ליד הכותל נעצרה עצמכונית ומתוכה יצא הנהג של טראמפ

ישיבה על קידום תחום התחבורה החכמה‎ נדחתה בגלל שינויים בהסדרי התנועה והקושי הצפוי בהגעה לכנסת :)
הודעת ועדת המדע והטכנולוגיה של הכנסת על דחיית ישיבה על תחבורה חכמה, 22.5.2017

הצצה לאחורי הקלעים של ניסוח תקנון שימוש של בזק

בשבוע שעבר ערכה בזק מסיבת עיתונאים (ככה מספרים לי, לא הוזמנתי) שבה השיקה את סמארט נט, שירות סייברסייבר להגנה מפני דברים מפחידים באינטרנט. הנה תנאי השימוש:

להורדה (PDF, 142KB)

והנה טיוטה שלו, עם הערות טכניות, שירותיות ומשפטיות, חלקן ממודגשות במקור לנוחיותכם:

להורדה (PDF, 89KB)

גידי גוב המאויר בקמפיין בזק. איור: ניר וגלי

כל אחד מאיתנו מפרש אמוג’י אחרת וזה יגיע לבתי המשפט, קובע מחקר של פרופ’ למשפטים

80* פסקי דין בארה”ב עד סוף 2016 מכילים את המילים “אמוטיקון” או “אמוג’י”, יותר מ-30% מהם מ-2016 ויותר מ-50% מהם מ-15′-16′. האמוג’י הגיעו לבתי המשפט, ומכך אפשר להסיק שהם הופכים לחלק משמעותי יותר בתקשורת האנושית, ולשער שהתקשורת האמוג’ית היא לעתים חלק מהמחלוקת המשפטית. פרופ’ אריק גולדמן מהפקולטה למשפטים באוניברסיטת סנטה קלרה בדק את פסקי הדין במסגרת מחקר שפרסם בתחילת החודש על הדרכים שבהן האמוג’י ישפיעו על החוק והמשפט (פדף). אני מדבר עליו היום בסביבות 11:10 ב”גם כן תרבות” של גואל פינטו ברדיו “כאן תרבות“.

אמוג’י הם פיקטוגרמות (פיקטוגרמה – סימן גרפי שמייצג אובייקט באמצעות תמונה שלו) שנולדו בסלולריים של יפן בסוף שנות ה-90 – הראשונים שבהם נוצרו על ידי שיגטאקה קוריטה עבור שירות הסלולר איימואוד (i-mode) של חברת NTT דוקומו. האמוג’י נכנסו לסט התווים הגלובלי יוניקוד ב-2010. מחקר של אתר emogi.com מ-2015 דיווח כי 92% מאוכלוסיית הרשת משתמשת באמוג’י, מחקר של האתר מ-2016 דיווח שבשנה אחת נשלחו 2.3 טריליון הודעות טקסט עם אמוג’י, והאמוג’י “פרצוף עם דמעות אושר” הופיע ב-1.6 מיליארד ציוצים.

שוטרים עוצרים אמוג'י. תמונה: David Parry/PA Wire - TaylorHerring (cc-by-nc-nd)

שוטרים עוצרים אמוג’י. תמונה: David Parry/PA Wire – TaylorHerring (cc-by-nc-nd)

אחת מההשפעות של האמוג’י על המשפט היא המחלוקת על משמעות האמוג’י, כפי שקרה בתביעה הישראלית. “שולחים ונמענים יראו באופן בלתי צפוי גירסאות שונות של אמוג’י בגלל תיווך טכנולוגי, מה שיוביל אותם לפרשנויות סבירות – אבל שונות – של אותה תקשורת, עם פוטנציאל להשלכות שליליות על אחד או שני הצדדים”, כתב פרופ’ גולדמן במחקרו. הוא הסביר שהמשמעות השונה נובעת ממספר גורמים: מאפייני התצוגה של המסך (גודל, רזולוציה, צבע, סדר התצוגה וכיוצא בזה), העיצוב הגרפי של האמוג’י (האמוג’י מתעדכנים עיצובית לאורך הזמן, ומעוצבים שונה בין מערכות הפעלה, אפליקציות וגופנים שונים), ופרשנות (שמושפעת מהנמען ומסביבתו, כמו בשפה ובסלנג, בהיעדר מוסכמות רבות שנים ומילונים שמקבעים את משמעות האמוג’י; למשל, אמוג’י “אדם עם ידיים מקופלות” משמש לסירוגין ל”הלוואי/אני מתפלל” ול”תן כיף”).

