פתאום קם אדם בבוקר ומגלה כי הוא פשיסט // אריק שגב

איש מוביל זרי זכרון ליום הזכרון, ירושלים, 2014. צילום: עידו קינן

פתאום קם אדם בבוקר ומגלה כי הוא פשיסט.

למה?

כי הוא תלה דגל במרפסת, וכי ביום הזיכרון הטלוויזיה שלו פתוחה על שמות הנופלים שרצים בערוץ 33, וכי באמת מפריע לו שלא משמיעים ביום הזה רק שירים בעברית.

והכי פשיסטי לפי הפשיניסטים של הפאשיזם זה לעמוד בצפירה, וגם את זה אני עושה. גם אם אני לבד בבית.

אז ככה:

א. המדינה הזו שלי. גם שלי, כמובן, אבל בטח לא אקסקלוסיבית של הצבא, או של הממשלה או של ועדת הטקסים או של מועצת יש”ע. אני משלם מיסים, התגייסתי לצבא (ושוחררתי ממנו לפני השלמת השירות. סעיף נפשי, אם כבר שאלתם. אני מבין שזה מפתיע).

אף אחד מהדברים האלה לא נעשה מבחירתי, אבל לחיות פה כן. ואני כנראה גם אמות פה. שילוב של שפת אם, נוסטלגיה וזה שכל החפצים שלי כבר כאן גם ככה.

ב. הציונות היא רעיון מדהים, וזה שהצליחו לבצע אותה מדהים לא פחות. זה לא אומר שאני מסכים לכיבוש, שלילת זכויות אזרחים לא יהודים או המלחמה הבאה עלינו לטובה.

ג. אני מתעב את נראטיב הגבורה או במותם ציוו (לכן, ד”א, הטלוויזיה שלי לעולם לא על שידורי יום הזיכרון). אני נוטה לקבל את הסברה שברירת המחדל של אדם היא לא למות. מהבחינה הזו שמות הנופלים היא רשימת קורבנות. של איוולת, של פוליטיקה אטומה, של אידאולוגיה שגויה ושל רהבתנות. אני מכבד אותם, לא בגלל שהם מתו למעני, אלא בגלל שהם רצו לחיות ובכל זאת נפלו. צריך להיות ערל לב בשביל לא לתת את הרספקט שלך למוות בלתי מוצדק שכזה.

ד. אני מאמין גדול בכך שלצחוק בצפירה היא תגובה אוטומטית וטבעית של ילדים שפתאום מתבקשים לעמוד בשקט ולכבד יום שאמרו להם הרגע שהוא חשוב. זה מביך וזה מוזר. אתם כבר לא ילדים ולעמוד דקה לא יהרוג אתכם. וקחו בחשבון שלאכול את הראש על למה עמידת דום הופכת אותי לתומך טוטליטריזם לוקחת הרבה יותר זמן מהצפירה, ומרעישה הרבה יותר.

והיא גם גורמת לי לגחך לא פחות.

ה. ב. מיכאל אמר פעם ש”מה שעומד ביני לבין הארץ זו המדינה”. זה הציטוט שאני סוחב איתי כל יום עצמאות. כי אני ילד גדול ואני מסוגל להבדיל בין אהבתי לאחת וקובלנותיי כלפי השנייה. גם אם יש לי דגל במרפסת.

ו. ושורה תחתונה כרגע: אם אתם מזלזלים ביום הזכרון או יום העצמאות בהם אתם רואים טקסים ריקים מתוכן, אין עם זה בעיה, אנחנו עדיין (עדיין!) דמוקרטיה. אבל אם אתם בכל זאת יוצאים לחגוג הערב ולנפנף מחר, אז אתם פאקינג צבועים. יצא שרקדתם בחתונה בלי להביא צ’ק.

בקיצור, הדבר הכי טוב שאתם יכולים לעשות ביום העצמאות זה לחשוב עצמאית. ולזרוק רפש בכל מה שנושא דגל הוא תגובה לא פחות אוטומטית מלהצדיע לדגל.

חג שמח, ואם הבן של נפתול מגיע לנשק את הדגל שלי הוא חוטף בעיטה מהקומה השלישית.

שקופית על חלל צה"ל דוד בן חמו בערוץ 33

(בתמונה: השם שרץ כרגע. אחד מאלפי השמות של חללי מלחמת יום הכיפורים, או “כיפור” כפי שהיא מכונה אצלנו בבית. אבי לחם במלחמה הזו, איבד בה חברים וכשחזר מסיני אחרי חודשים גם עשה אותי. הוא לא גיבור, לא פטריוט עיוור, אבל חייל שיוצא בגיל 25 להילחם וחוזר הביתה לאשתו מספיק מצווה את החיים בשבילי)


אריק שגב הוא תסריטאי, סטנדאפיסט ומורה לתסריטאות. כתב בין השאר ללילה גוב, ארץ נהדרת ואת הסדרות אולי הפעם ובנות הזהב הגירסה הישראלית. בימים אלה מצטלמת סדרת ילדים בכתיבתו


תגובות

14 תגובות לפוסט “פתאום קם אדם בבוקר ומגלה כי הוא פשיסט // אריק שגב”

  1. אנרכיסט on 5 במאי, 2014 11:30

    “ב. הציונות היא רעיון מדהים, וזה שהצליחו לבצע אותה מדהים לא פחות. זה לא אומר שאני מסכים לכיבוש, שלילת זכויות אזרחים לא יהודים או המלחמה הבאה עלינו לטובה” – וואו. אפשר לדעת מה רעיון גאוני בזה? הציונות, בבסיסה, מחייבת כיבוש. הקמת מדינה מחייבת כיבוש.
    דמיין את עצמך חי בשטח כלשהוף ולפתע מגיעים אנשים מאירופה שטוענים שיש להם זכאות על השטח. תגובתך תהיה?

