שיימינג! שיימינג! שיימינג! • שיקום רשת למוניטין שהוכתם • קמפיין פייסבוק נגד פייסבוק » רבע לדיגיטל

רבע לדיגיטל. קליק לארכיון המדור

ולמדתי שיים לכל ריס וציפורן

“שיימינג הוא ביוש באמצעות רשתות חברתיות. אנחנו כל הזמן שוכחים מהמילה ביוש – לגרום בושה. זה לא העלבה, זה לא השמצה, זה לא הפחדה. זה להרגיש לא נוח עם מעשה שנעשה וחורג מנורמה חברתית. המטרה היא לגרום למשהו להיות יותר טוב. לתקן בעיה לא רצויה”, הסביר אסף שמואלי, בעל הבלוג “משבריסט”, בראיון לעורכת “רבע לדיגיטל”, אחינעם קפון. “אין שיימינג טוב ושיימינג רע, הוא נועד לתקן משהו. לכן יצרתי בוחן שבודק את הכוונה שעומדת בבסיס הפוסט. אם הכוונה לתקן מצב לא רצוי – זה שיימינג. אם זה כדי להרגיש טוב יותר עם עצמך, להשתיק, להפחיד – אז את בתחום בריונות הרשת. למשל, בסין יש יוזמה לרשום מעסיקים שחורגים מנורמות של חוקי עבודה – לא נותנים חופשה, לא נותנים ביטוח לאומי, לא משלמים. ויש מאגר דומה בקרב העדה החרדית של אנשים שמתגייסים. אז למה אחד ישמע טוב ולמה אחד רע? הסיבה שרובנו מזדהים עם הנורמה הראשונה ולא השנייה”.

“אני הייתי יועץ תקשורת של אגד משנת 2009”, סיפר שמואלי. “במהלך השנים נכנסו הרשתות החברתיות. היו מגיעות אלינו הרבה פניות והרבה תלונות. אבל גם הכי קשות, כמה שהן לא נוחות, אתה רואה שאין משהו רע שמסתתר מאחורי זה. גם אם מציגים את שם הנהג, גם אם כותבים תלונה מאוד חריפה – זה לא רע. זה לא תופעות שאת רואה שאדם רע עומד מאחוריהם, אלא טענות של אנשים. אז עלתה בי השאלה מה ההבדל בין שיימינג לבריונות רשת, והאם יש שיימינג טוב ויש שיימינג רע”.

סצינת השיימינג בסדרה "משחקי הכס"

לא רק בפייסבוק. שיימינג בסדרה “משחקי הכס”

“כדי להתמודד עם שיימינג ישנן חמש אפשרויות – אחת היא התעלמות, השנייה היא להשתמש בכלים של הרשת החברתית כדי לדווח או לחסום, השלישית דרך המשפט, אבל לא כל דבר הוא הוצאת לשון הרע, רביעית היא דרך השיחה – להסביר את הצד שלך, והחמישית היא ניהול מוניטין, אבל זה בדיעבד וזה יקר. לדוגמה, כשניהלתי את משבר השיימינג של מסעדת אבו גוש – חשבון של תיירים סינים שהאשימו בהפקעת מחיר לתיירים. אנחנו התכחשנו לטענה ואמרנו אין דבר כזה – יש תשלום לפי מנה, כלומר אפשר לקבל מנה מחמישים שקלים ועד אין סוף, וכך יצרנו מצב שבו כל אחד יודע מה אפשר לקבל במסעדה הזו ואפשרנו את הדיון על מה הם קיבלו ושהם שילמו לפי זה. ניהול מוניטין זה לדחוק תוצאות שליליות, אבל זה רק בדיעבד. במאבק בבריונות רשת עומדים אותם כלים, ונוספים עוד שניים – אכיפה ושיימינג. באמצעות שיימינג אפשר להתמודד עם בריונות רשת”.

בתוכנית הזכרנו מספר מקרי שיימינג: תלונה של נינה זוקלמן על נהג אגד שסגר עליה את הדלת, מאור בן זאב שבזק בינלאומי סירבו לשרתו בצ’ט אף שהוא חירש, ואדם שהתלונן שדומינוס מכרו לו פיצה טבעונית עם בשר, מה שהתברר כאשמתו כשבהקלטת השיחה נשמע שהזמין במפורש פפרוני.

