לייקטרואיזם: עוזרים לזקנה לחצות את הפייסבוק, גם אם היא לא רוצה
מה גורם לאומת הפייסבוק הישראלית להתגייס לעזור לזולת באמצעות לייקים ושיתופים? כמקרה מבחן לקחנו את שלושת הנעדרים האחרונים שהמשטרה ביקשה את עזרת הציבור בפייסבוק במציאתם, והשווינו את האינטראקציות על סטטוסי ההיעדרות שלהם – הענקת לייק, אינטראקציה עם מעורבות נמוכה; ושיתוף הסטטוס, אינטראקציה עם מעורבות גבוהה יותר, משום שהיא מחייבת נכונות של הגולש לפרסם את הסטטוס על קיר הפייסבוק שלו, ולמעשה ליצור ישות תוכן חדשה שנתונה לאינטראקציות מצד חברי הפייסבוק של הגולש.
436 אינטראקציות שיתופיות (101 לייקים ו-335 שיתופים) הודעה של המשטרה בפייסבוק על הנעדר אברהם עינבר, בן 60 מנהריה, שנוטל כדורים לטיפול נפשי, אשר עזב את ביתו ונראה בפעם האחרונה בבית החולים רמב”ם כשנרשם לטיפול אך לא קיבל אותו. תמונתו פורסמה בסטטוס ונמסרו תיאורו החיצוני והבגדים שלבש. הגולשים התבקשו לשתף את הסטטוס. 416 עשו לייק ושני אנשים שיתפו את הודעת המשטרה שהאיש אותר ללא פגע.
486 אינטראקציות שיתופיות (174 לייקים ו-312 שיתופים) קיבלה הודעה של המשטרה על נעדרת, ילדה אריתראית בת 5, שנראתה לאחרונה ב-23:00 בגינת משחקים בדרום תל אביב. שמה ותמונתה לא פורסמו, אולם הופיע תיאור של הבגדים שלבשה. 558 עשו לייק ו-24 שיתפו הודעה על מציאתה.
3553 אינטראקציות שיתופיות (476 לייקים ו-3,077 שיתופים) קיבלה הודעה שפורסמה ביום ראשון בלילה על היעדרותה של אופק ירון, בת 14 משמשית, שנראתה לאחרונה כשיצאה מביתה באותו יום ב-15:00. תמונה שלה, כפי הנראה בחדרה, ותיאור חיצוני פורסמו. הגולשים התבקשו, כרגיל, לשתף. תשע שעות אחר כך פרסמה המשטרה הודעה שבה עדכנה על אודות החיפושים, פרסמה תמונה עדכנית יותר של הנעדרת ותייגה את פרופיל הפייסבוק של Lev Israel. מדד הגולשים: 193 לייקים ו-1346 שיתופים. עוד תשע שעות עברו והמשטרה פרסמה סטטוס שלישי, עם תמונה של ירון, כפי שנקלטה במצלמת אבטחה של תחנת דלק ארבע שעות לאחר שיצאה מביתה. המדד: 192 לייקים ו-277 שיתופים.
בסך הכל זכו סטטוסי ההיעדרות של ירון ל-5561 אינטראקציות (861 לייקים ו-4700 שיתופים). הסטטוס הרביעי, שהודיע על איתורה של ירון בריאה ושלמה, קיבל 799 לייקים ו-139 שיתופים.
בתחרות הלייקים והשיתופים הצינית שערכנו פה, היעדרותה של ירון גרפה את מירב הקולות (גם אם סופרים רק את הסטטוס הראשון), אחריה האריתראית האנונימית, ואברהם אחרון.
הנה כמה השערות למניעי השיתוף מתחום הפסיכולוגיה בגרוש:
שם. סטטוס על נעדר אנונימי מעורר פחות הזדהות מאשר סטטוס על נעדר שיש לו שם.
תמונה. נעדר שאנחנו יודעים איך הוא נראה מעורר יותר הזדהות מאשר נעדר נטול פנים.
גיל. נעדרים צעירים מעוררים יותר אמפתיה. אפשר לשער שהאמפתיה גדלה ככל שמתרחקים מגיל בוגר, הן כלפי מטה לצעירים, ילדים ותינוקות, והן מעלה לזקנים וקשישים.
חוסר אונים. נעדר בריא מעורר פחות אמפתיה מכזה שסובל ממחלות גוף או נפש.
