מהנעשה באיראן: להדק חגורות, אנחנו מתרסקים

השבוע נעשה הרבה מאוד באיראן: האינפלציה המטורפת של החודשים האחרונים והתנהלותה הכלכלית השגויה של הממשלה חברו להחרפת החרם ולהקפת נכסי הבנק המרכזי, ויצרו היסטריה אמיתית. אנשים פשוט מכינים את עצמם לתקופה ארוכה של רעב. במקום לחזור על הפוסט שכתבתי לוואינט (“איראן: המטבע קורס, אחמדינג’אד נשחט בפייסבוק”), אני מגישה לכם כאן תמליל של הראיון המלא שקיימתי עבור כתבה בערוץ 2 עם חבר שנמצא באיראן, ראיון שהרבה ממנו נשאר על רצפת חדר העריכה שם.

קודם כל, כללי בטיחות: הרפובליקה האסלאמית אומרת שיש לה הטכנולוגיה לשחזר קול אחרי עיוות, ואני לא רוצה לבדוק את זה על חשבון חיי החברים שלי. ומכיוון שאני לא יודעת אם הם גם יודעים לשחזר תמונות מפוקסלות, הראיון התקיים בצ’ט קולי כאשר הרמקולים שלי מושתקים, והחבר עונה בכתב. הצ’ט היה ממייל חד-פעמי שהוא פתח במיוחד לשם הראיון (התמונה הייתה הקריקטורה הזאת, והשם היה “שותה יין פרסי” ביוונית ולטינית מעורבבות, שם שמביע התנגדות למשטר). אני אומרת “חבר” כי זכר הוא המין הבלתי מסומן בעברית, ואני לא רוצה להסגיר שום פרטים כמו מין, גיל או מקום מגורים. רק אומר שזה אדם משכיל, שיצר איתי קשר – כמו הרבה איראנים משכילים ולאומנים אחרים – אחרי הראיון עם מנשה אמיר בקול ישראל בפרסית. הראיון היה על הספר שכתבתי, “הטוב, הרע והעולם – מסע לאיראן הטרום אסלאמית“, והלאומנים מאוד התלהבו מזה שאני מסבירה לישראלים שאיראנים אינם ערבים ושיש להם היסטוריה מפוארת עוד הרבה מלפני האסלאם.

שלום רב ותודה שהסכמת להתראיין אצלנו. כישראלית, אני יודעת שלפעמים העיתונות הבינלאומית מגזימה כשהיא מתארת את המצב במדינה מסוימת. האם זה כך גם לגבי איראן דְהַיּוֹם, או שבאמת יש היסטריה של קניית מט”ח וזהב ופחד מהתרסקות המטבע האיראני?
אוינופיון (לא יודעת למה בטלוויזיה החליטו לקרוא לו חורשן. אין שם כזה בכלל): “באמת יש! אנשים, יותר משהם מודאגים ממלחמה אפשרית של המשטר עם ארה”ב ובנות בריתה, הם מודאגים מכספם, מרעב ומחוסר ביטחון (אישי – תע”ג). הרבה אנשים קונים מזון משומר ואוגרים אותו, כדי שאם וכאשר יהיה רעב כתוצאה מהחרמות, הם יצליחו לקיים ולהציל את עצמם לתקופה מסוימת”.

האם אתה יכול לתאר את המצב ברחובות, את מעשיהם והרגשותיהם של האנשים הרגילים לגבי המשבר הנוכחי?
“הדאגה מהעתיד נראית בבירור על פני האנשים. כל אחד מכין את עצמו ואת משפחתו ככל יכולתו לעבור משבר כלכלי, מדיני וצבאי ארוך. אנשים שיכולים לצאת מהמדינה משתדלים להמיר את הכספים שלהם לדולרים ולמט”ח אחר, ולצאת מאיראן. אחרים גם משתדלים להמיר את כספם, שהוא בריאל איראני, למטבעות זהב או לדולרים, ואפילו למט”ח אחר כמו לירה טורקית או רופי הודי ופקיסטני, כדי להימנע מנפילת ערכו”.

גם אתה המרת את כספך?
“עדיין לא. אני מנסה למצוא דרך חוקית לשמור על ערך הכסף. קניית מט”ח היא לא חוקית”.

