🎎 סכנת התלתפסות והצעצועים ☠️ מז”פסת תלת-ממד 📻 רבע לדיגיטל
צביקה גרינברג מדבר על הגבלת ייבוא מדפסות תלת ממד – האם אכן יש בהן סכנה? גל ביטנסקי מספר על הסכנה בבובות המחוברות לרשת, ועלולות להוות אמצעי ריגול. וגם – כשמדפסות תלת מימד עוזרות בפענוח פשעים:
ב-2014 יצאה לשוק “קיילה דול”, בובה שמדברת ועונה על שאלות, באמצעות חיבור לאינטרנט ומציאת תשובות שם, בדומה לרמקולים החכמים עם העוזרים האישיים של אמזון וגוגל. באמצע פברואר, ה-Bundesnetzagentur, סוכנות הרשת הפדרלית הגרמנית, אסרה על מכירתה והורתה על הוצאתה מהחנויות מחשש שתשמש מתקן ריגול, וציינה כי פריטים המכמינים מצלמות ומיקרופונים עלולים לפגוע בפרטיותם של אנשים על ידי הקלטה ושידור שיחות המתנהלים בקירבת הבובה.
גם קלאודפטס הן בובות מחוברות, אבל לא חכמות במיוחד – הן מאפשרות להורים להקליט הודעה באפליקציה ולילדים להשמיען דרך הבובה, ולילדים להקליט הודעה דרך הבובה, שמושמעת להורים דרך האפליקציה.
בניגוד לחשש התאורטי במקרה של קיילה, קלאדופטס עוררו חששות מעשיים: מומחה הסייבראבטחה טרוי האנט חשף שקלאודפטס שמרו הקלטות של ילדים והורים במאגר מידע לא מאובטח. פניות לחברה בנושא נענו לטענתו בהתעלמות, ובהמשך השתלטו פרצנים על מאגר המידע באמצעות כופרה. דיברנו על כך עם מומחה הסייבראבטחה גל ביטנסקי.
“אחד מחברי המייקרים, ושוחר הדפסות תלת מימד, גילה שהמדפסת שלו עוכבה במכס והוא צריך נספח חדש של תיקון להוראות ייבוא”, דיווח אלחנן מעין למגזין 3DZone.
בקובץ התקנות – שיעורי מכס, מס קנייה ותשלומי חובה 1807, שמדינת ישראל פרסמה ברשומות ב-9/1/2017, הופיע “צו יבוא חופשי (תיקון) התשע”ז-2017”, ובו סעיף שקובע כי “מדפסות תלת-מימד מוזנות ממתח נקוב העולה על 9 וולט, או מוזנות ממתח נקוב שאינו עולה על 9 וולט, אך מיובאות עם ספק כוח” ו”מדפסות תלת-מימד אחרות” דורשות “אישור ת”ר 60950″ מ”ביטחון פנים”.
אולם כשליאור פרדמן ביקש אישור מהמשרד לבטחון פנים הם לא ידעו במה מדובר, ושלחו אותו לברר במשטרה.
שוחחנו בתוכנית עם צביקה גרינברג, מנהל שיווק תלתפסות ב-3DSystems, שסיפר בראיון מקדים לעורכת אחינעם קפון: “היתה לי חברה במשך עשרים וחמש שנה שייבאה, כך שהייתי החלוץ גם בתוכנות ובמדפסות ובסורקים תלת ממדיים ואני מתעסק בכל הדברים שקשורים בכך. בעיות הרגולציה מחולקות לשניים: אחד דברים טכניים – עמידה בתקנים, קרינה חשמלית וכו’, שזה בדרך כלל על היצרנים הבין לאומיים, שעומדים בתקנים האלה. השנייה זה עניין היבוא – וכאן המדינה מכניסה את היד לכיס המייבאים, אבל זה נגיד עוד לגיטימי. העניין הבעייתי הוא התקנה לבטחון פנים, שזו הנקודה השנוייה במחלוקת. אם זה לא היה מעצבן, זה היה מצחיק.
