טאבולה – ראיון עם הנשיא וסמנכ”ל התפעול, אלדד מניב
טאבולה רכשה את המתחרה אאוטבריין. לא הרבה ימים לפני הרכישה התראיין אלדד מניב, הנשיא וסמנכ”ל התפעול של החברה, במסגרת אירועי חדשנות על הבר של רשות החדשנות ו-Wize. אנחנו ב-Podcasti.co הפקנו להם את הפודקאסט (כל הפרקים עולים כאן), ואת הראיון אפשר לשמוע כאן:
דיפ פייק בחירות ⛏️ החפרנים
בחינוכית שידרו פרק מיוחד של “החפרנים” לכבוד הבחירות, שארך ארבע שעות ושודר בשידור חי. השתתפתי בקטע קצר על דיפ פייק. אפשר לראות את הקטע (ואת התוכנית המלאה) כאן:
🚘 האקר סידר לעצמו קנסות רכב באלפי דולרים 👩🎤 פייסבוק מחקו קליפ של להקת פרום ולא מסכימים להסביר או להחזיר את הכסף 📻 האחראי על האינטרנט בגלצ
לוחית ריקה
לוחיות הרישוי של המכוניות בארה”ב מורכבות מאותיות ומספרים, ותמורת תשלום אפשר לבחור לוחית ראווה עם טקסט מותאם אישית. ההאקר ג’וזף טרטרו החליט להשתעשע והזמין לרכב שלו לוחית רישוי עם הכיתוב Null. משמעות המילה היא “כלום”, וזה גם משתנה שמשמש בשפות תכנות שונות לסמן שדה ריק או כזה שלא הוגדר לו ערך. עברה שנה, וכשהוא ביקש לחדש את הלוחית ב-2017, האתר של משרד הרישוי האמריקאי סירב לקבל את המחרוזת null. הוא נאלץ לבצע עיקוף ולחדשה באמצעות מס’ הזמנה שהיה בידיו.
ב-2018 החלו עשרות קנסות להציף את תיבת הדואר שלו, על מגוון עבירות ברחבי ארה”ב עם שלל סוגי מכוניות – כולל קנסות רטרוקאטיביים מ-2014, עוד לפני שרכש את הלוחית המתחכמת.
בהרצאה (פדף) שנשא בכנס ההאקרים השנתי דפקון סיפר טרטרו שחשב שהלוחית עשויה לחסוך לו קנסות – למשל, אם יעבור את המהירות המותרת ומצלמת מהירות תתעד את רכבו, התוכנה תפענח את הטקסט ותכניס null לשדה מספר הלוחית, הוא ייחשב ריק, והקנס לא יישלח. 12,049 דולרים בקנסות מאוחר יותר, הוא הבין שקרה בדיוק ההיפך. בכל פעם ששוטר תנועה שוכח למלא את פרטי לוחית הרישוי של איזה עבריין, השדה נשאר ריק, כלומר מקבל את הערך null – והקנס נשלח לבעלים של הלוחית null, ג’וזף טרטרו.
טרטרו ניסה לשווא להסביר את המצב לחברת הקבלן שמטפלת בקנסות, שזייפה את חלקם כך שישוייכו לסוג הרכב שלו, ואחר כך פנה למשרד הרישוי, שביטל קנסות בכמחצית מהסכום – אבל קנסות חדשים המשיכו להגיע. בנוסף, הוא גילה ממש לפני הכנס שהוא לא יוכל לחדש את הרישוי לרכב אם לא ישלם את הקנסות – ותשלום כזה יהווה הודאה בעבירות. ברשות הרישוי מסירים אחריות וזורקים אותה על רשויות מקומיות, שלרשות אין סמכות עליהן. “מנקודת המבט של רשות הרישוי, המערכות שלנו מזהות את הלוחית המותאמת אישית שלו ומראה שהוא זכאי לחדש את הרישום אונליין”, אמר דובר מטעם הרשות.
טרטרו לא מתכוון להיכנע. בראיון לוויירד אמר: “עדיין יש קנסות שמשוייכים אלי. ברגע שאחליף את הלוחית, אני פשוט יודע שזה הולך להפוך ליותר מתוסבך ומבלבל. אני לא מרגיש בנוח לשנות אותה לפני שכל העניין ייפתר”.