ישתבח שמכם

שרון פרי מככבת בראש רשימת החיפושים הטרנדיים של גוגל ישראל ב-2016. “זה נראה קצת מפתיע, מה היא עושה כל כך גבוה. למה אותה הכי חיפשו?”, אמר מאור קפלנסקי, מנכ”ל ובעלי איברנד, ניהול מוניטין באינטרנט, בשיחה עם העורכת אחינעם קפון. “אחת הסיבות שאנשים הסתקרנו, בגלל אותן התמונות שדלפו. קשה להגיע בקלות לאותן תמונות, כי המידע הזה הוסר בהרבה מקומות, אבל בחיפוש מעמיק אפשר להגיע. שתי התוצאות הראשונות זה באתר תפוז ויוטיוב. כשנכנסים לאותם איזכורים הכותרת היא איזכורים שליליים. הם עברו את הערך שלה בויקיפדיה, שזה מפתיע. גוגל מסתכל על ויקיפדיה כמקור סמכותי ומדרג אותו ראשון. זה מראה על איזשהו באג, גוגל לא כל כך מזהה. מעבר לדיון אם הוא צריך להציג את התוצאות האלה בכלל”.

פרי, שדרנית ספורט, זכתה לפרסום שלא בטובתה כשעבריין גנב את הטלפון הסלולרי שלה ופרסם תמונות עירום שלה שמצא שם. במקום השני ברשימה של גוגל הופיעה ענת הראל, מאמנת כושר ומגישת טלוויזיה, שגם היא נפלה קורבן למקרה דומה, שבו האקר פרץ למחשב שלה והפיץ תמונות עירום שלה. קפלנסקי הסביר בתוכנית איך מנהלים מוניטין במנועי חיפוש ומחזירים לראש התוצאות את התוצאות הרצויות אחרי מקרים כאלו ואחרים. בשיחה עם העורכת קפון אמר: “בדרך כלל, כשאנשים נתקלים בבעיה שמופיעה תחת השם שלהם בתוצאות החיפוש, זה לא קשור למשהו אינטרנטי שעשו – אלא למידע שמופיע באתרים שאין להם שליטה עליהם: אתרי חדשות, אתרי מידע, בלוגים, אתרים שמושכים מידע מבתי משפט. יכול להיות שהם יופיעו גבוה בתוצאות החיפוש”, אמר בשיחה עם העורכת אחינעם קפון. “מה שצריך זה ליצור נוכחות חיובית ברשת תחת אותו השם. יש הרבה פלטפורמות וכלים דרכם אנשים יכולים למתג את עצמם – פייסבוק, טוויטר וכו’ הם הידועים, אבל יש עוד הרבה פלטפורמות שאפשר לפתוח בהן יוזר עם השם”.

תמונת אישה עירומה על תא טלפון ציבורי. תמונה: Martin Clavey (cc-by-sa)

“לפני שלוש שנים היה את המקרה של אייל גולן – היה באז מאוד שלילי, כתבות שליליות. דה מארקר פרסם מאמר בו הוא ניסה לנתח למה לא מופיעים איזכורים שליליים תחת השם אייל גולן. המוניטין של גולן בתוצאות החיפוש לאחר הפרשה השתפר תוך זמן קצר מכיוון שידיעות חדשות חיוביות החליפו בתוצאות החיפוש את הידיעות הישנות הקשורות לפרשה. זה קרה לא בגלל פעולות SEO (אופטימיזציה לתוצאות החיפוש) יזומות, אלא עקב פעולות יח”צ שדחפו אייטמים לאותם אתרי חדשות בהם הופיעו האזכורים השליליים (כנראה הודות לעבודה מאומצת של רני רהב, יחצ”נו של גולן באותה תקופה). מכיוון שאחד מהפרמטרים המרכזיים כיום באלגוריתם של גוגל הוא העדכניות של העמוד, היה ניתן להסתפק בפעולות יח”צ אלו כדי להשפיע בצורה משמעותית על תוצאות החיפוש תחת שמו”.

“דוגמה נוספת היא מה שהיה עם הילרי קלינטון – מה שעוד קובע את המוניטין ברשת זה לא רק תוצאות החיפוש עצמן, אלא ההצעות של גוגל בתיבת החיפוש. במקרה שלה איזה בלוגר גילה שאם כותבים [הילרי קלינטון cri], כלומר ההתחלה של crime, גוגל לא מראה הצעות שמובילות לתסבוכת המשפטית, אלא criminal reform, הרפורמה שלה בפשע. כלומר תוצאה חיובית. גוגל עושה מניפולציות” (באתר בדיקת העובדות פוליטיפאקט מפריכים טענה זו; זהירות, אוטופליי).