מקרה כזה של פרשנות שונה של אמוג’י ואמוטיקונים (רגשונים) הגיע לבית המשפט הישראלי. שופט בית המשפט לתביעות קטנות בהרצליה אמיר ויצנבליט פסק בפברואר לטובת בעל דירה שתבע שוכרים פוטנציאליים שהתחרטו. השופט הסביר ש”כיום, בעת המודרנית, גם לשימוש בצלמיות ה’אמוג’י’ עשוי להיות משמעות המלמדת על תום-ליבו של הצד למשא ומתן. […]אותו מסרון שנשלח על-ידי הנתבעת [כלל] “סמיילי”, בקבוק שמפניה, דמויות רוקדות ועוד. צלמיות אלו משדרות אופטימיות רבה. אף שלא היה במסרון זה כדי להקים חוזה מחייב בין הצדדים, מסרון זה הוביל, מטבע הדברים, להסתמכות גדולה של התובע על רצון רב של הנתבעים לשכור את דירתו. […] גם לקראת סוף המשא ומתן, באותם מסרונים שנשלחו בסוף חודש יולי, השתמשה הנתבעת 2 בסמלים של “סמיילי”. סמלים אלו, המשדרים לצד שכנגד כי הכל כשורה, היו מטעים, שכן באותה העת כבר הטילו הנתבעים ספק רב ברצונם לשכור את הדירה. צירופם של אלו – אותן צלמיות חגיגיות בתחילת המשא ומתן שיצרו הסתמכות רבה אצל התובע, ואותם סמלי סמיילי בסוף המשא ומתן שהטעו את התובע לסבור שהנתבעים עדיין מעוניינים בדירתו – תומכים במסקנה כי הנתבעים נהגו בחוסר תום-לב במשא ומתן”.

אחרי הקיפול: המחקר המלא של פרופ’ גולדמן.

להמשך קריאה

💃🏻👯‍✌️☄️🐿️🍾? 🏡🔑💰!

אמוג’ים מככבים בתביעה של משכיר דירה נגד שוכרים שהתחרטו, והתרגום של השיח האמוג’יסטי לשפה משפטית יבשה מרנין, כמצופה. בנוסף, השופט מנתח את המשמעות המשתמעת של הרגשונים בהתכתבות סביב אותה שכירות. הוא מגיע למסקנה שהשימוש של השוכרים הפוטנציאליים בסמיילים, למרות שהיו להם הסתייגויות מהדירה, הטעו את המשכיר להבין שהם מעוניינים בה. על הסיפור דווח בנקסטר, ופסק הדין התפרסם ב-Law.co.il (פדף).

This Post In English – פוסט זה באנגלית

יניב דהן, התובע, פרסם באתר יד2 מודעה להשכרת דירתו. זמן קצר לאחר מכן שלחה לו ירדן רוזן, נתבעת 2, את המסרון הבא:

מסרון עם אמוג'י ששלחה שוכרת דירה פוטנציאלית למשכיר, מתוך ת"ק 30823-08-16 דהן נ' חיים שכרוף ואח': "בוקר טוב [סמיילי] רוצים את הבית [אישה רוקדת, זוג רוקד, סימן וי באצבעות, כוכב שביט, סנאי, בקבוק שמפניה] רק צריך לשבת על הפרטים... מתי מתאים לכם?"

מסרון ההתעניינות בדירה


המסרון מצורף לפסק הדין כצילומסך, ומתומלל כך:

בוקר טוב [סמיילי] רוצים את הבית [אישה רוקדת, זוג רוקד, סימן וי באצבעות, כוכב שביט, סנאי, בקבוק שמפניה] רק צריך לשבת על הפרטים… מתי מתאים לכם?

