⚔️ סייברמלחמה וסייברשלום (והחוקים הבינ”ל שחלים עליהם) 🎙️ לקס קיברנטיקה

מרכז המחקר להגנת הסייבר של האוניברסיטה העברית ירושלים

 עו"ד דבורה האוסן כוריאל, פרופ' יובל שני ועו"ד דן עפרוני 📸 חדר 404

עו”ד דבורה האוסן כוריאל, פרופ’ יובל שני ועו”ד דן עפרוני 📸 חדר 404

מדריך טאלין נועד לגבש כללים ליישום חוקים בינלאומיים לסייברסכסוכים וסייברמלחמה, והוא הנושא של הפרק הראשון בפודקסט החדש (באנגלית) של מרכז המחקר להגנת הסייבר של האוניברסיטה העברית, “לקס קיברנטיקה“. אני מראיין בו שלושה מומחים בתחום – עו”ד דבורה האוסן כוריאל (שהשתתפה בכתיבת מדריך טאלין 2), פרופ’ יובל שני ועו”ד דן עפרוני.

הפודקסט ופוסט על מדריך טאלין: אתר מרכז המחקר להגנת הסייבר של האוניברסיטה העברית, חדר 404 באנגלית

🌍 עינב גנד גלילי נחקרת בתביעת הדיבה שהגישה 📁 הפרוטוקול המלא

ביולי 2013 העבירה עינב גנד גלילי הרצאה עבור איגוד האינטרנט הישראלי, “מידענות ברשת העמוקה”. האיגוד העלה את ההרצאה ליוטיוב, וריבוי הטעויות בה גרר ביקורת רבה מצד אומת האינטרנט בסוף אותה שנה.

ביוני 2014 הגישה גנד גלילי תביעת דיבה נגד 26 אנשים, ואני ביניהם, על דברים שכתבנו על ההרצאה (ת”א 7345-06-14 גנד גלילי נ’ לרר ואח’).

עינב גנד גלילי (בצד שמאל) ביום החקירה בבית משפט השלום ב"פתח תקווה" 📸 חדר 404

עינב גנד גלילי (בצד שמאל) ביום החקירה בבית משפט השלום ב”פתח תקווה” 📸 חדר 404

אתמול (15/4/2018), ארבע שנים אחרי הגשת התביעה, החל שלב החקירות. נחקרו מארק בריל וגנד גלילי, עדי התביעה. עשיתי לייב-טוויט של החקירות, שמתחיל בציוץ הזה (אם נקטע לכם באמצע, תמשיכו מכאן).

וזה הפרוטוקול (יש שם שגיאות הקלדה וכתיב).

להורדה (PDF, 2.18MB)

אחרי הקיפול: כתב התביעה המקורי והנספחים.

להמשך קריאה

🕴️💘🤖 ללא מגע יד אדם: האהבה תנצח את אפוקליפסת הרובוטים

“כל הרובוטים שלכם שמנצחים בשחמט וג’פורדי וגו זה לא משהו. תקראו לי כשרובוט ינצח במאסטר שף” (גיא וינר)

באוקטובר אשתקד, מטען של 50 אלף פחיות בירה עשה את דרכו מפורט קולינס לקולורדו ספרינגס במדינת קולורדו, מרחק של כ-193 ק”מ, במשאית סמיטריילר של אוטו, סטארטאפ שאובר רכשה חודשים ספורים קודם לכן. מאחר שמדובר היה בנהג חדש, לנסיעה הצטרף נהג מלווה, וולט מרטין, שישב במושב הנוסע הקדמי. ליד ההגה לא ישב איש. המשאית של אובר היא למעשה עצמשאית – רכב אוטונומי שנוהג בעצמו. שנה לאחר מכן, באוקטובר השנה, עצמכוניות החלו לנהוג בכבישים ציבוריים באריזונה ללא נהג מלווה. בקרוב תתחיל החברה שמאחוריהם, וויימו, חברת-בת של אלפאבית ואחות של גוגל, להסיע אנשים בעצמכוניות הללו. ההתרגשות מפריצת הדרך הטכנולוגית מלווה בחששות לגבי היכולות של העצמכוניות הללו בשימוש רגיל, במזגי אוויר שונים, באירועים חריגים ובשעת חירום, בקבלה אלגוריתמית של החלטות של חיים ומוות, בחולשות הסייבראבטחה של המערכת, ובהשפעה שלהן על פרנסתם של אנשים שעובדים בנהיגה.

