סיכום בחירות 2019 ברשת: פייסבוק לייב, סמסים ופייקים האחראי על האינטרנט בגלצ

להסרה הצביעו “הסר”

סמסים פרסומיים בלתי קרואים אסורים לפי חוק הספאם, אולם הפוליטיקאים ששומרים על השמנת השכילו להחריג מהחוק סמסים פוליטיים. בבחירות 2015 התקבע הנרטיב, שהוצג בתחקיר של עמית סגל, לפיו מה שהיטה את הכף לטובת הליכוד ובנימין נתניהו היו מיליוני סמסים ורובושיחות עם הפחדות שקריות על שיעור הצבעה גבוה בקרב הערבים, שנשלחו למצביעים פוטנציאליים והוסתרו מהתקשורת.

הלקחים יושמו גם בבחירות הנוכחיות: עקיפת התקשורת המסורתית באמצעות פלטפורמות סושיאל מדיה למסרים ישירים (פייסבוק, טוויטר, מסנג’ר), ושמירת נאמנות גם לפלטפורמות המיושנות (סמסים ורובושיחות; על תעמולה בפקס לא שמענו, תודה לאל(גוריתם)).

הרבה זמן לא קיבלתי טלפון מקבר רחל אני מתחיל לפחד שקרה לה משהו
— Reshef Shay (@Rereshef) April 10, 2019

כרגיל, נתניהו היה התלמיד המצטיין. הוא עקף את תשדירי התעמולה המיושנים בטלוויזיה עם אולפן ומראיין משלו ב”ליכוד TV” בפייסבוק לייב, שנתן לו במה אוהדת להגיב במהירות על ענייני היום; אסף מידע על גולשים באמצעות צ’טבוט פייסבוק מסנג’ר, שיטה מתוחכמת שהקשתה על יריביו ועל ועדת הבחירות לעקוב אחר פעילותו; ובשילוב מרגש של ישן וחדש פנה לאוהדיו במסנג’ר וביקש מהם להתקשר בטלפון לאנשים ולשכנע אותם לצאת ולהצביע מח”ל.

לא מפתיע לגלות שנתניהו היה זה שיירט את הנסיון להחיל את חוק תעמולת הבחירות על האינטרנט. יו”ר ועדת הבחירות, השופט חנן מלצר, חתר תחתיו כשהחליט (תב”כ 8/21) לחייב מפלגות להיות חתומות על כל פרסום מטעמן ברשת, ופרסם החלטה דומה על החובה להזדהות גם בספאם הסמסים.

במפלגת העבודה עקפו את האיסור באמצעות הבטחה ל”פרטי השולח” בלינק ייחודי לכל נמען, שהוביל אמנם לאתר מפלגת העבודה, אך גם סימן את הנמען כבעל טלפון פעיל שקיבל את המסרון. וזה עוד הרע במיעוטו – גופים אחרים (מפלגות? ארגונים פוליטיים) המשיכו לשלוח הודעות לא חתומות גם אחרי האיסור, מה שהעלה ריח חזק של חותמת גומי שרופה שאין לה שום משמעות בעולם האמיתי.

הפוגה קומית אקטיביסטית נרשמה כשאזרח בשם אייל גרוס החליט להחזיר למספימים באקסווב. הוא הגיע לכינוס של מרצ כשבידיו הטלפון מוצף הספאם שלו, ובזמן שראש המפלגה ח”כ תמר זנדברג נשאה דברים, הוא התפרץ לדבריה והחל להקריא את הסמספאמים ששלחה לו. אנחנו מדברים עם גרוס בפינה היום.

בזירה הפוליטית של הרשתות החברתיות היו גם יוזרים רבים שהדהדו תעמולה – יוזרים מזוייפים, לפי טענת תחקיר “פרוייקט הבוטים הגדול“* השנוי במחלוקת, שפורסם בידיעות אחרונות ובניו יורק טיימס. הליכוד רכב עליו בשמחה, כשנתניהו סימן את המילה “בוטים” ככינוי גנאי לימנים לצד “צ’חצ’חים” ו”מנשקי קמעות”, אירח בהצהרה לתקשורת את אחד הצייצנים שהוחשדו בתחקיר, וליכודניקים התגאו בחולצות בוטים נחשקות. הפרוייקט פרסם קודם לכן תחקירים על רשתות השפעה זרה מסעודיה, טורקיה (?) ודובאי, וטוויטר עצמם גילו וסגרו רשת השפעה של הכת הנוצרית-סינית CAG. פייסבוק הודיעו שסגרו מאות דפים ומשתמשים פיקטיביים מאיראן שפעלו נגד נתניהו. אפילו במפלגת העבודה בראשות אבי גבאי הפעילו דפי פייסבוק אנונימיים נגד יאיר לפיד, שחשד בכלל בנתניהו.

אולם עד כה, אף גורם חקירה, סייבר או אכיפה ממלכתי לא פרסם מסקנות משלו.