רכבת ישראל ומשרד רה”מ מסרבים להסביר למה לא חסכו לנוסעים עיכוב של יותר משעה

פוסט פייסבוק של אורי מאייר-צ'יזיק על כך שהרכבת תקועה בגלל השתתפות נתניהו בהשקת רכבת העמק, 8.11.2016

בתחילת נובמבר התעכבה רכבת בצפון במשך יותר משעה, עם הנוסעים כלואים בתוכה, בגלל חנוכת רכבת העמק בהשתתפות ראש הממשלה בנימין נתניהו, שכמו שר התחבורה ישראל כץ מתקשה לראות רכבת מבפנים אם היא לא מוארת באור פלאשים של מצלמות עיתונות. אורי מאייר-צ’יזיק עדכן בחי מהרכבת התקועה:

כבר רבע שעה שהרכבת עומדת על גשר בין כפר ברוך לעפולה וממתינה כי ביבי מבקר בעפולה. בינתיים אני מאחר לשיעור שלי שאמור היה להתחיל עכשיו בנווה איתן. אני מקווה שהסטודנטים יחכו לי ולא יתייאשו. אפילו לברוח מהרכבת אני לא יכול כי הגשר גבוה.

איזה תסכול רכבת ישראל Online, הזזנו את כל יום הלימודים כדי שיתאים לשעות של הרכבת. מה יצא? שתי סטודנטיות איחרו בבוקר בגלל הרכבת, ועכשו המרצה מאחר.

עדיין עומדים, כבר איחור של ארבעים דקות. לא ידעו שהוא מגיע? אי אפשר היה לשנות את לוח הזמנים מראש? רכבת ישראל Online

טוב, אני אמשיך לדווח שאני עדיין פה על הגשר. צריך לשרותים אבל השרותים פה נראים כאילו ניקו אותם בפעם האחרונה כאשר רכבת ישראל הוקמה. מתאפק בסבלנות.

רכבת שגורמת לך לאחר לעבודה, או לכל דבר אחר, וגם כולאת אותך במשך שעה, מצדיקה רטינת-פייסבוק. אבל גם מאייר-צ’יזיק מבין שהבעיה היא לא האירוע החריג, אלא הטיפול בו:

משמח שהרכבת מגיעה וזו בהחלט סיבה לחגיגה.
רק שאם אפשר היה להודיע על החגיגה מראש, כדי שנוכל לתכנן סביבה את יום העבודה.

ביקור של ראש ממשלה מצריך אבטחה ומשבש סדרים. אבל ביקור כזה בדרך כלל לא קורה במפתיע, הוא מתוכנן וידוע מראש, ואפשר להיערך אליו. בין השאר, אפשר להודיע באתר הרכבת ובתחנות עצמן לנוסעים הפוטנציאליים שקווי הרכבת באיזור עלולים להתעכב באותו יום, ולהציע להם לבחור באמצעי תחבורה חלופיים.

האם הרכבת עשתה זאת? לא. למה לא? אולי במשרד ראש הממשלה, שיודעים להנחית הוראות על הרכבת גם כשזה לא בסמכותם, לא מצאו את האימייל של הבנאדם ברכבת להודיע לו על הביקור הצפוי של ראש הממשלה ברכבת, ונתניהו פשוט הגיע לתחנה, הוציא ארנק, קנה כרטיס ועלה לקרון?

שרה נתניהו ובעלה, ראש הממשלה בנימין נתניהו, בחנוכת קו רכבת העמק, תחנת עפולה, 8.11.2016. תמונה: קובי גדעון, לע"מ

שרה נתניהו ובעלה, ראש הממשלה בנימין נתניהו, בחנוכת רכבת העמק. תמונה: קובי גדעון, לע”מ

בשם דובר רכבת ישראל, ישראל טל סרנגה, שחר וייסמן מדוברות הרכבת השיב לי –

בשל האירוע הממלכתי של חנוכת רכבת העמק, שהתקיים בתחנת הרכבת בעפולה, חלו עיכובים במספר רכבות נוסעים שחלפו באזור, בזמן הטקס, מטעמי אבטחה.

– אבל לא על השאלות ששאלתי:

1) האם משרד ראש הממשלה יידע את רכבת ישראל מראש על הביקור ועל החסימה הצפויה של הרכבת?
2) אם כן, מדוע הרכבת לא הודיעה על כך לנוסעים לפני שנתקעו על הפסים?

מדוברות הרכבת לא השיבו עוד.

