שוברים אמברגו: נתוני מעבר בין קופות החולים באמצעות האינטרנט
משרד הבריאות שלח לכתבים הודעה לעיתונות עם נתונים של השנה הראשונה לאפשרות מעבר בין קופות החולים באמצעות האינטרנט. המשרד הנחית אמברגו חד-צדדי על העיתונאים, והתיר לפרסם את ההודעה רק ביום שני. אז הנה זה, ארבעה ימים קודם, כי אני לא חתמתי על שום אמברגו.
תזכורת: קיבלתם הודעה לעיתונות באמברגו לא מוצדק? שלחו אותה לת”ד 404 ונפרסמה כאן.
תגובות
11 תגובות לפוסט “שוברים אמברגו: נתוני מעבר בין קופות החולים באמצעות האינטרנט”
פרסום תגובה
עליך להתחבר כדי להגיב.
יותר פשוט – באתר הביטוח הלאומי
http://www.btl.gov.il/Mediniyut/Situation/haveruth/Documents/capitatia012013.pdf
עידו שלום,
התייחסתי כאן בעבר בנושא זה של “שבירת אמברגו”, אך לצערי נראה כי צינזרת את תגובתי. מכיוון שכך אביא שוב את עיקרי הדברים, והפעם בקיצור נמרץ:
1. מבלי להכנס לדיון העקרוני האם “האמברגו” מוצדק או לא (בכלל ובפרט), נראה כי המידע הגיע אליך דרך גורם אשר קיבל אותו ממשרד הבריאות תחת הסכם “אמברגו”, אשר יש להניח כי הוא מגדיר הימנעות מפרסום עד לתאריך המורשה, וכן הימנעות מהעברת המידע לאחרים.
כלומר – מי שהעביר לך את המידע עבר על הסכם או הסכמה עם בעל המידע או עם מי שהפיץ אותו בשמו. וגם אם לא היה “הסכם” כזה במוב הפורמלי – בודאי שהוא מנוגד לאתיקה העיתונאית העוסקת, בין היתר, ביחסים שבין העיתונאי לבין מקורותיו.
במילים אחרות – הפרסום שלך כאן הוא תולדה של עבירה על האתיקה המקצועית, שלך ו/או של המקור שלך.
2. אתה מגדיר את עצמך מעלה כ”עיתונאי אינטרנט”. האם אתה חבר באגודת העיתונאים בישראל?
אם לא – אשמח לדעת מה מעניק לך את התואר “עיתונאי” ולמה הינך משתמש בו? (הרי אתה יכול לכתוב “כותב באינטרנט”…)
אם כן – איך מסתדרת חברותך זו עם הפרת כללי האתיקה של האגודה המקצועית אליה אתה משתייך?
שוב, כל זה מבלי להכנס לדיון העקרוני בנוא “אמברגו” עיתונאי, כמו גם לשאלה מדוע כל-כך דחוף לך לפרסם את זה כבר היום (אלא אם בן זגייר / אלון עבר מקופה לקופה באינטרנט…).
כמי שעוסק בתקשורת “בעת החדשה” אני מצפה כי לא תצנזר התייחסות זו, ותענה על השאלות המופיעות בה.
תודה ובהצלחה.
מצנזרים תגובות, הא?
[עדכון]
לא מצנזרים, אלא מפרסמים בשיהוי ניכר (כי מי קורא פה 3 פוסטים אחורה), ולא מגיבים…
שלום מפצח,
אינני מוסמך לענות בשם עידו, אבל מקריאת הקישור, כמו גם מהשימוש של עידו במונח „הנחית” ו–„חד צדדי”, אני מקבל את הרושם שטענתך שמדובר בהסכם פשוט לא נכונה. המילה „הסכם” באה מהמילה „הסכמה”. הסכמה דורשת, בהכרח, שני צדדים לפחות. אתה לא יכול „להסכים” שאני אשלם לך 100,000₪ אם אני לא שותף להסכמה הזו.
אני לא יודע מי המקור של עידו, אבל מעצם העובדה שהוא העביר לעידו את החומר, אני חושב שניתן להסיק שהוא לא הסכים.
במובן הרחב יותר, יש בעיה קשה של אתיקה לוקה בתחום העיתונות, שבו „עיתונאים” (שדווקא כן רשומים באגודה) מפרסמים הודעות לעיתונות כלשונן, לפעמים בלי שום קרדיט (כלומר, כאילו מטעם העיתון) ולפעמים תוך הוספת שמם מעל ה„ידיעה”. עידו הוא אחד הלוחמים האמיצים נגד התופעה.
