🎂 פייסבוק מודה: מנגנון חסימת המשתמשים האוטומטי חשוף למניפולציות

פייסבוק מסרבת לגלות את הסיבות לחסימה שגויה של משתמש בולט, המיליארדר הסיני הגולה גואו וון גואי (郭文贵), בנימוק שהדבר עלול לחשוף את מערכת החסימות למניפולציות.

פרופיל הפייסבוק של גואו וון גואי

פרופיל הפייסבוק של גואו וון גואי

גואו הוא מיליארדר סיני שמתגורר בארה”ב ומתבטא נגד השלטון הסיני. לאחרונה פרסם גואו האשמות בשחיתות נגד בכירים במפלגה הקומוניסטית השלטת בסין, ובשבוע שעבר הגישה ממשלת סין לאינטרפול בקשה למעצרו. לפי דיווח של העיתונאי פול מוזור בניו יורק טיימס, פייסבוק השעתה ביום שישי את הפרופיל של גואו.

גואו התלונן על החסימה בטוויטר שלו, ובין השאר כתב: “מה זאת אומרת, פייסבוק חסמה אותי? הם כנראה נבהלו מאוד! האם זה יחסום את הגילויים שלי? זה ממש מפוקר. זה מעניין מאוד. הפחד והדאגה שלהם גורמים לי לחשוב שהערך של הראיות המגוונות שלי גדול משדמיינתי”, כך לפי תרגום שפורסם בטיימס.

אחרי שגואו התלונן בפומבי, דוברת מטעם פייסבוק אמרה שהמערכות האוטומטיות של החברה השעו את גואו בטעות, ושמרגע שהחברה יכלה לחקור את הטעות, היא השיבה את הפרופיל לקדמותו. היא אמרה שקשה יהיה לקבוע את הסיבה המדוייקת להשעיה, וכי פרסום הסיבות יאפשר לאחרים לבצע מניפולציות על המערכת. בתגובה לספקולציות של מגיבי טוויטר של גואו, שלפיהן ממשל סין מפעיל אוסף חשבונות מדיה חברתית לדווח על חשבונות של אנשים כמו גואו כדי לגרום להשעייתם, מסרה הדוברת מטעם פייסבוק כי החברה לא מסירה תוכן פשוט על סמך מספר הפעמים שהוא דווח.

אני לא מביא כאן ציטוט מדוייק של הדוברת מאחר שהניו יורק טיימס עצמו הביא את דבריה בציטוט עקיף:

A Facebook spokeswoman said that the company’s automated systems had erroneously suspended Mr. Guo’s account and that once the company was able to investigate the error, it had restored the profile. The precise reason for the suspension would be difficult to determine, the spokeswoman said, adding that publicizing the reasons could allow others to manipulate the system. […] The Facebook spokeswoman said the company does not remove content based simply on how many times it has been reported.

ביקשתי מכתב הטיימס את מילותיה המדוייקות של הדוברת, ואביא את הדברים כאן אם אקבלם.

מפייסבוק ישראל לא התקבלה תגובה כי לא התבקשה תגובה כי אני לא טורח לפנות אליהם לאור העובדה שהם מחרימים אותי, ובפעם הבודדת שהם השיבו לפנייה שלי בחודשים האחרונים, התשובה הגיעה אחרי הדדלייין ויותר מיממה אחרי פנייתי, ובמקום תגובה על השאילתה שלי קיבלתי שאלת הבהרה מטופשת שהם יכלו לבדוק בעצמם, אבל העיקר שטכנית הם יכולים לומר לפרוטוקול שטכנית הם השיבו לפנייה שלי.

📑 פינטר תרגם את דבריו על האלגוריתם החדש של גוגל תרגום באמצעות האלגוריתם החדש של גוגל תרגום

השיפור באלגוריתם של שירות התרגום “גוגל טרנסלייט” היה נושאו של ראיון ב”רבע לדיגיטל”, וראיון מורחב בחדר 404, עם יובל פינטר, דוקטורנט למדעי המחשב בתחום עיבוד שפה באוניברסיטת ג’ורג’יה טק. בהתאם לסוג ההומור המאוד מסויים שלו, פינטר תרגם את הראיון לאנגלית באמצעות גוגל טרנסלייט.

חתול גוגל. תמונה: Serena (cc-by-sa); עיבוד: חדר 404

חתול גוגל. תמונה: Serena (cc-by-sa); עיבוד: חדר 404

⚖️ ממשל טראמפ דרש לחשוף זהות מפעיל חשבון מורד של רשות ההגירה, טוויטר תבעה והממשל נכנע 🎙️ שישבת

הקליקו לארכיון האחראי על האינטרנט

דונלד טראמפ הוא לא אדם שיימנע ממריבה אינטרנטית קטנונית, כפי שעולה ממכתב שקיבלה לוסי, נערה בת 17, מפרקליטיו של טראמפ, שדרשו ממנה להסיר את האתר שהקימה, TrumpScratch.com, שבו הגולשים יכולים להכות בפניו של נשיא ארה”ב באמצעות כפות של חתולים.

טראמפ מתעסק גם עם יריבים במשקל קצת יותר משמעותי, כמו alt_uscis, פרופיל טוויטר צללים שמציג את עצמו כ”התנגדות הגירה”, כלומר ביקורת על רשות האזרחות וההגירה האמריקאית, אחד ממספר רב של פרופילי טוויטר צללים של ארגונים ממשלתיים, שעובדי הארגונים ומתנגדים אחרים פתחו בעקבות בחירתו לנשיאות, בתחילה בנושא ההתחממות הגלובלית ובהמשך בסוגיות אחרות, אשר מצייצים נגדו ומפרסמים מידע שלא נוח לו.

Kittenfeed.com. תמונה נעה מהאתר

Kittenfeed.com. תמונה נעה מהאתר

ממשל טראמפ פנה לטוויטר בדרישה לחשוף את זהותו של העומד מאחורי החשבון. את הבקשה הגיש אדם הופמן, סוכן ברשות המסים והגבולות של המשרד לבטחון המולדת האמריקאי. הדרישה היתה לחשוף את זהות המפעיל עד לתאריך שקדם ביום למועד שליחת הבקשה עצמה, ולשמור על הדרישה בסוד. טוויטר השיבה כי חשיפת זהות כזו תדרוש צו בית משפט. הופמן השיב כי לא יונפק צו כזה. בתגובה, טוויטר הגישה תביעה בבית המשפט המחוזי של המחוז הצפוני של קליפורניה. ארגון זכויות האזרח ACLU הודיע שהוא ייצג את מפעיל החשבון ויילחם על זכותו לפי התיקון הראשון לחוקה האמריקאית להתבטא בחופשיות ובאנונימיות.