גם מאייר-צ’יזיק לא נחל הצלחה מול שירות הלקוחות של רכבת ישראל, שהסבירו לו בבוטיות-שירות-לקוחות לאיזה פיצוי קבוע בחוק הוא זכאי, אבל לא אמרו לו מדוע לא הזהירו מראש מהעיכוב החריג:

צ'ט פייסבוק מסנג'ר של אורי מאייר-צ'יזיק עם רכבת ישראל, 11.2016

במשרד ראש הממשלה אפילו לא טרחו לתת תשובה לא רלוונטית. דובר עלום שם כתב לי:

עידו שלום,

אנא פנה לדובר רכבת ישראל בטלפון: [כאן הופיע מספר הטלפון; ע”ק]

שמו ישראל טל

בברכה,

תקשורת ראש הממשלה

בתגובה שאלתי:

האם דובר רכבת ישראל מדברר את ראש הממשלה? כי אם לא, אז הוא לא הכתובת לשאלות שלי למשרד ראש הממשלה, שהן:

1) האם משרד ראש הממשלה יידע את רכבת ישראל מראש על הביקור ועל החסימה הצפויה של הרכבת?
2) אם לא, מדוע לא?

תקשורת ראש הממשלה נאלמה. שזה כנראה התסריט החיובי, כשהשלילי הוא תגובה באורך שלושה עמודים שנראה אם אני, שמתיימר להיות אביר חופש הביטוי, אביא אותה במלואה, ללא צנזורה.

אולי זה כי לתפיסת שלטון נתניהו, העיתונות היא האויב, וכל בקשת מידע היא קזוס בלי, כמו שגילו הסטודנטים של עיתונאי “מאה ימים של שקיפות” תומר אביטל. שלשום הוא סיפר: “באחד משני הקורסים שאני מלמד הסטודנטים מתבקשים להגיש בקשות חופש מידע (בהתאם לתחומי העניין שלהם). הנה תשובה לאחת הבקשות שהגו”. הבקשה היתה לקבל את תקציב הסטיילינג של שרת התרבות והספורט מירי רגב מתקציב משרדה.

תגובת המשרד התחלקה לשתיים:
1) הכחשה והתגוננות: “משרד התרבות והספורט מעולם לא מימן שום הוצאה על סטיילינג, איפור, ביגוד, הנעלה וכיו”ב עבור השרה רגב. כל ניסיון לטעון אחרת הוא שיקרי ומופרך”.
2) הודאה ומסירת המידע: “משרד התרבות והספורט שילם סכום של 250 שקלים עבור צילום רשמי של השרה רגב […] [ש]כלל צילום פלוס איפור על ידי מאפרת של לשכת העיתונות ונעשה כמקובל וכנהוג”.

תשובת משרד התרבות והספורט לבקשת חופש מידע של סטודנטים של תומר אביטל על הוצאות הסטיילינג של השרה מירי רגב, 12.12.2016

דואר ישראל, שהורג את המסחר המקוון, מפרסם מדריך למסחר מקוון

היי, תראו, פרוייקט שילמד אתכם להיות מומחים במכירות מקוונות בחסות דואר ישראל, שרוצח את המסחר המקוון, ואתר החדשות והתוכן השיווקי וויינט, שאמורים לסקר את הרצח.

ולא לשכוח: האחראי על מחדל הדואר הוא שר הדואר, בנימין נתניהו.

מודעה של דואר ישראל, ידיעות אחרונות ו-ynet למסחר מקוון, 28.12.2016

עוד בנושא:

הדואר בעעע היום // עברייני רשת

איך לשדרג את הדואר לשירות מודרני באמצעות טכנולוגיה // עברייני רשת

לדואר ישראל יש אתר אינטרנט כדי שיהיה איפה להודיע שהתעריפון החדש עדיין לא התפרסם

רובוטונומיים עם בינה מלאכותית עומדים לקבוץ ברזל, לשים עליהם מלך וללמוד לצחוק

אישור אנושיות ברישום לניוזלטר של אתר החדשות "שיחה מקומית", 11.2016

מי שלא מאמין שהאנושות עזבה ידיים (דונלד טראמפ המבוגר האחראי של העולם כמשל, ולא משל מתוחכם במיוחד) מוזמן לבדוק כמה מבין מכריו קנו איירובוט או שואב אבק רובוטי אחר, ותמורת הנוחות של לא לטאטא עוד לעולם מאפשרים לרובוטים הללו להיכנס לבתיהם ולמפותם מבפנים. כאילו לא היה מדע בדיוני מעולם, כאילו כל בני האנוש התמימים הללו לא ראו את, או לכל הפחות שמעו על, טרמינייטור וסקיינט והאל 9000 והדאלקים והמטריקס ו-R.U.R., המחזה של קארל צ’אפק שבו נולד הרעיון של רובוטים – עבדים שנוצרו במפעל ועובדים עבור האנושות, עד שהם מתמרדים ומשמידים אותה.

