זכות השתיקה של אפל • דמותה של נפרטיטי נגנבה מהמוזיאון! » האחראי על האינטרנט

הקליקו לארכיון האחראי על האינטרנט

זכות השתיקה של אפל

לשכת החקירות הפדרלית (FBI) רוצה לחדור לאייפון ששימש את אחד היורים במתקפת הטרור בסן ברנדינו בדצמבר שנה שעברה. השיטה שבה FBI מתכוון לנסות לחדור לטלפון היא הזנת סיסמאות ברצף, עד למציאת הסיסמה הנכונה, מה שמכונה מתקפת כוח-פראי (brute force attack). אלא שמערכת ההפעלה שעל הטלפון האמור מכילה מנגנון הגנה, שיגרום למכשיר למחוק את המידע השמור עליו אחרי עשרה נסיונות להיכנס עם סיסמאות שגויות. לא ידוע אם בעל הטלפון הפעיל את מנגנון ההגנה הזה או לא. אפל מסרבת לסייע ל-FBI, בטענה שהדבר צריך להיעשות, אם הוא צריך להיעשות, דרך חקיקה שתבהיר את חובתה לשתף פעולה בחדירה לטלפון של משתמש, תקדים מסוכן מבחינת פרטיות וזכויות אזרח.

FBI רוצה שאפל, יצרנית הטלפון, תכתוב לה מערכת הפעלה חדשה, שלא מכילה את ההגנה הזאת, ו-FBI תתקין אותה על הטלפון. כדי להתקין את מערכת ההפעלה הנכה על האייפון האמור, אפל תצטרך לחתום על מערכת ההפעלה באמצעות החתימה הדיגיטלית שלה, שמאשרת שהיא היוצרת של מערכת ההפעלה, והיא מאשרת שמערכת ההפעלה הזאת בטוחה לשימוש. בלי החתימה האלקטרונית, לא תתאפשר התקנה של מערכת ההפעלה על המכשיר.

הנקודה האחרונה היא זו שעלולה לסבך את FBI עם התיקון הראשון לחוקה האמריקאית. התיקון מגן על חופש הביטוי של אנשים, וגם של חברות. מאז תיק ברנסטין נגד משרד המשפטים, גם קוד מחשב, מנכ"ל אפל, טים קוק. איור: חאריס טסוויס (cc-by-nc-nd)כולל תוכנות, נחשב לביטוי שיש עליו הגנה (התיק נגע למאמר מדעי על הצפנה, כולל אלגוריתם הצפנה ותוכנה שמיישמת אותו בשם Snuffle, שסטודנט בברקלי בשם דניאל ברנסטין רצה לפרסם ב-1995. משרד המשפטים ניסה להגביל זאת, בטענה שמדובר בעבירה על חוק יצוא נשק ותקנות המסחר הבינלאומי בנשק. ברנסטין ניצח עם הטיעון שמדובר בפגיעה בחופש הביטוי שלו).

הטיעון הוא ש-FBI מבקש מאפל לכתוב תוכנה שהיא לא מאמינה בה, כלומר להביע ביטוי מאולץ (compelled speech) – לומר דבר שהיא לא מסכימה לו, מה שמהווה פגיעה בחופש הביטוי שלה. הטיעון החלש יותר הוא עצם כתיבת התוכנה – בית המשפט כל הזמן מחייב אנשים וגופים לביטוי מאולץ כמו חשיפת שמות של שותפים לפשע, חשיפת קוד של כספת שיש בה מסמכים שקשורים לפשע וכד’. הטיעון החזק יותר הוא החתימה האלקטרונית. “המקבילה האנושית לחברה שחותמת על קוד היא להגיד, ‘אנחנו מאמינים שהקוד הזה בטוח להרצה עבורך’. לכן אני חושבת שכשאתה מכריח את אפל לחתום קריפטוגרפית על התוכנה, יש לזה היבט קומוניקטיבי, שאני חושבת שלהכריח אותם לעשות זאת מהווה אילוץ ביטוי”, אמרה לוויירד ג’ניפר גרניק, מנהלת זכויות אזרח במרכז לאינטרנט וחברה בבית הספר למשפט בסטנפורד, שכותבת תצהיר ידיד בית המשפט בתמיכה באפל, שיוגש לבית המשפט. “זו המשמעות של החתימה על הקוד – זה להגיד ‘אני חברת אפל ואנחנו תומכים בתוכנה הזאת ואנחנו חושבים שהתוכנה הזאת בטוחה עבורך להרצה’. אז חתימה כפויה בעיניי היא ביטוי מאולץ”.