הקשר, שאני מניח שאתה תוהה לגביו, לאמברגו נובע מזה שמי ששולח הודעות עם אמברגו, בעיקר כזה שלא הוסכם מראש ע״י העיתונאי, בעצם יוצא מההנחה שהעיתונאי חייב לו משהו. זו הנחה מאוד לא בריאה כאשר עובדים מול גוף שמתיימר להיות כלב השמירה של הדמוקרטיה.
שחר
(כלומר, זהו שמי. זה מאפשר למי שמכיר אותי להצליב את מה שאני אומר פה מול דברים שאני אומר במקומות אחרים, כמו בבלוג שלי. זה גם שומר אותי מלהגיד דברים שהם גבוליים, כמו הוצאת דיבה ודיבור מטעם, כיוון שכל מה שאני אומר משוייך באופן בלי חוזר לי ולשמי)
שחר שלום,
תודה על תגובתך ןהתייחסותך המפורטת. ובכן:
1. מכיוון שאתר זה מאפשר שימוש בשמות כינוי (ניק) ואינו מחייב הזדהות ישירה או עקיפה, אני בוחר, משיקולים שונים, לעשות שימוש באפשרות זו. אין זה אומר שאני “מוציא דיבה” או שאר שימושים שאינם ראויים.
2. מאחר ואיננו יודעים מיהו “המקור” למידע, ברור גם שאיננו יודעים גם מהו “ההסכם” (אם קיים כזה) בינו לבין דובר מש’ הבריאות. עצם העובדה שזהות המעביר לכאן מוסתרת, מעודדת את המחשבה כי מדובר בסוג של עבירה, לפחות ברמת האתיקה וההתנהלות המקובלת.
3. “המאבק” בתופעת הקופי-פייסט של הודעות לעיתונות הינו ראוי, אך אינו רלוונטי לענייננו.
4. מערכת היחסים בין “העיתונות” לבין מסוקריה מורכבת מכדי להיות נדונה כאן. בקצרה אני טוען כי חלק ניכר “מכלבי השמירה” הפסיקו לצאת לציד עצמאי, והם נזונים לא מעט מ”הבשר” המסופק להם על-ידי המסוקרים עצמם (ישירות ודרך משרדי יח”צ). מי שמקבל קופסת בשר עם פתק “לפתוח רק ביום שני” ופותח אותה כבר ביום חמישי (או מעביר אותה לאחרים שעושים זאת) – שלא יצפה לקופסאות כאלה בעתיד…
5. העובדה שזו כבר פעם שנייה שעידו קינן בוחר שלא לענות על שאלותי בנושא מעמדו העיתונאי(שאלות שלטעמי הינן ראויות ואינן קנטרניות) מעוררת תמיהה.
כל טוב,
המפצח
(כלומר, זה הכינוי שבחרתי לעצמי כאן, מבלי להתכחש לשמי הרשמי והמלא המופיע במקומות אחרים).
המפצח,
חלק מהמידע שמגיע לעיתונאים מגיע אליהם מאנשים שלא היו אמורים להעבירו הלאה – חוקית, מוסרית, חוזית וכיוצא בזה. אם יש עניין עיתונאי בפרסום, מפרסמים אותו. אני לא אכנס לזהות המקורות שלי, להסכמים שלהם ולאינטרסים שלהם.
בלי להתייחס למקרה הספציפי של המקור שלי, לעתים מידע נשלח עם הנחיות אמברגו בלי לקבל את הסכמתו של הנמען לאמברגו בטרם השליחה, ולעתים אחרי הסכמתו. בכל מקרה, זו הבעיה של המקור, לא שלי, מאחר שאני לא חתום על אמברגו, לא בהסכמה ולא במשתמע.
דיון על האתיקה שבהפרת אמברגו נערך במועצת העיתונות, בשתי ערכאות. הנה הסעיפים הרלוונטיים בתקנון מועצת העיתונות: “הבטיחו עיתון או עיתונאי למקור שהידיעה שמסר או הדעה שהביע לא יפורסמו, לא יימסרו אלה לפרסום אף אם יש בהם עניין לציבור”. אני לא הבטחתי למשרד הבריאות שהידיעה שמסר לא תתפרסם. “לא יגלו עיתון או עיתונאי מידע שנמסר להם בתנאי שישאר חסוי”. המידע לא נמסר לי בתנאי שיישאר חסוי. לגבי המקור – כאמור, אני לא אחשוף את זהותו ולא את ההסכמים שהיו או לא היו לו עם משרד הבריאות.