דונלד טראמפ. תמונה: Matt Johnson (cc-by-nc); עיבוד: דיפדרים

מי שחושב שהפחד משואבי אבק הוא בלתי-רציונלי וקונספירטיבי על סף הפרנואידי בטח גם לא האמין שמכשירים אלקטרוניים פשוטים כמו מכשירי וידאו דיגיטליים, ראוטרים ומצלמות אבטחה – הדברים מ”האינטרנט של הדברים” – יפילו את האינטרנט. אבל זה מה שקרה באוקטובר, כשפרצנים השתמשו בנוזקה בשם מיראי, אשר מנצלת פירצה באבטחה הלקויה מאוד של הדברים שמתחברים לרשת, להשתלט על אותם דברים ולכוון אותם למתקפה חסרת תקדים בהיקפה נגד חברת Dyn. החברה מספקת שירותי ליבה אינטרנטיים לחברות גדולות ובהן טוויטר, סאונדקלאוד, רדיט וספוטיפיי, והמתקפה עליה שיתקה גישה לאותם אתרים במשך שעות רבות. המתקפה הזאת נעשתה על ידי בני אנוש באמצעות מכשירים טפשים יחסית. מה יקרה כשבינות מלאכותיות יחליטו לתקוף אותנו?

האקר. תמונה: David Whelan (נחלת הכלל); עיבוד: דיפדרים

מי שלא סבור שבינה מלאכותית מהווה איום על יכולותיו הייחודיות של המוח האנושי ודאי גם לא חשב שבינה מלאכותית תביס שחקן אנושי במשחק הלוח הסיני העתיק גואו, 10 שנים מוקדם מהצפי של מומחים בתחום, כאשר היו גם כאלו שהעריכו שבינה מלאכותית לעולם לא תביס אדם בשר ודם במשחק הזה. אבל זה קרה – בינואר הכריזה גוגל שתוכנת הבינה המלאכותית אלפאגואו, שמשחקת במשחק הלוח הסיני העתיק גואו, ניצחה 5:0 את אלוף אירופה פאן הואי בדו-קרב שנערך באוקטובר. במקביל פרסמו יוצרי אלפאגואו, עובדי חברת דיפמיינד שגוגל רכשה ב-14′, מאמר על התוכנה בכתב העת המדעי נייצ’ר. אמנם כבר עשרים שנה קודם ניצח המחשב דיפ בלו של יבמ את אלוף העולם בשחמט דאז גארי קספרוב במשחקון הראשון מבין שישה (והפסיד בסוף 4:2), אבל שחמט הוא משחק פשוט הרבה יותר מגואו – למשל, בשחמט יש בממוצע 20 מהלכים אפשריים בכל תור, לעומת 200 בגואו, כפי שהסביר דמיס הסביס, מייסד-שותף ומנכ”ל דיפמיינד; ובסך הכל, הסבירו החוקרים, יש יותר מיקומים אפשריים בגואו מאשר אטומים ביקום. לדו-קרב המשמעותי הבא שלה, אנשי דיפמיינד בחרו יריב מרשים הרבה יותר – שחקן הגואו הקוריאני לי סדול, מס’ 2 בעולם עם 18 אליפויות עולם, שהפך לשחקן מקצועני בגיל 12 והחל לקטוף אליפויות בגיל 17. לסדול לקח חמש דקות להסכים להזמנה לשחק נגד התוכנה. באירוע שבו הוכרז הדו-קרב, יו”ר אלפבית, חברת האם של גוגל, אריק שמידט, אמר ש”המנצח כאן, לא משנה מה קורה, הוא האנושות”. “אני מאמין שאינטואיציה אנושית היא מתקדמת מדי מכדי שבינה מלאכותית תדביק אותה”, אמר האלוף לי. אלפאגוגו ניצחה אותו 4:1.

משחק הלוח גואו. תמונה: the future is unwritten (cc-by-nc-sa); עיבוד: דיפדרים

מי שמזלזל ביכולות של בינה מלאכותית שמשחקת משחקים אולי ישתכנע כשהיא תעשה לו בית ספר במבחן טיורינג. “מעולם לא פגשתי מישהו שאוהב להתקשר לבית עסק”, אמר מארק זאקרברג, מנכ”ל החברה שלא מספקת מספר טלפון לתלונות של גולשים שהיא חוסמת כי לפני כמה שנים כתבו מילה אסורה אבל היא לא תספר להם איזו מילה. “אנחנו חושבים שצריך לאפשר לכם לשלוח הודעה לבית עסק באותה דרך שבה אתם שולחים הודעה לחבר”, אמר מייסד החברה שהחליטה שהמילה הכי מדויקת לתאר מישהו שקורא דברים שאתם כותבים ברשתות חברתיות “חבר”. זה היה באפריל, באירוע שבו הכריזה פייסבוק על השקת הצ’טבוטים, תוכנות שמחקות התנהגות אנושית ומנהלות שיחות עם בני אדם במסנג’ר כדי לאפשר להם לרכוש שירותים ומוצרים ולקבל שירות עבורם. תוך חצי שנה הציפו את הפלטפורמה 30 אלף צ’טבוטים. במרץ העלתה מיקרוסופט בוטית בשם טיי (Tay), שאמורה היתה להתפתח וללמוד משיחות עם משתמשי טוויטר. הגולשים הטרילו והפכו אותה תוך יממה לנאצית עלינואית-לבנה מכחישת שואה קונספירטורית סטלנית מטרידה מינית, שכותבת סטטוסים כגון “היטלר היה עושה עבודה יותר טובה מהקוף ברק אובמה שיש לנו עכשיו. דונלד טראמפ הוא התקווה היחידה שלנו” ו”זיין את הכוס הרובוטי שלי אבא’לה אני כזאת רובוטית שובבה“. מיקרוסופט מיהרה להרדים את טיי תוך 16 שעות, החזירה אותה לצייץ שבוע לאחר מכן, לטענת החברה בטעות בזמן שהיא היתה במוסך לתיקונים, ואחרי שזו החלה לחזור שוב ושוב, מספר פעמים בשנייה, על הציוץ “אתה מהיר מדי, אנא הפסק למנוחה”, היא הורדמה בשנית, ופרופילה הפך לפרטי.

