מדברים עם המתים ברשתות החברתיות: מזלטובים ליורם קניוק, גידופים לאדולף היטלר
היום ה-2 במאי, יום הולדתו של יורם קניוק. חברבוקים שלו שקיבלו הודעה אוטומטית על יום הולדתו הגיעו לאחל לו מזל טוב על קיר הפייסבוק שלו. קניוק מת ב-8.6.2013. כתבתי על מקרה דומה בעבר, ושם אמרתי שמדובר בכשל בממשק בין הטכנולוגי לחברתי – חברים בפייסבוק אינם בהכרח חברים מחוץ לפייסבוק. הם לא תמיד מתעדכנים במצבו הקיומי של ה”חבר” שלהם, ואין עדיין פיצ’ר שמעדכן את פייסבוק אוטומטית כשאדם נפטר.
אמיר בן דוד כתב על כך:
מה שקורה הבוקר על קיר הפייסבוק של יורם קניוק (yoram kaniuk) הוא די לא ייאמן. יורם היה אמור לחגוג היום יומולדת, אלא שאתרע מזלו והוא מת. זה לא מפריע לעוקבים רבים לברך אותו, לאחל לו בריאות טובה, לשמח אותו בשירי יומולדת חמודים מיוטיוב. כשנזכרים שקניוק עסק ביחס למתים ברבים מספריו – סוסעץ, פוסט מורטם, נבלות ועיטים ועוד – זה אפילו עוד יותר משעשע.
יובל בן-עמי כתב:
היום יום הולדתו של אהוב נפשי המנוח יורם קניוק. לא מעט אנשים, שכנראה עובדים על אוטומט, כותבים לו ״יומולדת שמח!״ ו-״מזל טוב!״ בוול, וגם חולקים שם תמונות של עוגות וכדומה. כבר עכשיו. לפני שבע בבוקר, הספיק לפחות חבר אחד שלי להתבעת מבורותם ולחלוק צילום מסך של הברכות. אז כן, זה קצת מוזר ומורבידי והכל, וכן, חלקם כנראה קצת מנותקים, וכן, יש כאן הוכחה נאה לעומקו האמיתי של הקשר שאנחנו חווים עם חברי הפייס שלנו, קשר שלפעמים הוא עמוק כל כך שאנחנו לא שמים לב שהם מתים. מצד שני, מה? למתים לא מגיע שיגידו להם יומולדת שמח? אני נזכר בסיפור שסיפר לי פעם יורם. בשנות התשעים מצא את עצמו יום אחד מתהלך לאורך הטיילת בתל אביב. היה חם והוא נכנס לרחוב צדדי לחפש צל – רחוב הירדן שמאחורי מגדל האופרה. תוך התהלכות נזכר יורם שפעם גר באותו רחוב מקס ברוד, שהיה סופר ועורך יהודי בפראג לפני המלחמה. ברוד ידוע במיוחד בזכות בגידה ברוכה שלו בהבטחה שהבטיח לאדם גוסס: קפקא ביקש ממנו לשרוף את כתביו לאחר מותו. הוא לא שרף אותם, ובזכותו אנחנו קוראים את ״המשפט״ ו-״הטירה״. ברוד עצמו מת עשרות שנים לפני היום החם ההוא, ויורם ניסה להזכר באיזו כניסה בדיוק השתכן לאחר עלותו ארצה והרהר בדירה עמוסת הספרים בה ביקר כילד עם אביו. כשפסע לתוך אחת המבואות, בנסיון לשחזר את הזכרון, מצא שקבועה על הקיר בה תיבת דואר גדולה, שמימדיה מתאימים לאיש ספר המקבל כתבי יד וכתבי עת. על התיבה היו רשומות בבירור המילים: מקס ברוד. ״אתה מבין?״ סיכם בהתרגשות, ״הוא מת, ועדיין מקבל מכתבים!״
להבדיל, גם עם אדולף היטלר יש לגולשים דיאלוג, כפי שגילה אוריה כנף, שחיפש את השם “היטלר” בטוויטר ביום הזכרון לשואה. הגולשים כועסים עליו, מקללים אותו ומאחלים לו דברים איומים.
היטלר מת ב-30.4.1945 ממנת יתר של ציאניד.
תגובות
תגובה אחת לפוסט “מדברים עם המתים ברשתות החברתיות: מזלטובים ליורם קניוק, גידופים לאדולף היטלר”
פרסום תגובה
עליך להתחבר כדי להגיב.
בהתחלה התכוונתי להגן על כבודם של לפחות חלק מהמברכים, בשל כך שחשבתי שבאמת יש כמה שכתבו לו בידיעה שהוא נפטר כמאין משהו סמלי, כמו שיכתבו לבוב מארלי לדוגמה (על אף שעקרונית מעולם לא היה לו פייסבוק רשמי משלו), לו ריד או שמוליק קראוס.
לאחר שרפרפתי על הוול של קניוק, הבנתי שטעיתי ובאמת מרביתם של הכותבים אכן מנותקים. זה בסדר, ובכל זאת.. הזוי מעט.