צ’אק נוריס (3, 5)
צ’אק נוריס רשם שלשום ציון דרך היסטורי נוסף, כאשר התברג לתשחץ היומי של אביעד שמיר ב”ישראל היום” וחיזק את מעמדו כאייקון תרבותי (שימו לב למבטה המצועף של דנה ברגר).
לרגל המאורע, הנה 13 עובדות על צ’אק נוריס ותשבצים –
* צ’אק נוריס מקפיד שלא לפתור סודוקו בעט. הוא משתמש בלורד.
* הציעו לצ’אק נוריס לככב בציור השבועי לילד – הוא סירב להסתתר.
* הפיתרון מתפרסם במהופך? צ’אק נוריס עובר לעמידת ידיים.
* צ’אק נוריס יודע למנות 47 קידומות הולנדיות ו-91 טורפים יבשתיים בני שתי אותיות. כמו כן, הוא דובר ארמית שוטפת.
* צ’אק נוריס מכיר את כל הקיבוצים ליד ים המלח. למעשה, הוא ייסד שניים מהם ואחד מהם קרוי על שמו.
* ערב אחד ישב צ’אק נוריס בסלון ביתו ופתר סודוקו. הסודוקו נפטר.
* צ’אק נוריס יכול לחבר תשבץ שצ’אק נוריס לא יכול לפתור – ועדיין, כשישלח את הפיתרון למערכת העיתון יזכה בפרסי ספרים ובקרם ידיים.
* מדינה באירופה, ארבע אותיות? זו צ’רפת, לא צרפת. תשבץ או לא תשבץ, צ’אק נוריס מתעקש על איות שמו עם גרש.
* גם כששמו מופיע במאונך, צ’אק נוריס נותר תמיד מאוזן.
* כשנתקל לראשונה בציור השבועי לילד, צ’אק נוריס דיווח למחלקת הנעדרים ב-FBI.
* בטריוויה, צ’אק נוריס לא מקיף את התשובה הנכונה. הוא מכתר אותה.
* צ’אק נוריס בתשבצית: שמו הפרטי של מהפכן קובני + מותג מרקים ידוע + חברת לווין ישראלית.
* זיכרו! צ’אק נוריס – מחושב כסודוקו, מתוחכם כתשבץ היגיון, חמקמק כתפזורת.
___________________________
זיו מזרחי הוא קופירייטר ויוצר. הוא שיתף ח”י תובנות על חיי בת”א בגליון מאי 2010.
השותף של שרדינגר והדגנרציה של התחתונים שלך | ח”י תובנות על חיי בת”א
• עוד ביומי הראשון בתל אביב שזפו עיניי יותר כוסיות מבמרוצת 24 שנותיי בבת-ים.
• קניתי בסיס מיטה ומזרן ב-650 ש”ח בלבד בפלורנטין. סבבה לעת עתה, אע”פ שבעל החנות נראה כמו הגירסה העיראקית לשיילוק מ”הסוחר מוונציה”.
• שותף בדירה מנוכרת בעיר הוא כמו החתול של שרדינגר – ספון בחדרו בדממה מטרידה ואין כל אינדיקציה להימצאו או היעדרו מהדירה – נמצא ולא נמצא בעת ובעונה אחת, הזין. אי הוודאות הזו מגבילה את חופש התנועה שלי בדירה ומונעת בעדי מלממש את זכויותיי הטבעיות ולדדות עירום למקרר.
• כמו בטירונות 02, מגבונים לחים עונים לכ-75% מצרכי הניקיון שלך, בד”כ בטכניקת ה”מיקרו-ספונג’ה” – מירוק פרטני וממוקד של מרצפת בחדרך לאחר טפטוף שמן מפחית טונה.
• המפתח להצלחה בהרכבת ריהוט שנרכש ב”הום סנטר” הוא מפתח אלן.
• בהיעדר סלון ואילולא מלאי הנייר טואלט שצפוי לאזול, יכולתי לא לדבר עם שותפיי לעולם.
• לא מלכלכים, לא מנקים.
• נפעם מההיצע הקולינרי של העיר, חיפושיך אחר ארוחת ערב ראויה יסתיימו בנפיחה בניחוח עמבה בשווארמה דאבוש בקרליבך.
• שדרות רוטשילד הן לא טיילת בת-ים. כאן כתמי זיעה של ריצה לילית מתקבלים בהרמת גבה. אולי ריצה אחרי עמבה זה לא רעיון משהו.
• כך כשלה מזימתי לצפות בערוץ הכנסת – “הממיר-הדיגיטלי-של-הארבע-ערוצים” לא קולט באלנבי.
• התקרה בחדרי גבוהה מכדי שאוכל להעפיל אליה בסולם סטנדרטי – היום שבו נורת הפלורסנט תחל לרצד הוא היום שבו אוכל לחשב לאחור את מותי בנסיבות טראגיות.
• שילוב של מצעים בסגנון Antique שנקנו בשוק ורצפה מצוירת ישוו לחדרך מראה של בורדל בוכרי.