ממשל טראמפ נחשף כאן כבריון על הנייר – למחרת הגשת התביעה, טוויטר הודיעה שמשכה את התביעה מאחר שהממשל משך את דרישתו לחשוף את פרטי מפעיל החשבון. טראמפ סקראץ’ ממשיך לפעול בכתובת חדשה, kittenfeed.com. יועץ משפטי מטעם ארגון טראמפ (Th Trump Organization), אלאן גרטן, מסר לאובזרבר, שחשף את הסיפור: “זה שקרי לחלוטין, שום מכתב כזה לא נשלח על ידינו”.

(תודה, yara)


משודר בגלצ בפינה “האחראי על האינטרנט” בתוכנית “שישבת” בהגשת עידן קוולר. הפינה משודרת מדי שבת ב-19:30


“ביקורת ואהבה הן לא מילים סותרות”, אמרה מנכ”לית פייסבוק ישראל שלא מתראיינת לעיתונאים ביקורתיים

“ביקורת ואהבה הן לא מילים סותרות. המחשבה שמי שמבקר אותנו לא מעריך אותנו היא טעות. ביקורת יכולה גם לבוא עם הערצה”, אומרת מנכ”לית פייסבוק ישראל, עדי סופר-תאני, בכתבה מצויינת וביקורתית בכלכליסט שבה היא לא מתחמקת מתשובות לשאלות קשות על ח̶ס̶י̶מ̶ה̶ ̶ש̶ר̶י̶ר̶ו̶ת̶י̶ת̶ ̶ש̶ל̶ ̶מ̶ש̶ת̶מ̶ש̶י̶ם̶ כך שגדלה בבית מאוד לא ציני, א̶י̶ ̶ת̶ש̶ל̶ו̶ם̶ ̶מ̶י̶ס̶י̶ם̶ ̶ב̶י̶ש̶ר̶א̶ל̶ ̶ב̶א̶מ̶צ̶ע̶ו̶ת̶ ̶”̶ת̶כ̶נ̶ו̶נ̶י̶ ̶מ̶ס̶”̶ החשיבות של תפקידיה בתנועת “הצופים” וס̶ת̶י̶מ̶ת̶ ̶פ̶י̶ו̶ת̶ ̶ש̶ל̶ ̶מ̶ב̶ק̶ר̶י̶ם̶ אמא שלה כמודל לחיקוי.

ב̶י̶ז̶י̶ו̶ן̶ מומלץ!

מוזיאון רשתות חברתיות. תמונה: יוג'ניה לולי (cc-by-nc)

🚔 דיווח בווייז על אלימות בכביש מעלה את התהייה למה בעצם אין פונקציה כזאת

“יש פו שיקור אם בכבוק זחוחית שוור שמעיים אליי ועל אמה שלי [השגיאות במקור]”, כתב הערב משתמש ווייז בצ’ט של אפליקציית הניווט, שמצא דרל מקורית לדווח על אלימות בכביש, או למתוח את המשתמשים האחרים.

הודעה בצ'ט ווייז: "יש פו שיקור אם בכבוק זחוחית שוור שמעיים אליי ועל אמה שלי". תמונה: יניב בוהדנה

תלונה על אלימות בהודעה בצ’ט ווייז. תמונה: יניב בוהדנה

“נהגתי הביתה בדרכי מהעבודה במסלול שהתווה לי הווייז”, סיפר לי יניב בוהדנה, מפתח תוכנה שעובד בקריית עתידים. “פתאום [כ]שעמדתי ברמזור קפץ לי הדיווח הזה במרחק של מטרים ספורים מהמקום שהייתי” – רחוב פנחס רוזן ליד הצומת עם טבנקין, בערך קילומטר מזרחית לירידה לאיילון. “בשניה הראשונה טעויות הכתיב לא נראו לי הודעה רצינית, ואז [כ]שהתחלתי להבין מה רשום שם הטרידה אותי המחשבה שאולי לא מדובר בשובבות של ילדים ואולי מדובר בדיווח מבוהל של ילד שבחר בווייז במקום לחייג 100 .כיוון שכבר עברתי את המקום בנהיגה לכיוון איילון דיווחתי למשטרה על ההודעה”.

המשטרה נתנה עבודה – שבע דקות אחר כך, שוטר סיור כבר התקשר לבוהדנה מהדרך לקבל מיקום מדויק. אולם כשהגיע למקום לא מצא שם את המתלונן או את המאיים, והעריך שמדובר במעשה קונדס.

זומבי ווייז. תמונה: הפייסבוק הרשמי של ווייז זומבי ווייז. תמונה: הפייסבוק הרשמי של ווייז זומבי ווייז. תמונה: הפייסבוק הרשמי של ווייז

בתחילת מרץ, רומן, ילד בריטי בן 4 ששם משפחתו לא פורסם, הציל את אמו מחוסרת ההכרה בכך שהצמיד את אצבעה לקורא טביעות האצבע כדי לפתוח את הסמארטפון שלה, והשתמש בסייעת הדיגיטלית סירי להתקשר למוקד החירום, ששלח פרמדיקים לסייע לה. בהנחה שלא מדובר בתושייה טכנולוגית דומה של ילד במקרה הנוכחי, הרי שהצ’ט של ווייז הוא לא שיטה יעילה במיוחד להודיע על מקרה חירום.

דיווח בווייז על סכנות והפרעות בכביש. תמונה: צילומסך מווייז

אבל האפליקציה עצמה מושלמת לדיווח על מקרי חירום מסוגים שונים, משום שהיא זמינה, מבוססת מיקום, צוברת נסועה גבוהה וכבר מכילה פיצ’ר של דיווחים על מפגעי תנועה. כל מה שצריך לעשות זה להוסיף לה פונקציה של דיווח על מקרה חירום – כללי או מפורט – עם אפשרות להעביר את הדיווח ישירות מהאפליקציה לכוחות הבטחון וההצלה, להקיים שיחת אודיו/וידאו ישירה ביניהם ולשדר חי מהמקום תמונות/וידאו (שימושי הן לטיפול באירוע בזמן אמת, הן לתיעוד לצרכים בטחוניים ומשפטיים והן לשידור בתקשורת).

