רוקדת עם סרטונים: רננה רז מתכתבת עם יוטיוב
הפסיקו לצפות באנשים רוקדים ביוטיוב ובואו לצפות באנשים רוקדים את יוטיוב. רננה רז חוזרת במהדורה שנייה למופע המחול Youmake Remake, המבוסס על אתר שיתוף הסרטונים
על המסך מוקרן סרטון יוטיוב על טליה שקופצת בתוך בית מחדר לחדר. על הבמה מתחילה כלה לרוץ מצד לצד, כאילו ממהרת להתארגן ולצאת מהבית. גבר נכנס לבמה והיא קופאת בפחד צייתני. הוא משחק איתה, מפשיט אותה, קושר אותה, סוכר את פיה, נושא אותה כמו שק ואז מוביל אותה בעזרת רצועת בד ארוכה. על המסך מוקרן סרטון שבו נראה הרבי מספינקא רוקד עם בתו בחתונתה, כשרצועת בד ארוכה מבטיחה את שמירת הנגיעה.
קטע הריקוד-משחק-סרטון הזה הוא חלק מהמופע Youmake Remake, שהועלה לראשונה ב-2010 בפסטיבל אינטימדאנס. “זו היתה תקופה שכמעט כל מפגש חברתי שלקחתי בו חלק הסתיים בסשן יוטיוב”, מספרת יוצרת המופע, רננה רז, יוצרת רב-תחומית ושחקנית בת 33 מתל אביב. “שמתי לב כמה יוטיוב שינה את החיים שלנו וכמה הוא חלק בלתי נפרד מהם, וזה דבר שיצירתית מאוד הסעיר והפעיל אותי. אבל הרגשתי שאני לא רוצה ליצור במדיום הזה של יוטיוב, כי זו פלטפורמה דו-ממדית, וזו לא הפלטפורמה שגדלתי עליה – אני צמחתי לתוך במה, לתוך תלת ממדיות, חזרות, משהו הרבה יותר אולד סקול. הבנתי שאני רוצה להביא את יוטיוב לבמה, לטריטוריה שלי”.
רז אוספת סרטונים בגלישה (“הצפייה שלי היא צפיה מגוייסת לגמרי”) וגם מקבלת מהסביבה. “יש אנשים שיוצאים מההופעה ושולחים לי להיטי יוטיוב כמו הילד שמדבר עם התאום שלו. אין לי מה לעשות עם זה. אלה סרטים שכל כך נטחנו שהאפשרות לעשות איתם דיאלוג היא כמעט אפסית”. המהדורה הנוכחית של המופע, השניה במספר, מתמקדת במעמד האישה, אולם רז מתנערת מאקטואליה: “הקטעים שאנשים חשבו שמתייחסים להדרת נשים נוצרו הרבה לפני שהנושא הזה עלה. ממש לא חשבתי להיות פוליטית או להתייחס לנושאים רלוונטיים, אבל רציתי לעשות מהדורה שתהיה מאוד שונה מהראשונה, שהיתה בידורית. אני משתמשת ביוטיוב לא רק לקטעים משעשעים ומצחיקים, אלא גם ללכת לקצוות”.
היא מעלה את המופעים ליוטיוב – “מין צדק פואטי, שהרשת נתנה לנו ואנחנו מחזירים לרשת בחזרה” – אבל לא חושבת שהם מתאימים לשם. “בשביל ליהנות מהם ולהבין את המורכבות שלהם אתה צריך לראות אותם על במה – לצאת מהבית, לשבת באולם ולהתרכז – לא קשב של יוטיוב, שזה קשב אחר לחלוטין”.
רז מספרת על מגעים להעלאת המופע בחו”ל ואומרת: “בניגוד לדברים שיצרתי בשנים קודמות והבנתי את תקרת הזכוכית שלהם, אני מאוד מאוד מאמינה ביכולת המסחרית של הפרויקט הזה וביכולתו להגיע להמון אנשים, לקהל שהוא לא קהל של מחול או אפילו תאטרון. כל אדם שמתעניין ביוטיוב יכול להתעניין במופע הזה”.
התפרסם במקור בטור “יוצרשת” במדור fi בגליון פברואר 2012 של מוסף פירמה של גלובס
בונוס לקוראי חדר 404: הראיון המלא עם רננה רז, ראיון טלפוני מה-3.2.2012.
המופע הוא שלך או של קבוצה?
“אני יצרתי אותו. אנחנו סוג של אנסמבל, לפחות במהדורה השניה זה הלך למקום הזה. חלק מההצלחה של המופע זה שאנשים מוכשרים ויצירתייים ופרפורמרים אדירים”.
