יומו של החזיר: יומנגס מקבלים שטיפה בפייסבוק בעקבות איומים באקסווב


ג’וני זילבר

המבורגר במסעדת יומנגס. צילום: עידו קינן

על יומנגס, המבורגריה בתחנת הדלק בצומת ליד קלנווסה, שמעו הפודיז המקומיים ברשת: ראשית חרושת שמועות, אחרי זה כתבה מפרגנת בצורה יוצאת דופן של שגיא כהן בהארץ. כהן, “מבקר” המסעדות של העיתון, ועל פי רוב כוס תרעלה חמוצה, גמר את ההלל על העיצוב, המקום, המיקום והשילובים יוצאי הדופן של הבשר, הרטבים ועשרים סוגי הגבינות שיובאו מרחבי תבל.

הפודיז נהרו, כאמור, ומצאו מקום נעים וזרוק המאוכלס במושבניקים נעימים ובסועדים שהגיעו מאותם איזורים במרכז תל אביב כמותם. את פני כולם קידמה השאלות “מאיפה באת” ו”איפה שמעת עלינו”. התשובות היו אחידות. בדיקה שערך צוות חדר 404 במקום בראשית ספטמבר האחרון גילה שישה סוגי המבורגר, כולל “אוסטרי” העשוי ממאה אחוז בשר “לבן”, ארבעה סוגים של תוספות בשריות, כולל בייקון ופפרוני מבשר “אחר”, ויותר גבינות משהצלחנו לזכור או להזמין. חלק מצוות הבדיקה שתה מהבירות המצוינות, ואילו הח”מ נהג הביתה. גם אומת הרשת אמרה הלל. יעיד על כך דף הפייסבוק של יומנגס, על 3,400 חבריו, המלא בתמונות של מעריצים מלקקי צלחות וגרגוריהם של בלוגרים, כמו גרגרן, שקרא למקום “מקדש ההמבורגרגרן” ואמר,

ביס ראשון […] הזכיר לי מה כל-כך מענג בהמבורגר טוב, החזיר לי את הכמיהה להמבורגר וגרם לי להבין מה הופך איזור שכוח אל, במרחק 30 דקות נסיעה מתל אביב בכיוון צפון, למוקד עלייה לרגל.

היום (ד’) קידמה את פני המעריצים בפייסבוק הודעה לקונית משהו: “הי חבר’ה” – כך ההודעה – “בשביל לשמור על יחסי שכנות טובים הוצאנו את הבירות והבייקון מהתפריט”. התגובה לא תפתיע אתכם אם אתם קוראים קבועים של חדר 404, או אם הבנתם בעצמכם את חוקי המשחק בפייסבוק. תוך שעה התמלא הפוסט הזה בתגובות זועמות:
Capture2

רחל קוגן תהתה,
Capture

חלק מהמגיבים התקשו להבין איזה הלכות כשרות הופרו כאן, ומתי הרבנות עומדת לתת תעודה למקדש הבייקון והצ’זיבורגר:
Capture5
Capture3

אבל הביקורת החריפה ביותר הגיעה על רקע יחסי השכנות:
 Capture6
יש עוד הרבה כאלו, אבל לנו כאן בחדר 404 נמאס לעשות צילומי מסך.
יומנגס הגיבו – מהר, לעניין, ובטון מעורר כבוד:
CaptureH

“אתם בשטח מוסלמי”

מאחורי הסטטוס הלקוני של יומנגס עומד סיפור מסעיר אפילו יותר מהקציצות בנוסח “מקסיקו” שפלפלי צ’יפוטלה נטחנים לתוכן. כבר חודשיים שאנשי הדת של הכפר הסמוך קלנסוואה פונים לבעלי יומנגס ודורשים מהם לשנות את התפריט, שאינו עולה בקנה אחד עם חוקי השריעה. “אתם בשטח מוסלמי”, אמרו להם. בעלי המקום ניסו להתווכח עם ההחלטה אבל ללא הועיל. לאחרונה הבהירו לבעלים את עמדתם באופן שאינו משתמע לשתי פנים. “באיזה ערב הגיעו אחרי הסגירה איזה 30 חבר’ה מהכפר, אמרו, תקבלו החלטה”, אמר לחדר 404 גל, מבעלי המקום. הבקשה הייתה מנומסת. “לא חשבתי שישלפו סכין. אבל אתה לא יודע מול מה אתה עומד”.