🚫 פייסבוק ממשיכה לחסום בשרירותיות, אנחנו ממשיכים לדבר על זה >> [ראיון ב”עושים סדר”]

גל גבאי, פרופ' קרין נהון ועידו קינן בתוכנית "עושים סדר" בחינוכית. צילום באדיבות נהון

פרופ’ קרין נהון ואני התארחנו ב”עושים סדר” עם גל גבאי בחינוכית, לדבר על גל החסימות האחרון של פייסבוק:

הזכרתי בראיון את איומי החסימה כלפי העיתונאי אביב מזרחי אחרי שכתב נגד פייסבוק.

💊 מכבי התקפלה, לא תעביר פרטי קרובי לקוחותיה בלי רשותם: “ערים לתגובות, על בסיסן החלטנו שלא תהיה העברת נתונים”

קופ”ח מכבי הודיעה שלשום ללקוחותיה כי תעביר את פרטי קרוביהם, בלי לקבל את רשותם, לחברת הביטוח כלל כדי שזו תמכור להם ביטוח סיעודי. היום מכבי חזרה בה מההחלטה, וציינה שעשתה זאת בעקבות הביקורת הציבורית.

תגובה של קופ"ח מכבי בפייסבוק, שלפיה היא חוזרת בה מהתוכנית להעביר פרטי קרובי לקוחות לחברת כלל ביטוח בלי רשות, 29.3.2017

אתמול דיווחתי כאן על האימייל ששלחה מכבי ללקוחותיה, ובו הודיעה להם נילי לוי, מנהלת תחום הביטוח הסיעודי בקופה, כי “פרטי בני המשפחה אשר אינם מבטוחים, יועברו על ידינו לחברת כלל על מנת שזאת תוכל לפנות ולהציע להם להצטרף לביטוח הסיעודי הקבוצתי”. הקופה לא ביקשה רשות להעביר את המידע, אלא הודיעה שמי שלא רוצה שיועבר, יצטרך להתקשר תוך 30 יום לבקש זאת: “במידע ומי מבני המשפחה לא מעוניין בכך, נבקש כי יפנה למוקד הטלפוני הממוחשב של מכבי, להשארת פרטיו (או פרטים של בן משפחה קטין), כך שלא יועברו לכלל חברה לביטוח בע”מ”. בתגובת החברה לפנייתי נטען כי “מדובר במהלך העומד בהגדרות חוק הגנת הפרטיות לרבות ההגדרה של [ה]סכמה מדעת”.

אולם עו”ד יהונתן קלינגר מהתנועה לזכויות דיגיטליות אמר: ““העברה של מידע מגוף אחד למשנהו ללא הסכמה היא פגיעה בפרטיות, במיוחד כאשר מדובר על מידע רפואי. חוק הגנת הפרטיות קובע בסעיף 2(9) ששימוש במידע שלא למטרה שלשמה הוא נמסר (קרי: העברה שלו למישהו אחר למטרות פרסום) היא עבירה שדינה חמש שנות מאסר. לא מזמן, הרשות למשפט, טכנולוגיה ומידע (רמו”ט) החליטה שהאמירה ‘אם לא תגיד שאתה מתנגד נעביר’ אינה חוקית”.

מכתב שבו קופ"ח מכבי מודיעה ללקוחותיה שהיא תעביר את פרטי קרוביהם לחברת הביטוח כלל, 27.3.2017

לקוחות מכבי שקיבלו את המכתב הודיעו לקופה בפייסבוק כי היא לא רשאית להעביר פרטים בלי לקבל את הסכמתם, וכמה מהם טענו שמדובר בעבירה על החוק ואיימו שיתבעו אותה אם תעשה זאת.

היום כתבה הקופה לאותם לקוחות בפייסבוק שהיא חוזרת בה מהמהלך:

אנחנו מודים לך על הפניה וערים לתגובות נוספות שעלו ביממות האחרונות. על בסיסן החלטנו שלא תהיה כל העברת נתונים לחברת כלל (ונבהיר כי גם עד עתה לא הייתה כל העברת נתונים כזו).
חשוב לנו מאד, שלחברי מכבי יהיה כיסוי סיעודי וזו הסיבה שיצאנו מלכתחילה למהלך. על כן אנחנו ממליצים גם לך לבדוק האם יש ברשותך כיסוי כזה, ואם לא, אזי לשקול בחיוב לדאוג לכך

[עדכון] מכבי יידעה את הלקוחות באימייל על ביטול המהלך:

מכתב שבו קופ"ח מכבי מעדכנת את לקוחותיה שהיא לא תעביר את פרטי קרוביהם לחברת הביטוח כלל, 29.3.2017

(הלשין: ליאור זילברשטיין)

ללמוד מלמידת-מכונה שאנחנו לא יכולים להבין איך היא מבינה את העולם


פוסט של ד”ר דייויד וויינברגר

מערכות למידת-המכונה החדשות שלנו יצטרכו לטפש את עצמן משמעותית כדי להסביר לנו איך הן מגיעות למסקנות. בעשותן כן, הן יצטרכו לזייף את הייצוג שלהן את העולם הזה – ייצוג שאפשר לטעון שהוא נעלה לשלנו לא רק בהיקפו אלא גם בעצם המבנה שלו.יש לכך השלכות על האופן שבו אנו מחנכים את ילדינו.

העובדה המקדמית היא שמערכות למידת-מכונה לא תמיד יכולות להסביר את המסקנות שהן מגיעות אליהן.

הדוגמה המסורתית של מערכת למידת-מכונה היא כזו שמקבלת הכשרה איך להפריד הדוא”ל לספאם ולא-ספאם. אתה מתחיל את התהליך על ידי הזנת אימיילים שבני אדם סיווגו לשתי קטגוריות אלה. המחשב מחפש סדירויות בכל סדרה שייתכן שבן האנוש פספס. לדוגמה, במחקר משנת 2002 התברר כי הכללת המילה describe (“לתאר”) היתה מציין כמעט ודאי לכך שההודעה *איננה* דואר זבל. במקרה זה, התוכנה אכן יכולה לספר לנו איך ולמה היא סיווגה כל הודעה כפי שסיווגה. לדוגמה, אולי היו בה המילים “להתעשר מהר” ו”קל”, שלכל אחת מהן יש משקל-ספאם נכבד.