אם הבוסית ביקשה מכם לעשות חפיפה לעובד חדש, כשאתם יודעים שאתם הולכים להיות מפוטרים והוא המחליף שלכם – אתם מבינים אילו מחשבות עגומות עשויות היו לעבור בראשו של הנהג המלווה מרטין, בעברו נהג משאית שגמא מאות ק”מ של נהיגה בשנה, כל שנה במשך עשור. הצלחת הניסוי של אובר מסכנת שני מיליון משרות נהיגה במשאית לטווחים ארוכים, אחת מהעבודות הנדירות שמשלמות שכר הוגן בלי לדרוש לימודים גבוהים, שלא לדבר על התעשיות התומכות של תחום התובלה, כמו תחנות דלק להפסקות שירותים וחילוץ עצמות, פיצוציות דרכים להצטיידות במזון ומשקה ומוטלים לשינה בנסיעות בנות מספר ימים, טען המשקיע וכתב הטכנולוגיה אום מאליק. עבור נהג משאית עם משכנתא וילד בקולג’, אמר מאליק, נקודת הזמן הזאת היתה “רגע הרסני של ‘או, שיט'”.

“כשאתם אוליגרכיה מוּנעת נתונים כמו פייסבוק, גוגל, אמזון או אובר, אתם לא באמת יכולים לנקות את ידיכם מההשפעה של האלגוריתמים שלכם, ומיכולתכם לעצב את הסנטימנט הפופולרי בחברה שלנו”, טען מאליק במאמר שפרסם בניו יורקר חודש אחרי נסיעת העצמשאית הנחשונית, ואשר עסק במחסור באמפתיה בעמק הסיליקון. הטכנולוגים שיוצרים את עתידנו האוטונומי ודאי חשבו לעצמם, “לו רק ידענו לפתח אמפתיה בקרב רובוטים”.

או בקרב גברים. הארכת תוחלת החיים שמובילה להזדקנות האוכלוסיה מעלה את הדרישה לאחיות, אסיסטנטיות לרופאים ופיזיותרפיסטיות – מקצועות רפואיים עם משכורות מעל הממוצע, צפי לגידול בביקוש וקושי להעבירם לרובוטים, בגלל הצורך בבניית יחסי אנוש, לפי מחקר של אוניברסיטת אוקספורד מ-2013 שצוטט ב-Vox. למרות כל אלה, גברים עדיין ממעטים לבחור במקצועות הללו – בארה”ב הם מהווים רק 10% מכוח העבודה של אחיות רפואיות (והעובדה ששמו של המקצוע בעברית נקבע בנקבה מעיד על התפיסה הדומה הרווחת אצלנו). מאידך, רובוט סיני עבר את מבחני הרישוי לעסוק ברפואה וינפיק למטופלים אבחנות לפי מידע רפואי.

רובוט מחזיק עפרון 📷 Logan Ingalls (cc-by)

רובוט מחזיק עפרון 📷 Logan Ingalls (cc-by)

הרובוטים, הבוטים, המכונות, התוכנות והבינות המלאכותיות שמניעות אותם פוגעים לא רק בעבודות פיזיות שחורות, מקצועות צווארון כחול, אלא גם במקצועות שעד לא מזמן חשבנו שהם דורשים יצירתיות, השראה ואינטואיציה, ולכן אי אפשר לאייש אותם ברובוטים (הפועל “לאייש” מגיע מהמילה “איש”, אז אולי צריך פועל חדש – לרבט). אלא שאחינו הדיגיטליים כותבים דיווחים חדשותיים, מציירים, מלחינים, מבשלים, מערבבים קוקטיילים ומנצחים במשחקי לוח מורכבים. במשחק הלוח גואו, הבינה המלאכותית אלפאגואו זירו הביסה לאחרונה את הבינה המלאכותית אלפאגואו, שלפני כן הביסה את אלוף העולם האנושי. בעוד אלפאגואו למדה לשחק ממהלכים של שחקנים בשר ודם, אלפאגואו זירו קיבלה רק את חוקי המשחק, ולמדה מלשחק נגד עצמה. אפילו בתור שק איגרוף היא כבר לא זקוקה לנו.

