המרגלים שיתקעו אותנו » האחראי על האינטרנט

הקליקו לארכיון האחראי על האינטרנט

ארה”ב: התובע הכללי ירחיב את המעקב

המועמד של הנשיא-הנבחר דונלד טראמפ לתפקיד התובע הכללי הוא ג’ף סשנז, סנאטור רפובליקני מאלבמה. המינוי הזה עלול לבשר על החמרה במדיניות המעקבים ובמלחמה נגד הצפנה של הממשל האמריקאי.

סשנז תמך ב-FBI כשהארגון דרש מאפל לספק לו גירסה של מערכת ההפעלה של אייפון שתאפשר לחדור לאייפון של המחבל מסן ברנדינו. אפל סירבה לדרישה הזאת ונאבקה בה בבית המשפט, בטענה שגירסה פרוצה כזאת תאפשר לחדור גם לטלפונים של משתמשים חפים מפשע. לבסוף גנז ה-FBI את דרישתו לאחר ששכר חברה, כנראה סלברייט הישראלית, וזו הצליחה לפרוץ את הטלפון, שעליו לא נמצא מידע שימושי.

שלט בחירות של דונלד טראמפ. תמונה: Tony Webster (cc-by-nc-nd)

התמיכה הזאת של סשנז ב-FBI מייצגת את תפיסתו בנוגע לביון ובטחון. בין השאר, וויירד מדווח שב-2015 סשנז התנגד לרפורמה בשירותי הביון, ה-USA Freedom Act, שנולדה אחרי הגילויים של המדליף אדוארד סנואודן על התנהלות סוכנות הביון NSA. סשנז ייצג קו קיצוני מזה של מפלגתו ואפילו של שירותי הביון – הרפורמה לא רק שעברה בבית הנבחרים ובסנאט בעלי הרוב הרפובליקני, אלא אף קודמה על ידי ראש ה-NSA מייקל רוג’רז.

סשנז גם הציע לשנות את חוק פרטיות התקשורת האלקטרונית (EPCA), כך שיאפשר לרשויות השלטון לקבל מחברות תקשורת, בלי צו, מידע על תקשורת אלקטרונית של אזרחים כולל תוכן התקשורת, אם הרשויות מודיעות כי מדובר במקרה חירום שעלול לגרום לפגיעה פיזית או למוות. זאת אף שחברות התקשורת נוהגות לשתף פעולה באופן וולונטרי כשמוצגת להן סכנה כזאת.

בריטניה: המשטרה תחטט בהיסטוריית הגלישה

מעבר לאוקיינוס, בבריטניה, צפויה גם כן הסלמה של אמצעי המעקב. ה-Investigatory Powers Act (חוק כלי החקירה), חוק שהתקבל ביום חמישי, מאפשר לרשויות לדרוש מספקיות תקשורת לשמור רשומות גלישה של כל המשתמשים שלהן למשך שנה. הרשומות יכולות לכלול כתובת IP, שם השירות שאליו נכנס המשתמש (למשל, גוגל או פייסבוק) או כתובת האתר, והמועד שבו בוצעה הכניסה הזאת.

במרץ השנה, כשהממשלה הגישה גירסה מתוקנת של הצעת החוק לפרלמנט, הסברתי פה מה הבעיה בשמירת רשומות כאלו: הן עלולות לחשוף מידע פרטי ואישי של המשתמשים. למשל, אם אזרח גלש לאתר תמיכה בחולי איידס ולא רוצה שאיש ידע שהוא חולה במחלה, או לחברת כוח אדם והוא לא רוצה שידעו שהוא מחפש/מובטל, או לשירות הכרויות והוא לא רוצה שידעו שהוא מחפש, או למפלגה ולא רוצה שידעו שהוא תומך בה, או לכנסיית הסיינטולוגיה והוא לא רוצה שידעו שהוא תחקירן שמנסה לחדור לשורותיה כדי לבצע תחקיר.

תריזה מיי בימיה כשרת פנים, 22 ביולי 2014. צילום: Russell Watkins/Department for International Development (cc-by)

ראייה לפגיעה בפרטיות ברשומות הללו הודגמה בתרגיל שעשה העיתון המקוון אינדיפנדנט למשרד הפנים הבריטי, כשהגיש בקשת חופש מידע לקבל את היסטוריית הגלישה של תריזה מיי, אז שרת הפנים ומגישת החוק והיום ראשת ממשלת בריטניה. משרד הפנים סירב למסור את המידע וטען כי הבקשה “קנטרנית”.

חוק כלי החקירה יאפשר לרשויות לקבל את המידע הזה בלי צו, כל עוד “אדם בכיר מורשה” יחתום על בקשה כזאת – כלומר, המשטרה תוכל לדרוש את המידע על סמך אישור של איש משטרה בכיר, בלי פיקוח של בית המשפט.


משודר בגלצ בפינה “האחראי על האינטרנט” בתוכנית “שישבת” בהגשת עידן קוולר. הפינה משודרת מדי שבת ב-19:30


תגובות

פרסום תגובה