מאז, למידת-מכונה נכנסה למים עמוקים יותר. רשתות עצביות מלאכותיות שמריצות תוכנת “למידה-עמוקה” יכולות לבצע ניתוחים כל כך מדהימים במורכבותם שבני אדם פשוט לא יכולים להבין איך הן הגיעו למסקנותיהן. לדוגמה, דמיינו מחשב שקיבל פקודה לנתח סדרת מודעות A/B. אלו שתי גרסאות של מודעת רשת, עם הבדלים קלים כמו הצגת המחיר בצד ימין או שמאל, או שימוש ברקע ירוק או כחול. אתר כמו אמזון יציג את שתי הגירסות לחילופין באקראי לכ-100,000 מבקרים, וצפוי לגלות שאחת הגירסאות מקבלת הקלקות בכמה נקודות אחוז יותר מהשנייה. מכאן והלאה, כל המבקרים יראו את הגרסה שהוכיחה את עצמה כיעילה יותר. אבל בדרך כלל אף אחד לא יודע למה גירסה אחת עובדת טוב יותר מרעותה. למעשה, לו ידענו מדוע – למשל, כי רקע כחול תמיד מביא תוצאות טובות יותר מאשר ירוק – אמזון לא היה צריך להריץ בדיקות A/B.

עכשיו דמיינו שאנחנו מזינים לתוך מערכת הלמידה-העמוקה כל מה שאנחנו יודעים על 100,000 האנשים שעליהם ביצענו את בדיקת ה-A/B. תארו לעצמכם שעל כל אדם יש לנו, נניח, 5000 פריטי מידע. זה אכן מספר פיסות המידע ש-Cambridge Analytica, החברה שנשכרה על ידי מסע הבחירות של דונלד טראמפ, טענה לכאורה שיש לה על כל אחד מ-320 מיליון אזרחי ארה”ב. תארו לעצמכם את מערכת הלמידה-העמוקה מסמנת את היחסים העדינים ולעיתים בלתי ניתנים להסבר בתוך הנתונים הללו. אולי הרקע הכחול עובד טוב יותר על גברים מעל גיל 50 שהקליקו על שלושה עמודים בלבד שהיו להם כותרות כתומות ומגיעים מעמוד שמזכיר שמזכיר להם את עיר הולדתם, אבל לא על טינאייג’ריות לבנות שהגיעו לשם אחרי שנעזרו בגוגל להכנת שיעורי בית במתמטיקה אבל רק אם למחרת הוא יום חופש. עכשיו דמיינו את זה הופך הרבה, הרבה יותר מורכב מזה. תוכנות למידת-מכונה אינן מוגבלות במשתנים שהן יכולות לעקוב אחריהם. הן יכולות להבחין במה שנראה כמו קישורים לא רלוונטיים ולייחס להם משקל. על כן, מתקבל על הדעת שתוכנה תוכל לחזות במדוייק איזו גירסה של מודעה תקבל יותר קליקים, אבל תוכל להסביר למה רק באמצעות הצגת סדרה של קישורים ומשקלים שנמצאת מעבר ליכולת התפיסה של המוח.

כוח המוח. תמונה: Felipe Augusto de Oliveira Soares (cc-by-nc)

תמונה: Felipe Augusto de Oliveira Soares (cc-by-nc)

היכולת של מערכות למידה עמוקה “להבין” את ההתנהגות האנושית המקוונת בלי שיוכלו להסבירה חלה גם על אירועים שקורים בעולם האמיתי. אירועים כאלו כפופים גם להשפעות המרומזות וההידודיות של אלפי משתנים. זה מנוגד להנחה הפשטנית שאנו במערב גדלנו להשתמש בה בעודנו מנווטים בעולם האמיתי: העולם הפיזי נשלט על ידי קומץ חוקים פשוטים שהופכים כל דבר לניתן לחיזוי. אין ספק שיש חוקים פשוטים, אבל הם גורמים לנו לשכוח את העובדה שכמעט כל מה שקורה הוא בלתי צפוי: הפיזיקה מסבירה את מרחק הבלימה של מכוניות, אבל כללים פשוטים אלו לא מאפשרים לנו לחזות שהמכונית לפנינו עומדת לבלום, או שהולך להיות פקק תנועה בגלל תקלה, או שציפור תעוף לתוך הפנסים הקדמיים שלנו, או אפילו מה ישודר ברדיו כאשר התאונה תקרה. אלו מאיתנו בגיל מסוים לא יכולים אפילו לחזות אם אנחנו הולכים למצוא את המפתחות שלנו בזמן. פשוט יש יותר מדי משתנים.

אם זה המצב, ראיית העולם על ידי המכונה משקפת את טבעו של העולם יותר מאשר הפשטתו על ידי המוח שלנו לקומץ של חוקים.

זה חשוב לחינוך.

אנחנו בהחלט רוצים להמשיך ללמד את ילדינו את החוקים והסדירויות. אבל אולי אנחנו צריכים גם ללמד אותם שחוקים אלה חלים על יקום כה מורכב שלעולם לא יהיה לגמרי בהיר לנו. במובן זה, היקום הוא פחות כמו שעון ויותר כמו ענן עשן. שניהם נשלטים על ידי כללים פשוטים, אבל יכולת הניבוי של פעולת השעון היא יוצאת הדופן.

כדאי לנו גם לשנות את הגישה שאנחנו משדרים לגבי הכלים שבהם אנו משתמשים בחיפושינו אחר ידע. תכופות מדי התייחסנו למחשבים, מחשבונים והאינטרנט כקיצורי דרך; אם אתה משתמש בהם, רמזנו, אתה לא באמת לומד דבר. אבל הרבה מהמחקר המתקדם ביותר שלנו כבר מתבצע באמצעות אלגוריתמי למידה-חישובית שרצים על כמויות עצומות של נתונים. אנחנו עומדים להסתמך על מסקנותיהם למרות שאנחנו לא יכולים להבין אותם; אנו נסתמך עליהם כי הם יוכיחו את עצמם כאמינים, וכי אנחנו מבינים שדרך החשיבה שלהם עולה בקנה אחד עם המורכבות העצומה של העולם, הרבה יותר מדרך החשיבה שלנו. אלו הם כלי המחשבה החדשים שלנו, באותה מידה שסרגלים ומדי-זווית הם כלי המחשבה שלנו. ההבדל הוא שאנחנו מבינים איך סרגלים ומדי זווית עובדים.