בעקבות הסמס הזה הסיר דהן את המודעה מיד2, מתוך הנחה שרוזן ובן זוגה, ניר חיים שכרוף, נתבע 1, מעוניינים בדירה. השניים לא שכרו אותה לבסוף, ודהן תבע מהם פיצויים בסכום של 14,500 שקל.

בהמשך פסק הדין מתייחס שופט בית המשפט לתביעות קטנות בהרצליה, אמיר ויצנבליט, לאמוג’ים בסמס ומשמעותם:

זה המקום לשוב ולהתייחס לאותם סמלים גראפיים (צלמיות) ששלחה הנתבעת 2 לתובע. כאמור אין בהם, בנסיבות העניין, כדי ללמד על הבשלת המגעים בין הצדדים לכדי הסכם מחייב. עם זאת, הסמלים שנשלחו תומכים במסקנה כי הנתבעים נהגו בחוסר תום-לב. אכן, דרכי התבטאות של צדדים למשא ומתן זה עם זה יכולות ללבוש צורות שונות, וכיום, בעת המודרנית, גם לשימוש בצלמיות ה”אמוג’י” עשוי להיות משמעות המלמדת על תום-ליבו של הצד למשא ומתן. לאותו מסרון שנשלח על-ידי הנתבעת 2 ביום 5.6.2016 לוו, כאמור, סמלים לא מעטים. אלו כללו “סמיילי”, בקבוק שמפניה, דמויות רוקדות ועוד. צלמיות אלו משדרות אופטימיות רבה. אף שלא היה במסרון זה כדי להקים חוזה מחייב בין הצדדים, מסרון זה הוביל, מטבע הדברים, להסתמכות גדולה של התובע על רצון רב של הנתבעים לשכור את דירתו. בעקבות זאת, התובע הסיר את המודעה שפרסם באינטרנט בדבר השכרת דירתו. גם לקראת סוף המשא ומתן, באותם מסרונים שנשלחו בסוף חודש יולי, השתמשה הנתבעת 2 בסמלים של “סמיילי”. סמלים אלו, המשדרים לצד שכנגד כי הכל כשורה, היו מטעים, שכן באותה העת כבר הטילו הנתבעים ספק רב ברצונם לשכור את הדירה. צירופם של אלו – אותן צלמיות חגיגיות בתחילת המשא ומתן שיצרו הסתמכות רבה אצל התובע, ואותם סמלי סמיילי בסוף המשא ומתן שהטעו את התובע לסבור שהנתבעים עדיין מעוניינים בדירתו – תומכים במסקנה כי הנתבעים נהגו בחוסר תום-לב במשא ומתן. גם אם אניח כי הסיבה לפרישה מן המשא ומתן הייתה מוצדקת, היה על הנתבעים כבר ביום 8.7.2016 להודיע לתובע כי הם לא בטוחים ברצונם לשכור את הדירה, וכי על התובע לכלכל את צעדיו בהתאם. הנתבעים “משכו” את התובע, “הרדימו” אותו, עד שזה מצא עצמו קרוב לתחילת תקופת השכירות בלא שאיתר שוכרים לדירתו.

השופט פסק לתובע פיצוי חלקי והוצאות משפט בסכום כולל של 8000 שקלים.

אחרי הקיפול – פסק הדין המלא – ת”ק 30823-08-16 דהן נ’ חיים שכרוף ואח’.

Judge: defendants’ emoji and emoticons “naturally led” plaintiff to assume they were interested in renting his house from law

להמשך קריאה

📺 למה יוטיוב משקיעה בהפקות מקור?

יוטיוב של אלפבית (חברת האם של גוגל) החליטה להשקיע בשנה הקרוב מאות מיליוני דולרים בתוכן מקורי, 40 סדרות וסרטים, שחלקם ישודרו בחינם במימון פרסומות ביוטיוב, וחלקם בשירות הצפייה בתשלום יוטיוב רד, שעולה 10$ בחודש. אני מדבר על כך היום בתוכנית הרדיו “גם כן תרבות” עם גואל פינטו ברשת א’ בתאגיד השידור כאן.

