אוּףליין מחשבים ואסירים האחראי על האינטרנט בגלצ

להתנתק מהרשת

בשנת 2013, כתבת מוסף הארץ נטע אלכסנדר הצטרפה לסדנת גמילה דיגיטלית (Digital Detox). אחר כך היא הלכה לשם שוב, עם מצלמה, ועשתה מזה סרט תיעודי קצר, Grounded (“מקורקעים”). אחד הדוברים הלא מזוהים בסרט אומר: “אני חושב שחשוב שנראה שלפני 1987, לפני האינטרנט, היה לנו זמן פנוי. לילדים של היום, שנולדו אחרי 1987, אין מושג מה זה שיש לך זמן פנוי”. בפינה אנחנו מדברים עם אלכסנדר על חוויית ההתנתקות.

עוד בנושא: מחנות הגמילה בכפייה מטכנולוגיה בסין, שבת דיגיטלית

אמוטיקונים מצויירים ביד 📸 עידו קינן — אמוטיקונים מצויירים ביד עידו קינן

דברים שלא נדבר עליהם בפינה

» מונא אל-מזבוח -(منى مذبوح), בת 24 מלבנון, שהתה בחופשה במצרים ופרסמה ברשת סרטון בן עשר דקות שבו התלוננה על הטרדות מיניות שספגה שם מידי נהגי מונית וגברים צעירים ברחוב, וכן על שירות גרוע שקיבלה במסעדה במהלך הרמדאן וגניבת כספה בביקור קודם. היא כינתה את המדינה עלובה, מלוכלכת ו”בת כלבה”, ואת תושביה קבצנים, נוכלים, “סרסורים וזונות”, וטענה כי “מגיע לכם מה שסיסי [נשיא מצרים; ע”ק] עושה לכם. אני מקווה שאלוהים ישלל לכם מישהו יותר דכאני מסיסי”. הסרטון עורר סערה במצרים, ומתגלצ’ים מצרים הגיבו אצלה ודרשו שתסיר את הסרטון ותפרסם סרטון התנצלות. אל-מזבוח עשתה זאת, אך למחרת פרסום סרטון ההתנצלות נעצרה בשדה התעופה בקהיר כשעמדה לעזוב את המדינה, הועמדה לדין והורשעה אשמה בהפצה זדונית של שמועות שווא שיכולות לפגוע בחברה, פגיעה בדת וחוסר צניעות בציבור. בית המשפט גזר עליה 11 שנות מאסר, שקוצרו ל-8 לאחר שעו”דה הציג ראיות לכך שניתוח מוח שעברה פגע ביכולתה לשלוט בכעס. היא מערערת על פסק הדין, והדיון בערעור נדחה מסוף יולי ל-9 בספטמבר

סרטון ההתנצלות של מונא אל-מזבוח

» מאז תחילת העשור, אסירים בארה”ב זכאים לרכוש נגני מוזיקה וקובצי מוזיקה ולהאזין להם בכלא. אבל אלו שכלואים בפלורידה צפויים לאבד את אוספי המוזיקה שלהם, שאותם יצטרכו לקנות מחדש. הנגנים והמוזיקה מסופקים להם כיום על ידי חברת אקסס קורקשנז (Access Corrections), שגובה סכומים מונופוליסטיים של 100$ על נגן ו-1.70$ על כל שיר. בסך הכל קנו האסירים למעלה מ-30 אלף נגנים, ורכשו 6.7 מיליון שירים ב-11.3 מיליון דולר, כששירות בתי הסוהר הפלורידיאני גוזר ממכירת השירים עמלה של 1.4 מיליון דולר על גב האסירים. באפריל אשתקד חתם השירות על הסכם לאספקת טאבלטים לאסירים, שיחליפו את הנגנים. האסירים גילו שלא יורשו להעביר את השירים לנגנים החדשים, ואם ירצו להישאר עם הנגנים עד תום תקופת החוזה עם אקסס, לא יוכלו להחזיק במקביל טאבלט וליהנות מהשירותים הנוספים שהוא יציע. תמורת 25$, אקסס מציעה לאסירים הסרת נעילת הנגן או צריבת המוזיקה שעליו על דיסק ומסירתם למשפחותיהם – וגם במקרה הזה האסירים לא יוכלו לצרוך את המוזיקה.

את הטאבלטים תספק לאסירים חברת ג’ייפיי (JPay), הידועה לשמצה בניצול כספי של אסירים (בין השאר, גביית עמלות נשך על כל פעולה בנקאית ומכירת “בולים” לשליחת אימייל). לשב”ס-פלורידה יש אינטרס כספי בכך שהאסירים ירכשו את השירים מחדש ויכניסו עוד עמלות: בעוד הרווחים משירותי אקסס קורקשנז נכנסו לקופת המדינה, אלו משירותי ג’ייפיי ייכנסו ישירות לקרן נאמנות של השב”ס.

» ובינתיים, בישראל: שירות בתי הסוהר נדרש לפצות אסיר על מניעת גישה למחשב. א’, אסיר הכלוא על רצח, ביקש גישה של שעתיים בשבוע למחשב (שאינו מחובר לאינטרנט) כדי לקרוא על פקודות נציבות שירות בתי הסוהר ומאגרים משפטיים, כפי שמתירות לו פקודות שב”ס. לטענתו סורב בכל פעם בתירוצים מתחלפים: “כשלא נתנו לי מחשב אמרו לי שהמחשב באגף אחר, או באגף החינוך ולא מוצאים אותו. חודש ומשהו אמרו לי שלא מוצאים אותו. פעם הלך לעדכון פעם אחת לתיקון”. שב”ס טען כי אין תיעוד לבקשות שימוש במחשב שלא נענו, כי אספקת הגישה למחשב הינה מורכבת לוגיסטית, וכי בקשותיו הוגשו בחגים. א’ תבע 66 אלף שקל, והשופט יאיר חסדיאל פסק לו 3000 שקל פיצוי ו-1000 שקל הוצאות.