מתי התחלת לעבוד עליו?
“באפריל 2010, במקור הוא נוצר לפסטיבל אינטימדאנס בתמונע. זו היתה תקופה שכמעט כל מפגש חברתי שלקחתי בו חלק הסתיים בסשן יוטויב. שמתי לב כמה יוטיוב שינה את הלחיים שלנו וכמה הוא חלק בלתי נפרד מהם. וזה דבר שיצירתית מאוד הסעיר והפעיל אותי, גרם לי למחשבה, ליצריתיות, אבל הרגשתי שאני לא רוצה ליצור במדיום הזה של יוטיוב, כי זו פלטפורמה דו-ממדית, וזו לא הפלטפורמה שגדלתי עליה – אני צמחתי לתוך במה, לתוך תלת-ממדיות, חזרות, משהו הרבה יותר אולד סקול. ואז הרעיון של להביא את יוטיוב לבמה, לטריטוריה שלי, הבנתי שזה רעיון שאני רוצה להתמקד בו”.
אפשר למצוא את הקטעים ביוטיוב?
“הרעיון הוא שאחרי כל מהדורה שמסתיימת נעלה את הקטעים לאתר, אבל אין לי שום שאיפה שהקטעים יהפכו לוויראליים, ואני תוהה אם בתור משתמשת הייתי צופה בזה. בשביל ליהנות מהם ולהבין את המורכבות שלהם אתה צריך לראות אותם על במה – לצאת מהבית, לשבת באולם ולהתרכז – לא קשב של יוטיוב, שזה קשב אחר לחלוטין. אני מרגישה את המעגל הזה – החומרים הגיעו מהרשת, ואנחנו מחזירים אותם בצורה אחרת לרשת, אבל אני לא חושבת שהם מתאימים לרשת”.
זה טיזר? ארכיון?
“ארכיון, ובאיזשהו אופן פיוטי מין צדק פואטי, שהרשת נתנה לנו ואנחנו מחזירים לרשת בחזרה. אם זה משחק, אז משחק הוגן. אבל באמת אין לי שום שאיפות שהסרטונים יהפכו ללהיטים ויראליים, אני לא מסתכלת כמה אנשים ראו את זה. מבחינתי הצלחה זה שאנשים יגיעו להופעה ויקנו כרטיס”.
ספרי לי על תהליך האיסוף.
“הצפייה שלי היא צפייה מגוייסת לגמרי. אני רואה דברים, אם זה משהו שאני חושבת שאני יכולה לעבוד עליו, צץ לינק, רעיון או אפילו משהו תופס אותי, אני שומרת את זה בתייקיה, וכשאני עובדת על מהדורה אני מסתכלת על כל הדברים שאספתי, ואו שאני משתמשת בהם או שאני מחפשת דברים נוספים. לפעמים אני רואה סרט ואני מבינה למה שמרתי אותו, אבל הוא לא מספיק טוב, אז אני אחפש סרטון אחר דומה.
“אנשים שיודעים שאני עושה את זה גם שולחים לי קטעים. יש אנשים שיוצאים מההופעה ושולחים לי ילד מנגן על פסנתר או הילד שמדבר עם התאום שלו, להיטי יוטיוב. ברור לי למה שולחים לי את זה, אבל אין לי מה לעשות עם זה. אלה סרטים שכל כך נטחנו, שהאפשרות לעשות איתם דיאלוג היא כמעט אפסית. אם הסרטון בלוקבאסטר אז הוא תופס את כל תשומת הלב. וגם מאוד חשוב לי שהתגובה והסרטון ייצרו משהו חדש, ובד”כ סרטונים שהם להיטי יוטיוב נהיו אייקוניים כאלו, שנורא קשה להיכנס פנימה. אם נוצר מצב שהסרט ממש מעולה והתגובה הבימתית קצת חלשה, זה משהו שאני מנסה לא לכוון אליו בהופעה.
“גם יש סרטונים ששולחים לי שהם מעולים, אבל הם מעולים בתור סרטוני יוטיוב, ופחות מתאימים למה שאני עושה. דווקא אנשים שראו את ההופעה והבינו את הפורמט, וגם אנשים שמשתתפים בהופעה, ההצעות שלהם בד”כ מעולות. או אנשים שמכירים מקרוב את הפרויקט. אח שלי שולח לי סרטונים, ובגלל שהוא כבר ראה הכל ומכיר, ההצעות שלו הן בד”כ קולעות”.
מה עניין המהדורות?
