זיר”ה כועסים כי אמרתי שפיראטיות היא חלק מהאתוס הישראלי

פיראטיות היתה נושא תוכנית הרדיו שלי “רבע לדיגיטל” ב-31.5 בעקבות הצהרה של מנכ”ל יס על הפיראטיות כאחד האתגרים שעומדים בפני החברה, ודיווח שלפיו שרת המשפטים איילת שקד מקדמת חקיקה שתאפשר לתבוע אנשים שמורידים תכנים באופן פיראטי. זה לא מצא חן בעיני זיר”ה, הגבל עסקי שמאגד חברות תוכן ומבצע בשמן פעולות למלחמה בפיראטיות.

הנה מכתב התלונה ודרישת ההתנצלות ששלח עו”ד ההגבל למפקד גל”ץ, ירון דקל, בתחילת חודש יוני, ואחריו תשובתי.

להורדה (PDF, 156KB)

תשובתי שנשלחה למאיה גייר, העורכת האחראית של “רבע לדיגיטל”:

בתוכנית האמורה של “רבע לדיגיטל” עסקנו במספר היבטים של פיראטיות התוכן – כלכלית, חוקית, עסקית וטכנית, בין השאר בעקבות דוח של יס, שהאשים את הפיראטיות במספר חריג של מנויים עוזבים. ביקשנו לראיין בתוכנית את מנכ”ל יס, אחת מהחברות בזיר”ה, אולם ביס לא הסכימו לאפשר לו להתראיין, ומסרו שהגורם שכן מתאים להתראיין בנושא זה אינו בארץ ועל כן לא זמין לראיון.

המרואיינים בתוכנית היו סמנכ”ל סינמה סיטי אבי אדרי, שדיבר על נזקי הפיראטיות לתעשיית הקולנוע; העיתונאי אמיתי זיו, שדיבר על טענות יס ועל גורמים אחרים שמשפיעים על נטישת המנויים – השיפור בשירות של הוט, הרגולציה, התחרות מצד ספקי האינטרוויזיה הבלתי מאוסדרים נטפליקס וסלקום טי.וי., ומודל חבילות הערוצים המיושן של יס שלא מאפשר רכישה וצריכה מיידית של תכנים טלוויזיוניים, בניגוד לאפשרות לצרוך מיידית מוזיקה וספרים דיגיטליים, למשל; ומנכ”ל הולה, עופר וילנסקי, שדיבר על אי ההיתכנות של חסימת הפיראטיות באמצעים טכניים, וקרא גם הוא לשפר את המודל העסקי. עד כאן לגבי השמעת הקולות המגוונים בתוכנית.

לעניין המשפט שחברת זיר”ה מצטטת מפי במכתבה – מדובר בציון עובדה. במדינת ישראל יש אתוס פיראטי, שנמתח מהקלטת שירים מהרדיו, מתקליט לקלטת ומקלטת לקלטת (טייפ דאבל קאסט, הדוגמה שזיו נתן), העתקת תוכנות ומשחקים בדיסקטים (המונח “מדינה של דיסקט אחד”, שרווח בשנות השמונים המאוחרות והתשעים המוקדמות), והורדה פיראטית של תכנים בידוריים, אלו שקידמו את חדירת האינטרנט המהיר לישראל ואף שימשו לקידום המכירות של אינטרנט מהיר של חברות תקשורת ובהן בזק, חברת האם של יס, החברה בזיר”ה והמתלוננת על נזקי הפיראטיות. אלמלא האתוס הזה, חברת זיר”ה לא היתה קמה, וממילא לא היתה שולחת מכתבים.

בנוגע להבעת דעות – כמגיש תוכנית מגזינית-דעתנית, המנדט שלי (כפי שאני מבין אותו) הוא של פרשן-מומחה, שמשמש כפרקליט השטן בראיונות וגם מחזיק בעמדה משלו, שאותה הוא רשאי להשמיע בפני המרואיינים והמאזינים. עמדה זו יכולה לעמוד בניגוד לעמדת חברת זיר”ה (ולא ארגון, כפי שהיא מכונה בסעיף 1), הגבל עסקי שמטרתו להגדיל את הכנסות בעלי המניות שלו, ושהממונה על ההגבלים העסקיים הגביל את הפעילות הפרסומית שלה לעריכת פעולות הסברה והדרכה לציבור בקשר עם המאבק בפעילות אתרים פיראטיים. החברה מוזמנת לפנות למערכת התוכנית ולהציע מרואיין מטעמה, שיתראיין בתוכנית, יגיב לנאמר בה ויציג את הצד של החברה (אם כי אנחנו נעדיף לראיין נציגים מתעשיית התוכן עצמה, כפי שאכן עשינו).

המכתב של זיר”ה נראה כמו נסיון להצר את חופש הביטוי שלי בתוכנית ולייצר מציאות מדומה שבה פיראטיות היא תופעה עבריינית חריגה מחוץ למיינסטרים ולקונצנזוס. בין השאר, המכתב עושה שימוש מניפולטיבי במונחים משפטיים – עורכי הדין החתומים עליו ודאי יודעים שהורדת סדרה או סרט לצפייה ביתית, עד כמה שהיא מקוממת את שולחיהם, אינה גניבה ואינה מעשה פלילי.

אפשר לשמוע את התוכנית המדוברת פה למטה, ואת הפוסט המלא שלה אפשר לקרוא כאן.