🐑 הנסיך מכבסה וניקוי יבש


פוסט של אדם עציון

תוכלו לשוות בדמיונכם את תמהוני כשעם עלות היום העיר אותי קול קטן ומשונה, ואמר:
“בבקשה, צייר לי כבשה!”
“הה?”
“צייר לי כבשה!”

או לפחות, כך חשבתי שאמר הקול.
לכשהתעוררתי דיי, ביקשתי מהילד המשונה שעמד מולי לחזור על דבריו.
“עשה לי כביסה,” הוא הפציר.

“שמע, ילד, אני לא ההורה שלך ואני לא מכבס לך שום דבר. איך נכנסת לכאן בכלל?”
אך הילד המטונף המשיך בשלו.
“אנא ממך, עשה לי כביסה.”

“תקשיב לי ותקשיב לי טוב,” עניתי בטון הולך וגובר. “אני לא מכבס לך כלום. אם אתה רוצה כביסה, תרד כאן למטה, תפנה ימינה ואז שמאלה באמ;פם, ותגיע לרחוב ראשי גדול. אם לא תואיל בטובך לדלג תחת גלגליו של אוטובוס, לפחות תוכל למצוא שם מכבסה ולנקות לעצמך את הבגדים. יום טוב!”

הילד קימט את מצחו וחשב לרגע. “מכ…בסה?” הוא שאל. “מה זה?”
“אלוהים אדירים ילד אני מנסה לראות פה את משחקי הכס. מכבסה! יש שם מכונות כביסה! מכניסים מטבע ודוחפים את הבגדים פנימה ו… קיבינימט מה הבעיה שלך בכלל?”
“איך אדע שמצאתי מכבסה?”
“אתה תראה שכתוב באותיות גדולות בכניסה.”

הילד מצמץ בעיניו הגדולות ובלורית הזהב שלו התנפנפה באוויר הדלוח של המזגן הדולף שלי. “אינני יודע לקרוא,” הוא אמר בקול קטן.

“לא אפטר מהילד המסריח הזה בחיים,” חשבתי לעצמי.
“תראה, נורא קל לזהות. זה פשוט חדר עם מלא מכונות כביסה.”
“מכונות כביסה?!” הילד התרעם. “מה זה?”

“ג’יזס.” מלמלתי. “הנה, תראה, זה נראה ככה.” ציירתי לו תמונה קטנה.

מכונת כביסה. תמונה: אדם עציון

מכונת כביסה

“מה זה?!” הילד הזדעק. “למה כלואה בפנים עז?”


אדם עציון הוא כותב. אפשר לקרוא אותו בטוויטר ובאתר שלו

“נעיצת הלקוח”: מסמך של סלקום מלמד מוכרנים לטנף על מוצרי פרטנר ולעקוף סיכולים של בזק

אמ;לק: חשיפה של תדריך מכירות עדכני של סרטן האיידס סלקום, שבו הם מסבירים למוכרנים איך לטנף על מוצרי המתחרים ולעקוף נסיונות סיכול שלהם כדי לגייס לקוחות.

"תדריך קבוצת סלקום מכירה ומשווקים 24.8.17", עמ' 1

הקורא העירני איליה רוטיצקי קיבל שיחה ממוכרן של סרטן האיידס סלקום, שביקש למכור לו חבילת טלפוניה, ואחר כך אינטרנט, ואחר כך טלוויזיה. רוטיצקי העסוק ביקש מהמוכרן להתקשר יותר מאוחר. המוכרן הציע לשלוח הצעה באימייל/וואטסאפ. כשרוטיצקי הסתכל על הקובץ שקיבל, הוא לא מצא שם הצעה, אלא את “תדריך קבוצת סלקום מכירה ומשווקים 24.8.17”, מסמך פדף שמסביר למוכרני סרטן-האיידס איך למכור את מוצרי החברה. רוטיצקי עשה את הדבר הנכון והעביר את המסמך לחדר 404.

המסמך שרוטיצקי קיבל מכיל 102 עמודים ומחולק לשניים – תדריך סלקום ותדריך נטוויז’ן, אולם מדובר בתדריך זהה לחלוטין, בן כ-40 עמודים, שמלמד את המוכרנים איך למכור את שירות הטלוויזיה הרב-ערוצית ואת שירות האינטרנט המשולב ספק+תשתית. התדריך נפתח במשפט הצעקה “הכי טובים בשוק!”, ומיד אחריו, במקום להוכיח את ההצהרה המפוקפקת, מתחיל לטנף על המתחרים, פרטנר. “אז Partner מוכרים טלויזיה ב-69 ₪[.] נכון, המחיר זול[,] והתמורה?”, עולג התדריך בשאלה, ומשיב: “תשפטו בעצמכם!”

"תדריך קבוצת סלקום מכירה ומשווקים 24.8.17", עמ' 5

התדריך מונה “מגוון מצומצם של סדרות ללא כל העונות וללא סדרות חדשות, ללא תכני HBO (משחקי הכס, האנטומיה של גריי, ויפ, סופרנוס ועוד…)”, “רוצים לצפות בסרטים חדשים? – תדרשו להוסיף תשלום בעבור כל סרט (כן, גם על הסרט ‘לשבור את הקרח’…)” (שלוש נקודות, קריצה קריצה מרפק במותן מה לעזאזל יש לכם משלוש נקודות). וזה נמשך עוד ועוד, כולל לעג לערוצים איזוטריים של פרטנר (וייס – “ערוץ דוקו לא מתורגם שפונה בעיקר לקהל אמריקאי”; AMC – “ערוץ שמכיל 80% סרטים ישנים ולא מוכרים”), היצע הספורט היקר והמוגבל, בעיות בהיצע התכנים לילדים –

"תדריך קבוצת סלקום מכירה ומשווקים 24.8.17", עמ' 7

"תדריך קבוצת סלקום מכירה ומשווקים 24.8.17", עמ' 8

"תדריך קבוצת סלקום מכירה ומשווקים 24.8.17", עמ' 9

"תדריך קבוצת סלקום מכירה ומשווקים 24.8.17", עמ' 10

"תדריך קבוצת סלקום מכירה ומשווקים 24.8.17", עמ' 11

"תדריך קבוצת סלקום מכירה ומשווקים 24.8.17", עמ' 12

– וסיכום שמזכיר הפעלה בצופים:

“אז מה דעתכם[,] שווה את התמורה?

ממש לא!

יש לנו הצעה הרבה יותר אטרקטיבית!

עם התמורה הגדולה ביותר ובמחיר המשתלם ביותר בשוק!”

(סימני הקריאה הם חלק משפת המותג של סלקום, אני משער. כלומר, אני משער!)

