלות שונים. מאדאם לה פיגארו הסירו את התמונה מהאתר, אבל זה היה טיפה’לה מאוחר מדי והתמונה כבר מופצת בכל רחבי המרשתת, כולל ממים. הסרטון עדיין ביוטיוב, כולל גירסה עם תרגום לפרסית.
פראהאני השתתפה בסרטים איראניים רבים ואף זכתה בפרס הפג’ר הנחשק. “פרידה”, סרטו של אצע’ר פרהאדי (اصغر فرهادی, Asghar Farhadi) בהשתתפותה, גם מועמד השנה לאוסקר בקטגוריית הסרט הזר פראהאני שיחקה בסרטים של פרהאדי בעבר, לפחות אחד מהם היה מועמד לאוסקר, זכה בדב הזהב בברלין ובמספר פרסי פג’ר “בנוגע לאלי”, סרטו של אצע’ר פרהאדי (اصغر فرهادی, Asghar Farhadi) בהשתתפותה, היה מועמד המועמד של איראן לאוסקר בקטגוריית הסרט הזר, זכה בפרס דב הזהב בברלין על הבימוי, ובכמה פרסי פג’ר באיראן. אותו פרהאדי זכה בגלובוס הזהב ומועמד לאוסקר גם השנה, עם “פרידת נאדר מסימין”, או בקיצור “פרידה/פירוד” (כאן אני חייבת להיות לא לויאלית ולומר שאם השופטים לא אנטישמיים, “הערת שוליים” חייב לזכות).
פראהאני גלתה סופית מאיראן אחרי שהשתתפה בסרט Body of Lies עם ליאונרדו דיקפריו. כשחזרה לאיראן מצילומי הסרט נעצרה ונחקרה ארוכות בעוון שיתוף פעולה עם ה-CIA (הסרט, הוא כידוע, מזימה של ה-CIA להשחיר את פניה של הרפובליקה האסלאמית). אחרי מספר חודשים “קנתה” את הדרכון שלה בחזרה, והיא תחזור לאיראן כשתהיה שם דמוקרטיה חילונית. בינתיים לא כדאי לה. אחרי צילומי העירום היא גם קיבלה הודעה רשמית ממשרד התרבות האיראני שהוא לא מעוניין בה.
התגובות לתצלומי העירום, חלקן צפויות וחלקן פחות. התגובות הרשמיות ברפובליקה האסלאמית ביקורתיות להחריד, כמובן. הוריה של פראהאני פרסמו תגובה רשמית שטוענת שאין סיכוי שהיא באמת הצטלמה בעירום, ושאדם חולני פרסם את תמונתה המפוטשפת באינטרנט (אמה, פהימה רחימיאן, ניסחה זאת עם תנאי מדומה נהדר: “אם אני גידלתי את גלשיפתה, אז אני יודעת ש…”).
הביקורת והשבח כוללים: היא רק רוצה למשוך תשומת לב לעצמה, לקדם את עצמה ולקבל תפקידים בסרטים הוליוודיים; היא רוצה למשוך תשומת לב ולעורר את דעת הקהל העולמית לדיכוי הנשים באיראן; היא מביעה בכך את התנגדותה לקוד הצניעות (זה גם ביקורת וגם שבח, תלוי מי אומר); היא משתמשת לרעה בגופה כדי להפוך לאזרחית העולם; קריאת תיגר על הטאבואים הנפוצים; חציית קווים ושבירת אחת השלשלאות של דיכוי הנשים; היא עושה “דווקא” נגד כל המנהגים שהרפובליקה האסלאמית כופה עליה ועל בני דורה נגד רצונם; חוסר אחריות כלפי הקולגות לשעבר בקולנוע האיראני; ועוד.
כמה שנינויות מטוויטר (רבים דווקא לא היו מצחיקים הפעם, רק אמרו שזו זכותה ולא ענייננו):
• הסנקציות על ביגוד רק פוגעות באיראנים העירומים!
• איזה גרועים אנחנו! יצאנו אתמול עם חברים ושכחנו לדבר על הציצים של גלשיפתה! סעעעעעעעעעעמק.
• הו גלשיפתה! בכל פעם שאני מושיט יד לקערת הצימוקים והפיסטוקים אני נזכר בך.
• חברים, זה שאתם משנים את האווטר שלכם לתמונת עירום של גלשיפתה זה לא אמנות. תעלו תמונות עירום של עצמכם!
הצילומים הפכו, כמובן, לשיחת היום, ולמם משעשע. הנה כמה שפורסמו בדף הפייסבוק “Iran and secular Freedom of Religion and Politics, like my page please“:
ראשו של מחמוד אחמדינג’אד על גופה של פראהאני המעורטלת:
גלשיפתה פראהאני עם סמליל התנועה להחרמת הבחירות:
מהעמוד “Iran Secular ایران سکولار” (“איראן חילונית”):
כאן הראש הוא של אחמד ג’נתי, אח’ונד (כינוי גנאי לאיאתוללות) זקן שעדיין פעיל ומתפקד, ורצות המון בדיחות על הגיל שלו, כמו שהוא עזר לאלוהים לברוא את העולם ושבגללו נכחדו הדינוזאורים:
כאן הלבישו את פראהאני וכתבו: “עורך העיתון ‘פיגארו’ התנצל וביקש מחילה על הפגיעה בגאוותם, בכבודם, בתרבותם, באצילותם וברגשותיהם הדתיים של אנשי איראן הגאים וכמובן נאורים ותמיד אונליין ובמרכז הבמה. הוא תיקן את התמונה והודיע: הירגעו וחִזרו לחייכם ולעבודתכם”.