יוטיוב. תמונה: webtreats (cc-by)

יוטיוב. תמונה: webtreats (cc-by)

יוטיוב נולדה כפלטפורמת תוכן גולשים, ומתפרנסת מפרסומות, שאת הכנסותיהן היא חולקת עם היוצרים. החברה הכניסה תכנים של גופי תוכן ממוסדים לפלטפורמה שלה, הן על ידי הלבנה של תכנים פיראטיים על ידי העברת השליטה בהיוון הפרסום שלהם לידי בעלי הזכויות והן על ידי הסכמים עם בעלי התכנים לפתיחת ערוצים שלהם בפלטפורמה. בסוף 2015 השיקה את יוטיוב רד.

המעבר האסטרטגי מתוכן גולשים חינמי לתוכן מקור בתשלום נובע ממספר סיבות. אחת מהן היא התחרות הגוברת על תוכן הגולשים. פייסבוק לייב, סנאפ, טוויטר, וואטסאפ, אינסטגרם ואחרות מתחרות על לבם של הגולשים כפלטפורמה שבה הם יספקו את תכני הווידאו שלהם. על התכנים הללו אפשר, כמובן, למכור פרסומות, ואפשר להשתמש במידע שנצבר דרכם על המשתמשים לפרסום ולצרכים נוספים.

סיבה נוספת היא שנטפליקס, הולו ואמזון פריים הולכות ומשתלטות על זמן הצפייה של הציבור בסרטים ובסדרות, ויוטיוב רוצה חתיכה מזה. תכני מקור איכותיים מאפשרים לה לגבות תשלום חודשי על יוטיוב רד, ולגבות ממפרסמים תעריפים טובים על פרסומות. מפרסמים רבים לא לא רוצים לפרסם על גבי תוכן גולשים חובבני, ולא על כזה שמכיל תכנים אלימים, פורנוגרפיים, גזעניים, מסיתים וכיוצא בזה. בחודש מרץ פרץ חרם מפרסמים על יוטיוב בבריטניה ובארה”ב בגלל הצגת פרסומות על גבי תכני הסתה וטרור, והחברה נאלצה להתנצל. יוטיוב, כמו פייסבוק ופלטפורמות אחרות, מתקשה לאכוף את כללי השימוש על תוכן גולשים, אבל בתוכן שהיא יוצרת לא תהיה בעיה כזאת.

התוכן המקורי גם מאפשר ליוטיוב לשמר טאלנטי תוכן גולשים פופולריים שגדלו אצלה. אלו מגלים שההכנסות מהפרסומות ביוטיוב אינן גבוהות, ואולפני טלוויזיה וקולנוע גונבים אותם בקלות. עם הכניסה להשקעה משמעותית בתכני מקור, יוטיוב תוכל להתחרות בהצעות של האולפנים.

💸 בנק אגוד כ”כ אישי ודיגיטלי שלקח להם שבוע לחזור לתלונתי בפייסבוק ואין להם מושג מה כתוב בה

התקשרתי לבנק איגוד (הם כותבים את זה אגוד) לבקש שיפסיקו לגבות ממני תשלום חודשי על כרטיס אשראי. הנציגה אמרה שהם יפסיקו אם אגיע למינימום חיובים חודשי על הכרטיס. למרות זאת, הבנק המשיך לגבות את העמלה.

הבנק מציג את עצמו “מצד אחד אישי, מצד שני דיגיטלי”. כל כך אישי שאי אפשר להתקשר ישירות לבנקאי בסניף, אז במקום לחכות על הקו, שלחתי להם את התלונה בפייסבוק מסנג’ר. כל כך דיגיטלי, שלקח לבנק שבוע שלם ושתי פניות פייסבוק נוספות לחזור אלי לטיפול בתלונה – לא בפייסבוק, בטלפון.

