זהירות, ספוילר: רשימת שיאני השכר במגזר הציבורי ב-2011, כי אני לא חתמתי על שום אמברגו

דוח הממונה על השכר לשנת 2011 יצא היום לעיתונות, אך יתפרסם בתקשורת רק ביום ראשון ב-13:30. למה? כי ככה החליט הממונה על השכר. הנתונים הועברו לעיתונאים באמברגו, כלומר המידע נמסר בתנאי שלא יפורסם לפני התאריך הנקוב. זהירות, ספוילר: הדוח מתפרסם בתחתית הפוסט.

גופים ממלכתיים, ולא רק הם, נוהגים לעתים לשלוח לעיתונאים מידע באמברגו, במטרה לתת לכלי התקשורת זמן לעבור על החומר, לעבדו ולהכין דיווחים ופרשנויות, בלי הלחץ של התחרות על חותמת ה”פרסום ראשון”. במקרה של מבקר המדינה, האמברגו מעוגן בסעיף 28 בחוק מבקר המדינה, שקובע קנס או שנת מאסר למי שיפרסם את הדו”ח “לפני המועד הקובע”, כלומר “מועד ההנחה על שולחן הכנסת […], המועד להגשת הדו”ח, ואם נקבע מועד לפרסומו – המועד לפרסומו” (אם כי המבקר עצמו הפר את האמברגו שלו, לא פעם אחת אלא פעמיים).

דובר בנק ישראל, יוסי סעדון, הסביר את הרציונל מאחורי מוסד האמברגו:

בנק ישראל מקפיד להפיץ דו”חות ארוכים ומורכבים לכלי התקשורת תוך שימוש באמברגו, מתוך אמונה שהדבר מאפשר סיקור מעמיק, מקצועי ואמין של החומרים שאנחנו מפרסמים. השימוש בכלי זה תלוי ביחסי האמון שלנו עם כלי התקשורת השונים ובאתיקה המקצועית של אותם כלי תקשורת.

“האמון הזה נפגע לאור האופן בו בחר ‘כלכליסט’ להתנהל”, כתב סעדון. הסיפור הוא שבחודש יולי החליטו בכלכליסט לשבור אמברגו של בנק ישראל, ופרסמו כתבה על דו”ח ביניים של הצוות לבחינת התחרותיות בענף הבנקאות למחרת שליחתה, בעיתון המודפס, למרות שבנק ישראל קבע אמברגו לשעה 12:00. הבנק הגיש תלונה למועצת העיתונות על פגיעה באתיקה העיתונאית. בכלכליסט טענו כי הסדר האמברגו מנוגד לחוק ההגבלים העסקיים (טענה שנדחתה, משום שבית הדין עסק בתקנון האתיקה, לא בחוקי מדינת ישראל).

בית הדין של מועצת העיתונות פסק כי בשבירת האמברגו הפר כלכליסט שני סעיפים בתקנון האתיקה: סעיף 3ב, שלפיו “הבטיחו עיתון או עיתונאי למקור שהידיעה שמסר או הדעה שהביע לא יפורסמו, לא יימסרו אלה לפרסום אף אם יש בהם ענין לציבור”; וסעיף 22, שלפיו “לא יגלו עיתון ועיתונאי מידע שנמסר להם בתנאי שישאר חסוי”.

כלכליסט ערער על ההחלטה. אחד הטיעונים היה שאמצעי תקשורת איננו מחויב לאמברגו אם לא הסכים לו במפורש. מאחר שבנק ישראל שלח את ההודעה והודיע חד-צדדית על האמברגו, לא מדובר בהסכם ועל כן העיתון לא כפוף לו (אוסיף שכשגוף שולח מידע באמברגו לעיתונאי בלי לברר קודם אם העיתונאי מסכים לאמברגו, העיתונאי עלול ליפול למלכודת – אם השיג את המידע באופן עצמאי ממקורותיו לפני שקיבל אותו באמברגו, הוא יצטרך להוכיח שכך היה, ולא בהכרח יוכל לעשות זאת בלי לחשוף את מקורותיו).

בית הדין שלל את הטענה:

בוודאי שעיתון איננו מחויב לאמברגו כל עוד איננו עושה שימוש במידע שקיבל ממי שהתנה את פרסום המידע בכיבוד האמברגו. לקבל מידע הכפוף לאמברגו ולעשות בו שימוש בניגוד לתנאי האמברגו משול להחזקת מקל משני קצותיו כי בעצם קבלתו טמונה ההסכמה לתנאי האמברגו הרי ברור שמוסר המידע היה נמנע מלמסור אותו אילו ידע שהעיתון יפרסם את המידע בניגוד לאמברגו, ובהתנהגותו זו עושה העיתון מחטף בלתי הגון. העיתון רשאי שלא לעשות שימוש במידע שקיבל כאמור או לשוב למוסר הידיעה בהצעה, שמוסר הידיעה יוותר על דרישת האמברגו. אינני רואה דרך שלישית ראויה.