זה מעורר ענווה לגלות שציוד הלמידה המולד שלנו לא מתאים למשימה שנתנּו לו. המוח מעולה להישרדות, אבל לא בנוי טוב לידע. מצד שני, יש משהו מופלא ביצירת כלים שעכשיו פתאום דוחפים אותנו מעבר למגבלות הבסיסיות, שהיו המצב שלנו עד כה. זוהי התקדמות אבולוציונית ביכולת האנושית לחשוב. אנחנו צריכים להעביר את תחושת ההתרגשות הזאת לילדינו.


המאמר התפרסם במגזין EdTech MindCET. ד”ר דייויד וויינברגר ישתתף מחר (ד’) בכנס Shaping The Future 4 של מטח


😷 קופ”ח מכבי תעביר פרטי קרובי לקוחותיה לחברת ביטוח בלי רשותם: “יש להם הזכות לבקש שלא להעביר תוך 30 ימים”

אתם לקוחות קופ”ח מכבי ואין לקרובים שלכם ביטוח סיעודי? אל דאגה! מכבי תעביר את הפרטים שלהם לחברת כלל ביטוח. לא ביקשתם ולא אישרתם זאת? אל דאגה! מכבי החליטה שאם היא מודיעה לכם על כך חד-צדדית באימייל, ומקציבה לכם 30 יום לסרב, אבל לא באימייל כי זה יהיה קל מדי, אלא באמצעי המסורבל לחלוטין של התקשרות למספר טלפון והקשת מספרי תעודות הזהות של כל אחד ואחד מהאנשים שאתם לא רוצים שפרטיהם יועברו, עד 6 מספרי ת”ז לכל שיחה, אז זה לגמרי חוקי ולגיטימי שהיא תעשה את זה.

[עדכון 29.3.2017: מכבי ביטלה את המהלך בעקבות הביקורת הציבורית]

מכתב שבו קופ"ח מכבי מודיעה ללקוחותיה שהיא תעביר את פרטי קרוביהם לחברת הביטוח כלל, 27.3.2017

בהודעה ששלחה אתמול מכבי ללקוחות כתבה נילי לוי, מנהלת תחום הביטוח הסיעודי בקופה:

בבדיקה שערכנו לאחרונה, נמצא כי כחברי מכבי שירותי בריאות, בני המשפחה אשר אינם מבוטחים בביטוח הסיעודי, טרם מימשו זכותם להצטרף לביטוח הסיעודי הקבוצתי לחברי מכבי.

לתשומת ליבכם, בני המשפחה אשר אינם מבוטחים הינם כפי שמופיע ב”פירוט תכניות בני המשפחה לחיוב” – בתכניות “סיעודי כסף”/”סיעודי זהב”/”מכבי סיעודי” – בדף המידע על תשלומים וזיכויים אשר נשלח אליכם. […]
לפיכך ולאור חשיבות הנושא, ברצוננו להודיעכם כי פרטי בני המשפחה אשר אינם מבטוחים, יועברו על ידינו לחברת כלל על מנת שזאת תוכל לפנות ולהציע להם להצטרף לביטוח הסיעודי הקבוצתי.

במילים פשוטות, מכבי לוקחת פרטים של קרובי הלקוחות שלה ומעבירה אותם, על דעת עצמה, לחברה אחרת לצורך מסחרי.

אבל מכבי לא מכריחה אף אחד. מי שלא רוצה, שיגיד:

>> במידע ומי מבני המשפחה לא מעוניין בכך, נבקש כי יפנה למוקד הטלפוני הממוחשב של מכבי, להשארת פרטיו (או פרטים של בן משפחה קטין) , כך שלא יועברו לכלל חברה לביטוח בע”מ.

מכבי שלחה אימייל ללקוחותיה, בידיעה שרבים מהם יפספסו אותו, או לא יטרחו לפתוח אותו, או יפתחו אך לא ימצאו זמן להתייחס אליו, וכך היא תראה את עצמה מכוסה משפטית להעביר את הפרטים של קרוביהם לכלל ביטוח. יואב עמית, שהתלונן בפייסבוק של מכבי על המהלך, הסביר: “זה נשלח באימייל. אחוז גבוה לא קוראים את המייל הזה (מגיע לספאם, סתם נראה כמו ספאם אז לא קוראים, לא בודקים אימייל, וכו׳ – ביחוד באוכלוסיה המבוגרת יותר שזה יעד פעילות המכירות הזה)”.

הפרשנות של מכבי לכך שזה חוקי לא בהכרח נכונה, ועל כך בהמשך.

אגב, מהדרישה של מכבי להשארת פרטי בן משפחה קטין כדי למנוע את העברת פרטיו, עולה שהיא מתכוונת להעביר לכלל ביטוח גם פרטי התקשרות של קטינים. האם כלל ביטוח תשווק את שירותיה לקטינים?

בטלפון מספר: 04-8188488 המוקד פעיל בכל שעות היממה.

מכבי שולחת אימייל, אבל מי שירצה לשלוח הודעת סירוב לא יוכל להשיב לאימייל זה – הוא יצטרך להתקשר. למה? מאותה סיבה שמכבי החליטה להודיע חד-צדדית על העברת הפרטים והטילה את עול הסירוב על הלקוחות – כדי שכמה שפחות מהם יטרחו לעשות זאת, והיא תוכל לעשות כרצונה. הלקוח יואב עמית התרעם על כך בתגובתו בפייסבוק, ואמר שמכבי צריכים “לאפשר דרכים נוספות לעצור את העברת הנתונים, ולא רק טלפון. לדוגמא, reply למייל, או אתר רישום, או בוט פייסבוק, וכו׳. אנחנו בשנת 2017 ולא הגיוני לדרוש מאנשים להתקשר”.

וזאת בתוך 30 יום ממועד קבלת מכתב זה.