• הדגנרציה של התחתונים שלך – ככל שאוזלת הכביסה הנקיה, כך תגבר נכונותך ללבוש דגמי תחתונים מבישים – השבוע מתחיל בטנגה של מאצ’תונים ומסתיים ב-Hike 3 ב-10 שיגרמו לתחתונים של סבתא שלך להיראות כמו קולקציית החורף של ויקטוריה סיקרט.
• תל אביב היא מרכז לפעילות הומו-לסבית עניפה – עדות לכך היא נוכחותו התמידית של קוקסינל העבר זלמן שושי על הספסל מול דלת הכניסה לביתי.
• תספורת בת”א עולה 40 ש”ח. בבת-ים 25 ש”ח. מילא, לפחות הספר ניחן בדיקציה סבירה ולא משמיע בלופ את עמיר בניון.
• נראה שיצרניות קרשי הגיהוץ התאגדו לכדי קרטל רשע שמקבע את מחירו של המוצר ב-110 ש”ח.
• אם לשפוט ע”פ איכות ציורי הקיר, הדירה שלי שימשה בעבר כהוסטל לפגועי נפש.
• חוויה קולנועית – 2008: ערסים ב”רב חן” בת-ים בהקרנה של “עידן הקרח 7” בדיבוב עברי. 2009: מנחת סדנאות אשכנזיה שנאנחת ללא הרף ומסננת “אויש, זה סרט קשה” בבכורה של “יהודי טוב” ב”לב”.
_____________
זיו מזרחי, יליד 1985, הוא קופירייטר, יוצר ופעיל חברתי ומייסד Print Preview, שבגליונו הראשון פורסם פוסט זה לראשונה, לאחר שהוקרא בפני קהל חי.
עיריית תל אביב תשמח להעמיד לרשותך חלל ציבורי. אה, אתה לא בנק הפועלים/סלקום/אורנג’/הבורסה/נייקי? אז סע, סע לנו מהפרצוף
זיו מזרחי ארגן את Print Preview, ערב הקראה שהטקסטים שנקראו במסגרתו ראו אור כמגזין מקוון, המצורף כאן. להלן דבר העורך של מזרחי מתוך המגזין, בעריכה קלה ובתוספת לינקים ותמונה.
– ע”ק
דבר העורך
שעטות האוטובוסים פילחו את קולות המקריאים ב-Print Preview הראשון בכיכר מסריק שבתל אביב.
נכון לעת כתיבת שורות אלה, אנחנו מעדיפים שלא לקיים את ערבי ההקראה שלנו בחללים מסחריים כמו פאבים או בתי קפה. למען האמת, התעתדנו לקיים את הערב באחד המרכזים הקהילתיים בעיר, אך מסתבר שהדבר כרוך בעלות של מאות שקלים. כיצד יישא האזרח הקטן בעלות כזאת? אליבא דעיריית תל אביב, יירשם כעמותה (ואז יפנה לוועדת אולמות ויסובסד. אולי), או שיגבה תשלום מהמשתתפים.
עיריית תל אביב, שמעמידה את המרחב הציבורי שלנו לרשות תאגידים, עיריית תל אביב שמפקירה את שדרותינו למירוץ “נייקי”, שמספסרת בכיכרותינו ליוגורט “מולר”, צריכה לאפשר גם פעילות תרבותית בעלת אופי לא מסחרי.
העירייה לא אמורה להציע לנו להירשם כעמותה, לקבל חסות מעמותה, או לגבות תשלום מהמשתתפים כדי לממן את קיום הערבים במרכז קהילתי – לא הכל ספונסרים, לא הכל כסף. שירותים לתושב זה לא רק גיזום ופינוי אשפה.
זה גם להקצות חדר קטן ומושתן באחד המרכזים הקהילתיים, שישמש את תושבי העיר, ללא תשלום ובתיאום מראש, לקיום אירועים חינמיים לרווחת הציבור.
קבוצת “בפומבי” תקדם את המטרה הזאת.
ולו רק כי אנחנו מעדיפים להוציא את הכסף באירועים שלנו על שישיות בירה.
הכותרת של הרשימה הזו היא “דבר העורך”, אבל לא באמת ערכתי כלום בגיליון הזה של Print Preview, למעט שורות אלו והטקסט הקצר והאומלל שלי בהמשך הגיליון. היצירות מובאות בפניכם כמות שהן וכפי שהוקראו ע”י כותביהן בערב ההקראה. ה-Print Preview הבא, השני במספר, ייערך ב-10.06.10, בחינם, כמובן – הצטרפו אלינו.
קריאה מהנה.
זיו מזרחי, יליד 1985, הוא קופירייטר, יוצר ופעיל חברתי, היה ממארגני אספסוף הבזק נגד הנהלת מגדלי האופרה ופרסם פה קריקטורה על רשימת שינדלר בגיליון אפריל 2010
אסקימו לימון: רשימת שינדלר
__________________
זיו מזרחי הוא ממארגני אספסוף הבזק נגד הנהלת מגדלי האופרה.