צ'ט של עידו קינן עם בנק איגוד

התלונה כמובן לא טופלה באותה שיחה, אבל גרוע מכך – הנציגה בכלל לא ידעה על מה אני מדבר. השיחה הלכה בערך ככה:

אני: הבנק הבטיח לי להפסיק לגבות דמי כרטיס אשראי אם אגיע למינימום חיובים חודשי אבל הוא ממשיך לגבות אותם.
הנציגה: זה לא מה שהבטיחו לך, כנראה שלא הבנת.
אני: את הקשבת להקלטה של השיחה שבה הבטיחו לי את זה?
הנציגה: לא.
אני: יכול להיות שלא הבנתי את מה שאמרו לי, אבל את בכלל לא יודעת מה אמרו לי, אז אני לא מתכוון להתווכח על זה. תחזרי אלי בבקשה אחרי שהקשבת להקלטה.

פוסט "מצד אחד אישי מצד שני דיגיטלי" בפייסבוק של בנק איגוד

מה שאני מסיק מזה לגבי נוהל שירות הלקוחות של בנק איגוד בפייסבוק זה שהם מקבלים תלונה בפייסבוק, פונים למרכז שירות הלקוחות ואומרים להם “תתקשרו בבקשה ללקוח פלוני אלמוני”, בלי להעביר להם את פרטי התלונה, לא משנה כמה היא מפורטת וממוסמכת. במרכז שירות הלקוחות מכניסים את הפנייה לתור, וכשהתור מגיע – אחרי שבוע שלם ושתי פניות נוספות בפייסבוק, במקרה שלי – נציג ממרכז השירות מתקשר ללקוח, ומתחילים את הטיפול מאפס.

כמו עם חברות תקשורת (ובמיוחד סרטן האיידס נטוויז’ן-סלקום וצרעת-ההרפס הוט-הוט-מובייל), גם כאן אני ממליץ לפנות ישירות לנציב פניות הציבור ולדרוש את הזכויות שלכם. אגב, גם אם תפנו לנציב פניות הציבור של בנק איגוד באימייל – pniot_hatzibur@ubi.co.il – אתם לא תקבלו תשובה באימייל. “פניות שיתקבלו בכתב באחד מערוצי התקשורת הנ”ל (פקס, דואר אלקטרוני, טופס מקוון) יענו באמצעות דואר ישראל בלבד”, מאיימים שם. דואר ישראל, זה שיעיל בהבאת מכתבים ליעדם כמו שרולטה רוסית יעילה בהריגת המשתתפים בה.

(_!_) איגוד האינטרנט פסל את רישום הדומיין co.il.זונה-אוכלת-בתחת

הוועדה לבחינת שמות מתחם פוגעניים של איגוד האינטרנט הישראלי פסלה את הדומיין זונה-אוכלת-בתחת.co.il. האיגוד הודיע היום כי הדומיין נפסל ברוב של 3:1, וללא מתן זכות לרושם הדומיין לנמק מדוע לדעתו יש להתיר את הרישום.

עד 2012 החליט איגוד האינטרנט בעצמו על קבלה או דחייה של בקשות לרישום שמות מתחם, לפי תקנונו שקובע כי לא יוקצו “שמות המכילים מילים גסות, שפה גסה, שמות הפוגעים בתקנת הציבור או ברגשות הציבור או שמות שבכל דרך אחרת אינם תואמים את חוקי מדינת ישראל”. בפברואר 2012 הקים האיגוד את ועדת השמות הפוגעניים, שבה ארבעה חברים, אחד מאיגוד האינטרנט ושלושה נציגי ציבור. פסילת דומיין מצריכה רוב, כשבמקרה של תיקו הדומיין לא נפסל.

כיום חברים בוועדה הנק נוסבכר מאיגוד האינטרנט, שמשמש כיו”ר הוועדה, הפרופסור למשפט וטכנולוגיה מיכאל בירנהק, השופטת לשעבר ד”ר איריס סורוקר והסופרת יוכי ברנדס.