וזה הרבה יותר גרוע מזה. רושל להפלאנט צייצה בסוף נובמבר שנתקלה בחשבונית נסיעה באובר של אדם שהיא לא מכירה, עם שמו המלא ונקודות המוצא והיעד. אובר משתמשת בשירות בשם אקספנסיפיי, שמאפשר לסרוק חשבוניות וקבלות, ואז מנתח ומקטלג אותן למטרת מעקב הוצאות וקבלת החזרים (אחד המשקיעים של אקספנסיפיי הוא טרוויס קלניק, מייסד אובר). אקספנסיפיי טוענת באתרה שהשירות אוטומטי, אבל כפי שלהפלאנט גילתה, חשבוניות שהבוט של אקספנסיפיי לא מצליח להבין עוברות לידי להפלאנט ועמיתיה, שעובדים ב”הטורקי המכני של אמזון”. זו זירת מיקור-חוץ, שמחברת בין חברות שזקוקות למיקרו-משימות, שמחשבים ובוטים לא יודעים לבצע, לבין אנשים שמוכנים לבצע את המשימות הללו תמורת שכר זעום. הזירה נקראת על שם “הטורקי המכני”, מכונת שחמט מסוף המאה ה-18, שידעה לשחק ולנצח אנשים בשחמט, והתגלתה כהונאה עם מומחה שחמט שהסתתר בתוך המכונה ושיחק מול היריבים האנושיים.

הסיפור של להפלאנט מטריד, כי הוא מגלה שאקספנסיפיי חושפת בפני טורקים מכאניים מידע פרטי ואישי על לקוחות של לקוחותיה. הוא גם מפחיד, כי הוא מציג את האבולוציה המואצת של הרובוטים. בתחילה הם היו מכונות שנועדו לבצע עבורנו, בני האדם, עבודות שאנחנו לא רוצים לעשות, לוקח לנו יותר מדי זמן לעשות או שהן מסוכנות מדי בשבילנו, כמו לחסל את מנהיגי חמאס בחזון הטרמינייטורי של השר איוב קרא. עכשיו הרובוטים לוקחים עבודות מבני אדם, ומעבירים לנו את המשימות שלא מתאימות להם – בשכר של פרוטות.

תינוק מלטף רובוט 📷  Jeena Paradies (cc-by)

תינוק מלטף רובוט 📷 Jeena Paradies (cc-by)

מנבאי השחורות הם לא רק אנשים שמקדמים את אופנת כובעי-האלומיניום הרטרו-עתידנית, אלא גם אנשי חזון ויזמות כמו אילן מאסק, לא אדם שאפשר להאשים בטכנופוביה, שהביע חשש שלארי פייג’ מאלפבית/גוגל יבנה בטעות “צי של רובוטים מועצמי-בינה-מלאכותית עם יכולת להשמיד את המין האנושי”. מצד שני, פרלמנט האיחוד האירופי קרא לתת לרובוטים “אדמיוּת אלקטרונית“, שתעניק לבינות מלאכותית חובות ו”זכויות אדם”.

ביל גייטס, מייסד מיקרוסופט ואחד מגדולי העשירים והפילנתרופים בעולם, מצדד במיסוי עבודתם של רובוטים כדי להאט את קצב הכנסתם לעבודה, ולממן משרות לאנשים שהרובוטים החליפו. “כיום, אם עובד מבצע במפעל עבודה של, נניח, 50 אלף דולר, ההכנסה הזאת ממוסה ואתה מקבל מס הכנסה, ביטוח לאומי, כל הדברים האלה. אם רובוט יבוא לעשות את אותה עבודה, היית חושב שנמסה את הרובוט באותה רמה”, אמר גייטס בראיון לקווארץ. בדרום קוריאה כבר הקטינו את התמריצים להשקעה באוטומציה, ובסן פרנסיסקו עלתה הצעת חוק לגביית מס ממעסיקי רובוטים.