בעמוד 17-18 מוצג לראשונה השירות של סרטן האיידס עצמם, על המפרט שלו, ארבעה עמודים של טבלאות השוואה שאפשר היה לצמצם לעמוד אחד, נוח יותר לקריאה, ואז “תשפטו בעצמכם!”

משם עובר התדריך להסבר על השוק הסיטונאי – ספק אינטרנט ותשתית אינטרנט בניהול חברה אחת. “חידשנו בתסריט שיחה מכוון יותר למכירה”, אומר התדריך, “חילקנו את תסריט המכירה ל-3 חלקים: 1. הכרת הלקוח 2. הצעת המכירה ושיקוף 3. נעיצת הלקוח”. אם ננעצתם פעם כלקוחות, כנראה שעברתם בהצלחה את שני השלבים הקודמים.

בשלב הכרת הלקוח, יוני שמו בתדריך, הוא נשאל באיזו חברת תשתית הוא, באיזו מהירות הוא גולש ומה המחיר. “בשלב הזה, נאסוף ‘פיקים’ על הלקוח שנשתמש בהם מאוחר יותר בשלב המכר”, מסביר התדריך. המוכרן בודק ב”מערכת ה-IIP” את מספר הטלפוןן של הלקוח הפוטנציאלי כדי לראות איזו מהירות מקסימלית הוא יכול לקבל מבזק/הוט.

"תדריך קבוצת סלקום מכירה ומשווקים 24.8.17", עמ' 27

"תדריך קבוצת סלקום מכירה ומשווקים 24.8.17", עמ' 28

"תדריך קבוצת סלקום מכירה ומשווקים 24.8.17", עמ' 29

"תדריך קבוצת סלקום מכירה ומשווקים 24.8.17", עמ' 30

בשלב המכירה, המוכרן מציע ללקוח את החבילה הרלוונטית ואת החסכון: “למעשה, אני מציע לך מחיר נמוך משמעותית למשך שנה וחצי ותוכל לחסוך עד- 800₪ בשנה!”

"תדריך קבוצת סלקום מכירה ומשווקים 24.8.17", עמ' 31

"תדריך קבוצת סלקום מכירה ומשווקים 24.8.17", עמ' 32

"תדריך קבוצת סלקום מכירה ומשווקים 24.8.17", עמ' 33

"תדריך קבוצת סלקום מכירה ומשווקים 24.8.17", עמ' 34

"תדריך קבוצת סלקום מכירה ומשווקים 24.8.17", עמ' 35

בשלב הנעיצה צריך להילחם בטקטיקות ההפחדה של תאגידי התקשורת המרושעים: “יוני, חשוב לי להוסיף, כי יתכן ובסיום התהליך בזק יצרו עמך קשר על מנת לנסות לשמר אותך כלקוח שלהם. הם ישתמשו במידע שאינו נכון על יכולות האינטרנט שלנו ועל השירות שלנו, וזאת על מנת להפחיד אותך כדי להישאר עימם”.

מה עושים, יוני, מה עושים????

“אין צורך להיכנס ללחץ -”

יוני נושם לרווחה

“קבוצת סלקום היא” בלה בלה בלה בלה בלה בלה אלפי לקוחות בלה בלה בלה אינטרנט בלה בלה בלה טכנאים בלה בלה בלה.

"תדריך קבוצת סלקום מכירה ומשווקים 24.8.17", עמ' 36

"תדריך קבוצת סלקום מכירה ומשווקים 24.8.17", עמ' 37

"תדריך קבוצת סלקום מכירה ומשווקים 24.8.17", עמ' 38

"תדריך קבוצת סלקום מכירה ומשווקים 24.8.17", עמ' 39

"תדריך קבוצת סלקום מכירה ומשווקים 24.8.17", עמ' 40

“אם מתקשר אליכם נציג בימים הקרובים שתדעו שהם לא מציעים שום דבר חדש, ודרכי השכנוע שלהם הפכו מוטלות בספק”, כתב הקורא העירני רוטיצקי בפייסבוק. “לדעתי האישית, אולי במקום להתנצח עם חברות אחרות, תנסו פשוט להדגיש את נקודות החוזקה שלכם. במקום להגיד ל’חברה המתחרה’ יש תוכן פחות טוב ולנו יותר טוב, פשוט תגידו מה מבדיל את החברה שלכם מהאחרות. כי אחרת, אתם פשוט גרועים כמו המתחרים שאתם מלכלכים עליהם. במילים אחרות, תפסיקו לזלזל בקהל הלקוחות”. הגולשת ליאו שפרמן הגיבה לו: “אני רואה משבר מדיה… מצד שני, לא יעלו על זה אם אין להם ניטור כי לא תייגת אותם”. רק שאי אפשר לתייג אותם – הנהלת סלקום פחדנית מכדי לפתוח דף פייסבוק רשמי לחברה, כי לקוחות עלולים להגיע לשם ולהתלונן על כל מיני דברים במקום להסכים בשתיקה שסלקום הכי טובים בשוק. סימן קריאה.

"תדריך קבוצת סלקום מכירה ומשווקים 24.8.17", עמ' 41

איפה הנאו-נאצים ימצאו מוזיקה, אופנה ודייטים אחרי שחברות הטכנומידע חסמו אותם?

קהילת הטכנומדע הכריזה מלחמה על הימין הקיצוני (אלט-רייט, עליונות לבנה, נאו-נאצים) בארה”ב אחרי ההפגנה בשרלוטסוויל (למעט כמה צדיקים בסדומים או סדומאים בצדיק, ובהם חברת אירוח האתרים דרימהוסט, שהצהירה שתמשיך לארח אתרי ימין קיצוני כל עוד תכניהם חוקיים בארה”ב). המלחמה, שמתנהלת באמצעות חרם שירותים, נוגעת גם להיבטי התרבות, הבידור והלייפסטייל של הימין הקיצוני.

[עדכון] דיברתי על כך ב”גם כן תרבות” עם גואל פינטו בכאן תרבות (רשת א’.

אחד מהאלמנטים התרבותיים של תנועות הגזענות השונות – כמו של תנועות פוליטיות וחברתיות רבות – הוא המוזיקה. אתר דיג’יטל מיוזיק ניוז פרסם לפני שבוע את הכתבה “מצאתי עכשיו 37 להקות שנאה של עליונות לבנה בספוטיפיי”, חיפוש שהתבסס על רשימת להקות שנאה שפרסם שלוש שנים קודם Southern Poverty Law Center, ארגון למלחמה בגזענות, כדי לגרום לאפל להסיר שירים כאלו משירות אייטיונז.