אם טרטרו ירצה לנקום ברשויות הללו, הוא יכול לקנות חולצה או קפוצ’ון ממותג האופנה החתרני Adversarial Fashion (“אופנה יריבית”) של המעצבת קייט רוז. בהרצאה בכנס דפקון דיברה רוז על שיטות המעקב השונות של מדינות וחברות, ולימדה כיצד לייצר ביגוד ואקססוריז לשבש מעקב ולהציף מערכות מעקב במידע זבלי. הבגדים שעיצבה מכילים מספר רב של לוחיות רישוי, ומטרתם להציף מערכות מעקב אחר לוחיות רישוי, שנפוצות מאוד בארה”ב.
פייסבוק נגד שקיפות
חברת הריגול האזרחי פייסבוק מתפרנסת מפרסום, ואפילו שם מתעקשת להשתין על הלקוחות שלה. שיר פרום, סולנית להקת הפולק-קאנטרי פרום, בחרה לקדם בפייסבוק את הקליפ החדש לשירה “שתינו”. בפייסבוק פסלו בתחילה את הקידום של הקליפ בטענה לעבירה על תקנון החברה, כמובן מבלי להסביר למה. הערעור שהגיש איש הפרסום שלה, מיכאל גינדין, התקבל, והקידום החל, כשהקליפ מקבל אלפי צפיות ומאות לייקים.
כעבור כשבוע ו-600 שקלים, פייסבוק העלימו את הפוסט לחלוטין, כאילו ביקשו למחוק ראיות לקיומו אי פעם, כמובן מבלי להסביר למה. רק בצ’ט עם נציג החברה נמסר לגינדין שהפוסט הפר את התנאים של פייסבוק – אותם תנאים עלומים שבגללם נפסל מלכתחילה ואז אושר, שלא הוסברו לה מעולם.
במעבר בין נציגים שונים לא הצליחה פרום לקבל הסבר, ואחד הנציגים הסביר לה שאינו יכול לבחון את הפוסט והקליפ ולהסביר למה נמחקו, משום שהם נמחקו. כשביקשה לקבל את הכסף בחזרה הסביר לה נציג שהיא נהנתה מהפרסום (של קליפ שנמחק ולכן כל האינטראקציה סביבו נמחקה איתו) ולכן לא תקבל את הכסף בחזרה.
בדוברות של פייסבוק המשיכו באותה רוח של שקיפות אטומה. כתב “הארץ”, יאיר בריל, פנה לדוברת וזו השיבה לו “אל תחכה לי עם תגובה, אני לא מאמינה שאגיע לזה עד חמישי”.
הפינה “האחראי על האינטרנט” משודרת מדי שבת ב-19:30 בתוכנית “שישבת” בהגשת עידן קוולר בגלצ 
אות פתיחה: ניאן קאט של daniwell, ביצוע גיטרות לניאן קאט של The GAG Quarter והשיר Never Gonna Give You Up של ריק אסטלי 
תודה להדר בן יהודה על העזרה באיסוף הידיעות 
5 מיליארד דולר ועוד קנסות חסרי השפעה 📻 האחראי על האינטרנט בגלצ
די להצפנה!
👂 הצפנה משמשת אותנו בכל היבט של חיינו הדיגיטליים. מידע שעובר בצורה לא מוצפנת חשוף להאקרים, חברות מסחריות וממשלות. לכן זה רק טבעי שהתובע הכללי של ארצות הברית, ביל בר, מתנגד להצפנה, כפי שאמר בנאומו ב-International Conference on Cyber Security השבוע. “הצפנה חסינה בפני צווים כבר מטילה מחיר כבד על החברה”, אמר בר, והוסיף כי נמאס לו מ”הכרזות דוגמטיות שלפיהן בלתי אפשרי לספק גישה חוקית. זה אפשרי, וזה חייב להיעשות”.
במאי השנה, גוגל, מיקרוסופט, אפל ופייסבוק-וואטסאפ יצאו נגד הצעה של מטה התקשורת הממשלתית (GCHQ) לתת לרשויות החוק גישה להתכתבויות מוצפנות על ידי הוספת “משתמשי רפאים” לצ’טים קבוצתיים ושיחות.