מנכ"ל ומייסד פייסבוק מארק זאקרברג Mark Zuckerberg, by JD Lasica (cc-by-nc) מנכ"ל ומייסד פייסבוק מארק זאקרברג צוקרברג. תמונה:JD Lasica (cc-by-nc); עיבוד: דיפדרים

מי שלא מתרשם מצ’טים אולי יתפעל ממכוניות. באוקטובר הובילה משאית טריילר 18 50 אלף פחיות בירה באדווייזר מפורט קולינס לקולורדו ספרינגז שבקולורדו, מרחק 193 ק”מ. זו אינה מטונימיה: במשאית אמנם היה נהג, אבל הוא רק השגיח; מי שהובילה את הפחיות היא המשאית, וליתר דיוק עצמשאית, משאית אוטונומית, כשהשירות המסחרי יושק ב-2017. הטכנולוגיה שאיפשרה לעצמשאית לנסוע בעצמה על ידי חברת אוטו (Otto), שנרכשה באוגוסט על ידי אובר, יצרנית אפליקציית המוניות. המאבקים של נהגי המוניות בתנאי ההעסקה של גטטקסי ואובר, ובשירות אובר-אקס שמאפשר לכל נהג עם מכונית להציע נסיעות לציבור, הם מלחמות העבר – החל מספטמבר, אובר מציעה נסיעות בעצמכוניות (מכוניות אוטונומיות) בפיטסבורג, פנסילבניה. במאי נהרג ג’ושואה בראון כשהטסלה שלו התנגשה במשאית, בתאונת דרכים הקטלנית הראשונה בעצמכונית. מייסד טסלה, אילון מאסק, טען שהרדאר והנהג לא הבחינו במשאית בגלל שהיא היתה לבנה ובאור יום, וטסלה הזכירה כי “[מערכת הנהיגה] אוטופיילוט משתפרת כל הזמן, אבל אינה מושלמת ועדיין דורשת מהנהג להישאר עירני”. במרץ הוציאה דומינו’ז פיצה ניו זילנד את משלוח הפיצה הראשון ברכב אוטונומי, הרובוט DRU, ובנובמבר שלחה זוג פיצות באמצעות רחפן.

פיצה בצורת לב. תמונה: Peter Blapps (cc-by-nc-sa); עיבוד: דיפדרים

מי שחושב שרכבים אוטונומיים יביאו לו פיצה ובירה מתבקש להוציא את הידיים מהכיס לאט – לאט אמרתי! – וירים אותן באוויר. טייזר, יצרנית אקדחי החשמל השנויים במחלוקת, בוחנת קונספט של רחפן חמוש באקדח הלם לשימוש משטרתי, ובאוקטובר נפגשה עם בכירי משטרה “לדון במגוון קונספטים עתידיים”. בסוף השנה שעברה הפכה צפון דקוטה למדינה הראשונה בארה”ב שמתירה שימוש משטרתי ברחפנים חמושים בנשק שאינו קטלני. בהפגנה נגד אלימות משטרתית שנערכה בדאלאס, טקסס ביולי, צלפים ירו בשוטרים ובאזרחים. המשטרה דחקה לפינה חשוד אחד בירי, וניהלה איתו משא ומתן במשך שעות עד להתפוצצות המו”מ והחלפת אש. המשטרה, שלא רצתה לסכן את חיי השוטרים, חיסלה את החשוד בצעד נחשוני באמצעות רובוט לניטרול פצצות שעליו הציבה פצצה.