מוזיקה נאצית באתר ספוטיפיי

בעקבות הכתבה, שירות המוזיקה ספוטיפיי הודיע שהסיר ממאגריו רבות מלהקות השנאה, ובוחן בדחיפות את הנותרות. דוברת ספוטיפיי מסרה לבילבורד כי המוזיקה במאגרי החברה מגיעה ממאות אלפי חברות תקליטים ואגרגטורים מרחבי העולם, שאחראים לתכנים שהם מעלים, אולם “אנחנו לא סובלניים כלפי תכנים בלתי חוקיים או חומרים שמעודדים שנאה או מסיתים לאלימות נגד גזע, דת, מיניות וכד'”. השירות המתחרה דיזר הודיע שיסיר גם הוא את להקות השנאה.
דיזר

גוגל הודיעה שתצטרף למאבק, ושכל מוזיקה שמפירה את תנאי השימוש שלה לגבי שיח שנאה או הסתה לאלימות תוסר משירותי גוגל פליי מיוזיק ויוטיוב, והיא קוראת למשתמשים לדווח לה על שירים כאלו דרך מנגנוני הדיווח המובנים בשירותים.

אתר האופנה הנאצית Vinland Clothing

מאפיין נוסף של תנועות ימין קיצוני הוא אופנה. vinlandclothing.com היא חנות מקוונת לבגדים עם סמלים נאציים. Americanvikings.com היא חנות שמוכרת חולצות גאווה לבנה. בעליה, ברין ג’יימס, אמר לבאזפיד שהוא מזדהה כ”לאומן אזרחי” ו”פרו-לבן”. בשבוע שעבר, חברת אפל חסמה לשני האתרים את השימוש בשירות התשלומים שלה, אפל פיי, והפנתה את באזפיד לתנאי השימוש, שאוסרים שימוש בו באתרים ש”מקדמים שנאה, אלימות או חוסר סובלנות שמבוססים על גזע, גיל, מגדר, זהות מגדרית, אתניות, דת או נטייה מינית”. פייפאל חסם את וינלאנד אך ממשיך לסלוק לאמריקן וייקינגז.

אתר ההכרויות אוקייקיופיד מכריז בטוויטר על סילוקו לצמיתות של הנאו-נאצי כריס קאנטוול

וכדי להמשיך את השושלת, לבנים טהורים צריכים להכיר, להתאהב ולהתרבות בתוך הגזע. אבל אתר ההכרויות לגיקים אוקייקיופיד סילק לצמיתות את כריס קאנטוול וביקש מהמשתמשים לדווח על משתמשים כמוהו, כדי שהוא יוכל לחסום גם אותם. ואפליקציית ההכרויות הפמיניסטית באמבל, שמפעיליה היו קורבן למתקפת עליונות לבנה, משתפת פעולה עם הליגה נגד השמצה וקוראת לדווח על משתמשים שעושים שימוש במילות או סמלי שנאה, כדי שיוכלו לחסום אותם.

אולי הגזענים יוכלו להיפגש באתר ההכרויות הנוצרי-לאומני-לבן-קונפדרטיבי להגדרתו העצמית וואספ-לאב, אם כי לפי העדכונים האחרונים באתרו נראה שהוא גווע מעצמו בשנה שעברה.

👮 המשטרה צילמה פות סיליקון מלאכותית ושלחה את התמונה לתקשורת שפרסמה אותה 🍑

משטרת ישראל צילמה צעצוע מין, פות מלאכותית מסיליקון, והפיצה את התצלום לכלי התקשורת. רבים מהם פרסמו את התמונה ללא כל צינזור או טשטוש, כולל כאלו שבדרך כלל נמנעים אפילו מפרסום תמונות של נשים.

[This Post in English • פוסט זה באנגלית]

הסיפור התחיל עם קב”ט סניף דואר ברחובות, שתפס עובד נקיון עם שק דואר והתלונן עליו במשטרה. זו עיכבה את העובד לחקירה ובמקביל חיפשה בביתו ומצאה, לפי ההודעה לעיתונות, “אלפי פריטי דואר שנגנבו, על פי החשד, במשך שנה. על פי החשד, המנקה החשוד בגניבתם התכוון למכור את הפריטים”.

שקי דואר שעובד נקיון בסניף דואר ברחובות חשוד בגניבתם. תמונה: דוברות משטרת ישראל

השוטרים צילמו חלק מהמוצרים, ודוברות המשטרה (שפלה) הפיצה אותם בצירוף ההודעה לעיתונות.

מוצרים שעובד נקיון בסניף דואר ברחובות חשוד בגניבתם. תמונה: דוברות משטרת ישראל

המוצרים החשודים כגנובים. תמונה: דוברות משטרת ישראל

אחד מהמוצרים הללו, כפי שהבחין הקורא חד-העין גל בזל, הוא פות הסיליקון המלאכותית.

פות סיליקון של חברת yeain במוצרים שעובד נקיון בסניף דואר ברחובות חשוד בגניבתם. תמונה: דוברות משטרת ישראל; עיבוד: חדר 404

בין האתרים שפרסמו את תמונת הדילדו נמנים וויינט (📁), מעריב (📁), ערוץ 7 (📁), חרדים 10 (📁) וכיכר השבת (📁)

תמונת פות סיליקון באתר "כיכר השבת"

תמונת פות סיליקון באתר "מעריב"

משטרת ישראל עצמה לא פרסמה את ההודעה בפייסבוק ובאינסטגרם, ובטוויטר פרסמה רק תקציר מילולי ללא התמונה, טרול מאץ’?


בהודעת הדוברות נכתב ש”השוטרים החזירו את המוצרים לדואר ישראל לצורך פיזורם ללקוחות הממתינים להם”, אבל לפי מצבו של המוצר (מחוץ לאריזתו המקורית; לא עומד בתנאי מדיניות ההחזרה) אסיק שמי שקנה אותו כבר לא ממתין לו, לפי סעיף אל תיגע בזה, אתה לא יודע איפה זה היה קודם. מאחר שהמשטרה פינקה בתמונה ברזולוציה סבבה, אפשר לראות שמדובר במוצר של חברת yeain, שהדגמים שלה נעים בין כ-3 ל-20 דולר בעלי אקספרס.

פותות סיליקון של חברת yeain. צילומסך מאתר עלי אקספרס

עוד בנושא:

משטרת ישראל חושפת נהלי פתיחה באש בטוש שחור לא ממש אטום

לאן נעלם ראש חטיבת הסיגינט החדש של משטרת ישראל?

להמשך קריאה

🗳️ הוויקיפדים הישנים נגד הליכודניקים החדשים

הליכודניקים החדשים“, ארגון ש[אין בוויקיפדיה ערך בשם זה], נמצאים בלבו של סכסוך סוער ומשמים בו זמנית בוויקיפדיה העברית. שני פריטי מידע נחשפו במשפט הקודם: האחד, שהרבה מחומר הרקע שאנחנו רואים בתקשורת מבוסס על וויקיפדיה. והשני, שלליכודניקים החדשים אין ערך בוויקיפדיה העברית, מה שעיתונאים רבים ודאי גילו כשנדרשו להכין בימים האחרונים כתבות על המאבק של הליכוד בפלג הלוחמני.