“השאלה היא האם צריך תקן בכלל. הסיבה שהם רוצים תקן זה שאולי מישהו יעשה משהו שקשור לנשק. עכשיו, אני יכול לומר שהדפסה תלת ממדית זו השיטה הכי פחות מתאימה לנשק – יקרה, לא מדויקת, חומרים לא מתאימים, ומכל הדברים הדפסה הכי איטית ויקרה לייצור נשק. עוד אף אחד לא ייצר נשק. לעומת זאת – פטיש, צינור, אבן ומנטוס עם קוקה קולה זה הרבה יותר מסוכן. כתב של ערוץ 10 נכנס עם אקדח מודפס וזה גרר דיון בוועדת הפנים – לא ירה, התפוצץ ביד. זה פעולת יחסי ציבור של מישהו שמשווק מדפסות. הבעיה האמיתית היא לא ייבוא המדפסות אלא הרגולציה – מי יעשה, מי מבין, מי משתמש? הנשק האמיתי הוא התוכן – מדפסת תלת ממדית ניזונה מקובץ, ממידע, מתוכנה. את התוכנות מורידים באינטרנט.
“השאלה הנוספת היא על מה רוצים לפקח ואיך אפשר. אני לא יודע על מה – אם רוצים על הכניסה של המדפסות לארץ, או על איך משתמשים ביום יום. בשורה התחתונה יש בארץ אלפי מדפסות תלת מימדיות שמדפיסות בניינים, ואין עליהן מפקחים. מתים שם אנשים ואף אחד לא מפקח. מאיפה יביאו כוח לרגולציה?”
תלתפסה של רובה עפרון. תמונה: Urbaxter (cc-by-nc-sa)
ממשרד הכלכלה נמסר בתגובה: “המשטרה דרשה להגביל מדפסות תלת-ממד אבל חזרה בה. לכן, אין פיקוח על ייבוא מדפסות תלת-ממד, והדבר אף הובהר למכס על ידי המשטרה ומשרד הכלכלה. אם ישנו יבואן הנתקל בבעיה, נשמח לעמוד לרשותו”.
עוד בנושא:
במקום לפחד מתלתפסות וסריקות תלת-ממד, משטרת ישראל והמשרד לבטחון פנים יכולים להשתמש בהן ככלי לפענוח פשעים.
בשנה שעברה דן בית משפט בריטי את לורנזו סיימון למאסר עולם על רצח של שותפו לדירה, ביתורו ודחיסת חלקי הגופה למזוודות שהשליך לתעלה. החשדות אומתו בסיוע חוקרים מאוניברסיטת וורוויק, באמצעות סריקת תלת-ממד ברזולוציה גבוהה של עצם שבורה שנמצאה בחבית שמן בחצר הבית ועצם בגופה, תלתפסת שני החלקים והצגת ההתאמה המושלמת ביניהם למושבעים במשפט.
עצמות סרוקות בתלת-ממד. תמונה: אתר משטרת ווסט מידלנדז
עותק תלת-ממדי של עצמות הנרצח. תמונה: אתר משטרת ווסט מידלנדז
שיטות דומות משמשות את המשטרה וחוקרים באוניברסיטת דרום פלורידה לזהות קורבנות בתיקים קרים, שנסגרו בלי שהפושע אותר.
במשרד השריף של גרין קאונטי, אוהיו, איתרו שיירי גופת אישה ביער ויצרו לפיהם מודל תלת ממדי של ראשה ופרצופה. פרסום המודל בציבור הביא לזיהויה הוודאי ולאיתור והרשעת הרוצחים. פרסום המודל בפומבי הביא לזיהויה הוודאי כטיפני דון צ’יימברז ולאיתור והרשעת הרוצחים.
שיחזור פניה של הנרצחת טיפני דון צ’יימברז. תמונה: משרד התובע הכללי של אוהיו
עורכת: אחינעם קפון; מגיש: עידו קינן; תוכנית זו משודרת ב-14.3.2017. רבע לדיגיטל משודרת מדי שלישי ב-18:45 בגלצ. ארכיון רבע לדיגיטל; רסס רבע לדיגיטל; פניות לתוכנית: reva@room404.net
תגובות
פרסום תגובה
עליך להתחבר כדי להגיב.
מה זה פה?
רוצה להפיק פודקאסט?
המלצת סייברסייבר (מ)
פרנסה