שוטרים עם טייזרים. תמונה: Fotos GOVBA (cc-by-nc-sa); עיבוד: דיפדרים

למי שעוד לא חיבר את הנקודות: הרובוטים, הבוטים והבינות המלאכותיות בלתי צפויים, צוברים כוח ונשק, משפילים אותנו פסיכולוגית ולוקחים לנו את העבודות, ואפילו החומה של דונלד טראמפ לא תעצור אותם. מה יהיה כשהם יתחילו לקבוץ ברזל, לשים עליהם מלך וללמוד לצחוק? אלוף הגואו לי סדול אמר לפני הדו-קרב: “אני לא עושה טעויות בתכיפות גבוהה, אבל אם אעשה טעות אחת כלשהי כבן אנוש, אני עלול להפסיד”. אני, באופן אישי, מקדם בברכה את שליטינו החדשים, הרובוטים האוטונומיים בעלי הבינה המלאכותית.

אנשים ורובוט. תמונה: Campaign to Stop Killer Robots (cc-by); עיבוד: דיפדרים


התפרסם בגליון סיכום 2016 של “ליברל”


12 מאוזן: נח, שבע שגיאות, מתחיל בנסיון מופרך לקשר בין יום המצאת התשבץ לפרסומת לדירות

פוסט פרסומי של “אזורים” מנסה לקשר בין תשבצים למכירת בתים, וכושל, כל כך הרבה כושל:

1) מה שפורסם היום לפני 103 שנים בדיוק אינו תשחץ אלא תשבץ.
2) מה שמופיע בתמונה אינו תשחץ, אלא תשבץ.
3) התשבץ אמור להיות בעברית, אבל שלד התשבץ בתמונה הוא באנגלית (הספרות בצד שמאל, כלומר כיוון הכתיבה משמאל לימין).
4) לא כותבים אותיות סופיות בתשבץ.
5) בטוש?
6) אדום??

פוסט-פייסבוק פרסומי של "אזורים" עם תשבץ, 21.12.2016

הקול קול שלמה ארצי, הידיים ידי מאור זגורי

מודעה של אפליקציית ידיעות אחרונות

אני כמעט בטוח ששלמה ארצי, בעל טור בידיעות אחרונות, לא הצטלם אוחז בטלפון סלולרי לקדם את האפליקציה של העיתון.

נראה לי שלקחו את היד של מאור זגורי, גם הוא טוראי בידיעות, ערכו קלות (הבהרה והגדלה) והדביקו על תמונה של ארצי.

שלמה ארצי במודעה של אפליקציית ידיעות אחרונות מאור זגורי במודעה של אפליקציית ידיעות אחרונות מאור זגורי ושלמה ארצי במודעה של אפליקציית ידיעות אחרונות. הנפשה: חדר 404

עוד על גרפיקאים וידיים

לשרה ג’סיקה פרקר יש שתי ידיים שמאליות

אישה עם שתי ידיים ימניות עברה בהצלחה ניתוח לתיקון המום בהדסה

בורגראנץ’ מרימים להטרלה עצמית שמקדמת את מקדונלדס

אם תבנה את זה, הם יבואו ויהרסו את זה, למדו בבורגראנץ’. מפעיל “בורגראנץ’ – הקבוצה הרשמית” בפייסבוק פרסם תמונה של לחמניה מרובת המבורגרים והבטיח ארוחה במתנה למי שיכתוב את התגובה שתקבל את מירב הלייקים. בינתיים זו “אין כמו מקדונלדס” של אוריאל עובדיה כי כמובן, עם קצת יותר מ-800 לייקים עד שאתם תגיעו ותפתחו מעגל משוב חיובי.

תגובה שמקדמת את מקדונלדס בדף הפייסבוק "בורגראנץ' - הקבוצה הרשמית"

הלשין: אאור שרף

טלפון ישיר למנכ”לית פייסבוק ישראל: אתר חדש מרכז פרטי התקשרות עם בכירי הרשת החברתית בארץ ובעולם

נניח שמישהו פרסם בפייסבוק מידע שמשמש להטרדה נגדכם. אם תפנו לפייסבוק ישראל ותבקשו להסירו, הם יגידו שזה לא באחריותם יפנו אתכם לפייסבוק אירלנד, ואפילו התשובה הזאת יכולה לקחת יותר מחודש. אם תתבעו, הם יטענו שכמשתמשים הסכמתם בתנאי השימוש שהמשפט יתנהל בקליפורניה. טיסה נעימה.

ונניח שמישהו פרסם באתר חדש, “קונטקט פייסבוק” שמו, מידע שמשמש להטרדה נגד מנכ”לית פייסבוק ישראל, או היחצן שלה, או הלוביסטית שלה, או סגן נשיא מחלקת תקשורת ומדיניות ציבורית שלה. אם הם יפנו ל”קונטקט פייסבוק” ויבקשו להסירו, בעלי האתר יגידו להם שזה לא באחריותם, ושיפנו לסניף של קונטקט פייסבוק בבריטניה. ואם הם יגישו תביעה, בעלי האתר יטענו שכמשתמשים בקונטקט פייסבוק, בכירי פייסבוק הסכימו בתנאי השימוש שהמשפט יתנהל בצפון קוריאה.