טיוטת ערך "הליכודניקים החדשים" בוויקיפדיה העברית, 16.8.2017

טיוטת “הליכודניקים החדשים” בוויקיפדיה העברית

הל”ח, ארגון שהוקם בסוף 2011 בהשראת המחאה החברתית, שואף להחזיר את תנועת הליכוד לערכיה המקוריים, לתפיסתו, על ידי התפקדות והשפעה בפריימריז על רשימת הליכוד לכנסת (אף שיש בין חברי הל”ח כאלו שמצהירים שלא הצביעו לליכוד). פעילות כזאת בתוך מפלגה גדולה אינה ייחודית לל”חים, ודוגמה מצליחה היא חטיבת “מנהיגות יהודית” הימנית-קיצונית, שהכניסה לכנסת את משה פייגלין, אשר פרש מאז וכיום מריץ תנועה עצמאית בשם “זהות”.

באוגוסט 2012, כשנה לאחר הקמת הארגון, מחקו מפעילי מערכת (פעילי וויקיפדיה ותיקים עם סמכויות-על) את הערך של הל”ח מוויקיפדיה העברית. הוויקיפד קוריצה הסביר אז ב“דיון חשיבות” מדוע הארגון לא ראוי לערך:

1. הם נפגשים עם ח”כים? וואלה? באמת? כי הח”כים פשוט נפגשים כל יום עם אינספור אנשים. לא רציני.

2. נבנה אתר אינטרנט. מרשים למדי במאה ה-21.

3. הם שולחים מכתבים לח”כים בכל מיני נושאים. יופי. ואני כותב ערכים בוויקיפדיה ונראה שלפחות חלק מהם עזרו לאנשים. אני גם מתנדב ותורם הרבה.

4. הועלו קמפיינים בפייסבוק. קמפיינים בפייסבוק יש כחול אשר על שפת הים.

5. הם משתתפים בהפגנות ומשכנעים אנשים להתפקד לליכוד. נחמד, אבל במה הם שונים מכל פעיל אחר?

6. הם מונים 1000 חברים בליכוד. נתון שטעון מקור עצמאי ונייטרלי, ומכל מקום די חסר משמעות במפלגה עם עשרות אלפי מתפקדים.

אז נשמע שהם נחמדים ואידאליסטים, אבל בת’כלס לא נראה שהם עשו משהו משמעותי. יש לנו כאן עוד פמפלט פרסומי שנועד לקידום עצמי (הרי הבחירות יהיו ככל הנראה בשנה הקרובה פלוס מינוס), ואין לו מקום כאן. ואת זה אני אומר כמי שמזדהה מאוד עם עמדות הליכוד.

מאז התקדם הארגון וטוען להכנסת שני ח”כים לכנסת, שרן השכל ואלון ויואב קיש, שעליו חלק מהפעילים התנצלו בפומבי. הערך הועלה שוב בדצמבר 2016 והועבר לטיוטה – מחיקה רכה שבה הערך אמנם קיים, אך לא זמין למי שלא מכיר את נבכי האתר – ביולי השנה.

למרות ההישג הצנוע, הל”ח בכל זאת מפחידים את ראש הממשלה בנימין נתניהו, כפי שעלה מדברי המגהפון שלו, יו”ר הקואליציה דוד ביטן. תנועת הליכוד פתחה בימים האחרונים במהלכים גלויים ואגרסיביים נגד הארגון, ובהם חסימת ההתפקדות דרך האתר, נסיון לסלק פעילים שהתבטאו נגד נתניהו ובדיקה ופסילה של מתפקדים כפולים.

האם הליכודניקים החדשים הם כבר שווי ערך? לפי הוויקיפדים, עוד לא. הדיון סביבו (“הבהרת חשיבות אנציקלופדית 2017” מיולי ו“דיון שחזור” מעכשיו, אמצע אוגוסט) מעניין בחלקו, משעמם בחלקו, מתסכל בחלקו ומתיש ברובו, ומי שרוצה להתעמק בו יכול לגשת למקור. ליקטתי פה את הטיעונים המשונים, שבהם הדיון נראה כמו הסיבה-העצמית לקיומו, דיון מעגלי-רקורסיבי ושאר דיוני שכל:

“לא ברור לי למה אתם כל כך לחוצים על ערך בויקיפדיה. כתבתם שאנשים מגיעים אליכם דרך פייסבוק, פה לאוזן, וגם יש לכם אתר אינטרנט שבו אתם מפרטים את האג’נדה שלכם. ככה שאתם לא באמת זקוקים לערך הזה כרגע. סה”כ התנועה שלכם צומחת בקצב מרשים ואם תמשיכו בקצב הזה אז אני מאמין שבסופו של דבר כן תהיה חשיבות אנציקלופדית לערך, אך כרגע זה עדיין מוקדם” – Ronen7668

“אם וכאשר תהיה הצבעת מחיקה אצביע נמנע ולא למחוק כמחאה על המחקנות בוויקיפדיה, אבל האג’נדה שלי היא הסיבה היחידה לאי תמיכתי במחיקה (ואי תמיכתי בהשארה)” – אופק

“אני חושב שהטיעונים העיקריים נגד הערך הם לא שההשפעה של של התנועה על היא מעטה מדי, (מה שכנראה ישתנה בבחירות הבאות) אלא שלאף קבוצה בליכוד אין ערך בויקיפדיה ושהערך הקודם לא ויקיפדי” – Doodoo Bo

“הערה: משום מה מנסים לטעון כאן לחשיבות הערך. שאלה זו הוכרעה – אין חשיבות. לכן, אין כל טעם בטענות שמבססות חשיבות של הערך. הדבר שנדרש הוא אחר לחלוטין. יש לקיים דיון שחזור ולהסביר מה השתנה מהפעם הקודמת. מה הוא השינוי בנסיבות שבגינו רוצים לשחזר” – גילגמש

“אמנם נראה שהם בדרך הנכונה במובן הזה שבמוקדם או במאוחר יהיה להם ערך אבל קשה לקבוע את זה כעת” – מי-נהר

הליכוד נגד הליכודניקים החדשים על שער מעריב, 11.8.2017. תמונה: העין השביעית

הליכודניקים החדשים, מעריב, 11.8.2017

העתידן רועי צזנה העלה את הנושא לדיון היום בפייסבוק שלו (שכבר צוטט בדף השיחה בוויקיפדיה), ושם כתב:

שנת 2012: הליכודניקים החדשים מונים אלף חברים. מנסים ליצור ערך ויקיפדי.
עורכי ויקיפדיה – “לא, לא הוכחתם שיש חשיבות לקבוצה הזו.”
יולי 2017: הליכודניקים החדשים מונים 12,000 חברים. כותבים עליהם בכל מקום בעיתונים. דיונים סוערים מתחוללים בחברה הישראלית לגבי הלגיטימיות שלהם. מבקשים יפה שיופיע עליהם ערך בוויקיפדיה.
עורכי ויקיפדיה – “כן, נו, אבל אנחנו לא באמת בטוחים שהצלחתם להכניס מישהו לכנסת. אולי בכלל אין לכם כוח אמיתי? בואו נראה מה יקרה בבחירות הבאות. עד אז, לא מאשרים לכם ערך.”
אוגוסט 2017: הליכודניקים החדשים הם הסיעה השנייה בגודלה בליכוד. הם מגנים את כנס התמיכה בראש הממשלה, ובתגובה מפלגת הליכוד משתקת עצמה לדעת וחוסמת את יכולת ההתפקדות דרך אתר האינטרנט שלה כדי לעצור את גדילתם. מעריב מקדיש להם את העמוד הראשון במהדורת סוף שבוע – “בליכוד פועלים לסילוק 12 אלף חברי הליכודניקים החדשים”. יו”ר הקואליציה דוד ביטן טוען שמדובר ב- “ניסיון ברור של השתלטות עוינת”.
עורכי ויקיפדיה עדיין מתנגדים, בטיעון המדהים הבא (ואני מצטט מדף השיחה על טיוטת הערך) – “אם בעוד מספר חודשים הליכוד… יבטל את קיומם הרי שהיו אפיזודה חולפת. שלא ממש באה לעולם.”
קלטתם? אם הליכוד יבטל את קיומם של הליכודניקים החדשים, הרי שבבת-אחת תיעלם כל משמעותם וכל המודעות שעוררו לפוליטיקה המפלגתית בשש השנים האחרונות. העובדה שללא קיומם ונוכחותם לא ניתן להבין הצהרות של הליכוד – המפלגה הגדולה ביותר בכנסת – בשנים האחרונות, אינה מעניינת כנראה חלק מהעורכים בוויקיפדיה.
[…]
אז אם להמשיך באותו הקו, הנה תחזית לעתיד –
שנת 2050: לליכודניקים החדשים עדיין אין ערך בוויקיפדיה. גם לישראל אין, אחרי שנחרבה והייתה אפיזודה חולפת.

“ברוך הבא לישימון החשיבות הויקיפדי”, הגיב המתמטיקאי גדי אלכסנדרוביץ’, שאינו מרוצה ממדיניות העריכה של וויקיפדיה העברית (“אני כבר הפרחתי את השממה ופרחתי למחוזות אחרים כשראיתי שהשממה לא אוהבת”). “כמו כן: משהו על האירוניה בכך שהליכודניקים החדשים מנסים להתפקד לליכוד כדי לשנות מבפנים אבל אפילו את ויקיפדיה העברית הם לא מצליחים לשנות מספיק מבפנים כדי להכניס ערך על עצמם. (ואם ינסו להתפקד לויקיפדיה בהמוניהם אני מנחש שיגלו שכמו לליכוד, גם לויקיפדיה יש דרכים לנסות לעצור את זה)”.

הליכודניקים החדשים בוויקיפדיה. תמונה: עידו קינן, חדר 404

הליכודניקים החדשים בוויקיפדיה. תמונה: חדר 404

מקרן וויקימדיה ישראל, שמפעילה את וויקיפדיה העברית אך לא מנהלת את תכניה, נמסר כי “ההחלטה על ערכים מתקבלת על ידי קהילת העורכים המתנדבים בפרויקט בהתאם לנהלי הקהילה ולאחר דיונים, ובמקרה הצורך הצבעות”.

ליאור מאירי, ממייסדי הליכודניקים החדשים, מסר: “הליכודניקים החדשים היא התנועה המשמעותית ביותר בפוליטיקה של השנים האחרונות. התקשורת מבינה את זה, יו”ר הקואליציה מבין את זה, וגם, ע”פ שמועות בלבד, ראש הממשלה עצמו מבין את זה. אם הוויקיפדים החביבים לא מכירים בכך עדיין, זה מצער”.

🕵️ פעילי-רשת חושפים זהויות מפגינים נאו-נאצים בשרלוטסוויל, מדווחים על אחד שכבר פוטר

הפגנת הנאו-נאצים בשרלוטסוויל אתמול, ששיאה בפיגוע דריסה שכוון למפגיני-הנגד והביא למותה של אחת ולפציעתם של רבים נוספים, הביאה פעילי-רשת לנסות לחשוף את זהותם של המפגינים הנאו-נאצים, שיימינג שיאפשר לסביבתם לפעול נגדם ולהחרימם, וכדי ליצור מאגר נתונים של פעילים גזעניים.

באינסטגרם ובטוויטר מפרסמים הפעילים תמונות של מפגינים עם הכיתוב “האם אתה מכיר אותי? האם אתה המעסיק שלי? הייתי בצעדה נאצית בשארלוט, וירג’יניה” תחת ההשתגית #NaziRally ו-#ExposeTheAltRight.

פעילי רשת מנסים לאתר באינסטגרם זהויות של משתתפי הפגנת הנאו-נאצים בשרלוטסוויל, 8/2017

אחצון זהות מפגינים באינסטגרם

הטוויטריסט Yes, You’re Racist, שאוסף ומפרסם ציטוטים גזעניים של משתמשי טוויטר, פתח לפני יממה בפרויקט חשיפת זהות משתתפים בהפגנה, בסיוע הגולשים. הראשון נחשף תוך פחות משעה – “קול ווייט, מקליפורניה — נטען שעובד במסעדת טופ דוג בברקלי”.

גולש רדיט self.berkeley שיתף תמונות שמציגות את האיש בהפגנה, ואיש דומה לו מכין נקניקיה בלחמניה.

Allegedly a Top Dog employee participated in today’s white nationalist rally in Charlottesville, VA. Can any prove otherwise? from berkeley

גולשים פתחו במתקפת דירוג כוכב אחד על העמוד של טופ דוג באתר ביקורות הגולשים ילפ, עם תלונות על העסקתו של ווייט.

ביקורות כוכב אחד באתר ילפ למסעדת טופ דוג על העסקת עובד שנטען שהשתתף בהפגנת הנאו-נאצים בשרלוטסוויל, 8/2018. עיבוד: חדר 404

מתקפת דירוג על טופ דוג באתר ילפ (עיבוד)

לפי דיווח של “יס יו’ר רייסיסט”, תוך פחות מיממה איבד ווייט את משרתו.

ללינצ’טרנט יש, באופן טבעי, קורבנות חפים מפשע: “יס יו’ר רייסיסט” הודה בזיהוי שגוי של אחד המפגינים כבילי רואופר – אם כי רואופר הוא גזען עליונות-לבנה נאו-נאצי בפני עצמו, רק לא זה שהיה בתמונה, כך שאולי ההגדרה “קורבן חף מפשע” מעט גדולה עליו.

