כתוב בעפרון בקרון השקט
רכבת ישראל גובה תשלום של חמישה שקלים נוספים לכרטיס עבור מקומות שמורים בקרון השקט. מתוך אתר הרכבת:
ליהנות מחוויית נסיעה משודרגת ושקטה בקרון המציע שירות מקומות שמורים.
השירות יופעל בקרון ייעודי בו הנוסעים יידרשו לשמור על השקט,
ובכלל זה להימנע משיחות במכשירים סלולאריים*.* בפתח הקרון יוצב דייל בשעות 7:00-9:00 ו-14:30-18:30 בכדי לשמור על תנאי השירות
(השעות בהן מוצב דייל משתנות בהתאם למסלול).
ההגיון החברתי מצדיק מודל הפוך, שבו כל הקרונות שקטים כברירת מחדל, ומי שרוצה לדבר בסלולרי הוא זה שצריך לשלם פרמיה. אלא שמה שמפעיל את הרכבת הוא הגיון כלכלי. רעש הוא מוצר שיש בשפע ברכבת (ואיפה שהוא לא קיים באופן אורגני, רכבת ישראל תיצור אותו באופן מלאכותי), ואילו שקט הוא מוצר נדיר ובביקוש, ולכן קל יותר למכור שקט. אבל אני בכל זאת חושב שהרכבת יכולה להרוויח יותר ממכירת רעש.
התוכנית העסקית: הקרונות הרגילים יוגדרו כקרונות שקטים כברירת מחדל. מי שירצה לדבר בסלולרי יצטרך לשלם פרמיה של 5 שקלים על הכרטיס לקרון רועש, ומי שיעלה לקרון שקט וידבר בסלולר ייקנס, כמו שנקנס מי שעולה לרכבת בלי כרטיס מתאים או בלי כרטיס בכלל.
יתכן שאני טועה והתוכנית הזאת לא תגדיל את הכנסות הרכבת אלא תפחית את הדיבור בסלולרי ברכבת. זה ישבור את לבי.
אני מוכן לשלם אקסטרה של כמה שקלים לחודש בשביל לממן סדרנים שיאכפו את זה.
אבל זה לא יקרה. כבר היום חלק גדול מהטלפונים הרועשים שייכים לעובדי רכבת.
במקום כל השטות הזו, צריך לעשות כמו באירופה – תא חסין קול בסוף כל קרון לשיחות בטלפון. מי שרוצה לשוחח בטלפון, נכנס לתא ומדבר בפרטיות בלי להפריע לנוסעים האחרים.
אבל בשביל שזה יעבוד צריך שהישראלים ילמדו אתיקת רכבות, וזה לא יקרה בקרוב.
לא. אף אחד לא ישים על התקנות ההרבה פחות אכיפות האלה, הן יישחקו לגמרי ותוך שבועיים המצב יחזור לקדמותו.