מה הממשלה עושה כדי לפתור את המצב?
“מהממשלה ומהמשטר לא שומעים כמעט שום דבר! הטלוויזיה של הרפובליקה האסלאמית משדרת תוכנית כמו נצחון האסלאמיסטים במצרים, דיווחים ופרשנות חדשות על המפגינים נגד המצב הכלכלי בארה”ב (תנועת וול-סטריט), וחדשות על לבנון ועל התערבות ארה”ב וישראל באירועים בסוריה. לא מתפרסם שום דבר לגבי שיפור המצב הכלכלי. לפעמים מודיעים שהמשטרה תופסת ועוצרת מבריחי מט”ח ודולרים, ומזהירה את העם שכל מי שיש לו דולרים חייב ללכת לבנק, להמיר לריאלים ולהפקיד בחשבונו. הדבר היחיד שנעשה הוא שאתמול אחמדינז’אד העלה את הריבית על החסכונות מ-12% בשנה ל-21% בשנה”.

ומה התוצאה?
“כל העם, אפילו האנשים הספורים שתומכים במשטר, מרגישים שהם נקלעו למצב שאין ממשלה, ושאין שום נקודת משען בטחונית וכלכלית. אז כל אחד חייב לחשוב איך להציל את עצמו ואת משפחתו. בעקבות העלאת הריבית על החסכונות, ירד ערך הזהב מ-1,300,000 תומאן ל-800,000 תומאן. הדולר ירד רק ב-5%”.

אתה חושב שתהיה מהפכה?
“אי אפשר לומר אם תהיה מהפכה או לא”.

למה?
“כי המולות (=איתוללות – תע”ג) ישלמו כל מחיר כדי להישאר בשלטון”.

אלט-טאב: כפי שראינו ב-2009, ב”מחיר” הוא מתכוון לדם של אזרחים. שיפט-אלט-טאב.

האם הגורם למשבר הוא החרם הבינלאומי?
“אני חייב לומר שהחרמות הבינלאומיים הם רק אחד הגורמים למשבר הנוכחי באיראן! איראן הייתה במשבר כלכלי עוד קודם. (הגורם האמיתי הוא) ההתנהלויות השגויות של הממשלה.

אלט-טאב: אוינופיון השתמש במילה ע’לט (غلط) בתור “שגוי”. זאת מילה מאוד חזקה ומעליבה, על גבול המילה הגסה. בד”כ משתמשים ב-אשתבאה (اشتباه), שאין עמה קונוטציות מיוחדות.

אלט-טאב. רקע לקראת המשפט הבא של אוינופיון: ב-2010 היו רפורמות כלכליות מרחיקות לכת ברפובליקה האסלאמית: במקום לסבסד מוצרי מזון ומוצרים בסיסיים, הממשלה מזרימה עכשיו סיוע ישיר לחשבונות האזרחים.

שיפט-אלט-טאב. שיפט-אלט-טאב.

“הממשלה הזרימה כספי סיוע ישירות לתושבים, וכתוצאה מכך הוצף השוק במזומנים, והאינפלציה עלתה. תוכנית הבינוי של הממשלה בשנים האחרונות – בניית דיור ממשלתי זול והעמדתו לרשות האנשים, גרמה להאטה בשוק הבנייה (הלא-ממשלתי – תע”ג) באיראן, ומכיוון ששוק הנדל”ן באיראן היווה מוקד משיכה לנתח נרחב מהכספים הנזילים, עכשיו הכספים האלה יצאו משוק הנדל”ן, וזה גורם לזעזוע גם בתחומי כלכלה אחרים”.

האם הפקדת הסיוע אמורה להיות לכל האיראנים?
“לא לכל האנשים. בשנתיים האחרונות הממשלה ביקשה מהאנשים שרוצים לקבל סיוע, שיירשמו וייתנו את הפרטים האישיים שלהם וידווחו על חייהם ועל סכומי ההכנסה שלהם לממשלה, כדי שהממשלה תחליט האם הם יכולים לקבל סיוע. לאחרונה החליטה הממשלה להפסיק את הסיוע לכ-20 מיליון מהאנשים שקיבלו סיוע עד עכשיו”.

כמה השפעה הייתה להתפתחיות השבוע האחרון – כלומר להגברת החרם ולהקפאת נכסי הבנק המרכזי?
אוינופיון: ההתפתחויות האלה הביאו לשיא את המשבר שהתחזק מאוד בחודשיים האחרונים. ערכו של מטבע זהב עלה בכ-90-100%, וכך גם שערי הדולר וכל מטבעות החוץ האחרים לעומת הריאל האיראני.

ובכמה עלו מוצרי היסוד?
“בכ-40%”.