לצד ציד הנאו-נאצים יש גם הלועגים להם, עם ההשתגית #NaziTinder, שמציגה תמונות של המפגינים לצד תיאורים עצמיים (אבל פוגעניים) בנוסח אתרי הכרויות, למשל “אני ואחותי החלטנו לצאת עם אנשים אחרים” וגם “הפקה של ‘עלובי החיים’ על טהרת המין הגברי מחפשת דייטים למסיבת ליהוק”.

(תודה: @am_ph, @MemeR)

למה הלכתי לראות את פיסת הצואה המחייכת “אמוג’י – הסרט”


פוסט של אריק שגב

אתמול אחרי העבודה עשיתי משהו יותר חשוב מדיאליזה והלכתי לראות סרט גרוע בקולנוע.

את הרעיון לעשות את זה שאבתי מהספר הנ”ל שתמונתו מצורפת לכאן, “A Year at the Movies”, שהכותב שלו, קווין מרפי, הוא מיוצרי סדרת הקאלט המוצדקת Mystery Science Theatre 3000 (mst3k), כך שאפשר לטעות ולחשוב כי הוא שואב הנאה מסרטים גרועים, כמו אלה שעליהם ירד מדי תכנית, טענה שהוא מכחיש בתוקף.

הסרטים האלה, הוא כותב, גורמים לו לסבל כי הם מחופפים, עצלים, ובעיקר כי הם נוצרו על ידי יוצרים ומפיקים חמדנים שרצו להרוויח כסף קל על חשבון קהל פתי. ובדיוק מהסיבה הזו הוא נהנה ללכת לסרט גרוע בקולנוע (במקרה של הספר, “קורקי רומנו”, שהוא אכן דרעק בל ייאמן) – כדי לראות שהקהל הלכאורה פתי מסרב לאכול את התבשיל המוקדח המוגש לו.

שער הספר "שנה בסרטים" של קווין מרפי

שער הספר “שנה בסרטים” של קווין מרפי

בימים אלה אני כותב את העונה השלישית של “שבט צוצלת” (אני עוד אוכל לכם את הראש עליה בזמן המתאים, לא לדאוג) תכנית ילדים שבזמן העבודה עליה נתבקשתי שוב ושוב לפשט את התכנים שלה, לרדד את המסר שלה (מי ישמע), להנמיך את השפה שלה. ואם אפשר להכניס סלבס, להשתמש בבאזוורדז, לכלול רפרנסים לטרנדים.

סירבתי שוב ושוב, וקוממתי עליי לא מעט אנשי הפקה בתכנית מסיבה פשוטה (כאילו שתיים, אבל זה שאני פלוץ עיקש פחות רלוונטי לנקודה) : אני מסרב להאמין שאני כותב לקהל של דבילים. מדוע הורים לילדים מוכנים לקבל כעובדה שקהל של ילדים הוא בהכרח כזה שנרתע ממורכבות כלשהי עדיין נשגב מבינתי.

כרזת הסרט "אמוג'י - הסרט" בהונג קונג

כרזת הסרט “אמוג’י – הסרט” בהונג קונג

לפיכך אני ממליץ לכל עוסק בתחום לצפות בסרט האימוג’י. פיסת צואה שנולדה בחטא ומתוך אמונה שאם רק נשתמש במונחים כאילו אופנתיים ועכשוויים הקהל יגמע הכל בצמא של גמל אחרי שבועיים בסהרה, ולראות את אותו קהל יעד מסרב לקנות את מה שהוא מזהה בקלות כמשהו שבאופן ברור רק נועד להימכר לו. שלא לדבר על לשמוע אותו, ותאמינו לי הוא לא נותר שקט למול החנפנות הבוטה והלא מוצלחת.

חוויה נהדרת. לשעה וחצי בלתי נסבלות בעליל מכל היבט אחר חזר לי האמון באנושות. יותר מועיל לבריאות מדיאליזה.

אישה בוואנזי אמוג'י קקי מחייך. תמונה: עידו קינן (cc-by-sa)

אישה בוואנזי אמוג’י קקי מחייך. תמונה: עידו קינן (cc-by-sa)


אריק שגב הוא תסריטאי ואמוג’י קקי זועף. שגב כתב על הפשניסטים של הפאשיזם בגליון מאי 2014

🇸🇪 פירצת פרטיות בשוודיה 😷 רשלנות ממשלתית חשפה מידע פרטי ואף מסווג על אזרחים 📻 ראיון אצל גואל פינטו בכאן תרבות

ב-2015 העלתה רשות התחבורה השוודית מידע על מיליוני אזרחים בשוודיה, כולל מידע על אנשי צבא ויחידות מסווגות, לשרתים במדינות אחרות, במסגרת העברת ניהולו למיקור חוץ על ידי חברות פרטיות. המידע היה נגיש לעובדים זוטרים ונטולי סיווג בטחוני של הסוכנות ושל החברות. פירצת הפרטיות נחשפה רק שנתיים מאוחר יותר. דיברתי על כך עם גואל פינטו בתוכנית “גם כן תרבות” בכאן תרבות.


אנשים עם דגל שוודיה. תמונה: Maria Eklind (cc-by-sa)

אנשים עם דגל שוודיה. תמונה: Maria Eklind (cc-by-sa)

🚨 מפלגת העבודה ניצלה מפירצה נוספת כי מאגר הבוחרים ירד מהרשת; מגישה תלונה במשטרה על נסיון פריצה

אתר haavoda.com של מפלגת העבודה, שאיפשר לבדוק מי חבר במפלגה, אינו זמין לפחות משעות הבוקר המאוחרות. המפלגה הגישה תלונה ביחידת הסייבר של המשטרה בטענה שזיהתה נסיון פריצה לאתר, דיווח ספי עובדיה בחדשות 10. בשבוע שעבר חשפנו בחדר 404 מספר פירצות אבטחה ופרטיות באתר. סגירת האתר כעת הביאה לחסימתה של פירצת אבטחה נוספת, שמדווחת כאן לראשונה, אשר חשפה פרטים אישיים רבים – ובהם שם מלא, ת”ז, גיל, ארץ מוצא, כתובת מגורים, מועד הצטרפות למפלגה, הצבעה או אי הצבעה בפריימריז ועוד – על חברי מפלגה וגם על חברים לשעבר שעזבו את המפלגה.