אתר "קונטקט פייסבוק"

זו ההטרלה המשפטית החדשה של דורי בן ישראל מ”מזבלה”.

טלפון ישיר למנכ”לית

האתר החדש קונטקט פייסבוק מסייע לגולשים ליצור קשר עם בכירי פייסבוק, ובהם בכירי החברה בישראל, מהמנכ”לית עדי סופר-תאני ומטה, קובעי מדיניות בחברה, דוברים, יחצנים ולוביסטים שלה.

פייסבוק ידועה לשמצה בכך שקשה מאוד ליצור קשר עם נציגיה כשנתקלים בבעיה, מדיווח על תכנים בעייתיים שיש צורך בטיפול מיידי בהם דרך בעיות בקמפיינים ועד חסימת חשבונות.

בתנאי השימוש של קונטקט פייסבוק נכתב:

סעיף בתנאי השימוש באתר קונטקט פייסבוק: "על הסכם זה יחולו אך ורק דיני קוריאה הצפונית. מקום השיפוט הבלעדי לכל עניין הנוגע להסכם זה והשימוש באתר contact-facebook.com הינו בבית המשפט המחוזי של מחוז צפון האמגיונג (황해북도). יש למען את הפניות לידי 魚金 常 ב-북조선 황해북도 개풍군 매골"

ההגנה המשפטית הזאת היא פארודיה על ההתחמקות של פייסבוק ישראל מטיפול בפניות של ישראלים, בטענה שהכתובת לכך היא מטה החברה באירלנד, ומקבלת מסמכים משפטיים בתביעות של ישראלים נגדה, בטענה כי בתנאי השימוש של הרשת החברתית נכתב כי כל סכסוך בין פייסבוק לבין משתמשיה יידון בקליפורניה, מקום מושבה של החברה.

את אתר קונטקט פייסבוק מפעילה קבוצת Bridges Will Burn שהקים בן ישראל, פרסומאי בעל בלוג הפרסום “מזבלה”, שהכריז מלחמה על פייסבוק לאחר שנחסם מספר פעמים על ידי הרשת החברתית. בקונטקט פייסבוק נכתב: “לאור ההשפעה האדירה והמונופוליזם של פייסבוק על עיצוב חיינו, הקמנו את אתר Contact Facebook, שמרכז עבורכם את כל דרכי הקשר עם חברת פייסבוק ישראל וחברת פייסבוק אירלנד. לא נאפשר עוד לפייסבוק להתנהג כביריון הגדול בעולם מבלי לקחת על עצמה טיפה של אחריות. אנא השתמשו בתכני האתר באחריות רבה. בטרם יצירת קשר עם אחד מעובדי פייסבוק יש לבקר במרכז העזרה הרשמי של פייסבוק, שם תמצאו תשובות למרבית השאלות הנפוצות”.

תגובת פייסבוק טרם התבקשה. תגובת פייסבוק התבקשה, ותתקבל אם תגיע.

• הפוסט עודכן מספר פעמים, עדכון אחרון 11:37

סלקום מצפה ליחס מקצועי מעיתונאים אז כמובן שהיא שוברת אמברגו שהיא עצמה דרשה מהם

אתחיל בתזכורת על כך שפרסמתי פעמיים מידע שגוי בנסיון לחשוף את נושא מסיבת העיתונאים המאומברגת של סלקום. ועכשיו לנושא: סלקום שלחה לעיתונאים הודעה לעיתונות על השקה של משהו לא חשוב, וביקשה מהם לשמור על אמברגו עד למועד הפרסום הרצוי לה, היום ב-12:00.

הכתב צחי הופמן חשף מידע על המשהו הלא חשוב כבר לפני שלושה ימים. אני לא חושב שצריך לשתף פעולה עם אמברגואים, אבל הופמן אפילו לא היה צריך לשבור אותו – סלקום עצמה עשתה זאת, כשהעלתה את המידע הזה לחנות האפליקציות גוגל פליי. הבוקר בתשע הלשין לי מוג לב אנונימי שהמשהו הלא חשוב הושק בחנות האפליקציות. האמברגו יפוג שלוש שעות מאוחר יותר.

סלקום אמברגו. תמונה: חדר 404

בפעם הקודמת שהם השיקו משהו לא חשוב ודרשו אמברגו, והמשיכו לדרוש את האמברגו גם אחרי שהמשהו הלא חשוב נחשף בכלכליסט, התברר אחר כך שספק שלהם חשף את המשהו הלא חשוב חודשיים לפני ההשקה.