אני רואה ברשתות החברתיות הרבה הומור שחור. באיזו מידה משתמש העם האיראני בהומור לשם התמודדות עם משברים מסוגים שונים, ובאיזה אופן?
“אווירת החנק והצנזורה ברפובליקה האסלאמית גורמת לכך שיותר ויותר אנשים מביעים את הביקורת ואת המחאה שלהם באמצעות בדיחות, וכך גם במשבר הנוכחי. ברשתות החברתיות כמו פייסבוק וטוויטר, שנפוצים מאוד בין האיראנים (למרות שהאתרים האלה מסוננים באיראן), מביעים מחאה ואפילו מגבירים מוּדעוּת לאירועים חדשותיים באמצעות בדיחות וקריקטורות. למשל: ‘העם הסומאלי מביע את נכונותו לסייע לרעבים באיראן’; ‘תחי סין! שתי ספינות משא סיניות נושאות סיוע הומנטירי מהעם הסיני, התומך בשהידים, הגיעו לנמל צ’אבהאר! הסיוע כולל קלטות של קוראן (audio books), נטלה לרחיצת ידיים (תרגמתי למונח היהודי), תכריכים לקבורת המתים, שוטים לאכיפת חוקי האסלאם, גיליוטינות לעריפת ראשי הפושעים המדיניים, סוגים שונים של סמים חזקים להתאבדות קלה ונוחה, ספרי תפילה שונים ותשמישי קדושה להשבעת הרעב הרוחני, ואלפי תשמישי קדושה אחרים! תחי סין!!!!!!!!!!’; ‘גבירותיי ורבותי, נא להדק את חגורות המושב שלכם. שבו במקומותיכם ואל תזוזו. המדינה מתרסקת!'”

יש לך מסר לעם ישראל?
“לישראל ולעם האיראני יש אויב משותף, שהוא הרפובליקה האסלאמית. אני אומר בשמי ובשם חלק גדול מחבריי: אנחנו אוהבים את ישראל, כמו את כל העמים שוחרי השלום בעולם. מולא (איתאללה) אטומי = מלחמת עולם שלישית. לא מספיק להשמיד את פרויקט הגרעין. צריך לעקור את הרפובליקה האסלאמית מהשורש”.

אם אקבל את החומר המלא הלא-ערוך, אני מבטיחה לפרסם כאן גם את הווידאו.

________________________
ד”ר תמר עילם גינדין היא בלשנית איראנית, שמעבירה הרצאות העשרה על השפעות איראניות על לשוננו ותרבותנו, “מגילת אסתר – היה או לא היה” ועוד. היא כתבה על שחקנית איראנית שהתפשטה ועוררה מהומה בגליון ינואר 2012

תגובות

• מה זה פה?

  חדר 404 של עידו קינן הוא מגזין תרבות דיגיטלית, טכנולוגיה וחיי רשת. הקליקו למידע נוסף »

  Room 404 by Ido Kenan is an Israeli based digital culture magazine. Click for more info in English »

• רוצה להפיק פודקאסט?

  

• המלצת סייברסייבר (מ)

  

• פרנסה

  

• לאחרונה בחדר 404

  • ילד, רובוט התמיכה הרגשית שלך עומד למות האחראי על האינטרנט בגלצ
  • שליחות קטלנית בלי ביטוח רפואי האחראי על האינטרנט בגלצ
  • ה-NFL מזייפים את אלישה קיז, קנדה אייר מאשימים את הצ’טבוט ומפסידים האחראי על האינטרנט בגלצ
  • שתיקטוק האחראי על האינטרנט בגלצ
  • איך מדרגים בעברית?
  • שקר הביטקוין, קיץ חם במקרר של שופרסל, הצופן היווני ועוד עדכוני סייברסייבר
  • זום מסתבכת עם העובדים והמשתמשים האחראי על האינטרנט בגלצ
  • אילן מאסק ממשיך לחטוף יוזרים בטוויטר
  • ברכות לסופרת בינה מ. על כניסתה לרשימת רבי המכר של קינדל
  • פסיקה עלולה לתת למו”לים שליטה מוחלטת על השאלת ספרים דיגיטליים בספריות
  • תומכי נטלי דדון מבצעים לינצ’טרנט שנמוך דירוג בבית-קפה הלא-נכון
  • זעם נגד תרגום המכונה האחראי על האינטרנט בגלצ
  • מתמונות חתולים לפוליצר – חדשות באזזפיד נסגרים האחראי על האינטרנט בגלצ
  • תיק-תק לחסום את טיקטוק האחראי על האינטרנט בגלצ
  • זו תרבות ביטול על כלום האחראי על האינטרנט בגלצ

•