בעמוד של העיתון “איראן” פורסמו שתי התמונות – החשופה והמולבשת – זו לצד זו, עם הכיתוב (באנגלית): “כתבת התרבות שלנו כבר נחרדה לראות את השחקנית האיראנית גלשיפתה פראהאני בגופייה. ‘פראהאני היא אישה יפהפיה, וזה מטריד לראות אותה לפתע חשופה ולובשת רק גופיות או שמלות קיציות פשוטות’, היא כתבה. מה אתם חושבים על ההתערטלות שלה עבור הקמפיין הצרפתי הזה?” התגובות מעורבות, ונעות בין נאצות להתפעלות. רוב המגיבים גברים. חלקם אומרים שזה פוטושופ ו/או שהיא משוגעת או חולנית.
אחד המגיבים אומר: “אלוהים ברא את הגוף הנשי היפה, לא את הצ’אדור”. אחר שואל האם גבר שהיה מצטלם כך היה מקבל אותן תגובות מזועזעות. אחר אומר: “לא כל כך משנה מה אני חושב על הבחירה שלה, אבל אני אוהב שהבחירה בידיה”. וגם “עד אליה לא ראיתי אף אישה איראנית עם ציצים קטנים”. היו גם תגובות כמו “יאללה, לתת לנשים חופש להצטלם בעירום. התחילו מאימותיכם ומאחיותיכם”. ו”זכותה המלאה להצטלם בעירום, אבל אז שלא תציג את עצמה כנציגת העם שלנו”. חלק מהמגיבים גם ניצלו את ההזדמנות כדי לנגח את האסלאם, שכפה על העם האיראני את הרעלה, ואת שלטונות הרפובליקה האסלאמית, שרוצים שהאיראנים יהיו ערבים.
רוב המגיבים (גם בעמוד זה וגם בעמודים אחרים) אומרים שלאישה יש זכות על גופה, וזכות זו כוללת להצטלם בעירום. בניגוד למערב, שבו פמיניסטית עשויה להצטלם בבגדים של גברים או לעשות עבודות “גבריות”, ברוב מדינות האסלאם החוק דורש מנשים להסתיר את גופן. לכן פמיניזם באיראן (ובמדינות האסלאם בכלל) מקבל לעיתים פנים קיצוניים יותר, הכוללים צילומי עירום של נשים מתוך אידיאולוגיה של זכות האישה על גופה. בזאת מצטרפת גלשיפתה פראהאני לעאליה אלמהדי, הבלוגרית המצרייה שהצטלמה בעירום וזכתה לתמיכה פמיניסטית נלהבת, כולל צילומי עירום של פמיניסטיות לאות הזדהות. מצד שני, יש גם פמינסטיות שרואות בשימוש בעירום פגיעה במעמד האישה, ויש פמיניסטיות מוסלמיות שוחרות רעלה.
________________________
ד”ר תמר עילם גינדין היא בלשנית איראנית, שמעבירה הרצאות העשרה על השפעות איראניות על לשוננו ותרבותנו, “מגילת אסתר – היה או לא היה” ועוד.
פרהאדי משתתפת ב”פרידה”/”פירוד”? הסרט הזה לא מופיע בפילמוגרפיה שלה בימד”ב, וזה גם לא מסתדר עם העובדה שהיא גולה מאז “גוף השקרים”.
מעולה, תמיד כיף לקרוא.
מרתק. תמיד כיף לקרוא אותך.
סליחה, לא בדקתי את מקורותיי כראוי.
פראהאני שיחקה בסרטים של פרהאדי בעבר, לפחות אחד מהם היה מועמד לאוסקר, זכה בדב הזהב בברלין ובמספר פרסי פג’ר.
ב”פרידה” היא אכן לא משתתפת.
ולפני שתשאלו, שם אמה מופיע בהודעה הרשמית כ”רחימיאן”, אבל במקומות אחרים כתוב “רחים ניא” ו”רחימי ניא”.
[…] “מגילת אסתר – היה או לא היה” ועוד. היא כתבה על שחקנית איראנית שהתפשטה ועוררה מהומה בגליון ינואר 2012 29 בJanuary, 2012 | בנושאים 404, מהנעשה […]
[…] קרואו [ולפני מספר שבועות עוררה סערה גדולה אף יותר, לאחר שהצטלמה בעירום – תע"ג]. בנאום התודה שלו לרגל קבלת הפרס מתח פרהאדי […]