סודי בתפוצת פייסבוק
🥶 העיתונאי ברק רביד דיווח אתמול על ביקור חשאי של שגריר ישראל בוושינגטון הבירה, רון דרמר, באלסקה. “פקידים ישראלים בכירים אמרו לי כי זו לא היה עוד נסיעה לאחת ממדינות ארה”ב כפי שדרמר מרבה לעשות אלא ביקור חשוב ואפילו דרמטי. הפקידים הישראלים הבכירים ציינו כי במוקד ביקורו החשאי של דרמר באלסקה עמדה סוגיה הנוגעת ליחסים הביטחוניים-אסטרטגיים בין ישראל לארה”ב ולשיתוף הפעולה בנושא האיראני. בשלב זה איני יכול לפרסם את כל הפרטים שבידיי לגבי נסיעתו של דרמר והאירוע בו השתתף ואלה צפויים להיוודע בימים הקרובים. הצנזורה הצבאית אישרה לפרסום את דבר נסיעתו החשאית של השגריר לאלסקה”.
1 / פרסמתי הערב אצל @AyalaHasson במהדורת שישי של @newsisrael13 כי שגריר ישראל בוושינגטון רון דרמר קיים בשבוע שעבר נסיעה חשאית לאלסקה. פקידים ישראלים בכירים אמרו לי כי זו לא היה עוד נסיעה לאחת ממדינות ארה"ב כפי שדרמר מרבה לעשות אלא ביקור חשוב ואפילו דרמטי
— Barak Ravid (@BarakRavid) July 26, 2019
לא כולם באלסקה שמרו על החשאיות, כפי שהבחין הצייצן @srockets, דרמר ביקר במוזיאון היהודי באלסקה, ששבר צנזורה ופרסם בפייסבוק תמונות מהביקור – ואפילו תייג את השגריר דרמר. העובדה שדרמר והאנשים שסביבו עומדים בפוזת צילום מעלה את החשד שלא מדובר בצילומי סתר.
השבוע בקנסות
💵 חברת דירוג האשראי אקוויפקס, שב-2017 דלפה מידע אישי על כמחצית מהאמריקאים – כ-147 מיליון אנשים, תשלם בין 575-700 מיליון דולר פיצויים במסגרת הסכם פשרה עם רשות הסחר הפדרלית (FTC) – שהם פחות מ-5$ לנפגע
💵 חברת פייסבוק תשלם קנס של 5 מיליארד דולר, שה-FTC הטיל עליה בגלל פרשת קיימברידג’ אנליטיקה, שהתנהלותה בה היוותה הפרה של הסכם בין פייסבוק ל-FTC מ-2012 לשמירה על פרטיות המשתמשים. ה-FTC מדגיש בפרסומיו כמה גדול הקנס – הגדול ביותר בהיסטוריה על הפרת פרטיות צרכנים, פי 20 מהקנס הגדול ביותר בעולם על הפרת פרטיות, ואחד הקנסות הגדולים ביותר שהממשל האמריקאי הטיל על עבירה כלשהי. הקנס הזה הוא הרווח השבועי של פייסבוק.
💵 גוגל תשלם פיצוי במסגרת פשרה בתביעה. התביעה עוסקת באיסוף מידע פרטי ולא מוגן של גולשים במהלך צילום תמונות ואיסוף מידע על רשתות אלחוטיות במסגרת שירות גוגל סטריט ויו ב-2010. הסכם הפשרה עומד על 13 מיליון דולר. עוד בגוגל: ה-FTC קבעה שחברת גוגל תשלם קנס, שצפוי לעמוד על מיליוני דולרים, בגלל הפרת חוק COPPA, שנועד להגן על קטינים מתחת לגיל 13 ממעקב דיגיטלי ופרסום ממוקד. ועדיין בגוגל, שעברה שבוע קשה במיוחד: החברה נקנסה על ידי רוסיה זו הפעם השנייה תוך פחות משנה על אי הסרת לינקים לאתרים אסורים. הקנס עומד על 700 אלף רובל, שהם 11 אלף דולר.
