שלום, אני שם גנרי, זקן חכם בפייסבוק שרוצה לספר לכם סיפורי סבתא

פוסט של הלל גרשוני


שלום לכולם, שמי שם גנרי.

אתם מכירים אותי מסטטוסים מצייצים. בדרך כלל אני כותב טקסט ארוך מאוד, מרגש לעתים אך תמיד חפרני. לא משנה מה כתבתי, אתם תשתפו את התמונה שלי במאות שיתופים, תתעצבנו או תסכימו בהתלהבות, גם אם לא בטוח שיהיה לכם כוח לקרוא עד הסוף. יכול להיות שתשאלו את עצמכם – למה הוא כותב כל כך הרבה? מה הסוד של טקסטים כל כך חפרניים, ואיך כל כך הרבה אנשים משתפים אותם, גם כשהאמינות שלהם מפוקפקת ואין שום קוהרנטיות בתיאור האירועים, אם היו?

למען האמת, גם אני לא יודע. אתמול, למשל, כשהייתי בדרכי למצוא תרופה לסרטן ומנהל הבנק בדיוק עשק אותי וזרק אותי ואת ילדיי לרחוב, שם פגשנו טרנטולה ענקית שנשלחה על ידי הטייקונים, וזו עקצה אותי והפכה אותי לספיידרמן, חשבתי לעצמי: איך אוכל לפנות לציבור עם החכמה המהממת שרכשתי ועם הסיפור קורע הלב שלי? חשבתי על פנייה לרשויות, אבל הן כידוע מרושעות מטבען. חשבתי לפנות לעיתונאים, אבל בפעמים הקודמות הם טענו שיש להם אחריות משונה לבדוק את העובדות ולהצליב אותן (הצחקתם אותי. את הלוקשים של בן דוד שלי, אנטי-שם גנרי, קניתם בלי בעיות. אז מה אם הוא פליט אתיופי מסודן שעלה מרוסיה לאחר ששרד את השואה?). ואז חשבתי לעצמי: שם, פשוט תעלה את התמונה שלך לפייסבוק ותכתוב מה שאתה רוצה. אנשים יאמינו לך, כי זה היה בפייסבוק. יודע מה? ככה גם תגיע לעיתון, כי כל מה שהעיתון יודע היום זה להעתיק מפייסבוק.

אז זהו, העליתי את הסיפור שלי, והוא זכה ל-890 שיתופים. אבל אחר כך העליתי סיפור אחר (איך פתרתי את בעיות הכלכלה העולמיות בשלוש שניות ובאלף מילים בפייסבוק) ומשום מה הוא לא זכה לתהודה המתאימה. ואז קלטתי, שבכל פעם שאני מעלה משהו, כדאי שזה יהיה עם תמונה אחרת בכל פעם. זהו, מאז אני עושה חיל. האמת היא שלא מזמן נתקלתי בסיפור נורא מרגש בפייסבוק (עולל בן 43 דרום סודני מגאנה שעב”ם בשליחות ביבי עקר את לבו, אל תשאלו), ועשיתי כמובן לייק ושייר, ורק אחר כך נזכרתי שזה בכלל אני שכתבתי את זה. לא שזה רע לעשות לייק לעצמך, אבל בכל זאת, אתיקה זה דבר חשוב נורא בפייסבוק. אז ישר העליתי תמונה שלי שתוקפת את מעללי הנוכל מגאנה, וקיבלתי אלפי לייקים ושיתופים.

בקיצור, תזכרו: אם זה עם טקסט ארוך עם תמונה ליד בפייסבוק – זה בטוח נכון.


הלל גרשוני הוא דמות קש של שם גנרי, סטודנט לתלמוד באוניברסיטה העברית וכותב הבלוג “בלוגרשוני“. הוא כתב על מחאת האוהלים בגליון אוגוסט 2011


תגובות

3 תגובות לפוסט “שלום, אני שם גנרי, זקן חכם בפייסבוק שרוצה לספר לכם סיפורי סבתא”

  1. ש on 13 ביולי, 2012 18:28

    יכול להיות גרוע יותר – שם גנרי עם תמונה גנרית.
    (לא מצאתי עדות לכך שהתמונה שלו גנרית).

  2. עבגד יבאור on 14 ביולי, 2012 16:58

    ש צודק, אם הוא היה באמת גנרי היה סימן מים על התמונה.

  3. ד on 15 ביולי, 2012 12:02

    פוסט דבילי בסך הכל. יש פלטפורמה שמחזירה קצת מהכוח לאנשים וקצת מהבושה לרשויות/טייקונים/בשאר אסד, וכבר נמצא הטיפש שיחשוב שזה לא בסדר. לא אומר שצריך להאמין לכל מה שרואים, אבל עד עכשיו נתקלתי בעיקר בסיפורים אמיתיים של אנשים אמיתיים.

פרסום תגובה

עליך להתחבר כדי להגיב.