אפרסקים. תמונה: Anja Pietsch (cc-by)

אפרסקים. תמונה: Anja Pietsch (cc-by)

פרופ’ בירנהק נימק את הצבעתו נגד הרישום: “שם המתחם המבוקש הוא קללה גסה, ובא בגדר ‘מילים גסות, שפה גסה’. אין לנו לפנינו אלא את הבקשה עצמה, ללא הקשרה. איננו יודעים מי המבקש/ת ומה שאיפתו/ה הכמוסה בקשר לאתר שאמור לפעול תחת שם המתחם המבוקש. כשלעצמו, צירוף המילים הנ”ל חד משמעי למדי, ואני מתקשה לראות כיצד הוא נחלץ מתיבת ה’שפה הגסה’. הגם שמניעת רישום שם מתחם פוגעת במידת מה בחופש הביטוי, אני סבור שהמבקש יוכל להמשיך ולהתבטא באפיקים אחרים, גם ללא שם המתחם הנ”ל, וזאת כפוף לכל דין”. ד”ר סורוקר נימקה: “המילים ‘זונה אוכלת בתחת’ הן גסות, חסרות ערך מאזן, ועלולות לעודד החפצת נשים והתייחסות מקלת ראש אליהן כאל אובייקטים מיניים. חופש הביטוי אין פירושו החופש להוביל לזילות נשים (וזונות בתוך כך). חופש הביטוי לא יפגע, בוודאי שלא בצורה ניכרת, אם יואיל המבקש לבחור שם שאין בו גסויות לשמן. דעתי היא שיש לדחות את הבקשה”. נוסבכר נימק: “אני סבור ששם המתחם פוגע ברגשות ציבור ויש לפסול את שם המתחם המבוקש”.

ברנדס נימקה את דעת המיעוט:

מותר לאדם לקלל כאוות לבו ולבטא בכך את מררתו וזעמו וגסות רוחו. אמנם כשמדובר בקללות בפורומים ציבוריים, חופש הביטוי אינו חזות הכל. אך הביטוי האמור אינו מסית ואינו מכליל. זה ביטוי גס, מגעיל וחסר תוכן. אך, כאמור, מותר לאנשים להיות גסים ומגעילים.

ב-2012 התנגדה ברנדס לרישום דומיין שהתייחס לזנות, כלהנשיםזונות.co.il, ונימקה זאת בכך ש”זה פשוט ‘ייהרג ולא יעבור’. אסור לנו לאשר זאת בשום פנים ואופן. כבר לא מדובר רק בעלבון גס, אלא בהכללה שיש בה משום הסתה וביזוי כבודן וגופן של נשים באשר הן”.

הדומיין הראשון שבו דנה הוועדה הוא יהוה.co.il, והיא אישרה את רישומו במרץ 2012 בהצבעת תיקו. הוועדה אישרה פה אחד את sharmuta.co.il, zaingadol.co.il, יהשוה.co.il ואת נבלות.co.il. הוועדה פסלה את כלהנשיםזונות.co.il פה אחד.

(הלשין: Virtual Johnny)

✈️ אל על מתעקשים להמשיך לטוס בסופת החרא של הפרדת קטינים מהוריהם בטיסות

אחרי שאיש בשם ארנון יהל, שהזמין מראש מושבים צמודים לו ולבתו בת ה-10 בטיסת אל על, קיבל הודעה מהחברה שהוא יופרד ממנה בגלל, ואני מצטט, “שקר כלשהו”, אלא אם ישלם או יתחנן בפני דיילי הקרקע, ואחרי שאל על עברה סופת חרא אינטרנטית בת יממה וחזרה בה מההפרדה, אפשר היה לצפות שהיא תטוס החוצה מסופת החרא ולא תמשיך עמוק לתוכה. אבל אל על הרי רוצה לשחזר גם השנה את ההישג של השנה שעברה, אז זכתה בתואר חברת התעופה הגרועה בעולם לפי נתוני FlightStats.

המתגלצ’ת יעל פורמן שאלה את אל על (מוטו רשמי: “הכי בבית בעולם, ואנחנו מתכוונים לבית מטבחיים”):

בהמשך לסיפור על הפרדת הורה מביתו והושבתם בשני קצוות המטוס, אני שמחה שהנושא נפתר לשביעות רצונו של הלקוח.