הפינה “האחראי על האינטרנט” משודרת מדי שבת ב-19:30 בתוכנית “שישבת” בהגשת עידן קוולר בגלצ אות פתיחה: ניאן קאט של daniwell, ביצוע גיטרות לניאן קאט של The GAG Quarter והשיר Never Gonna Give You Up של ריק אסטלי תודה להדר בן יהודה על העזרה באיסוף הידיעות
הרצאה של עידוק – “אינטרנט: 50 השנים הראשונות”
לפני חצי מאה התחברו חומרה, תוכנה ורעיונות, והאינטרנט נולדה לזוג מוזר – אמא אשת צבא ואבא היפי. האינטרנט רצתה שהמידע יהיה חופשי לכל מצד אחד, ושיוכל לעבור ברשתות גם במקרה של מתקפה אטומית מצד שני. היא התרועעה עם אנשי אקדמיה ואזרחים חופשיים, גיקים והאקרים ואנשי עסקים שרצו לשנות את העולם – כל אחד לכיוון שלו. היא יצאה מהמחשבים לסמארטפונים ומשם לאינטרנט של הדברים, כשהיא מתנסה במציאות מדומה ובינה מלאכותית. היא דיברה בטקסטים ובציוצים ובפוסטים ובאמוג’י ובגיפים. עכשיו היא רוצה להיות סינגולרית.
עידו קינן, עיתונאי, בלוגר ופודקאסטר תרבות דיגיטלית, שמסקר את האינטרנט כבר 20 שנה ועדיין מוקסם ממנה, ידבר על הכוחות שעיצבו את האינטרנט ואיך היא עיצבה מחדש את האנושות. כרטיסים אפשר להזמין כאן: bit.ly/net50yrs-Idok
📙 הספרים יפסיקו לעבוד 🔥 מיקרוסופט סוגרים את החנות ושורפים את כל הספרים הדיגיטליים שמכרו
מיקרוסופט לא יתנו לך לקרוא את הספרים הדיגיטליים שקנית אצלם. אבל אל דאגה – הכסף יוחזר :/ דיברתי על כך היום בתוכנית “מה שכרוך” עם מיה סלע ויובל אביבי.
באפריל 2017 השיקו מיקרוסופט חנות ספרים דיגיטליים. שנתיים לאחר מכן, באפריל 2019, הם הכריזו על סגירתה, כנראה בגלל כשלונה העסקי, והודיעו שהחל מתחילת יולי הספרים לא יהיו זמינים לקריאה.
מיקרוסופט יכולים היו להשאיר לקונים את הספרים שכבר רכשו, אלא שהספרים מוגנים בנז”ק (ניהול זכויות קניין, ובאנגלית DRM) למניעת פיראטיות. כדי לקרוא את הספר שקנית, צריך להתחבר לשרת ה-DRM של מיקרוסופט, שיאשר שהעותק נרכש ומותר בקריאה. סגירת החנות וסגירת השרת הופכים את הספרים לקבצים מוצפנים שאי אפשר לפתוח ולקרוא, ואינם שימושיים אפילו כמעצור לדלת או כחומר הסקה בחורף.
כמו בכל כך הרבה מקרים בעבר, גם במקרה של מיקרוסופט בוקס, נז”ק פוגע במי שרכשו את הספר והשתמשו בו בצורה לגיטימית (לגיטימי לשמור אצלך את הספר גם כשהחנות שמכרה לך אותו נסגרת; לגיטימי להשאיל ספר לחבר או לתת אותו במתנה; לגיטימי לשמור גיבוי של הספר למקרה שהמקור יינזק; לגיטימי לקרוא את הספר בכל פלטפורמה שבא לך ולא רק בזו שהחנות הכתיבה). כמו בכל כך הרבה מקרים בעבר, נז”ק לא פוגע בפיראטים, שמשיגים עותקים פרוצים ועושים בהם כרצונם.
הנזק של הנז”ק ושל המעבר מקניית ספרים/סרטים/סדרות/מוזיקה להחכרתם גדול יותר מעוגמת הנפש האופיינית ללקוחות מיקרוסופט. נז”ק מאפשר לחנות להעלים ספר שקניתם, כמו שאמזון/קינדל עשו עם 1984 (כמה פואטי שדווקא עם הספר הזה); למחוק ספרייה שלמה של לקוח כי ככה בא להם, כפי שאמזון/קינדל עשו; למנוע מכם להוריש את האוסף שלכם לילדיכם, כפי שאייטיונז יכולים לעשות; ולהעלים מהשוק תכנים כרצונם, כאשר העותקים היחידים שיישארו יהיו אלו שפיראטים הצליחו להפשיט מהנז”ק.