“הזכות להישכח היא פסיקה תקדימית שיצאה לפני שנתיים בבית הדין של האיחוד האירופי, שלפיה במקרים מסוימים צריך להענות לבקשה של אנשים מסוימים להסיר מידע מתוצאות החיפוש. דברים שלא רלוונטים למצב האדם היום – למשל אם לפני עשר שנים האדם היה בפשיטת רגל וזה מופיע כמידע משפטי באיזה אתר, יש לו את הזכות לפנות לגוגל ושיסירו את תוצאות החיפוש. גוגל הוצף בפניות ולרוב הוא הסיר. הפסיקה בארץ עוד לא קיימת, אבל יש מגמה מצד גוגל ישראל להסיר מתוצאות החיפוש אייטמים שמוגדרים בקריטריון כזכות להישכח”.

בתוכנית דיברנו על היעלמות אייטמים שליליים מגוגל על נואל בידרמן, מנכ”ל אתר ההכרויות לנואפים אשלי מדיסון, שהאקרים פרצו וחשפו פרטי משתמשים בו.

קמפיין פייסבוק לאתר שפייסבוק חסמו

דורי בן ישראל, בעל בלוג הפרסום “המזבלה” שמרבה לדווח באופן ביקורתי על פייסבוק, נחסם בפעם המי-עוד-סופר ופתח במלחמה, שהצעד הראשון בה היה אתר “קונטקט פייסבוק”, שבו פרסם פרטי התקשרות של בכירים בחברה, יחצנים ושתדלנים שלה. פייסבוק הגיבה בחסימתו של בן ישראל לחודש ובחסימת האפשרות לשתף את הלינק לאתר בפוסטים בפייסבוק ואפילו בהודעות אישיות במסנג’ר. מנכ”לית החברה, עדי סופר תאני, לא השיבה על שאלותיי בנושא.

ניצן ויידנפלד, לשעבר עיתונאי טכנולוגיה, העלה בפייסבוק קמפיין עם תמונה של סופר תאני והכיתוב “התקשר עכשיו למנכ”לית פייסבוק ישראל – ספר הטלפונים של בכירי פייסבוק ישראל נחשף בחינם!”, ולינק שונה שמנתב את הגולשים בסופו של דבר אל “קונטקט פייסבוק”.

קמפיין פייסבוק של ניצן ויידנפלד לאתר "קונטקט פייסבוק" של דורי בן ישראל, 12.2016

מפרסמים מרבים להתלונן על פסילות קמפיינים שרירותיות וקטנוניות. בנוסף, בפייסבוק רגישים מאוד לשימוש בשם המסחרי שלהם – שבקמפיין של ויידנפלד הופיע חמש פעמים – פעמיים בטקסט, פעם אחת בלינק ופעמיים בתמונת הקמפיין. אבל הקמפיין הזה עבר את הסינון, רץ יום וחצי, הגיע לכמעט 28 אלף גולשים, רשם שיעור הקלקות של 0.17% – פחות מ-50 – ועלה לויידנפלד כ-25$. שווה לבדוק אם אפשר להריץ קמפיין עם המילים האסורות, שפייסבוק מחליטה מדי פעם בשרירותיות לחסום אנשים שהשתמשו בהן בפוסטים לפני שמונה שנים.


עורכת: אחינעם קפון; טכנאית: דנה קמישב; מגיש: עידו קינן; תוכנית זו שודרה ב-3.1.2017. רבע לדיגיטל משודרת מדי שלישי ב-18:45 בגלצ. ארכיון רבע לדיגיטל; רסס רבע לדיגיטל; פניות לתוכנית: reva@room404.net


תגובות

תגובות

Powered by Facebook Comments

תגובות

תגובה אחת לפוסט “שיימינג! שיימינג! שיימינג! • שיקום רשת למוניטין שהוכתם • קמפיין פייסבוק נגד פייסבוק » רבע לדיגיטל”

  1. » 🚫 פייסבוק גרמה להסרת קונטקט-פייסבוק.קום של דורי בן-ישראל, שמכיל פרטי התקשרות של עובדיה וספקיה; הטיעון: הפרת סימן מסחרי on 12 בנובמבר, 2017 16:59

    […] שיימינג! שיימינג! שיימינג! • שיקום רשת למוניטין שהוכתם … […]

פרסום תגובה