תקציר הפרקים הקודמים: ביום שלישי, יום הפריימריז במפלגת העבודה, חשפנו כאן פירצת פרטיות, שמאפשרת לכל גולש להכניס כל תעודת זהות ולגלות אם בעליה הוא חבר מפלגת העבודה, מה שמו ובחלק מהמקרים מה מינו. בהמשך עדכנו שניתן גם לעקוף את מבחן אני-לא-רובוט (reCAPTCHA) באתר ולהוריד למחשב באמצעות סקריפט את מאגר חברי המפלגה המלא – שם, ת”ז ועבור חלק מהחברים מין. ביום רביעי דיווחנו כי במאגר החברים מופיעים גם אנשים שעזבו את המפלגה, ושהמפלגה משום מה לא מחקה את פרטיהם ממאגריה. באותו יום דיווחנו כי המפלגה חסמה אחת מהפירצות – זו שאיפשרה להוריד את המאגר המלא. ביום חמישי הבאנו את תגובת מפלגת העבודה, שלפיה “האפשרות הדיגיטלית לבדיקת זכות הצבעה בפריימריז, היא איננה פריצת אבטחה או פגיעה בפרטיות של מי ממתפקדי המפלגה וכל טענה שכזו היא בגדר דעה אישית שהפכה לעובדה”; “האתר של מפלגת העבודה הינו אתר מאובטח […] [המפלגה] ביצעה סדרה של בדיקות מקיפות על ידי מנהל אבטחת מידע מוסמך שאף קיים התייעצות מקצועית בנושא עם גורמים בכירים ברשות הסייבר הלאומית על מנת לוודא את תקינות מנגנוני האבטחה של האתר. על מנת לנקוט במשנה זהירות הוחלט להנחיל שיפורי אבטחה נוספים על אלו הקיימים, שיפורים שעליהם דווח בכתבה”.

נקודת הצבעה בפריימריז במפלגת העבודה, דיזנגוף סנטר, תל אביב, 4.7.2017. תמונה: עידו קינן, חדר 404

נקודת הצבעה בפריימריז במפלגת העבודה. תמונה: עידו קינן, חדר 404

אתר haavoda.com היה ממשק שסיפק גישה למסד הנתונים של המפלגה ממספר נקודות גישה, שחלקן פירצות, כלומר לא היו אמורות להיות פתוחות. אחת מהן נחסמה בעקבות חשיפתה. ביום חמישי המתכנת רן בר זיק רן ואני בדקנו פירצת אבטחה נוספת באתר, וזו כאמור התבררה כפעילה.

במסגרת הבדיקה, שביצענו על פרטיהם של אנשים שאישרו לנו לבודקם, גילינו שהמאגר מכיל שדות מידע רבים על כל חבר, אולם רובם נותרו ריקים. אחד השדות המסקרנים הוא שדה בשם newLikud, שמכיל את שמה של מפלגת הליכוד, אולם לא הצלחנו לברר את משמעותו. הוא היה ריק אצל האנשים שבדקנו, ובהם נועה, שעזבה את מפלגת העבודה והצטרפה לאחרונה לליכוד. “מקריפ”, אמרה נועה, שביקשה שלא נפרסם את שמה המלא, למראה הפרטים שמפלגת העבודה מחזיקה עליה, יותר משנה אחרי שעזבה. “שמירה של פרטי מידע אחרי שבחרתי לבטל חברות במפלגה מרגישה כמו ‘האח הגדול’, ולא אמורה לקרות במדינות מתוקנות”.

מבנה מאגר הנתונים עם פרטים על חברים וחברים לשעבר במפלגת העבודה מאתר haavoda.com

הפרטים על חברים במפלגת העבודה מאתר haavoda.com. מחקנו מידע מזהה

🕵️ ראש ה-NSA לשעבר רוצה שנשתף את הממשל במידע על הסייברמתקפות נגדנו

“טכנולוגיה מכפילה את עצמה מדי שנתיים. מידע ייחודי מכפיל את עצמו כעת מדי פחות משנה. המשמעות היא שניצור יותר מידע השנה מאשר בחמשת אלפים השנים האחרונות יחד. עשר המשרות המבוקשות ביותר שהצעירים מחפשים היום לא היו קיימות לפני עשור. לפני עשר שנים יצא האייפון. היום אנשים רצים לאייקלאוד, לאפליקציות. מה כל זה אומר? זה אומר שאנחנו מלמדים ילדים בבי”ס עבור טכנולוגיה שלא נוצרה, על עבודות שלא קיימות, לפתור בעיות שאנחנו לא יודעים שהן בעיות. הזדמנויות עצומות. אנחנו חיים בזמנים אקספוננציאליים”. כך פתח את דבריו קית’ אלכסנדר במסגרת נאומי 8 הדקות באירוע Rethink Cyber ב-25.7.2017, במסגרת שבוע הסייבר 2017.

אלכסנדר יודע משהו על סייבר, התפוצצות המידע ובעיות שאנחנו לא יודעים שהן בעיות. הוא כיהן כראש ה-NSA שמונה שנים כשאדוארד סנואודן הדליף לעיתונות מסמכים מהארגון שחשפו את העומק, ההיקף והיכולות הטכנולוגיות של ארגון הביון האמריקאי, ואת ההטעיות והשקרים של בכירי סוכנויות הביון, לא רק בראיונות ובנאומים אלא גם בדברים שאמרו לסנאטורים וחברי בית הנבחרים, בין השאר בעדויות בשבועה. חודשים ספורים לאחר מכן ביקש אלכסנדר לפרוש מהתפקיד. כיום הוא עומד בראש חברת הסייבראבטחה שהקים, איירוננט סייברסקיורטי.

אדוארד סנואודן, מדליף מסמכי ה-NSA. איור: DonkeyHotkey

אדוארד סנואודן, מדליף מסמכי ה-NSA. תמונה: DonkeyHotkey (cc-by)

“אם תחשבו על מה שיבמ עשו עם ווטסון – הם שיחקו ג’פרדי נגד כמה מהשחקנים המוצלחים בעולם וניצחו”, אמר אלכסנדר. “מה שהם עשו בקהילה הרפואית מרתק. אם אבחנו אצלך סרטן מוח יש לך 14 חודשים לחיות פלוס מינוס חודשיים – כי זה הזמן שלקח לחשב את הקרינה והכימותרפיה שאתה צריך. עם ווטסון זה ירד מ-30 יום לתשע דקות. הטכנולוגיה הזאת שנוצרת, שיתוף הפעולה, המידע הייחודי, ישנו את העולם שקיים היום. זה מרתק. אני מקווה שנגיע לבניית עין תלת-ממדית, פתרון לסרטן, בניית עמוד שדרה. לא נוכל להאט. אבל עם כל זה מגיעה פגיעויות עצומות. רק לפני עשור יצא אייפון והיתה מתקפה על אסטוניה. אני לא מאשים את אפל אבל מעניין לציין את התזמון. כראש ה-NSA, גם אני הואשמתי בדברים כאלה. כשחושבים על זה, מדינה תקפה – רוסיה, שנה אחר כך גאורגיה הותקפה באותה מתקפה, כשכוחות רוסיים נכנסו לשם, במקביל הותקפו הבנקים והממשלה במתקפות סייבר. ב-2008 הותקף משרד ההגנה האמריקאי על ידי רושעה. האשמה הוטלה על רוסיה. באופן אירוני, זה הוביל להקמת פיקוד הסייבר. הם עזרו לי לקבל את הכוכב הרביעי שלי [אלכסנדר קודם בדרגה לגנרל ומונה לראש פיקוד הסייבר החדש ב-2009, ע”‘ק], תודה רבה! הכל מסתדר לטובה, נכון? ב-2012 היו המתקפות ההרסניות – ארמקו הסעודית, וכו’ וכו’ וכו’. סייבר משמש עכשיו כאלמנט של עוצמה לאומית, וזה לא ייפסק”.