נייט קרדוזו, עו”ד בארגון הזכויות הדיגיטליות EFF, שכותב גם הוא תצהיר ידיד ביהמ”ש בתמיכה באפל, מוסיף: “בעולם אבטחת המחשבים, החתימה הדיגיטלית היא אישור לא רק שהקוד אותנטי, אלא שהוא מכוון. כשמישהו, לדוגמה, חותם על אימייל עם מפתח ההצפנה PGP שלו ושולח את האימייל, הוא מאשר באמצעות חתימת ה-PGP שהאימייל לא רק נשלח ממנו, אלא גם שהוא התכוון לשלוח אימייל חתום שמיוצג ככזה שהגיע ממנו. אם אפל חותמת על זה, זו הגירסה הממוחשבת של אמירה של אפל, ‘כן, זה אנחנו; כן, התכוונּו לעשות את זה; וכן, זה ייצוג אמיתי של הרצון שלנו'”.

דמותה של נפרטיטי נגנבה מהמוזיאון!

הפרוטומה של נפרטיטי, אשתו הראשית של מלך מצרים פרעה אחנתון באמצע המאה ה-14 לפני הספירה, נוצרה כנראה לפני כ-3300 שנה, ב-1345 לפנה”ס, על ידי הפסל תותמוס (Thutmosis), פסל החצר של אחנתון. משלחת ארכיאולוגים גרמנית בראשות האגיפטולוג היהודי הגרמני לודוויג בורכהרד מצאה אותה ב-1912 בסדנה של תותמוס באל-עמארנה שבמצרים, ולקחה אותו איתה לגרמניה. כמו במקרים דומים אחרים, גם כאן יש עימות בינמדינתי, כשהמצרים דורשים מהגרמנים מאז שנות ה-1930 להחזיר את הפסל, שהוא חלק מהמורשת שלהם, משום שהוא נגנב בעורמה, והגרמנים טוענים שלקחו את הפסל כדין.

ימין: הפרוטומה של נפרטיטי. תמונה: Philip Pikart (cc-by-sa); שמאל: הדמיית התלת-ממד של נפרטיטי. תמונה: נורה אל-באדרי ויאן ניקולאי נלס (cc)

הפרוטומה של נפרטיטי נמצאת עד היום בגרמניה, ומוצגת כיום בחדר משלה במוזיאון החדש (Neues Museum) בברלין, שם נאסר על המבקרים לצלמה. האמנית הגרמניה-עירקית נורה אל-באדרי (Nora Al-Badri) והאמן הגרמני יאן ניקולאי נלס (Jan Nikolai Nelles) טוענים שנכנסו באוקטובר שנה שעברה נכנסו למוזיאון וסרקו בחשאי את הפסל – סרטון שפרסמו מציג אותם לכאורה נכנסים למוזיאון וסורקים אותו עם חיישון קינקט של אקבוקס 360, שמוצמד לגופה של אל-באדרי ומוסתר על ידי צעיף. שלושה חודשים אחר כך, הם שחררו לחופשי את קובץ סריקת התלת-ממד, שאותו יכול כל גולש להורידו ולהדפיס לעצמו נפרטיטי משלו, מאתר הפרויקט שלהם, “נפרטיטי האחרת“, או מקובץ הטורנט שלו.

האמנים השיקו את הפרויקט שלהם בכנס אבטחת המידע, הקריפטוגרפיה והפרטיות השנתי המפורסם Chaos Communication Congress. המטרה היתה למסגר את הפרויקט שלהם כמעשה של הדלפת מידע וכלשון אתרם, “התערבות אמנותית”, ולמתג את הנויס מוזיאום כמוסד שמרני שמנסה לשמור על המידע שבידיו מפני הציבור – המוזיאון סרק את נפרטיטי אך לא שחרר את הקבצים, בעוד המוזיאון הבריטי הזמין את הציבור לסריקתון כדי שיסייעו לו להנגיש את יצירותיו לקהל הרחב בתלת-ממד, הסמית’סוניאן מפעיל פורטל מודלי תלת-ממד של יצירות, והמטרופוליטן מספק חלק מהיצירות שלו לתלתפסה בקהילת התלת-מימד ת’ינגיוורס (#, #).