רוב דונהיו פרסם שרשור ויראלי על הסגירה, והפנה גם למאמר שמסביר איך מסירים את הנז”ק: “אני לא מעודד פיראטיות, אבל החובה המוסרית שלכם להיות סובלניים לנז”ק בדברים שקניתם היא אפס (אלא אם אתם חושבים ש’אתם קונים רשיונות לכל דבר’ זה מוסרי, ואז ממילא אי אפשר לגנוב שום דבר, אז אין בעיות)”. @raanraan שיתף מאמר נוסף בנושא.
Reminded that the Microsoft ebook store closes next week. The DRM’d books will stop working.
— Rob Donoghue (@rdonoghue) June 26, 2019
I cannot believe that sentence.
“The books will stop working.”
I keep saying it and it sounds worse each time.
Get a copy of Calibre. https://t.co/hOS0QPoAEW
— Rob Donoghue (@rdonoghue) June 26, 2019
I don’t endorse piracy, but your moral obligation to tolerate DRM on things you’ve bought is nil.
(Unless you find the “you license everything” to be moral, in which case, it’s impossible to steal anything anyway, so no worries.)
קורי דוקטורו, פובליציסט טכנולוגיה וסופר מד”ב שמפרסם את ספריו בגירסאות נטולות נז”ק, כתב עם ההודעה על סגירת החנות וחסימת הספרים: “כשהייתי מוכר ספרים, שום דבר שעשיתי לא יכול היה להסתיים בכך שתאבדו את הספר שמכרתי לכם. אם התחרטתי שמכרתי לכם ספר, לא היתה לי הזכות לפרוץ אליכם הביתה ולגנוב אותו, אפילו אם השארתי החזר במזומן על הסכום ששילמתם”.
🚧 אתר “האתר בבנייה” הרשמי של מדינת ישראל – בבנייה
קיבלתי לינק לאיזה עמוד באתר ממשלתי ישראלי – ספציפית, אתר משרד המשפטים. העמוד לא קיים, וקיבלתי רידיירקט לדף שגיאה שאומר “הדף בתחזוקה. נשוב בקרוב”. מה שמעניין בדף הבנאלי הזה זו העובדה שהוא לא נמצא תחת אותו אתר ממשלתי, אלא בדומיין נפרד. ולא סתם דומיין נפרד – דומיין שמוקדש אך ורק לו. קבלו את underconstruction.gov.il, כי אין דבר כזה יותר מדי דומיינים ממשלתיים.
💳 רשימת הבנקים ועוזריהם
היי, בוס.
היי, מתכנתים!
אנחנו עובדים על האתר של בנק אגוד, מה אתה צריך?
תפריט גלילה עם שמות הבנקים, בשביל העברות כספים.
אין בעיה, בוס. נסדר אותו אלפביתית, שיהיה קל למצוא את הבנק הרצוי.
לא, מה פתאום [נחנק מצחוק]. לפי מספר הבנק, שרוב האנשים לא מכירים. תקפידו גם לא לצרף את מספר הבנק לשם הבנק, זה עלול להקל על האיתור. אה, ותתחילו כל שורה במילה “בנק”, כדי שהמשתמשים לא יתחכמו וימצאו את הבנק הרצוי על ידי הקלדת האות הראשונה. ואתם יודעים מה? במקום לשים בראש הרשימה את בנק יהב, שהמספר שלו 4, תדחפו שם את בנק לאומי, שהמספר שלו 10, ובשביל הכיף גם תכניסו פנימה את בנק אמריקאי ישראלי, שלא קיים עשרים שנה, ואת הונג קונג ושנחאי בנק קורפורישן, מה שזה לא יהיה.
אתה גאון, בוס!