“לפני כחודש וחציתי הייתי באירוע דומה בסינגפור. שמונה דקות הנאום שלי עסקו בתופעה של יכולות סייבר ברמה מדינתית שמגיעות לאינטרנט והופכות לסחורה ולנשק, ואיך להתמודד עם זה. למחרת בבוקר הייתי בלונדון ו-WannaCry יצאה”, סיפר מייסד-שותף ומנכ”ל חברת הסייבראבטחה טים אייט, נדב צפריר, והראה צילום של שערי עיתונים על מתקפת הכופרה המסיבית שהדביקה מאות אלפי מחשבים ב-150 מדינות בעולם. וואנהקריי התבססה על פירצות אבטחה אפס-ימים (zero-day) שהקבוצה המסתורית The Shadow Brokers גנבה מה-NSA, הארגון שאלכסנדר עמד בראשו בזמן שצפריר היה מפקד המקבילה הישראלית, יחידה 8200 של צה”ל.

“היה לוואנאקריי כל מה שצריך כדי להגיע לכותרות”, אמר צפריר, “היא הגיעה לתפוצה רחבה ופגעה בהרבה אנשים. למרבה הצער היא גרמה לנזק אמיתי – בתי חולים בבריטניה שותקו, ניתוחים נדחו, ובכנות, כל זה קרה בגלל מתקפה די חובבנית. היתה כתבה בניו יורק טיימס, יש אנשים שטוענים שזה מסך עשן למתקפות אחרות שעשו שימוש באותן פירצות, שלכאורה שאדוברוקרז הוציאו מה-NSA. התוקפים לקחו בסך הכל 200 אלף דולר, כמובן שהנזק היה הרבה יותר גדול. אבל זה רק חלק ממה שאנחנו מדברים עליו בשנים האחרונות – זה אסימטרי ובלתי צפוי. אריק שמידט אמר ש’האינטרנט היא הדבר הראשון שהאנושות בנתה שהאנושות לא מבינה, הניסוי הכי גדול באנרכיה שאי פעם היה’. האם אנחנו מוכנים לעולם ההיפרמחובר הזה שנחווה בשנים הקרובות?”

“במבט לאחור”, חוזה-קובע צפריר, “2016 תיתפס כשנה מהפכנית בסייבראבטחה. כי ב-2016 השינוי הוא שהמדדים לא באמת סופרים את הנזק, זה כבר לא כמה, אלא מה נתון בסכנה. התוקפים הולכים על היסודות של החברה: 2016 התחילה עם אוקראינה עם תשתית החשמל, ואז בנגלדש – מערכות העברת כספים דיגיטליות, ואז לאינטרנט עצמה, עם המתקפה על DYN[, ספקית שירותי ה-DNS], עם הרושעה מיראי, ולבסוף הבחירות בארה”ב – וואו. ואחת המתקפות שלא פורסמה מספיק היא על ספקית החתימות האלקטרוניות DocuSign, וכשעושים זומאאוט השאלה היא לאן זה לוקח אותנו. מה יקרה כש-IoT יהיה מאוד נפוץ? האם יש לנו מה שנדרש לתמוך בהתמזגות של הסייבר עם המערכות הפיזיות שלנו בשנים קרובות?”

קית' אלכסנדר על גשר הפיקוד של ה-NSA. תמונה: donkeyhotey, donielle (cc-by-sa)

קית’ אלכסנדר על גשר הפיקוד של ה-NSA. תמונה: donkeyhotey, donielle (cc-by-sa)

“מה שכולנו יכולים לעשות זה ליצור מערכת חדשה, שתהיה יותר בת הגנה, פשוטה ומשולבת. זירקו את האייפונים שלכם!”, צחק אלכסנדר, שהארגון שבפיקודו גרם לרבים לאבד אמון בטלפון הסלולרי כמכשיר לניהול תקשורת אישית, פרטית ואינטימית. “אם נוכל להגן על רשת של חברה ולקחת את המידע שפוגע ברשת הזאת ולשתף אותו. […] הצעד הראשון הוא למצוא דרך לחלוק מידע בין חברות במגזרים במהירות רשתית, שיאפשר להגן על רשת, על מגזר, במהירות רשתית. זה חייב להיות במהירות רשתית. אם נעשה זאת, אפשר להתחיל להבין מי מתקיף ומה הוא מנסה לעשות. חשוב מכך, אפשר לעשות צעד נוסף – להתחיל לבנות את מה שנדרש כדי להגן על מדינה ולעבוד עם בני ברית. כיום, אם מישהו תוקף את הרשת של החברה שלכם, עליכם להגן עליה בעצמכם. זה מה שאנחנו עושים היום – כל חברה מגינה על עצמה ואז משתפת את המידע ידנית. אם מגזר האנרגיה ומגזר הפיננסים מותקפים, הם יכולים לשתף זה את זה, וחשוב מכך, את הממשל”.

אם בתפקידו הקודם הוא אסף מטעם המדינה כמה שיותר מידע באמצעים נסתרים, עכשיו אלכסנדר מציע לעשות זאת בגלוי ובהסכמה. “אם מדינה תוקפת אתכם, אין לכם יכולת לתקוף בחזרה. זה לא חוקי. אז מי יעשה זאת? זו חייבת להיות הממשלה. אבל אם הממשלה לא רואה את זה היא לא יכולה לעשות את זה. יש לנו היכולת הטכנית לעשות זאת היום. אם נעבוד יחד עם חברות בתוך מגזרים, בין מגזרים, עם המדינה שלנו ועם בני הברית שלנו, נוכל למנף את הטכנולוגיה שמפותחת כדי להגן על המדינה שלנו. כי מדינות אחרות ישתמשו בסייבר כאלמנט של עוצמה לאומית, ואנחנו צריכים להתגונן”.


התפרסם בגירסה שונה בגלובס

עוד בנושא:

היידישע מאמע עינה פקוחה

ו…הופ! הפרטיות שלכם נעלמה

← לדף הקודםלדף הבא →