מין. נשים מעוררות יותר אמפתיה מגברים, בגלל החשש (הסטריאוטיפי או המגובה בעובדות, זה לא משנה) שבהיעדרותן הן חשופות יותר לפגיעה פיזית או מינית.
מוצא. גולשים מזדהים יותר ככל שמוצאו, צבע עורו או לאומיותו של הנעדר קרובים יותר לשלהם.
נסיבות. חייל שנעדר יעורר יותר הזדהות מאדם שתעה במהלך טיול במדבר, כי המטייל בחר לסכן את עצמו בזמנו הפנוי בעוד החייל נעלם בעת מילוי תפקידו (גם אם בפועל, החייל נעלם בזמן חופשה או בלי קשר לתפקידו הצבאי). ילדה שברחה מהבית תעורר פחות הזדהות מילדה שיש חשש שנחטפה.
האינטראקציות השיתופיות מסייעות באופן ישיר למאמצי החיפוש, בכך שהן מגדילות את הקהל שנחשף לתמונות הנעדרים, ואת הסיכוי שמישהו מהם ייזכר שראה את הנעדר וידווח למשטרה. אבל יכול להיות שהצטרפות לצוותי החיפוש תעזור יותר.
האינטראקציות האלטרואיסטיות לכאורה הן אמצעי לסיפוק מצפוני (“עשיתי משהו טוב היום”) ולשדרוג תדמיתי (“גם אני תומך בהפסקת התעללות בבעלי חיים”), תמורת השקעה אפסית של זמן, מרץ, זיעה ומחשבה. זה הרבה יותר קל מלחתום על עצומה, להחתים על עצומה, לשכנע חברים להצטרף למטרה, לארגן הפגנה, לצאת להפגין ולחטוף מכות משוטרים. לייק ושיתוף הם בסך הכל הקלקות עכבר בפייסבוק.
יש דמיון רב בין הלייקים האלטרואיסטים לבין ברכות ה”מזל טוב” הסתמיות על קירות פייסבוק של אנשים שנקלעו לרשימת חברי הפייסבוק שלנו, ושקיבלנו תזכורת אוטומטית שיום הולדתם חל היום. ישראלית אחת קיבלה ביום הולדתה בפברואר עשרות ברכות על קיר הפייסבוק שלה מחברים וירטואליים. היא מתה מסרטן ארבעה חודשים לפני כן. מקרה נוסף של נתינה לאחר המוות הוא החייל הנעדר נטע ברנד, שגולשים המשיכו לשתף את תמונתו גם אחרי שגופתו נמצאה. זה מזכיר את הבדיחה על חניכי הצופים, שרצו לעשות מעשה טוב והעבירו את אותה זקנה את הכביש שוב ושוב, למרות שהיא בכלל לא רצתה לחצות.
לפני הלייק האלטרואיסטי הבא שלכם, חשבו: האם אתם באמת מתכוונים לעזור, או שהזולת הוא רק אובייקט לאקט הנתינה שלכם?
תגובות
3 תגובות לפוסט “לייקטרואיזם: עוזרים לזקנה לחצות את הפייסבוק, גם אם היא לא רוצה”
פרסום תגובה
עליך להתחבר כדי להגיב.
מה זה פה?
רוצה להפיק פודקאסט?
המלצת סייברסייבר (מ)
פרנסה
זה קשור בערך. לפני חצי שנה הייתי ממש שיכורה והעליתי סרטון מצחיק ליו טיוב. למחרת הסתבר שזה היה רעיון ממש רע כי הסרטון כלל תוכן שעדיף לא להפיץ ברבים אז מחקתי אותו.
כשעברתי לטיימליין פתאום הסרטון חזר ושוב פעם מחקתי אותו קצת בלחץ
עכשיו ראיתי שהסרטון שלא מופיע בטיימליין שלי אבל נמחק כבר פעמיים נמצא באוסף התמונות שלי. אין שום אפשרות למחוק אותו מפייסבוק, גם כשאני נכנסת לedit אין אופצית מחיקה. נכון להרגע שיניתי את ההגדרות כך שרק לפרופיל שלי יש גישה לסרט, יש דרך למחוק אותו לגמרי? שיעלם?
זכרתי שפעם היה סקנדל ששום דבר לא באמת נמחק אבל לא עברו 3 שנים מאז?
סליחה תיקון טעות, העלתי סרטון לפייסבוק, לא ליוטיוב.
דברי איתי באימייל. ido@room404.net