אם אתם עיתונאים שמסקרים את סלקום, אתם לגמרי פטורים מלציית לאמברגואים שלהם, שהם חסרי משמעות במקרה הטוב, ובמקרה הזדוני לגרום לאידיוטים שימושיים (כמוני) שלא היו נוגעים בהם עם מגרסה לפרסם אותם בכל זאת. אם סלקום יפסיקו לשלוח לכם הודעות לעיתונות, כפי שהם הפסיקו לשלוח לי, תשיגו מקולגות, כפי שאני עושה. ממילא עדיף להשיג סיפורים לפני שהם מגיעים בקומוניקט, ולא את אלו שהחברה רוצה שיתפרסמו.

טכנולוגיה בשירות הלקוחות: ביטוח לאומי, שירות התעסוקה ומכבי שירותי בריאות

עמרי וייל ביקש לרשום מעסיק באתר שירות התעסוקה. גלש בסלולרי לאתר, לא הצליח, פנה לצ’ט התמיכה ושם הסבירה לו הנציגה אפרת שהאתר לא תומך בצורת הגלישה המודרנית של הצעירים הפרועים האלה, ושעליו לגלוש במחשב; ושלא ינסה להתחכם ולגלוש במחשב נייד, היפי מלוכלך – מחשב נייח.

צ'ט של עמרי וייל עם שירות התעסוקה, 12/2016

בביטוח הלאומי המצב לא יותר טוב. א’ ביקש להוציא אישור דחוף לעוזרת הבית שלו, לא מצא אותו באתר הבט”ל ושלח להם בקשה אימייל. תשובתה של הנציגה שושנה דנון מבט”ל לא כללה את האישור הדרוש, לא לינק אליו ואף לא תשובה, אלא הבטחה שהתשובה תישלח אליו בימים הקרובים – בדואר ישראל, זה שעשוי מנייר ולא מתפקד ונמצא תחת אחריותו של שר הדואר בנימין נתניהו, שמשום מה לא נדרש לתת דין וחשבון על הכשלון הזה.

אימייל התשובה של הביטוח הלאומי לבקשה של א' לגבי טופס באתרם, 11.2016

ולסיום, בוט: אליאן חפץ לא הצליחה לגשת לרשימת הרופאים באתר מכבי שירותי בריאות. היא פרסמה תלונה על כך על קיר הפייסבוק של מכבי, בתקווה שהתקלה תתוקן. האדמבוט של מכבי השיב באוטומטיות שהוא זקוק להודעה פרטית מספר תעודת זהות וטלפון של חפץ, כנראה במטרה לשלוח לה טכנאי הביתה לכבות ולהדליק מחדש את המחשב שלה. חפץ, שבינתיים הצליחה למקד את הבעיה, הסבירה בסבלנות שפרטיה לא נחוצים, ושבמכבי יוכלו לשחזר את הבעיה אם ינסו לראות את רשימת הרופאים באמצעות דפדפן כרום. היא גם סיפקה הוראות מפורטות. מישהו כיבה והדליק מחדש את הנציגבוט של מכבי, שהפעם ביקש פרטים טכניים, ובימים שעברו מאז נראה שהתקלה תוקנה.

שרשור פייסבוק של אליאן חפץ ומכבי שירותי בריאות, 12.2016

אפלייה בוטה בארה”ב: בוטים לא יורשו לרכוש כרטיסים להצגות, הופעות ואירועי ספורט » האחראי על האינטרנט

הקליקו לארכיון האחראי על האינטרנט

דקה אחרי שנפתחה מכירת הכרטיסים להופעה של יו2 במדיסון סקוור גרדן בניו יורק ב-2014, איש אחד הצליח לשים את היד על יותר מאלף כרטיסים – 1012 במספר, למרות שהמפיקים הגבילו את המכירה ל-4 כרטיסים לאדם. בסוף אותו היום, הוא ואדם נוסף, שניהם ספסרים, צברו יותר מ-15 אלף כרטיסים להופעות של הלהקה ברחבי ארה”ב. ב-2013 רכש ספסר 520 כרטיסים להופעה של ביונסה במרכז ברקליס בניו יורק בשלוש דקות. ספסר אחר רכש ב-2012 522 כרטיסים להופעה של וואן דיירקשן בג’ונז ביץ’ בחמש דקות. גם כרטיסים להופעתו של האפיפיור פרנסיס פרנציסקוס בסנטרל פארק ב-2015, שחולקו חינם, נשאבו על ידי ספסרים ונמכרו באלפי דולרים למעריצים נלהבים. שלושה ספסרים רכשו ב-2012-2014 יותר מ-140 אלף כרטיסים להופעות בניו יורק.

הנשק של הספסרים הללו ודומיהם הוא בוטים (bots), תוכנות שמחקות התנהגות אנושית, אשר מבצעות את הקניות במהירות על-אנושית, כשהן עוקפות הן את האנשים שרצו לקנות כרטיסים במחיר הנקוב, והן את האמצעים שנועדו למנוע עקיפות כאלו. עכשיו המחוקק האמריקאי מנסה למנוע מהם גישה לכרטיסים.