כי כשמכבי עושה בפרטים של יקיריכם כבשלה, היא גם קובעת את הלו”ז השרירותי.

מכבי: המהלך חוקי, ההסכמה ב-opt-out, יש 30 יום לסרב

דובר קופ”ח מכבי, עדו הררי, מסר תגובה מפורטת, שאציג פה במלואה עם הערותיי.

למכבי יש מאגר מידע של חברי הקופה המשמש לצורך מתן השירותים המנהליים, לטובת מסירת מידע על זכויות החברים ולצורך יצירת קשר איתם.

ואף אחד מהשימושים הללו לא מכסה העברת פרטים של קרוביהם לצד ג’.

במסגרת חברותם במכבי זכאים החברים להצטרף לביטוח הסיעודי הקבוצתי. אולם בהתאם לחוק, את ההצעה להצטרף לבטוח ואת תהליך ההצטרפות יכולה לבצע אך ורק חברת הביטוח.

ועל כן מכבי יכולה להודיע ללקוחותיה על אפשרות להצטרף, ולשאול אותם אם הם מאשרים לה להעביר פרטים לחברת הביטוח, או לתת לחברת הביטוח למצוא את הדרכים החוקיות לפנות אל אותם לקוחות.

לשם כך בחרנו ליזום פניה אל חברים אשר טרם ניצלו את הזכות להצטרף לבטוח הסיעודי הקבוצתי לחברי מכבי. הפניה בוצעה במכתב מפורט, הכולל מידע בשפה בהירה וללא ביטויים מקצועיים מתחום הביטוח או המשפט.

גם אם אני הייתי מעביר לצד ג’ פרטים של אנשים בלי רשותם הייתי נמנע מביטויים מקצועיים מתחום המשפט, כמו “חוק הגנת הפרטיות”. עו”ד יהונתן קלינגר מהתנועה לזכויות דיגיטליות מסביר: “העברה של מידע מגוף אחד למשנהו ללא הסכמה היא פגיעה בפרטיות, במיוחד כאשר מדובר על מידע רפואי. [על פניו נראה המידע שמכבי שתעביר הוא שמות ופרטי התקשרות של אנשים שאין להם ביטוח סיעודי; ע”ק]. חוק הגנת הפרטיות קובע בסעיף 2(9) ששימוש במידע שלא למטרה שלשמה הוא נמסר (קרי: העברה שלו למישהו אחר למטרות פרסום) היא עבירה שדינה חמש שנות מאסר”.

גירסת ענק של משחק הלוח "ניתוח". תמונה: waldopepper (cc-by-nc)

גירסת ענק של משחק הלוח “ניתוח”. תמונה: waldopepper (cc-by-nc)

כפי שצוין בפניה שביצענו, השימוש היחיד שרשאית חברת הביטוח לעשות במידע הוא אך ורק לצורך הצירוף לביטוח הסיעודי הקבוצתי של חברי מכבי וכמובן שלא מועבר אליה כל מידע או פרט רפואי.

חברת הביטוח לא רשאית לעשות שום שימוש במידע, מאחר שבעלי המידע לא סיפקו אותו לחברת הביטוח ולא אישרו לה להשתמש בו. פנייה של כלל ביטוח ללקוחות מכבי בהצעה לרכישת ביטוח עלולה לסבך את כלל בעבירה על חוק הגנת הפרטיות, כפי שהסביר עו”ד קלינגר, וכן על חוק הספאם, האוסר שליחת פרסומות ללא הסכמה מראש של הנמען. כי בניגוד לקופ”ח מכבי, שעובדת בשיטת opt-out, חוק הספאם קובע שפנייה פרסומית צריכה לעבוד בשיטת opt-in (הסבר בפיסקאות הבאות). אחד הנמענים, אוהד סלע, כבר הודיע בדיון בדף הפייסבוק של מכבי שישתמש בחוק הספאם נגד כלל: “אני יתבע אותם על חוק הספאם אם יתקשרו אליי למרות המכתב שלכם בשיטת המצליח לא נתתי לכם רשות בדיעבד לתת את הפרטים שלי”.

ההסכמה היא בדרך של opt out

Opt-out היא שיטה שבה מבצעים פעולה מנקודת הנחה שהאדם הסכים לה, אלא אם האדם מודיע שאינו מעוניין בכך. לקרוא לכך “הסכמה” דומה לכך שאגיד שמנהלי מכבי הסכימו שאקח את כל הכסף מחשבונות הבנק שלהם, משום ששלחתי לקרוביהם סמס ובו הודעתי שבכוונתי לעשות כך אלא אם ישלחו יונת דואר ויבקשו שלא אעשה זאת, וזאת בתוך 30 שניות, כי גם לי מותר לקבוע באופן שרירותי מי רשאי לסרב, באיזה מדיום ותוך כמה זמן.

הדרך ההגונה לקבל הסכמה מדעת היא opt-in, שבה לא מבצעים פעולה, אלא אם האדם מודיע שהוא מעוניין בכך. במקרה שלנו, שולחים אימייל לאנשים שאת המידע עליהם רוצים להעביר לכלל ביטוח, ושואלים אותם אם הם מסכימים לכך.

והיא כוללת הסבר מלא ומפורט של המהלך, המידע שיועבר, למי ולאיזו מטרה. המכתב נשלח באופן ממוקד לאותם חברים במייל או בדואר.

הסבר לגבי המידע שיועבר, למי ולאיזו מטרה צריך להינתן לאנשים לפני שפרטיהם מוכנסים למאגר מידע – “לא ישתמש אדם במידע שבמאגר מידע החייב ברישום לפי סעיף זה, אלא למטרה שלשמה הוקם המאגר”, קובע חוק הגנת הפרטיות, ומציין כי מאגר חייב ברישום אם “המאגר כולל מידע על אנשים והמידע לא נמסר על ידיהם, מטעמם או בהסכמתם למאגר זה” (למשל, מאגר שמכיל מידע על אנשים שנמסר על ידי קרוביהם), או “המאגר משמש לשירותי דיוור ישיר” (למשל, למכירת שירותי ביטוח סיעודי). אפשר גם להציג את ההסבר הזה כשמבקשים מהאנשים רשות לעשות שימושים כאלו במידע.