  2. תומר on 5 במאי, 2014 11:42

    אולי היית מעדיף שזה יהיה כמו בארה”ב שכולם יוצאים לשמוח ביום הזיכון ושיש sales בכל מקום.

    אתה יכול להרגיש מה שאתה רוצה, אבל כל אחד מאיתנו איבד מישהו ובעיניי רבים, במיוחד אצל המשפחות השכולות זה עושה טוב שמתייחדים לזכר הנופלים.

    אתה לא לאהוב את זה ובטח שלא חייב לדקלם את שירי הזיכרון אבל בין זה לבין לפרסם את מחשבותיך דווקא ביום הזה הינה קריאה נואשת לצומי.

  3. יוסי on 5 במאי, 2014 12:14

    האם הפוסט עוסק בכך שאנשים שמשפיעים על החינוך של ילדינו (למשל, תסריטאי של סדרת ילדים) הם לפעמים בורים ו\או פשטניים? לא נראה לי חידוש גדול.

  4. מוטי on 5 במאי, 2014 12:15

    אנרכיסט, אני לא מתיימר לענות במקומו של הכותב או של בעל הבלוג, אבל התגובה שלי היא זו:

    צדק זה משהו שראוי לשאוף אליו, אבל לא במחיר של האפשרות שלא יהיה מקום שמוסכם על רוב העולם כבית שלי. יש אינטרסים שפשוט אי אפשר לוותר עליהם, גם אם אחרים יראו אותם כבלתי צודקים.

  5. יונתן on 5 במאי, 2014 12:30

    אם כבר צילמת את שמו, אז מוטב גם לקשר אל דף היזכור שלו, כדי לדעת מי היה האיש.

    דוד בן-חמו. דף יזכור.
    http://www.izkor.gov.il/HalalKorot.aspx?id=95169

  6. שחר on 5 במאי, 2014 13:32

    אריק, אמרת את כל מה שרציתי וניסיתי להגיד. סעיף ג’ הוא משהו שאני אקח איתי הלאה כי הוא מסביר בדיוק למה אני לא לוקח חלק בממלכתיות של הטקסים (למרות שאני מבין למה היא קיימת) ולמה היום הזה והאבל הפרטי שלי במהלכו, הוא אחד הימים המדכאים.

  7. שחר שמש on 5 במאי, 2014 13:47

    אנרכיסט: הציונות לא חייבה כיבוש. כיבוש לא היה חלק מהתכניות של הציונות, ונעשו מאמצים לא קטנים כדי להמנע מכיבוש.

    הציונות כן דרשה ריבונות על שטח, אבל שאפה להגיע למצב שהשטח שייך כדין לאותה האוכלוסיה שלה הריבונות (לפחות ברובו הגדול).

    אם אין לך מושג על מה אני מדבר, אתה מוזמן לפתוח ספרי היסטוריה.

    שחר

  8. אנרכיסט on 5 במאי, 2014 14:45

    שחר, כיבוש בהחלט היה חלק מתוכניותה של הציונות. איך בדיוק תכננו להקים מדינה (נתעלם מזה שהקונספט המדיני עצמו הוא כיבוש) בלי לכבוש את השטח?
    הציונות שאפה למדינה לאומית, דבר שבבסיסו מחייב דיכוי מיעוטים.
    נעשו מאמצים לא קטנים? LOL…
    אגב, ברגע שהציונות דרשה ריבונות על שטח של אוכ’ מקומית, ע”י “ייבוא” מהגרים – זה כיבוש.

  9. דובי on 5 במאי, 2014 14:53

    אנרכיסט: אם ה”שטח כלשהו” שאני חי בו היה אירופה, לא היה מפתיע אותי שאנשים אירופאים אחרים גם חשים אליו זיקה.

  10. ל on 5 במאי, 2014 18:51

    תודה לך, איש שפוי

  11. אנרכיסט on 6 במאי, 2014 00:18

    מוטי, הבית שלך בתור מי? יהודי? מיד אחרי שיכירו בפלסטין כבית לאומי של הפלסטינים. אבל מה פתאום, זה יערער על הלגיטימציה של מדינת ישראל.

  12. שחר שמש on 6 במאי, 2014 08:32

    אנרכיסט יקר.

    היישוב היהודי בארץ ישראל התבסס על *קניית* אדמות. זוכר את קרן קיימת לישראל?

    כן, זה נכון, כשאתה קונה אדמה, במידה וגר בה מישהו (חלק ענקי מהאדמות היה אדמת ביצות לא מיושבת), אתה מבקש ממי שגר שם קודם לעבור. אני לא חושב שזה עונה על ההגדרה של “כיבוש”.

    ולגבי מדינה לאומית שמדכאת את מיעוטיה: האם זה גם נכון בעיניך לגבי מדינות לאומיות אחרות? האם יוון, אנגליה, איטליה, וכו וכו מדכאות את מיעוטיהן מתוך עצם הגדרתן כמדינות לאומיות?

    שחר

  13. יובל on 6 במאי, 2014 12:45

    ברור שלא, שחר.
    קרא בין השורות של אנרכיסט – רק לעם אחד מותר שיהיה בית לאומי – הפלסטיני.

  14. » סרט אמוג’י קקי זועף on 2 באוגוסט, 2017 10:22

    […] שגב הוא תסריטאי ואמוג’י קקי זועף. שגב כתב על הפשניסטים של הפאשיזם בגליון מאי […]

פרסום תגובה

עליך להתחבר כדי להגיב.