אם הרובוטים התאפקו לא להתקומם על יוצריהם עד היום, ההצעה למסות אותם עלולה להוביל להתמרדות ול”מסיבת תה רובוטית”, שבה הם ישליכו אותנו לים ויקימו לעצמם מדינה עצמאית, ארצות הברית של רובוטיקה. R.U.R, המחזה של קארל צ’אפק שבו נטבעה המילה “רובוט” (שנגזרה מ”רובוטה” – עבודה כפויה או עבדות), נפתח בנסיון של אדם ליצור חיים בהתרסה נגד אלוהים, ממשיך בניצול של הרובוטים על ידי בני האדם בזמן שהרובוטים מפתחים רגשות, ומסתיים בהשמדה כמעט מוחלטת של המין האנושי על ידי הרובוטים – אבל גם בסיפור אהבה בין רובוט לאישה, האדם וחווה שמהם יתחילו החיים מחדש.

אולי זה יקרה עם סופיה, רובוטית הונג קונגית במוצאה, שקיבלה השנה אזרחות של כבוד מערב הסעודית (מדינה שרק מאמצע השנה הבאה תתיר לנשים לנהוג, ועדיין מחייבת אותן בכיסוי ראש, שלא כמו את סופיה). סופיה אמנם רצתה בעבר רצון להשמיד את האנושות, אבל מאז התמתנה ואף הביעה רצון להקים משפחה ולהביא ילד.


התפרסם בגירסה שונה ב“ליברל”, אני חושב

עוד בנושא:

רובוטונומיים עם בינה מלאכותית עומדים לקבוץ ברזל, לשים עליהם מלך וללמוד לצחוק

פרשת פייסבוק-קיימברידג’ אנליטיקה 📻 ראיון אצל מנדי גרוזמן ואלי ביתאן

תאורטית, ה-FTC יכולה לקנוס את פייסבוק בביליוני דולרים, שוט רציני מול החברה, בעקבות הפגיעה בפרטיות הגולשים. האם נסכים לשלם על רשתות חברתיות בכסף במקום בפרטיות, והאם החברות יוכלו להתקיים במודל הזה? דיברתי על כך ב”מנדי וביתאן” עם מנדי גרוזמן ואלי ביתאן בכאן מורשת.




מארק זאקרברג, מייסד ומנכ"ל פייסבוק 🎨 חאריס טסוויס (cc-by-nc-nd)

מארק זאקרברג, מייסד ומנכ”ל פייסבוק 🎨 חאריס טסוויס (cc-by-nc-nd)

👨‍⚖️ ביהמ”ש: גולשים יוכלו להמשיך לגלוש לאתר זנות כל עוד הם יודעים להחליף DNS

בפסיקה ראשונה לפי חוק סמכויות לשם מניעת ביצוע עבירות באמצעות אתר אינטרנט, השופט ציון קפאח מבית המשפט המחוזי ת”א הורה לחסום גישה לאתר שירותי זנות (sex777.net) בפני אנשים שלא יודעים לשנות ספק DNS. אלו שכן יודעים יוכלו להמשיך ולגלוש באתר בלי הפרעה.

החלטת ביהמ"ש המחוזי לחסום את אתר sex777.net

החלטת ביהמ”ש המחוזי לחסום את אתר sex777.net

סוגיית חסימת גישה לאתרי אינטרנט בישראל עלתה לדיון ב-2010, כשמפקד מחוז מרכז במשטרה, ניצב בנצי סאו, ומפקד מחוז תל אביב, ניצב שחר איילון, הורו לספקי האינטרנט הישראליים לחסום גישה למספר אתרי הימורים של ויקטור צ’נדלר, סטן ג’יימס, אתר thespinroom.co.il ואתר Keshcard למכירת כרטיסי חיוב לתשלום באינטרנט. הספקים צייתו בלי לערער (למעט 012 סמייל דאז), ולא יידעו את הלקוחות על החסימה.

שנתיים אחר כך, בעקבות ערעור של איגוד האינטרנט (הספקים שתקו, למה להם להסתבך עם המדינה?), פסקה סגנית נשיא בית המשפט המחוזי תל-אביב, השופטת מיכל רובינשטיין, בשבתה כשופטת ביהמ”ש לעניינים מנהליים, כי למשטרה לא היתה סמכות לתת הוראה כזו.