אתה יוצא מנקודת הנחה שהמקור שלי הוא עיתונאי. ואולי הוא מישהו ממשרד הבריאות? ואולי הוא יחצן בתחום הבריאות שמנוי על רשימת התפוצה של משרד הבריאות? ואולי הוא האקר שיירט את ההודעה בדרך? ואולי מצאתי עותק מודפס של הקומוניקט בפח מיחזור ליד מערכת העיתון?
אין לי תעודת עיתונאי של לשכת העיתונות הממשלתית ואני לא חבר באגודת העיתונאים בישראל. אני כן חבר בארגון העיתונאים (ארגון מקצועי שפועל תחת ההסתדרות). אני עיתונאי כי זה תחום עיסוקי, לא צריך אישור מהמדינה או מאגודה כלשהי כדי להיות עיתונאי.
עידו שלום,
תודה על התייחסותך, אם כי חבל שהגיעה בשיהוי כה רב.
לעצם הענין – ברור לשנינו (וכנראה לכל מי שקורא את תכתובת זו) כי את הידיעה הזו פרסמת לא בשל “חשיבותה העיתונאית” (נתוני המעבר לקופות החולים באמצעות האינטרנט) כי אם כדי להתריס כנגד השימוש במה שמכונה בפיך “אמברגו עיתונאי”.
זכותך כמובן להתריס כנגד כל מה שתרצה (כל עוד הינך מוכן “לשלם את המחיר”, ככל שיהיה), אך כדאי לזכור כי הרעיון במקורו לא נועד להגביל את אנשי התקשורת (“עיתונאים” פורמליים ובלתי פורמליים) או “לצנזר” מידע כלשהו – כי אם ליצור סוג של “מרחב בטוח” אשר מעניק “שוויון הזדמנויות” לכלי תקשורת שונים, אשר יכולים להיערך מראש לפרסום במועד המוסכם מראש, תוך אמון הדדי בין הגורם המפרסם לבין גורמי התקשורת.
כלומר: מי שמעודד, כמוך, הפרה של האמברגו פוגע בסיכומו של דבר במערכת היחסים המתמשכת שבין הגופים “המפרסמים” לבין כלי התקשורת.
מנקודת מבטי, זה כל הסיפור.
[…] הבריאות כל כך מרוצה שפרסמתי את הקומוניקט הקודם שלו ארבעה ימים לפני מועד האמברגו, אז הפעם הוא הכין לי […]
שיוויון הזדמנויות זה לשלוח קומוניקט ושכל אחד יפרסם מתי שהוא רוצה. אמברגו זה יותר קרוב לאפליה מתקנת, למשל של עיתוני הדפוס על אתרי החדשות. ואמברגו של ארבעה ימים הוא בדיחה – ראית כמה מעט נתונים יש שם.
מפצח יקר,
ראשית, לעניין ההזדהות. אתה מדבר מתוך פוזיציה. זה בסדר ולגיטמי. כולנו מדברים מתוך פוזיציה. במקרה שלי, כל מי שמוכן להשקיע שניה יכול לראות מהי הפוזיציה (אני לא קשור למוסדות העיתונאים בשום צורה, למעט כצרכן). גם במקרה של עידו, יודעים מיהו ומהו, ועד כדי העובדה שמדובר בעידו, גם מה מניע אותו. אתה, מצד שני, מדבר מתוך אינטרס, אבל לא חושף אותו. האם אתה יחצ״ן, שמתרגז שעידו הורס לך הסדר שעובד לך טוב? האם אתה עיתונאי, שמתרגז על עידו שחושף פה את חוסר המקצועיות שלך? האם אתה איש משרד הבריאות, שמתרגז שחשפו את ערוותך? בגלל זה העליתי את נושא הבחירה שלך להיות אנונימי.
כמובן שאתה הרסת את האמינות שלך בעצמך, מרגע שהתחלת להתעקש שעידו יחשוף מי העביר לו את הדו״ח, סעוד אתה שוקד לשמור על האנונימיות שלך. אתה מנסה לאחוז פה את המקל משני קצותיו, וקשה לקחת אותך ברצינות במצב שכזה.
לעצם העניין, אמרת:
דברים כדורבנות, חוץ מהעבודה, כפי שאמרתי בתגובתי הראשונה, שמערכת היחסים הזו לא תקינה, ואין כמו אמברגו חד–צדדי כדי להבליט את התופעה. אולי לפגוע במערכת היחסים הזו זה דבר חיובי?
שחר