מעניין אותי לדעת עקרונית מה המדיניות שלכם מעכשיו. האם תורו לנציגי השירות לעולם לא להפריד הורה מילדו הקטין במקרים של שינויים בסידורי ההושבה? או שהעניין יסתדר רק עבור אנשים שעושים רעש בפייסבוק?

חשוב לי לדעת מה המדיניות הכללית שלכם בנושא, כי אני לא מתכוונת לטוס עם חברה שחושבת שזה הגיוני לתת כרטיסים נפרדים להורים עם ילדים קטינים אפילו אם הם לא משלמים על זה במיוחד.

אני אדגיש – זו לא בעיה מבחינתי אם שינויים בסדרי ההושבה יעבירו אותם למקום פחות נוח, אם הם לא שילמו מראש על מקומות ספציפיים, אבל יש לי בעיה גדולה אם עדיין נראה לכם הגיוני להפריד הורים מילדיהם הקטנים אחרי שאלה טרחו וציינו לעצמם מקומות צמודים.

יעל פורמן ואל על בדיון בפייסבוק של אל על, 4.2017

אל על השיבו בקוהרנטיות של תקנון שימוש שנכתב בעורכדינית ואז נערך על ידי גורס אשפה:

שלום יעל, אל על מיישרת קו עם חברות התעופה המובילות בעולם הגובות תשלום עבור הושבה במושבים נבחרים במחלקת תיירים. בכל מטוס מוצעים בנוסף לבחירה מושבים ללא עלות במחלקת תיירים. ניתן לבחור או לרכוש מושב החל מרגע הזמנת הכרטיסים ועד כיממה טרם הטיסה ובכך להבטיח הושבה יחד. במידה ולא נעשתה בחירה שכזו, המערכת מקצה מקומות על בסיס מקום פנוי.
אנו ממליצים במקרים כאלו לרכוש מושבים צמודים עם הילדים בכדי להבטיח את הושבתכם יחד. במידה וישנה בעיה ספציפית, ניתן לפנות אלינו בהודעה פרטית וננסה לפתור אותה. תודה

ניתוח טקסט:

אל על מיישרת קו עם חברות התעופה המובילות בעולם הגובות תשלום עבור הושבה במושבים נבחרים במחלקת תיירים

אל על עושה פה מהלך מעורר השתאות של ניסיון לשידרוג המיתוג שלה באמצעות הצגת הרעה בתנאים כהצטרפות למועדון יוקרתי של חברות תעופה מובילות. הדבר משול להכפלת מחירו של ממרח “השחר” ונימוקה בכך שגם נוטלה וקדברי הכפילו מחירים.

כל המהלך הזה הוא הסחת דעת – פורמן לא שאלה על מושבים נבחרים, אלא על הושבת הורים עם ילדיהם. היא אפילו הדגישה זאת בשאלתה – “אני אדגיש – זו לא בעיה מבחינתי אם שינויים בסדרי ההושבה יעבירו אותם למקום פחות נוח, אם הם לא שילמו מראש על מקומות ספציפיים, אבל יש לי בעיה גדולה אם עדיין נראה לכם הגיוני להפריד הורים מילדיהם הקטנים אחרי שאלה טרחו וציינו לעצמם מקומות צמודים”.

בכל מטוס מוצעים בנוסף לבחירה מושבים ללא עלות במחלקת תיירים.

תודה, הו חברת תעופה רבת חסד, על המושבים ללא עלות! תודה לך שלא יישרת קו עם חברות תעופה מובילות בעולם שבהן כרטיס טיסה מעניק לרוכש רק את הזכות לעלות על המטוס ולעמוד כל הטיסה.

שוב הסחת דעת. השאלה היא לא על מיקום המושבים אלא על כך שהורה וילדו ישבו יחד, לא משנה איפה.

ניתן לבחור או לרכוש מושב החל מרגע הזמנת הכרטיסים ועד כיממה טרם הטיסה ובכך להבטיח הושבה יחד.

לא נכון, כפי שהבחין המתגלץ’ נדב שכטר: “במקרה הקודם לנוסע היה מקום שהוא בחר במעמד הזמנת הכרטיס, ובכל זאת הוא ובתו הופרדו בעקבות ‘צורך מבצעי’ או מה שזה לא היה”.