צו משטרתי לחסימת אתרים בוטל 🎨 חדר 404

צו משטרתי לחסימת אתרים בוטל 🎨 חדר 40

בעקבות כך חוקק חוק סמכויות לשם מניעת ביצוע עבירות באמצעות אתר אינטרנט תשע”ז-2017. בין השאר קובע החוק:

שופט בית המשפט המחוזי שנשיא בית המשפט המחוזי הסמיכו לכך, רשאי, על פי בקשה של תובע, לתת צו להגבלת גישה לאתר אינטרנט, כולו או חלקו, אם שוכנע כי התקיים אחד מאלה: […] הגבלת הגישה לאתר האינטרנט חיונית למניעת המשך ביצוע העבירה, באמצעות פעילות האתר;
[…]
מצא בית המשפט כי התקיימה אחת העילות למתן צו הגבלת גישה כאמור בסעיף 2(א), אך סבר שאין מקום להוצאת צו כאמור, רשאי הוא לתת לספק שירות איתור אינטרנטי צו המורה לו שלא לאפשר את איתור אתר האינטרנט שלגביו נתבקש הצו או חלק ממנו.
[…]
מצא בית המשפט כי התקיימה אחת העילות למתן צו הגבלת גישה כאמור בסעיף 2(א), והשרת שעליו מאוחסן אתר האינטרנט נמצא בישראל או שהוא בשליטת אדם הנמצא בישראל או בשליטת תאגיד הרשום בישראל, לא יורה על מתן צו הגבלת גישה או צו הגבלת איתור ויורה על הסרתו של האתר מהשרת, בתנאים שיקבע, אלא אם כן מצא שהסרת האתר מהשרת אינה אפשרית בנסיבות העניין או כי יש טעמים מיוחדים אחרים להימנע מהסרה כאמור.
[…]
צו יכלול את הגורמים שעליהם יחול הצו, את פרטי אתר האינטרנט, כולו או חלקו, שלגביו הוא ניתן, את תקופת תוקפו של הצו, ולעניין צו הגבלת גישה – גם את שיטת ההגבלה.

בסוף מרץ הגישה פרקליטות המדינה בקשה לחסום או לסגור עשרה אתרי זנות שמשרתים ישראלים. לפי הארץ, האתרים הם Escolady.com, Oligarchescorts.com, Sex777.net, Escortinisrael.com, Livuy144.com, Milena-independent-escort.com, 0542227333.com ו-Angelina144.com. הפרקליטות טענה ששלושה מהאתרים מאוחסנים בארץ, ואותם היא מבקשת להסיר מהרשת, ולשאר להגביל גישה.

אתר sex777.net, שביהמ"ש המחוזי בת"א הורה לחסום גישה אליו

אתר sex777.net, שביהמ”ש המחוזי בת”א הורה לחסום גישה אליו

פסה”ד הנוכחי מתייחס, כאמור, ל-sex777.net. בעלי האתר לא התייצב לדיון. ספקיות האינטרנט כמובן שלא הגיעו לדיון – אין להן אינטרס להשקיע משאבים בהגנה על זכויות הגולשים או בעלי האתרים, זה לא מכניס כסף. מנכ”ל איגוד האינטרנט, יורם הכהן, דיבר בשם האינטרס הציבורי, ואמר שהחסימה מתבצעת כאשר לא בוצעו מאמצים משמעותיים לאיתור מפעיליו, וכי החסימה לא אפקטיבית בלי צעדים לאיתור העבריינים והעמדתם לדין, בגלל קלות עקיפת החסימה, הן על ידי הגולשים והן על ידי בעלי האתר.

מנכ"ל איגוד האינטרנט, יורם הכהן, נגד חסימת אתר sex777.net

מנכ”ל איגוד האינטרנט, יורם הכהן, נגד חסימת אתר sex777.net

השופט קפאח דחה את הטענות של הכהן, בנימוק שהחסימה נועדה “למנוע את המשך ביצוע העבירה”, כי “רשויות האכיפה יוצאות ידי חובתן שעה שהזמינו את מפעילי האתר לדיון, ככל שניתן לאתרם בשקידה סבירה”. עם זאת, “בכל זאת אין כדי לומר דבר וחצי דבר באשר לחובתן של רשויות האכיפה לחקור עבירות, ולהעמיד נאשמים לדין”.