עם זאת, הוא קיבל את הטענה הזאת בהקשר אחר. בנק ישראל טען שכלכליסט הפר את סעיף 3ב – “הבטיחו עיתון או עיתונאי למקור שהידיעה שמסר או הדעה שהביע לא יפורסמו, לא יימסרו אלה לפרסום אף אם יש בהם עניין לציבור”. ערכאת הערעור פסקה: “אינני רואה כיצד ניתן לראות בפרסום הפרה של סעיף 3(ב) לתקנון האתיקה, שכן שם מדובר במפורש על הבטחה מצד העיתון או העיתונאי. אין חולק שבמקרה שלפנינו הבטחה כזו לא ניתנה”.

לגבי סעיף 22 – “לא יגלו עיתון או עיתונאי מידע שנמסר להם בתנאי שישאר חסוי” (זה חלקו הראשון והרלוונטי של סעיף זה), קבעה ערכאת הערעור כי “אין כל ספק בלבי, שהעיתון הפר את החלק הראשון של הסעיף. העיתון טוען, שההוראה מתייחסת רק למקרה בו נמסר מידע בתנאי שלא יפורסם בכלל. אינני מקבל פרשנות זו: אם יש למקור את הזכות לאסור על פרסום מידע שנמסר על ידו לעיתון, נגזר מכך כי הוא יכול גם לאסור פרסום עד מועד מסוים, או לאשר פרסום בתנאים מסוימים. דובר בנק ישראל מסר מידע לעיתון בליווי התניה כי המידע לא יפורסם עד ליום המחרת, שעה 12:00. זוהי מסירת מידע בתנאי שיישאר חסוי, ואין הסעיף דורש קבלת הסכמה של מקבל המידע”.

אולם ערכאת הערעור קבעה כי כלכליסט לא הפר את התקנון (משום שממכתב שכתב מזכ”ל מועצת העיתונות אפשר היה להבין שאמברגו לא נמצא בסמכות תקנון האתיקה), וכי מעתה והלאה מי שישבור אמברגו יחשב כמי שהפר את סעיף 22 לתקנון.

העורך הראשי של כלכליסט, יואל אסתרון, הגיב בוואלה על ההחלטה: “אנחנו שמחים על הקביעה ש’כלכליסט’ לא הפר את תקנון האתיקה במקרה של בנק ישראל. עקרונית, העיתונות צריכה לקיים דיון מהותי יותר על השאלה האם האמברגו בכלל עדיין רלוונטי לתקשורת של המאה ה-21”. מייקל ארינגטון, כשהיה עורך טק-קראנץ’, פרסם קריאה נגד מוסד האמברגו, ואף נקט במדיניות שבירת אמברגו מכוונת, שאחר כך נסוג ממנה.

בחזרה להיום: אני לא קיבלתי את המסמכים מהממונה על השכר וממילא לא התחייבתי לעמוד באמברגו, לא במשתמע ולא במפורש. אחרי הקיפול, אם כן, מסמכי דוח הממונה על השכר לשנת 2011.

להורדה (PDF, 4.11MB)

להורדה (PDF, 2.45MB)

להורדה (PDF, 1.93MB)

להורדה (PDF, 2.66MB)

להורדה (XLS, 1.11MB)

תגובות

• מה זה פה?

  חדר 404 של עידו קינן הוא מגזין תרבות דיגיטלית, טכנולוגיה וחיי רשת. הקליקו למידע נוסף »

  Room 404 by Ido Kenan is an Israeli based digital culture magazine. Click for more info in English »

• רוצה להפיק פודקאסט?

  

• המלצת סייברסייבר (מ)

  

• פרנסה

  

• לאחרונה בחדר 404

  • ילד, רובוט התמיכה הרגשית שלך עומד למות האחראי על האינטרנט בגלצ
  • שליחות קטלנית בלי ביטוח רפואי האחראי על האינטרנט בגלצ
  • ה-NFL מזייפים את אלישה קיז, קנדה אייר מאשימים את הצ’טבוט ומפסידים האחראי על האינטרנט בגלצ
  • שתיקטוק האחראי על האינטרנט בגלצ
  • איך מדרגים בעברית?
  • שקר הביטקוין, קיץ חם במקרר של שופרסל, הצופן היווני ועוד עדכוני סייברסייבר
  • זום מסתבכת עם העובדים והמשתמשים האחראי על האינטרנט בגלצ
  • אילן מאסק ממשיך לחטוף יוזרים בטוויטר
  • ברכות לסופרת בינה מ. על כניסתה לרשימת רבי המכר של קינדל
  • פסיקה עלולה לתת למו”לים שליטה מוחלטת על השאלת ספרים דיגיטליים בספריות
  • תומכי נטלי דדון מבצעים לינצ’טרנט שנמוך דירוג בבית-קפה הלא-נכון
  • זעם נגד תרגום המכונה האחראי על האינטרנט בגלצ
  • מתמונות חתולים לפוליצר – חדשות באזזפיד נסגרים האחראי על האינטרנט בגלצ
  • תיק-תק לחסום את טיקטוק האחראי על האינטרנט בגלצ
  • זו תרבות ביטול על כלום האחראי על האינטרנט בגלצ

•