בעקבות חשיפת הפרויקט, האמנים קיבלו פניות מאנשי עסקים, שתהו אם מותר להם להשתמש בהדמיית התלת-ממד ליצור מזכרות בדמותה של נפרטיטי, ובאוניברסיטאות מצריות, שביקשו את המידע למטרות אקדמיות. בשני המקרים התשובה חיובית, לפחות מבחינת האמנים, ששחררו את הקבצים ברשיון החופשי CC. כפי שהבטיחו באתרם, “נפרטיטי חוזרת למקום שבו נמצאה. לראשונה מאז הפסל נחפר ונגנב לפני למעלה מ-100 שנה, הפריט האיקוני יוצג בקהיר” – עותק של הפסל תלותפס ומוצג באוניברסיטה האמריקאית בקהיר.

“הראש של נפרטיטי מייצג את כל שאר מיליוני הממצאים שנגנבו ונבזזו בכל רחבי העולם, מה שקורה כרגע, למשל, בסוריה, עירק ומצרים”, אמרה אל-באדרי לבלוג האמנות “הייפראלרג’יק”. “ממצאים ארכיאולוגיים כזכרון תרבותי מקורם על פי רוב מהדרום התרבותי; עם זאת, מספר רב של פריטים חשובים נמצאים במוזיאונים מערביים ואוספים פרטיים. עלינו להתמודד עם העובדה שמבנים קולוניאליים ממשיכים להתקיים היום וממשיכים לייצר את המאבקים הסימבוליים המובְנים”.

פול דוקרטי (Paul Docherty), אמן שיחזור היסטורי בתלת-ממד עם יותר מ-30 שנות נסיון אקדמי ומסחרי בתחום גרפיקת התלת-ממד, שיצר מודל תלת-ממד של פרוטומת נפרטיטי מתצלומים באמצעות פוטוגרמטריה, חושד שאל-באדרי ונלס לא סרקו את הפסל כפי שטענו, אולם טוען שהמודל שהפיצו מדויק מאוד. הוא נותן סקירה טכנית מעמיקה בבלוגו להוכיח את טענתו, ומעלה השערה שלפיה השניים השיגו קבצים מהסריקות המורשות של הפסל – באמצעות פריצה לשרת (מרמזת לכך כתובת אתר הפרויקט, “Nefertiti Hack”, אם כי האק לא חייב להיות במשמעות של פריצה אלא במשמעות של התעסקות של חובב בתחביבו) או קבלתם מגורם בעל גישה – והורידו את איכותם מהרמה של סורקים איכותיים של מוזיאון בתנאים אופטימליים לרמה שתואמת את איכות הסריקה של קינקט מוצמד לגוף שסורק פסל דרך מגן זכוכית תוך כדי תנועה של האדם הנושא את הסורק.

שלב בהכנת מודל התלת-ממד של פרוטומת נפרטיטי. תמונה: פול דוקרטי

(דרך תומר ליכטש)


שודר בגלצ בפינה “האחראי על האינטרנט” בתוכנית “שישבת” בהגשת עידן קוולר. הפינה משודרת מדי שבת ב-19:30


תגובות

3 תגובות לפוסט “זכות השתיקה של אפל • דמותה של נפרטיטי נגנבה מהמוזיאון! » האחראי על האינטרנט”

  1. שוטרים פרצו מאגר ביומטרי בבריטניה • מהנדסי אפל מאיימים בסרבנות אזרחית » האחראי על האינטרנט | חדר 404 on 19 במרץ, 2016 18:44

    […] אכן עומדת מאחורי מערכת ההפעלה הזאת. לטענת אפל, מדובר בפגיעה בחופש הביטוי שלה, משום שהדבר יאלץ אותה לאשר בחתימתה מערכת הפעלה שהיא […]

  2. 1.3 מיליון דולר על פריצה לאייפון של מחבל שלא חשפה דבר » האחראי על האינטרנט | חדר 404 on 30 באפריל, 2016 18:51

    […] סירבה לסייע ל-FBI לפרוץ את הטלפון, ונאבקה בה בבתי משפט. FBI טען שעל הטלפון עשוי להיות מידע מהותי לחקירה, אפל […]

  3. » המרגלים שיתקעו אותנו » האחראי על האינטרנט on 19 בנובמבר, 2016 18:08

    […] לאייפון של המחבל מסן ברנדינו. אפל סירבה לדרישה הזאת ונאבקה בה בבית המשפט, בטענה שגירסה פרוצה כזאת תאפשר לחדור גם לטלפונים של […]

פרסום תגובה