בנק לאומי מתייחד עם זכר חשבונות קורבנות השואה
נדמה לי שעם התמעטות הניצולים החיים, השואה הופכת לפחות ופחות טאבו בחברה שלנו. יותר מדי נוח להשתמש בשואה כדי לשפר, ולו לרגע, את התדמית שלך בציבור (ואפילו לחזק טיעונים מדיניים). לפעמים זה מתפוצץ לך בפרצוף. בנק לאומי פרסם היום (ה’) תמונה בפייסבוק שלו לאמור “לאומי מתייחד עם זכרם של קורבנות השואה“. אלא שללאומי ולקורבנות השואה יש היסטוריה ארוכה, ולא תמיד נעימה. כבר שנים טוענים ניצולי שואה שהבנקים בישראל מסרבים לשחרר לרשותם בחשבונות בנק שפתחו בני משפחה שנספו בשואה. בנק לאומי מחזיק לפי הטענות את מרבית החשבונות האלו – 3,577 מתוך כ-4,000 עם למעלה מ-300 מיליון שקל מתוך 400 מיליון שקל בסך הכל. רק לאחר תביעה משפטית, שנמשכה להליך בוררות ארוך של שנה וחצי, העביר לאומי רק שליש מהסכום ולא למשפחות אלא למרכז מידע שמאפשר לניצולים, בין השאר, לתבוע רכוש משפחה שנגנב מהם במהלך השואה.
בעיני רבים ההסכם הזה הוא מעט מדי ומאוחר מדי. כצאצא לניצולי שואה, גם אני כועס על ההסכם הזה, והסטטוס המתיפייף הזה הרגיז אותי אישית. כתבתי תגובה לסטטוס של לאומי: “עד כמה אתם מתייחדים, לאומי? נגיד, תסכימו לשחרר את מאות חשבונות הבנק של ניצולי שואה שאתם מסרבים להעביר ליורשיהם?” ותהיתי עם חברי כמה מהר תמחק התגובה שלי. אבל עד שהתגובה תימחק הצטרפו אחרים, ומה שהם כתבו מצא חן בעיני כל כך שרציתי לשתף אותו איתכם.
ארד אקיקוס כתב: “הם פשוט מתייחדים עם החשבונות – עוד רגע משחררים אותם”. עופר גורן כתב: “לכל בוחטה של כסף, יש מעטפה, ועליה שם. הם קוראים את השמות בקול, ומתייחדים”. מיכאל זילברמן עקץ: “כמו שאני מכיר אתכם, בטח יש כבר עמלת התייחדות, ואתם תפעילו אותה על יורשי היהודים שמתו בשואה”.
לא הכל היו הלצות. היו גם דברי טעם, וחלקם מאוד רגישים ומדויקים בעיני. ורד שביט שאלה: “אתם עובדים היום כרגיל, לא? חוץ מזה שעמדתם שתי דקות בצפירה, האם עשיתם משהו יוצא דופן היום, כדי לזכור שהיום הוא לא יום כמו כל הימים? ומעבר להיום – עשיתם משהו למען ניצולי השואה כל השנה? כל שנה? כי אתם שייכים לאלו שבעצם כן יכולים לעשות עבורם משהו, אתם יודעים”. עמיחי יעקובי הציע: “אולי במקום להתייחד עם הקורבנות תאמצו את הניצולים? תתנו להם קצבאות נדיבות, תדאגו להם לתרופות, לאוכל, לחיי חברה, לקיום בכבוד? אני משוכנע שזה יהיה הקמפיין הכי מוצלח שלכם”.
היו הרבה שיתופים, וזה בכלל מצוין. העמוד Feed Media שיתף את הסטטוס של לאומי והגיב באופן שמסכם בעיני את הדיון: “עמודים מסחריים צריכים לדעת גם לשתוק, במיוחד כשהם מחזיקים ב-300 מיליון שקלים השייכים לנרצחים בשואה ולמשפחותיהם. ראינו את זה עם גלעד שליט ובכל הזדמנות אחרת לפנות למכנה המשותף הרחב בשביל חופן לייקים. במקרה דנן, הציצו איך מתפתח משבר במדיה החברתית…”
ללאומי יש מדיניות פייסבוק בעייתית מאוד. הסיפור הזה, כמו הסיפור הקודם, שעסק בקמפיין שלהם שני מיליון סיבות טובות ובתנועת אם תרצו, מראה בבירור שהבנק פשוט לא מצליח לראות מה הנקודות הרגישות של הגולש הישראלי והוא ממשיך לדרוך עליהן – גם אם בלי כוונה.
דרך אגב, אם תהיתם, כנראה שלא מחקו את התגובה שלי. לפחות זה.
[עדכון 13:52] מבנק לאומי נמסר בתגובה: “לאומי, על אלפי עובדיו, ביקש לציין את חשיבותו של יום זה תוך הבעת הזדהות עמוקה, כפי שגופים וחברות רבות בחרו לעשות. אנו מבקשים להבהיר כי בנק לאומי, יחד עם החברה לאיתור והשבה של נכסי נספי השואה, הגיעו לסיכום לפני כשנה שהביא לסיומה של הפרשה”.
יהונתן זילבר חובב מחזות זמר של בתי ספר תיכוניים שתועדו במצלמת חובבים
תגובות
מה זה פה?
רוצה להפיק פודקאסט?
המלצת סייברסייבר (מ)
פרנסה
אפשר להתווכח על הציניות הטמונה “בהתייחדות” של בנק לאומי עם קורבנות השואה – אבל דומני כי היא כאין וכאפס לעומת הבהמיות, קהות החושים וגסות הרוח של “חדר 404” (האופס, הינך נמצא כאן…) שמפרסם ממש ברגע זה כרזה לכבוד “יום העטלף” שהיא פראפראזה (בהמית, קהת חושים וגסת רוח כבר אמרנו?) על כרזת “יום השואה”.
מעניין אם בעל האתר, עידו קינן, יהיה הגון ואמיץ דיו לפרסם תגובה זו.
אני בטוח שלסיפור הזה יש צד שני שאף אחד לא מדבר עליו. קל לחשוב שבנק לאומי הם נבלים רודפי כסף ששונאים ניצולי שואה אבל אולי זו לא כל האמת? אין לי באמת מושג מה קרה שם אבל ההצגה של זה כאן נראית מאוד חד צדדית.
[…] שבנק לאומי התייחד עם זכר קורבנות השואה, כרטיס האשראי שלו, לאומי קארד, מציע קופון תרומה ליד ושם. […]
[…] והמון אנשים העירו לך אבל לא מחקת! מה אתה, בנק לאומי? […]
[…] לאומי כותב בפייסבוק שהוא מתייחד עם זכר קורבנות השואה ומכעיס אנשים שזוכרים את המאבק על כספי הניצולים. דובר הבנק […]
[…] מחבר מדריכים לאיך מעצבים רישיון נהיגה. יהונתן זילבר התייחד עם זכר כספי ניצולי השואה בגליון אפריל […]