צבא ארה”ב ירה לעצמו ברגל בסושיאל
⚔️ “איך השפיע עליך השירות הצבאי?” זו לא שאלה שכדאי לשאול בנסיון לייצר קמפיין ויראלי פרו-צבאי, במיוחד סמוך לפני יום הזכרון האמריקאי. צבא ארה”ב שאלו זאת בטוויטר, והתשובות הכנות מדי התפוצצו להם בפרצוף. “הייתי אדם שמח לפני ששירתתי, כעת אני שבור לחתיכות, לא יכול אפילו לעבוד 30 יום בגלל חרדה ודכאון”; “הותקפתי מינית ושוחררתי בבית החולים הצבאי מדיגן כשדיווחתי מה קרה”; “בן דודי התאבד בזמן השירות” ועוד.
🎖️ בעקבות התגובות פרסמו בצבא ציוצי המשך שבהם הודו לאנשים שחלקו את סיפוריהם – “הם אמיתיים, יש להם משמעות, והם עשויים לסייע לאחרים במצבים דומים” – בצירוף פרטי קו חם לתמיכה בחיילים לשעבר במשבר.
To everyone who responded to this thread, thank you for sharing your story. Your stories are real, they matter, and they may help others in similar situations. The Army is committed to the health, safety, and well-being of our Soldiers.
— U.S. Army (@USArmy) May 25, 2019
If you or someone you know is in need of help, please call the Veterans Crisis Line at 1-800-273-8255 (and press 1 to talk to someone NOW) or visit https://t.co/QWphIbzxEj
— U.S. Army (@USArmy) May 25, 2019
(הלשין: ברוך שמילוביץ’)
💊 התרופה שמלשינה כשנוטלים אותה
הבדיקות הרפואיות שלנו מדוגטלות ועולות למאגרים שאינם תמיד מאובטחים. צמידי כושר ובריאות מודדים את גופנו ומשדרים את התוצאות לענן, מופקרים לחסדי היצרניות ורשלנותן. ויש גם תרופות מעקב.
Abilify MyCite, שפיתחו Otsuka Pharmaceutical ו-Proteus Digital Health, היא התרופה הראשונה בעולם עם יכולת שידור (חברות נוספות עובדות על פיתוחים דומים). הרכיב התרופתי שלה מיועד לטיפול בסובלים מסכיזופרניה, מאניה, דכאון ודו-קוטביות. המשדר שלה מיועד לאפשר לרופאים לעקוב אחר נטילתה. כאשר התרופה נחשפת לחומצות הקיבה, החיישן האכיל שלה משדר לטלאי לביש שמודבק לעורו של המטופל, אשר משדר אל אפליקציה בטלפון הסלולרי, שמיידעת את הרופא, כך שזה יכול לדעת אם המטופל נטל אותה או לא.
החולים במחלות שאביליפיי מייסייט מטפלת בהן נוטים לא להתמיד בנטילת התרופות שלהם, מה שעלול לפגוע בהם. אבל האירוניה היא שהתרופה הזאת בעייתית במיוחד דווקא כלפיהם, כפי שהסביר הפסיכיאטר ג’יימס לוונסון: “חולים שסובלים מפרנויה עלולים לחוש לא בנוח עם הרעיון של תרופה שמשדרת אותות. המטופל עלול לחשוש לקחת אותה”.
גם מי שיש להם חשש בריא מפגיעה בפרטיות לא בהכרח ישמחו מהחידוש הזה, שאושר על ידי ה-FDA ב-2017. האפשרות לתת לגורם חיצוני לעקוב אחרי נטילת התרופות עלולה לשמש בעתיד כתנאי לקבלת עבודה או רכישת ביטוח, שלא לדבר על שימוש לרעה במידע על ידי האקרים ועובדים סוררים. ההסכמה החופשית תהפוך לחובה ולכפייה.
המחיר הגבוה של התרופה המשדרת – פי 30 מהמחיר של הגירסה הגנרית ללא המשדר – מרתיע גם הוא. ויש את העניין הזה שהיצרנית בכלל לא הוכיחה (ולא נדרשה להוכיח) שהשיפצור הטכנולוגי בכלל פותר את הבעיה. ה-FDA אישר רק שהתרופה בטוחה לשימוש, שהיא אכן יודעת לשדר ושהאפליקציה שלה פשוטה לשימוש.
מה זה פה?
רוצה להפיק פודקאסט?
המלצת סייברסייבר (מ)
פרנסה