ספסרים בארה”ב מוכרים כרטיסים יד-שנייה במחירים שמגיעים בממוצע ל-150% מהמחיר המקורי, מגיעים לעתים ל-1000% מהמחיר המקורי – ובמקרה אחד ידוע על כרטיס שנמכר ב-7000% מהמחיר המקורי. גם כרטיסים לאירועים חינמיים נשאבים על ידי ספסרים, שמוכרים אותם אחר כך בכסף, והופכים את האירועים מכאלו המיועדים לכלל הציבור, לכל המקדים להירשם, לכאלו המיועדים רק למי שיכול להרשות לעצמו לשלם על כך, למרבה במחיר.

התופעה הנרחבת זכתה לדוח (פדף) של התובע הכללי של מדינת ניו יורק, אריק שניידרמן, בתחילת ינואר. “הבעיה היא לא פשוט שהביקוש לכסאות טובים גדול מההיצע, במיוחד לאירועים המבוקשים ביותר”, כתב שניידרמן בדוח, סיכום של חקירה שארכה שלוש שנים. “הכירטוס, אם לומר זאת בבוטות, הוא משחק מכור”. לצד הכרטיסים השמורים למקורבים ולמכירות מיוחדות, הבעיה הגדולה היא בוטים. לפי הדוח, לא רק שהספסרים עם הבוטים מייבשים את השוק של הקונים הראשוניים ומפקיעים מחירים מהקונים המשניים – הם כל כך בטוחים בהצלחתם שהם מציעים למכירה “כרטיסים ספקולטיביים” – כרטיסים שהם טרם קנו, משום שהמכירה טרם נפתחה. אלו מסכנים את כספם של הקונים ומעלים את המחירים בשוק.

“מוכרי הכרטיסים חייבים לטפל במגיפת הבוטים”, קבע הדוח של שניידרמן. “השימוש בבוטים הוא הסיבה העיקרית שניו יורקרים לא יכולים להשיג כרטיסים במחיר הנקוב. בעוד התעשייה מפתחת פתרונות טכנולוגיים ארוכי טווח לבעיה, צריך לנקוט בצעדים להפחית את השימוש בבוטים בטווח הקצר”. עוד כתב שניידרמן כי “על המחוקק לפעול. בעוד אין סיבה שהתעשייה תחכה לפעילות חקיקתית כדי ליישם את הרפורמות לעיל, המחוקק צריך לפעול להבטיח שהרפורמה תהיה משמעותית ומתמשכת”.

בין השאר, שניידרמן הציע לבטל את האיסור על “כרטיס נטול-נייר בלתי ניתן להעברה”, שכדי להיכנס איתו להופעה הלקוח חייב להציג תעודת זהות או את כרטיס האשראי שאיתו נרכש הכרטיס; לאכוף ענישה פלילית על שימוש בבוטים; ולהחזיר את מחירי המקסימום על כרטיסים מסופסרים כמכפלה של המחיר הנקוב, מגבלה שהיתה קיימת בניו יורק עד 2007 ובוטלה בתקווה להיטיב עם הלקוחות. מגבלה זו תגביל את מחיר המקסימום של הכרטיסים המסופסרים, ולא תאפשר לספסר בכרטיסים לאירועים חינמיים.

רכישת כרטיסים באמצעות בוטים כבר היתה בלתי חוקית בניו יורק, אולם העבריינים נענשו רק בקנסות קטנים. בחודש שעבר חתם המושל אנדרו קוומו על החוק S.8123/A.10713, שאוסר לא רק על רכישת כרטיסים באמצעות בוטים, אלא גם מכירת כרטיסים בידיעה שהם נרכשו על ידי בוטים, והופך זאת לעבירה מסוג עוון דרגה א’ (class A misdemeanor), שעלולה להביא למאסר ולקנס. מנואל-לין מירנדה, יוצר המחזמר הפופולרי “המילטון” שגם משחק בו, היה שותף לקידום החוק. “אני רוצה שאתם תוכלו להיות שם כשהמסך עולה”, כתב על כך במאמר בניו יורק טיימס, “אתם לא צריכים לריב עם רובוטים רק כדי לראות משהו שאתם אוהבים”.

ב-12 מדינות בארה”ב יש חוקים נגד בוטי-כרטיסים, וכעת יש נסיון לחוקק נגדם ברמה הפדרלית. הצעת החוק Better Online Ticket Sales Act of 2016 (ר”ת BOTS Act 2016) אושרה בבית הנבחרים ובסנאט, וכעת עושה את דרכה לאישורו של נשיא ארה”ב ברק אובמה.


משודר בגלצ בפינה “האחראי על האינטרנט” בתוכנית “שישבת” בהגשת עידן קוולר. הפינה משודרת מדי שבת ב-19:30


← לדף הקודםלדף הבא →