נדגיש כי מדובר במהלך העומד בהגדרות חוק הגנת הפרטיות לרבות ההגדרה של [ה]סכמה מדעת.

עו”ד קלינגר מציין ש”לא מזמן, הרשות למשפט, טכנולוגיה ומידע (רמו”ט) החליטה שהאמירה ‘אם לא תגיד שאתה מתנגד נעביר’ אינה חוקית”. רמו”ט כבר קיבלה תלונות בנושא, והטענה הזאת של מכבי תעמוד למבחן.

בפני החברים שקיבלו את הפניה עומדת כמובן הזכות לבקש שלא להעביר את פרטיהם. לצורך כך הקימה מכבי מוקד טלפוני ממוחשב ייעודי המסוגל לקבל מספר רב של פניות. כל פניה אורכת זמן קצר ביותר. לרשות החברים יש 30 ימים להתקשר אל המוקד הפועל 24 שעות ביממה. אם יהיה חבר אשר לא נקט פעולה כלשהי ובעקבות זאת, הוא יקבל פניה מחברת הבטוח, בוודאי ששמורה לו הזכות להודיע לנציג חברת הבטוח כי הוא מבקש שלא יפנו אליו עוד וכך אכן יהיה.

בפני מנהלי קופת חולים מכבי עומדת כמובן הזכות לבקש שלא אקח את כל הכסף מחשבונות הבנק שלהם. לצורך כך הקמתי שובך יוני דואר ייעודי המסוגל לקבל מספר רב של יונים. כל יונה נקלטת תוך זמן קצר ביותר. לרשות המנהלים יש 30 שניות לשלוח יונה אל השובך הפעיל 24 שעות ביממה. אם יהיה מנהל אשר לא נקט פעולה כלשהי ובעקבות זאת כל כספו נלקח, בוודאי ששמורה לו הזכות להודיע לי שהוא מבקש שלא אקח עוד כסף וכך אכן יהיה. את הכסף שכבר נלקח, כמו את הפרטים שכבר הועברו, לא ניתן יהיה להשיב, לצערי.

לקוחות מכבי: סירוב בפייסבוק ואיומים בתביעות

“אני לקוח שלהם, וזה הגיע למייל ספאם שאני נותן לצרכים האלה בדיוק”, אמר לי גבע תלם, אחד הנמענים של האימייל של מכבי. “הנושא של המייל הוא ‘הסכמה להעברת פרטים לצורך קבלת הצעה להצטרף לביטוח הסיעודי הקבוצתי לחברי מכבי’, לכן קיבלתי את הרושם שהם הולכים לבקש ממני הסכמה. אבל לא, הם מבקשים ממני אי-הסכמה ומפנים אותי לטלפונים כדי *לא* להעביר את הפרטים שלי, שמלכתחילה לא ביקשתי שיעבירו. יש לי מספיק ביטוחים פרטיים ואני מודע היטב למהו ביטוח סיעודי. אם הייתי רוצה, בטוח שלא הייתי עושה את זה דרך מישהו שדוחף לי את זה לגרון, אלא אחרי בדיקה והתייעצות עם אנשי מקצוע וסקר שוק מקיף. מקווה שכל מי שקיבל את החוצפה הזו במייל, יעשה כמוני”.

לקוחות של מכבי התלוננו על המהלך בדף הפייסבוק של הקופה. שקד אנג כתב: “חוצפנים. קיבלתי מײל שמעבירים שלי לחברת הביטוח כלל ואם אני לא מעוניין שאגיד. חוצפה, מנוגד לחוק.. אני מודיע פה. שאם מידע שלי יועבר לכל חברה חיצוניות ללא אישורי בכתב אגש לבית המשפט”. הוא קיבל מהקופ”ח תשובה דומה לזו שהיא העבירה לי כאן, והשיב: “סליחה? אני צריך להתקשר אליכם ולהגיד לא להעביר מידע אישי שלי (כן הטלפון שלי זה מידע אישי) ההפך הוא הנכון. אתם צריכים להתקשר אחד אחד ולקבל אישור. חוצפה […] אתם לא יכולים להעביר שום מידע ללא אישור בכתב. זה לא עובד הפוך. חברת כלל היא חברה פרטית וישנן עוד חברות ביטוח. זאת חוצפה ממעלה ראשונה”.

ענבל הודיה ברד כתבה: “תראו מכתב שנקבר אצלי בערמות הדוא”ל שקיבלתי (ולי עוד יש דוא”ל.. מה עם כל אלה שאין להם..) מכבי שולחים כעת מכתבים למובטחים, בו מודיעים כי הם שולחים את הפרטים שלי, של בעלי ושל ילדיי הקטינים לחברת ביטוח כלל, על מנת שזו תיצור איתנו קשר ותציע להצטרף לביטוח הסיעודי הקבוצתי.
אני רק שואלת – באיזו זכות???? מעבירים את הפרטים שלנו לחברת ביטוח פרטית??? ומעל הכל – אם אני לא רוצה שהעברת המידע תבוצע, אני (!!) צריכה להתקשר למענה ממוחשב ולבטל את העברת הפרטים. אני לא מקנאה במבוגרים, וכאלה שהעברית לא שגורה בפיהם, שיאלצו להתמודד עם שצף המלל שהמענה הממוחשב אומר כדי לבצע את הפעולה”.

לתשובה המועתבקת של מכבי היא השיבה:

היוש. האם טענתי שלא הבנתי את המכתב? או את השפה? דווקא חשבתי שהייתי ברורה.
טענותיי הם:
1. העברת מידע כלשהו על מבוטחים בין קופ”ח לחברה פרטית היא פסולה.
2. ברירת המחדל שלכם היא שרק מי שפונה אליכם (תוך 30 ימים!) דרך המענה הקולי יכול לבקש להסיר את פרטיו מהרשימה. כמובן שההיפך הוא הנכון וההגיוני. אבל האינטרס פה ברור (כמו שקטרין בתגובה מעלי ציינה).
3. המענה הקולי – כצעירה (יחסית) דוברת עברית שוטפת, שצף הדיבור המהיר הפתיע אף אותי. יחד עם זאת, לא זכור לי שהמערכת הממוחשבת הפנתה לשפות נוספות. אולי אני טועה.
4. ולגבי מי שאין לו מייל.. יקבל את המכתב עוד מי יודע כמה זמן (ואם בכלל). אז כל אלה למעשה ללא זכות בחירה אם להסיר או לא את פרטיהם.