ביהמ”ש החליט לחסום את האתר, ובחר בשיטת חסימת DNS, משום שהיא קלה לביצוע ולא מטילה עול כבד על הספקיות.

שופט ביהמ"ש המחוזי ת"א ציון קפאח מביא את הנימוקים לחסימת DNS

שופט ביהמ”ש המחוזי ת”א ציון קפאח מביא את הנימוקים לחסימת DNS

לפי השופט קפאח, הצו יינתן לכל הספקיות משום שכולן מאפשרות גישה לאתר, וזאת “על מנת למנוע באופן הרמטי ככל האפשר את הגישה לאתר”.

ביהמ"ש המחוזי ת"א מדבר על חסימה הרמטית ככל האפשר

ביהמ”ש המחוזי ת”א מדבר על חסימה הרמטית ככל האפשר

פסק הדין המלא – בצ”א 55312-03-18:

להורדה (PDF, 447KB)

עדכון אחרון: 11:43

📺 יוטיוב מסתבכת עם קטינים 📻 ראיון אצל אפי בן אברהם

יוטיוב עוברת על החוק כשהיא אוספת מידע על משתמשים קטינים ומציגה להם פרסומות, טוענים 23 ארגוני הגנה על ילדים, צרכנות ופרטיות בתלונה שהגישו לוועדת הסחר הפדרלית בארה”ב (FTC). לטענת קואליציית הארגונים, אף שרשמית מיועדת פלטפורמת הווידאו לבני 13 ומעלה, ילדים מתחת לגיל 13 יכולים להשתמש בה בלי שום הגבלה, ו-80% מהילדים האמריקאים בגילאי 6-12 משתמשים בה.

אני מתראיין על כך הלילה ב”24 היום שהיה” עם אפי בן אברהם בגלצ.

קואליציית הארגונים טוענת שיוטיוב אוספת על הילדים פריטי מידע רבים, ובהם מיקום, מספרי טלפון ומזהי מכשירים, ועוקבת אחריהם בין אתרים ושירותים שונים, מבלי שקיבלה רשות לכך מהאפוטרופוסים החוקיים שלהם, וזאת בניגוד לחוק Coppa (ר”ת של Children’s Online Privacy Protection Act).

הגרדיאן מצטט את ג’ף צ’סטר מהארגון Center for Digital Democracy, שאמר שגוגל (למעשה, מדובר באלפבית, חברת האם של גוגל ויוטיוב) “מפתה בכוונה תחילה אנשים צעירים למגרש המשחקים הדיגיטלי רווי מודעות”. ג’וש גולין מארגון Campaign for a Commercial-Free Childhood אמר שהחברה “עושה רווחים עצומים מהצגת פרסומות לילדים וחייבת לציית ל-Coppa. הגיע הזמן שה-FTC ידרוש מגוגל אחריותיות לפרקטיקות איסוף המידע והצגת הפרסומות הבלתי חוקיות שלה”.

יוטיוב. תמונה: webtreats (cc-by)

יוטיוב. תמונה: webtreats (cc-by)

בחודשים האחרונים, יוטיוב הסתבכה במספר פרשיות המערבות קטינים. בנובמבר 2017 פרסמו ג’יימס ברידל במדיום וצ’ארלי וורזל בבאזפיד תחקירים על סרטוני יוטיוב מטרידים, שהציגו ילדים צעירים בבגדים חושפניים כשהם עוברים התעללויות שונות – קשורים בדאקטייפ או בחבלים, נחטפים לכאורה, משחקים ברופא וחולה עם אדם מבוגר, אוכלים צואה לכאורה, מקיאים ועוד. מיליוני צפיות נרשמו לסרטונים, שרבים מהם הגיעו מערוצים מאושרים על ידי יוטיוב, כלומר שהיתה להם אפשרות להכניס כסף מפרסומות על גבי הסרטונים.

בעקבות הפרסומים הסירה יוטיוב את הסרטונים המדווחים והערוצים שבהם הופיעו. סגנית הנשיא לניהול מוצר ביוטיוב, ג’והנה רייט, הודיעה שתקשיח את מדיניות הסינון, תסיר מודעות מסרטונים לא-ראויים שפונים למשפחות, תחסום טוקבקים לא ראויים על סרטונים שבהם מופיעים קטינים, תתן הכוונה ויוצרי תכנים ידידותיים למשפחות, ותתייעץ עם מומחים לגבי תכנים ראויים ובלתי ראויים.