“כרגע אני סיימתי את המהדורה השניה. בשנה שעברה עשינו מהדורה בפסטיבל אישה בחולון, העלינו מהדורה נשית. אבל אני לא קוראת לה מהדורה שלמה כי היא הורכבה מקטעים חדשים וקטעים שהיו ממהדורה מספר 1. עם המהדורה הראשונה רצנו שנה וחצי, עברו הרבה דברים עד שמיצבנו אותה ומצאנו מקום קבוע להופיע והבנו איך זה עובד. למהדורה השנייה מתוכננות שלוש הופעות – יש בפברואר ובמרץ, ובמאי יש עוד סדרה של הופעו. זה פורמט שאני גם לומדת אותו ומבינה איך הוא מתנהג, מה הכי טוב, מה כדאי. אני מניחה שלטווח הארוך נסתכל על זה כעונה ונחליט כמה הופעות יש בעונה”.
את מעדכנת מהדורות בהתאם לאקטואליה?
“המהדורה הזאת שעשינו, שהרבה אנשים אמרו שהיא מדברת על הדרת נשים – הקטעים שאנשים חשבו שמתייחסים להדרת נשים – נוצרו הרבה לפני שהנושא הזה עלה. ישראל זו מדינה שהאקטואליה זו מילה מצחיקה – תעשה משהו היום והוא יהיה אקטואלי עוד חמש שנים. כשיצרתי את מהדורה מספר 2 ממש לא חשבתי להיות פוליטית או להתייחס לנושאים רלוונטיים, אבל רציתי לעשות מהדורה שתהיה מאוד שונה מהראשונה, הראשונה היתה בידורית והשניה היתה משהו נוקב. אני משתמשת ביוטיוב לא רק לקטעים משעשעים ומצחיקים, אלא גם ללכת לקצוות.
“אני לא מרגישה שהמהדורות הן בקטע של לעדכן, אלא שיוטיוב הוא מאגר כל כך גדול ומדהים, אז אני רוצה לעשות יותר מעשרה סרטונים מתוך המאגר האינסופי והמטורף הזה, כדי לשחק איתם ולא להתקבע על משהו אחד. מהדורה 2 לא נועדה להיפטר ממהדורה 1, אלא להתקיים לצדה. יש פה המשכיות שנורא חשוב לי לקיים. מהדורה 1 התחילה ביולי 2010, משהו כמו 20 הופעות”.
זה פורמט שמאוד מתאים לייצוא. איך מקבלים את ההופעה שלך בעולם?
“קיבלתי תגובות, בספטמבר הצגתי את זה באנגליה בוועידה שעסקה בקשר בין מדיה דיגיטלית למחול, אני בקשר עם כמה אנשים מכל מיני מקומות בעולם, ובכל מקום רוצים לעשות את זה בדרך אחרת. אני מניחה שב-2012-13 דברים יצאו לפעול. יש מקומות שרוצים את הפורמט, יש מקומות שרוצים שאני אעשה את זה, יש מקומות שרוצים את ההופעה עצמה, זה מאוד מודולרי. כשאני אתחיל לעשות את זה יהיה לי מושג יותר קונקרטי איך זה עובד ואיך אפשר לעשות את זה. הקונספט הוא מאוד פשוט ואפשר לעשות אותו בכל מקום בעולם. כשיצרתי את הפרויקט, הכי רציתי שהוא יתפתח לשם – שיהיה אפשר לעשות את זה בכל מיני מקומות בעולם.
זו הצלחה כלכלית או רק אמנותית?
“כשחשבתי שזה יעבוד בעולם חשבתי מבחינה אמנותית, אבל אני חייבת להגיד שבניגוד לדברים שיצרתי בשנים קודמות והבנתי את תקרת הזכוכית שלהם, הפרויקט הזה – אני מאוד מאוד מאמינה ביכולת המסחרית שלו. אנחנו עובדים על זה מאוד קשה כדי שיוכיח את עצמו, שגורלו לא יהיה כגורלו של כל מופע מחול – גרעוני. אני מאמינה ביכולת של המופע הזה להגיע להמון אנשים, לקהל שהוא לא קהל של מחול, או אפילו קהל שהולך לתאטרון. כל אדם שמתעניין ביוטיוב יכול להתעניין במופע הזה. השאלה היא איך מתווכים את זה ומביאים את האנשים”.
הופעה מעולה!!
שמי תהילה קליה
אני רוצה להגיד
מספר טלפון של רננה רז
מייל כתובת
טלפון בית חתימה שלך
חתמת תהילה קליה