התינוק של כולנו

פוסט של דבורית שרגל
Velvet Underground

הנסיונות הרבים של המין האנושי להחזיר את הזמן לאחור הצליחו סוףסוף. פורץ הדרך היה נועם שליט, כשאמר בבוקר 18 באוקטובר שהבן נולד מחדש. לא, אולי עוד לפני כן, כשראינו את גלעד שליט לראשונה, והוא פעוט משהיה, צעיר משהיה, לבן, פריך, פגיע, שיערו אפרוחי, ראשו גדול מגופו. תינוק. אחר כך רחצו אותו, כמו תינוק בצאתו מרחם, ועטפו אותו בבגדים אמיתיים שמתאימים לעולמנו, מדים. ואז גם שמענו שהדבר הראשון שביקש זה בננה. נו, מה צריך יותר: דימוי האם היהודייה (מה לעשות, אבא לא) הרצה עם הבננה אחר פעוטהּ הוא נכס צאן ברזל בתרבות גידול הילדים העברית זה עשרות שנים. הוסיפו לכך את העובדה הטבעית שגלעד אחז ביד משחררו דוד מידן ולא הרפה, כלומר עשה את צעדיו הראשונים עם עזרה, זכרו את העובדה ששהה שנים במקום חשוך וקטן, את הקושי לחוות אור שמש ואת הבדיקות הרפואיות הרבות שעבר משהגיע לעולם (האמיתי), וזהו.

גלעד שליט הוא כבר לא הילד של כולכם, הוא התינוק שלכם. תינוק בן יומו הזקוק להגנות אין קץ. הוא גם לא מדבר, אבא מדבר בשמו. אתם שואלים את אבא שלו מה אכל (במבה!) ומה שתה ואיך ישן בלילה, והוא מספר שגלעד “ישן כמו תינוק”. ואז אמא לוקחת אותו לטיול קצר בשכונה, ומלבישה אותו היטב. אבל די, תתנערו, תפסיקו לתַּנֵק את גלעד. הוא בחור בן 25 שעבר טראומה. הוא לא תינוק. הוא גם לא רוצה להתחבק עם כולכם ולתת לכם לגעת בו או לצבוט לו את הלחי (ברור שגם לתינוקות אסור לעשות את זה ע”י כל בר בי רב). ולא רק בתקשורת הממוסדת. גם אתם שם, ברשתות החברתיות, די עם ה”מותק, מתוק, חמודי, בא לי לחבק אותו”. ההתייחסות הזו מקוממת וגובלת בהטרדה. תנו לגלעד להתבגר ולהתגבר בשקט, ובהתאם לגילו.

_____________________
דבורית שרגל כותבת את הבלוג Velvet Underground, שם התפרסם הפוסט במקור

23 באוקטובר, 2011 | בנושאים: 404 | 3 תגובות 

זמן יפו

פוסט של דבורית שרגל, Velvet Underground


רמטכ”לים מתחלפים, עוד הפיכה, הפעם באיראן, לדור לא מתנצל, הקרע בין נתניהו לליברמן מעמיק, אבל על הדברים החשובים באמת לא שמעתם: אתמול, בצאתי להליכה בטיילת, גיליתי שהשעון של יפו מפגר! בחצי שעה! מטולטלת בין עבר להווה העברתי את הלילה בנים לא נים והבוקר התקשרתי לעירייה.

– מודיעין 106 שלום
– שלום, למי מודיעים שהשעון בכיכר השעון ביפו מפגר?
– מזתומרת מפגר?
– מפגר! בחצי שעה!
– חצי שעה?
– כן
– טוב, נודיע למשלמה [מנהלת הרובע] ביפו
– תודה

לא סומכת על אף אחד. מתקשרת למשלמה.
– שלום, רציתי להודיע שהשעון בכיכר מפגר.
– בכמה דקות?
– חצי שעה.
– טוב רגע. איציק! אי-ציק! יש פה תושבת שמודיעה שהשעון מפגר!
(איציק מרחוק)
– אני יודע, יודע.
(איציק לוקח לה את השפופרת)

– הלו? כן כן, זה מנגנון מיוחד מאוד. יש רק שלושה שעונים כאלו בארץ. זו בעיה של קפיצים בתוך המנגנון. יש לשעון שני צדדים. בצד אחד הוא בסדר, בצד השני לא. ויש להם מנגנון אחד! תשאלי, אז איך יכול להיות?
– איך באמת?
– זה מנגנון מסובך מאוד! מסובך מאוד! השען בדרך, נקווה שהוא יפתור את זה.
– מה התפקיד שלך במשלמה?
– אני מנהל הפרויקטים.
– טוב, תודה רבה.

אעדכן כשהשעון יפסיק לרדוף אחרי עצמו.

[עדכון 28.2.2011] השעון של יפו תוקן!

_____________________
דבורית שרגל כותבת את הבלוג Velvet Underground, שם התפרסם הפוסט במקור

15 בפברואר, 2011 | בנושאים: 404, עירוניה | להגיב זה מגניב