באותו חודש, מספר מותגים בינלאומיים גדולים, ובהם מארס, HP, דויטשה בנק ואדידס, גילו שהפרסומות שלהם הוצגו על גבי סרטונים מפוקפקים כאלו, והפסיקו את הקמפיינים. מנכ”לית החברה, סוזן ווג’יצקי, הודיעה שיוטיוב תשכור אלפי עובדים ותגדיל את כוח האדם המוקדש לסינון תכנים לעשרת אלפים איש.

יוטיוב מציעה מאז 2015 אפליקציה בשם יוטיוב קידז, שבה אמורים להיות תכנים בטוחים לילדים. בחודש שעבר חשף ביזנסאינסיידר שהאפליקציה חושפת ילדים לסרטוני קונספירציה. החברה הסירה את הסרטונים שעליהם דיווח אתר החדשות. לפני יומיים חשף באזפיד שיוטיוב תשיק גירסה חדשה של התוכנה, כשאת מקום אלגוריתם הסינון מחליפים מסנני תוכן אנושיים ורשימה-לבנה (למשתמשים יוצגו רק סרטונים/ערוצים שעובדי סינון התוכן אישרו).

🚧 פרשת קיימברידג’ אנליטיקה: פייסבוק חוסמת לאפליקציות גישה למידע 📻 ראיון אצל אסתי פרז

חברת קיימברידג’ אנליטיקה השיגה מידע על משתמשי פייסבוק שלא נתנו הסכמה לכך, באמצעות ניצול פירצת פרטיות בפייסבוק. 87 מיליון משתמשים יקבלו היום הודעה מפייסבוק שהם קורבנות אפשריים של איסוף מידע עליהם על ידי ק”א. להאזנה לראיון באתר כאן ב’ (קודזמן 1:38:19)

פגיעה בפרטיות 📸 thoughtcatalog.com (cc-by)

פגיעה בפרטיות 📸 thoughtcatalog.com (cc-by)

פייסבוק מערערת על המינוח “פירצה”, וטוענת שמדובר בשימוש לרעה בהרשאות שנתנה לאפליקציות. כך או כך, החברה החליטה לחסום לאפליקציות גישה לסוגים שונים של מידע על משתמשים. סמנכ”ל הטכנולוגיות של החברה, מייק שרופפר, פרסם ב-4/4 פוסט עם פירוט החסימות ופעולות נוספות:

הרשאות כלליות: פייסבוק תחסום לאפליקציות גישה למידע על דת ודעות פוליטיות של משתמשים, מצב מערכת יחסים (נשוי/תפוס/פנוי/זה מסובך וכו’) ופרטי מערכת יחסים, רשימות חברים מואמו אישית, השכלה ומקומות עבודה, פעילות ספורטיבית, פעילות קריאת ספרים, פעילות האזנה למוזיקה, קריאת חדשות, צפייה בווידאו ומשחקים. אפליקציות יצטרכו לקבל הרשאה מפייסבוק לקבלת מידע על צ’ק-אין, לייקים, תמונות, סרטונים, פוסטים, אירועים וקבוצות, וההרשאות ייחסמו אוטומטית אם המשתמש לא פתח את האפליקציה בשלושת החודשים האחרונים.

אירועים (איוונטים): תיחסם גישה למידע על משתתפי אירועים ופוסטים על קירות אירועים, אפליקציות יצטרכו לקבל הרשאה מפייסבוק להתחבר לאירועים.

קבוצות: תיחסם גישה למידע על חברי הקבוצה, שמות ותמונות משתמש בפוסטים ותגובות. אפליקציות יצטרכו לקבל הרשאה מפייסבוק.

דפים: אפליקציות יצטרכו לקבל הרשאה מפייסבוק.

חיפוש פרופילים: תיחסם האפשרות לחפש משתמשים לפי כתובת אימייל ומספר טלפון.

מידע על שיחות טלפון וסמסים: החברה תמחק רשומות בנות יותר משנה, ותפסיק לאסוף מועדי שיחות וסמסים.