יומנגס לא לקחו שאנסות. הם החליטו להשעות את תוספות הבייקון ואת ההמבורגר האוסטרי. בירה לא תימכר במקום. ההחלטה זמנית. “החלטנו להחליט עד ההחלטה הבאה”, אומר גל. בעלי המקום שוקלים אפשרויות: אולי לעבור למקום אחר. מאחורי יומנגס עומדת אידיאולוגיה: לעשות אוכל טוב רחוק מתל אביב. בעלי המקום רוצים להיות נאמנים לחבל הארץ שבו גדלו. “אולי נתקדם למקום יותר מרוחק”, אומר גל. ייתכן שייפתח סניף נוסף. “יש כל מיני דברים באופק”.

“זה הפך להיות משהו שהוא לא עלינו”

“כבר שעתיים שאני מושבת ומול הפייסבוק”, אמר לנו גל היום בצהריים. מאז יש בפוסט 186 תגובות, חלקן הזעום מפרגנות, ו-20 שיתופים כועסים – עליהום בינוני במדד שלי. הקיר מלא בתגובות של גולשים. החביבה עלי היא של דביר-חורש חזן, ששואל “מתי תתחילו להגיש טופו ומים מינרלים עם נגיעות תפוח?

קל להבין ללבם של הגולשים, אבל גם ללבם של אנשי יומנגס, שמצאו את עצמם בין הפטיש האסלמי ובין הסדן הפייסבוקי. כשהגולשים לא מרוצים ממשהו, הם מכים, וחזק. מן העבר השני, תחנות דלק עלולות לבעור במשך שעות ארוכות.

“אין לנו מה לעשות”, אומר גל. גם הוא לא רוצה להוריד את החזיר והאלכוהול מהתפריט שלו: “הגענו להחלטה בצורה מתורבתת, אבל ההרגשה עדיין מאוד לא נעימה. חוץ מזה נראה ש[הדיון] הפך לעסוק פחות בנו, ויותר נהיה במה פוליטית”.

“שכנות”

סיכמה את זה יפה טליה שחם:
Capture4

(תודה לגיא הרלינג פישר שדיווח על הסיפור)


ג’וני זילבר ג’וני זילבר כתב על
מסעדה אלגורית בגליון מרץ 2013


תגובות

תגובות

Powered by Facebook Comments

תגובות

7 תגובות לפוסט “יומו של החזיר: יומנגס מקבלים שטיפה בפייסבוק בעקבות איומים באקסווב”

  1. מאיה on 14 במרץ, 2013 10:16

    היי, סליחה, מה זה אקסווב..?

  2. מסעדת יומנגס מוותרת על החזיר: שכנות טובה או כניעה לבריונות? | חורים ברשת on 14 במרץ, 2013 18:38

    […] בראיון לבלוג חדר404 הסביר גל ,מבעלי יומנגוס, את הרקע להחלטה: "“באיזה ערב הגיעו אחרי הסגירה איזה 30 חבר’ה מהכפר, אמרו, תקבלו החלטה. לא חשבתי שישלפו סכין. אבל אתה לא יודע מול מה אתה עומד”. […]

  3. אחד שמבין.... on 15 במרץ, 2013 11:41

    אין בעיה שיעברו לפירות-ים,שרימפסים עסיסיים וכד’ המותרים עפ”י השרעיה בתנאי שהאמאם המקומי מתחייב להביא את החברה מהמסגד לפיצוי על אבדן ההכנסות……

  4. עידו קינן on 21 במרץ, 2013 21:03

    מה שמחוץ לאינטרנט.

  5. ערבי on 24 במרץ, 2013 00:21

    בתור מי שגדל במשפחת מוסלמית וזרק את הדת לפח מזמן החלטת המסעדה רק מצערת אותי, ומצד שני אני מבין שלבעלי המסעדה לא הייתה ברירה מול הבריונות של המוסלמים, האשם היחידי בכל סיפור הזה הוא הריבון, דהיינו המדינה, שמפקירה את אזרחיה בידי אנשי החושך והבורות.

  6. ziv on 1 באפריל, 2013 20:51

    ההשוואה לסיפור הסגירה של הרסטובר בירושלים מעניין (שכהרגלן של השוואות – אינה מושלמת). בשני המקומות היה לחץ של בעל הבית מטעמים דתיים כאלה ואחרים – במקום אחד החליטו לסגור וקיבלו פידבקים מפרגנים. במקום אחד החליטו לעשות שינויים קלים בתפריט – כאלה שעדיין שומרים על היחודיות והאיכות של המקום אבל מהווים “התקפלות” – וחטפו על הראש.

  7. לנזוף ולא לשכוח | חדר 404 on 9 באפריל, 2013 12:47

    […] במקור בבלוג של ג’וני זילבר, “זהלאזה”. הוא כתב על יומו של החזיר בגליון מרץ […]

פרסום תגובה