ארז שאול, שהתלונן אף הוא בדפייסבוק של מכבי, השיב להעתבקה שלה: “תודה על התשובה המפורטת, בפועל זה יותר פשוט, אתם צריכים להגיד ללקוחות ליצור קשר עם חברת כלל אם הם מעוניינים לרכוש ביטוח סיעודי, ולא להיפך”.

יואב עמית, שכבר צוטט פה קודם, ממלכד את מכבי לאחר שהשיבו לו: “אני מזהיר כאן ועכשיו, ומכיוון שעניתם לי אז ברור שאתם קוראים את זה: אם מישהו מתקשר אלי בעקבות העברת מידע שלי, אני אדאג לתבוע”.

גם עומר הרץ מילכד את מכבי משפטית בשיטה שלה עצמה:

היי מכבי שירותי בריאות,
לא, אני לא מעוניין שתעבירו את הפרטים שלי ושל בני משפחתי לחברה חיצונית.
ולא, אני לא מתכוון להתקשר לשירות לקוחות שלכם בשביל להגיד את זה
במידה וחברת מכבי שירותי בריאות מעוניינת להעביר את פרטי לגורם שלישי, היא מוזמנת להגיב לפוסט זה וזאת בתוך 30 ימים, כדי שאוכל להגיד להם לא באופן אישי

הוא קורא לנפגעים נוספים להתלונן על מכבי באימייל לרמו”ט.

פוסט פייסבוק של עומר הרץ נגד קופ"ח מכבי, שודיעה ללקוחותיה שתעביר את פרטי קרוביהם לחברת הביטוח כלל, 27.3.2017

[עדכון 29.3.2017: מכבי ביטלה את המהלך בעקבות הביקורת הציבורית]

🌱 מכרז של המדינה ביקש מערכת לשתילת רעיונות ברשתות חברתיות, אתרי חדשות ופורומים

[עדכון בתחתית הפוסט]

מכרז פומבי 06-2016 קורא לחברות להציע “מתן שירותי ניטור, אחזור וניתוח מידע ברשת עבור משרדי הממשלה”. מינהל הרכש הממשלתי באגף החשב הכללי של משרד האוצר פרסם את המכרז באפריל אשתקד, וחברת באזילה זכתה בו.

בדברי המבוא מסביר כותב המכרז כי “משרדי הממשלה נדרשים מעת לעת לשירותי ניטור, אחזור ועיבוד מידע המצוי ברשת האינטרנט. השירותים נדרשים לצרכים מגוונים במגזר הממשלתי כגון: הפקת מידע שימושי לצורך הפעילות השוטפת, בחינת היתכנות, זיהוי מגמות, איתור צרכים, זיהוי וטיפול במשברים”.

אחת הדרכים לטיפול במשברים ברשת היא הטייה של השיח שם לכיוונים הרצויים לנשוא המשבר. זו עלולה להיות דרך מפוקפקת, אם היא לא נעשית בשקיפות ובגלוי, אלא בהסתרה על ידי שתולבקיסטים ודומיהם – משתמשים בתשלום או משתמשים מפוברקים ששותלים תכנים שמטים את השיח לכיוון הרצוי לגוף הממושבר.

כסאות משרדיים סביב עציץ. צילום: Steve Koukoulas (cc-by-nc-nd)

איך מתכוונים משרדי הממשלה לטפל במשברים? כיוון אפשרי נמצא במכרז, בפרק בעל הכותרת האוקסימורונית “דרישות אופציונליות (S)” ובין שלל דרישות/לא-דרישות טכניות, סעיף 2.9.5 דורש-לא-דורש את היכולת הבאה:

רעיון בשיח – המערכת תאפשר שתילה של רעיון בשיח ברשתות חברתיות, אתרי חדשות ופורומים. הדבר יתבצע מתוך המערכת באופן אוטומטי או חצי אוטומטי.

קטע ממכרז פומבי 06-2016 של מינהל הרכש הממשלתי. הדגשתי את סעיף השתילה

מחבר המכרז יכול היה לבחור לכתוב “הצגת רעיון”, “הצעת רעיון”, “הכנסת רעיון” ועוד מילים רבות אחרות, אבל הוא בחר בצירוף “שתילת רעיון”, וכזו שאפשר לבצע “באופן אוטומטי או חצי אוטומטי”, כלומר ללא מגע יד אדם, או כמעט ללא. שום דבר במשפט הזה לא מרמז על כוונה לנהל דיון פתוח וגלוי ושקוף. כך גם כותרת המכרז, המציגה פעילות פסיבית מול המידע שהגולשים מספקים, לעומת הסעיף הנ”ל, שמעיד על פעילות אקטיבית מול הגולשים עצמם.

למשרדי ממשלה יש דוברים, הודעות לעיתונות, נוכחות דיגיטלית ותקציבי פרסום להעביר את המסרים שלהם. בדיונים ברשתות חברתיות, בכתבות באתרי חדשות ובשרשורים פורומים, משרדי ממשלה אמורים לענות לשאלות ותלונות הגולשים ולהגיב לשאילתות העיתונאים. מערכת שתילת רעיונות במרחבים הללו היא מערכת תעמולה.

תומר אביטל מ”קרן התחקירים” ואני הגשנו בקשת חופש מידע למשרד האוצר, לגבי הרעיונות שמשרדי הממשלה השונים שתלו באמצעות המערכת. אעדכן בהתפתחויות.

[עדכון 16:20] עיתונאי הטכנולוגיה לשעבר ניצן ויידנפלד מציע הסבר ששולל טכנולוגיית תעמולה: “זו מערכת סטנדרטית מהסוג שמציעות חברות כמו Brand Watch. הרעיון הוא שתוכל לעשות פוסט מתוך המערכת ישירות. הניסוח אכן אומלל”.

[עדכון] מקור מוסמך מאשר את הסברה של ויידנפלד – מדובר בניסוח גרוע לבקשה תמימה של אפשרות לפרסם פוסטים, סטטוסים ותגובות באתרים וברשתות החברתיות ישירות מתוך מערכת הניטור.

להורדה (PDF, 1.03MB)

← לדף הקודםלדף הבא →