במידה ולא נעשתה בחירה שכזו, המערכת מקצה מקומות על בסיס מקום פנוי.

גם במידה וכן נעשתה בחירה שכזו, המערכת מקצה מקומות על בסיס מקום פנוי, כפי שעשתה לארנון יהל ובתו.

אנו ממליצים במקרים כאלו לרכוש מושבים צמודים עם הילדים בכדי להבטיח את הושבתכם יחד.

רק לפני שני משפטים אמרתם ש”ניתן לבחור או לרכוש מושב החל מרגע הזמנת הכרטיסים ועד כיממה טרם הטיסה ובכך להבטיח הושבה יחד”. אם אפשר לבחור מושב ולהבטיח הושבה יחד, למה אתם ממליצים לרכוש מושבים כדי להבטיח הושבה יחד? אתם מנסים לרמוז שמי שלא ירכוש מושבים צמודים עלול לאבד את ההושבה המשותפת? ואם כך, למה לרמוז ולא לומר במפורש?

במידה וישנה בעיה ספציפית, ניתן לפנות אלינו בהודעה פרטית וננסה לפתור אותה.

כשיהל פנה אליכם באופן פרטי, לא פתרתם לו את הבעיה. כשהוא כתב לכם בפייסבוק, לא פתרתם לו את הבעיה אבל אומת האינטרנט נחשפה אליה וחרבנה לכם על הראש במשך יממה ואז פתרתם את הבעיה. מי שאוהב לדבר עם בוטים יכול לפנות אליכם בהודעה פרטית, מי שרוצה שהבעיה תיפתר צריך לגשת ישר לשיימינג.

כדי לא להקשות על בוט שירות הלקוחות של אל על, ניסחתי את השאלה מחדש בפורמט של שאלה אמריקאית. אם תתקבל תשובה בשפת בני אנוש, אפרסם אותה כאן.

🏴 כמה שוטרים ופקח צריך בשביל לדרוש הסרת דגל ללא סמכות?

למשטרה יש משאבים מוגבלים, והיא לא יכולה לשלוח שוטר בכל פעם שמישהו מתלונן על איום ברצח או איזו שטות כזאת, כי אז לא יישארו לה שלושה שוטרים (מלווים בפקח) להקצות למשימה בסדר גודל של להורות לאזרח להסיר דגל פלסטין בהסתמך על שום חוק ואל תנסו להסביר אותם או לחפש סעיפים כי הם בעצמם הודו בפני תולה הדגל, אמיתי סנדי, שהם לא מתבססים על החוק.

אמיתי סנדי מספר בטוויטר ש-3 שוטרים ופקח עירוני דרשו ממנו להסיר דגל פלסטין שהניף במרפסת, 4.2017

🕶️ בר רפאלי מחליפה פרזנטור

פעם ניהלתי את דף הפייסבוק של ynet, מה שדרש ממני לקרוא את דף הבית של אתר החדשות מדי מספר שעות. כך גיליתי את הערך ה-SEOי/קליקבייטי של הדוגמנית ואשת העסקים בר רפאלי – אני לא זוכר זמן שבו לא היה בשער אייטם אחד לפחות עם השם שלה. קראתי לזה הדיילי רפאלי, וזו גם היתה ההפניה שהשתמשתי בה כשקידמתי את האייטמים הללו בפייסבוק. נזכרתי בזה כשראיתי היום את טקס החלפת את שלט החוצות הענק על מחלף השלום בתל אביב, מפרסומת בכיכובה של בר רפאלי לפרסומת אחרת בכיכובה של בר רפאלי. אני חושב שהמותגים הם הפרזנטורים שלה.

פועלים מחליפים שלט חוצות של בר רפאלי בשלט חוצות של בר רפאלי על מחלף השלום בתל אביב. צילום: עידו קינן, חדר 404 (cc-by-sa)

בר רפאלי ובר רפאלי על שלט החוצות. צילום: עידו קינן (cc-by-sa)

← לדף הקודםלדף הבא →