🍎🍎🍎,🍏🍏🍏,🍎🍎🍎,🍏🍏🍏,1 🎙️ האחראי על האינטרנט בגלצ

הקליקו לארכיון האחראי על האינטרנט

🎧 להאזנה לתוכנית 🔊

מודעות הפייסבוק הנסתרות נחשפות

פוסטים אפלים ומודעות אפלות (dark posts, dark ads) הם כינוי לפוסטים ומודעות בפייסבוק, שמפרסמיהם הגדירו אותם כך שיוצגו לקהלים מסויימים בלבד. השיטה נועדה לאפשר לכוון פוסטים לקהל היעד המתאים – למשל, פוסטים בשפות זרות יוצגו רק לדוברי אותן שפות, פוסטים על ספרי לימוד יוצגו רק למי שחוזרים לבית הספר.

אפשר לעשות בשיטה הזאת שימוש לרעה, כמו להציג מחירים שונים לגברים ולנשים או להסתיר מודעות מערבים ושחורים. שימוש מפוקפק נוסף הוא האפשרות של פוליטיקאים להציג מסרים שונים, לעתים סותרים, לקהלים שונים, ובפרט לטרגט מודעות לפי מידע על הגולשים עצמם, שיטה ששימשה את קיימברידג’ אנליטיקה ונחשבת יעילה יותר להשפעה פוליטית. מי שלא טורגט לפוסט/מודעה מסויימים לא יוכל לראותם כשהוא מחובר לחשבון הפייסבוק שלו, ולא בפיד הכללי של אותו פוליטיקאי, אלא רק דרך גולש שכן טורגט.

באוקטובר אשתקד החליטו בפייסבוק להרים את המסך מעל חלק מהפוסטים האפלים – המודעות – ולאפשר לגולשים לצפות בכל המודעות שדף מסויים מריץ, גם אם הם לא קהל היעד של אותן מודעות. אנחנו מדברים על כך בפינה עם ד”ר ענת בן-דוד, המחלקה לסוציולוגיה, מדע המדינה ותקשורת באוניברסיטה הפתוחה. ד”ר בן דוד כתבה על החידוש:

בדרך כלל אני כותבת כאן דעות ביקורתיות על פייסבוק, אבל הפעם אני מרגישה שנעשה צעד נכון. לפייסבוק יש פיצ’ר חדש שמאפשר לראות אילו מודעות ממומנות עמוד מסויים מריץ ברגע נתון . אמנם בלי פירוט עלויות המימון או הקהל המטורגט, ובכל זאת, כלי חשוב לכיוון קידום שקיפות. [מודעות פוליטיות אמריקאיות יוצגו עם מידע מפורט הרבה יותר, כולל תקציב הקמפיין ודמוגרפיה של הגולשים שנחשפו – ע”ק] אני תוהה, למשל, למי מטורגט הפוסט המומן הבא של ראש ממשלתנו, שאין בו מאום מלבד שיתוף כתבה ממעריב שאינה מחמיאה למשטרה. ראש הממשלה משלם לפייסבוק לקדם קישור לכתבה ממעריב? מכספי ציבור? בזמן שהמשטרה מנהלת חקירות בעניינו? פרופגנדה קוראים לזה, מוגשת בכפית לקהל המתאים, מוסתרת מקהל אחר. (אני אוהדת ותיקה של העמוד ולא טורגטתי למשל) כך מתעצבת דעת קהל מאחורי הקלעים של הרשת החברתית, ונשפכים על כך המון כספי ציבור ללא בקרה, שקיפות או פיקוח.
מודעה נגד המשטרה בפייסבוק של ראש הממשלה בנימין נתניהו

דברים שלא נדבר עליהם בפינה

» מזל טוב לחברת אפל, שהגיעה לשווי שוק של טריליון דולר, ותנחומים לפייסבוק, שהדוח הרבעוני שלה הביא למחיקת 19% מערכה, שהם 119 מיליארד דולר.

» שני המספרים הללו הם שיאים מקומיים בלבד: החברה הקודמת והראשונה שהגיעה לשווי טריליון דולר היתה חברת האנרגיה הסינית פטרוצ’יינה, ב-2007; עשור אחר כך חוותה החברה את “קריסת המניות הגדולה בהיסטוריה האנושית”, כשערכה ירד ב-800 מיליארד דולר.

» אפרופו כסף חכם, תחקיר של הניו יורק טיימס מגלה שמיליארדרי הייטק מצאו דרך לתרום כסף בצורה שמפחיתה את המיסים התאגידיים והאישיים שעליהם לשלם, ובמקביל מאפשרת להם להימנע משקיפות לגבי השימוש שנעשה בכסף הנתרם, ולמעשה לתרום בפועל רק חלק ממנו, או אפילו בכלל לא.

» תלמידים צרפתים בגילי 3-15 יחוייבו להשתעמם בבית הספר, לאחר שהשבוע עברה הצעת חוק לאסור עליהם להכניס לשיעורים מכשירים שמתחברים לאינטרנט, ובהם סמארטפונים וטאבלטים.

» רשות ניהול התעבורה של בייג’ין פרשה ליד בתי חולים ובתי ספר 20 מצלמות-אקוסטיות, שמזהות איזו מכונית צפרה בלי הצדקה, ושולחות קנס לבעליה.

» מאבטחים במוזיאון פונים למבקרים, בודקים אם יש למבקרים חשבון ברשת חברתית ומונעים מהם לצפות באמנות שיש בה עירום – זה מה שקורה בפרסומת של Visit Flanders, מועצת התיירות הפלמית בבלגיה, שמוחה נגד הצנזורה שפייסבוק מטילים על תמונות של יצירות אמנות שיש בהן עירום (לא מחאה ראשונה בנושא). ובינתיים בפייסבוק: מוזיאון מונטריאול לאמנות יפה התלונן שפייסבוק פסלו מודע שלו שהכילה ציור עירום של פיקאסו – Femmes à la toilette. פייסבוק החזירו את המודעה ואמרו שהם  “בוחנים כעת מחדש את המדיניות לגבי עירום בציורים במודעות פייסבוק”.

תגובות

פרסום תגובה