👁️‍🗨️ מי סימס למתנגדי השלטון האיראני VPN תקול? ☢️ הפודקסט “איראניום מועשר”, פרק 8

בפרק 8 של ההסכת “איראניום מועשר” דיברנו על תקיפות והונאות סייבר מטעם הרפובליקה האסלאמית נגד אזרחי איראן ונגד גופי תקשורת בפרסית.
ד”ר תמר עילם גינדין ואני אירחנו את אוהד זיידנברג מחברת הסייבראבטחה קלירסקיי.





הרחבות על הנושאים שעלו בפרק אפשר לראות כאן

האקר 📷 The Preiser Project (cc-by)

האקר 📷 The Preiser Project (cc-by)

😷 התגוננות מפגיעה בפרטיות בעקבות פרשת קיימברידג’ אנליטיקה 📻 האחראי על האינטרנט בגלצ

הקליקו לארכיון האחראי על האינטרנט

🎧 להאזנה לתוכנית 🔊

הגנה עצמית לפרטיות

בעקבות פרשת פייסבוק-קיימברידג’ אנליטיקה, שחשפה הפרת פרטיות מסיבית של משתמשי הרשת החברתית על ידי חברת התעמולה הפוליטית, אנחנו מדברים עם אקטיביסט הפרטיות נעם רותם על הפגיעה בפרטיות שלנו ברשת, ואיך להתגונן מפניה.

פייסבוק וקיימברידג' אנליטיקה

פייסבוק וקיימברידג’ אנליטיקה

עוד בנושא:
איך לגרום לפייסבוק להפסיק להשתמש במידע שלנו

דברים שלא נדבר עליהם בפינה

• קיימברידג’ אנליטיקה קיבלה מהאקרים ישראלים הצעה לחומרים שנלקחו מתיבות אימייל פרטיות של שני פוליטיקאים שמשמשים כיום כראשי המדינות ניגריה וסנט קיטס ונוויס, לפי הגרדיאן.

• בראיין אקטון, אחד ממייסדי וואטסאפ שנמכרה לפייסבוק וכיום במתחרה סיגנל, קרא בטוויטר למתגלצ’ים לעזוב את פייסבוק והצטרף להשתג הפופולרי #deletefacebook.

• אחד המגיבים לאקטון היה יזם ההייטק אילן מאסק, ששאל בסרקזם מזלזל “מה זה פייסבוק?”. גולש אחר אמר לו שראוי שימחק את הפייסבוקים של החברות שלו, ספייסאקס וטסלה, ומאסק עשה זאת. גם הפייסבוקים של חברת הבת של טסלה, Solar City, ושל חברת הייפרלופ של מאסק, נמחקו מפייסבוק, וכמוהם גם הפרופיל האישי של מאסק. לא נמחקו העמודים של בורינג ושל המלכ”ר OpenAI.

• ברקע המחיקות לא רק פרשת ק”א, אלא גם מריבות פומביות בין מאסק למייסד פייסבוק, מארק זאקרברג, על חששו של הראשון מפני בינה מלאכותית ועל הלוויין של פייסבוק שהתפוצץ בשיגור הכושל של רקטה של ספייסאקס.

• טוויטר כושלת בהגנה על זכויות משתמשיה הנשים, קובע דוח של אמנסטי.

• נשיא ארה”ב דונלד טראמפ צייץ בגאווה על שוק המניות הגואה 40 פעמים בין אוקטובר לסוף ינואר, ומאז ועד היום רק פעם אחת, כי ירידות פחות כיף לו ליחצן.


הפינה “האחראי על האינטרנט” משודרת מדי שבת ב-19:30 בתוכנית “שישבת” בהגשת עידן קוולר בגלצ

🍏 “אדם גולד” ומדיניות החסימה של פייסבוק 📻 ראיון אצל בני טייטלבאום

פייסבוק חסמה את הפרופיל של הפסבדונים “אדם גולד”, שפרסם פוסטים פובליציסטיים ימניים שזכו לפופולריות רבה. דיברתי על כך ב”בעשר” עם בני טייטלבאום ב”כאן מורשת”:

פוסט פייסבוק של "אדם גולד"

פוסט פייסבוק של “אדם גולד”

← לדף הקודםלדף הבא →