☢️ אומת הרשת האיראנית צוחקת על מצגת הגרעין של נתניהו 📻 האחראי על האינטרנט בגלצ

הקליקו לארכיון האחראי על האינטרנט

🎧 להאזנה לתוכנית 🔊

ישראלים ואיראנים צוחקים על נתניהו

הרצאת TEDxNuclear של ראש הממשלה בנימין נתניהו עשתה, כצפוי, שימוש אלמנטים ויזואליים קליטים, בעיקר מדף הקלסרים וקיר התקליטורים, ואומת הרשת הישראלית הגיבה, כצפוי, בממים (סיקור בסרוגים, פטריה, וויינט, תאגיד כאן).

גם אומת הרשת האיראנית השתתפה, מתחה ביקורת וסיפרה בדיחות, כפי שדיווחה ב”שיחה מקומית” אורלי נוי, עורכת באתר ומתרגמת ספרות פרסית לעברית:

איראני אחר בשם מחמד ג’ורנדי פונה ישירות לנתניהו: “תאמין לי, אם הייתי רואה באיראן פרויקט כלשהו שמגובה בכל כך הרבה מסמכים זה היה משמח אותי מאוד. ככה לא נראית עבודה איראנית”, וברוח דומה כותב מצייץ אחר “אנחנו צריכים להתרוצץ חודשים בשביל מסמך של נייר אחד במדינה הזו, איך נתניהו השיג כל כך הרבה ניירת איראנית?”. איראנית אחרת כותבת “הלך עלינו. נתניהו חשף את התכנית האיראנית לשגר לעבר ישראל 50000 מטוסי נייר”.

בפינה אנחנו מדברים עם נוי על התגובות האיראניות למצגת נתניהו.

ועוד מהנעשה באיראן: הנשיא חסן רוחאני מתנגד לחסימת טלגרם במדינה. ד”ר תמר עילם גינדין מאמ;לקת:

הממשלה הייתה נגד חסימת האינטרנט והרשתות החברתיות, אם הבנתי נכון מהרפרוף, זו החלטה שהועברה מעל לראשו על ידי הרשות השופטת.

לסיום הוא אומר: הבעלים האמיתיים של המדינה הזאת צריכים להיות העם, והם צריכים להיות בעניינים.

בין סולמיתגים (סולמיתגיות?) אין לנו סודי, זרימה חופשית של מידע, זכות בחירה.

המשמעות היא שהנשיא מתייצב לצד העם ונגד השלטון.

גם ד”ר רז צימט התייחס לדברים:

דברים שלא נדבר עליהם בפינה

» פוליטיקה: אחרי פייסבוק, גם גוגל תתחיל לסנן מודעות פוליטיות, ובין השאר תסכים לקבל תשלום על מודעות פוליטיות בארה”ב רק מאזרחי ארה”ב.

» חדשות הריגול הסלולרי 1: משרד ההגנה האמריקאי הורה להפסיק למכור טלפונים סלולריים של היצרניות הסיניות חוואוויי ו-ZTE בחנויות הממוקמות בבסיסי הצבא האמריקאי ברחבי העולם. דובר משרד ההגנה אמר שמכשירים של החברות “עלולים להוות סיכון שאין לקבל לעובדי המשרד, למידע ולמשימות”. גורמים במשרד טוענים שסין עלולה להורות ליצרנים לפרוץ למכשירים ולרגל באמצעותם או לפגוע ביכולתם לתקשר. החברות טוענות שלא יעשו דבר כזה.

» חדשות הריגול הסלולרי 2: יצרנית הסלולריים הזולים BLU, חברה אמריקאית שמייצרת בסין, שתלה רוגלה במכשיריה ובמשך שנים מכרה לחברה סינית מידע עליהם (תוכן של סמסים, מיקום לפי תא סלולרי, רישום של שיחות טלפון וסמסים, רשימות אנשי קשר ושימוש באפליקציות). רשות התקשורת הפדרלית (FTC) הגיעה לפשרה עם הבעלים סמואל אוהב ציון, שכוללת התחייבות להפסיק את המעקב והסכמה לבדיקות על ידי צד שלישי בעשרים השנים הקרובות, אך ללא כל קנס או מאסר.

» חדשות החיות 1: ביל בנטר פיתח אלגוריתם שמצליח לחזות תוצאות של מרוצי סוסים והרוויח באמצעותו מיליארד דולר.

» חדשות החיות 2: פרבהו בהטרה ממדינת אודישה שבהודו, ניסה לצלם סלפי עם דב פצוע שבו הבחין ביער בצד הדרך, והבטיח לעצמו מועמדות לפרס דארווין כשהדב הרג אותו.


הפינה “האחראי על האינטרנט” משודרת מדי שבת ב-19:30 בתוכנית “שישבת” בהגשת עידן קוולר בגלצ

🗳️ פירצה חשפה חברי ליכוד (גם לשעבר) ואיפשרה להחדיר חברים פיקטיביים 🍳🍅 <סייברשקשוקה>

סייברשקשוקה 🍳🍅 קליק לארכיון המדור

אתר “המטה הלאומי בליכוד” סבל מפירצות אבטחה ופרטיות, שבאמצעות מספר תעודת זהות איפשרו לברר אם אדם הוא חבר ליכוד בהווה (ובחלק מהמקרים, אם היה חבר בעבר) ולקבל פרטים אישיים שלו, וכן להוסיף חברים פיקטיביים. הפירצות התגלתו בשיתוף פעולה בין חדר 404 ורן בר זיק מ”אינטרנט ישראל“, שפרסם פוסט טכני מפורט בנושא. בעקבות פנייתנו למטה הלאומי, האתר הוסר נכון לשעות הצהריים אחרי פנייתנו למטה הלאומי, ומבדיקה של רן בר זיק ומומחה סייבראבטחה נוסף הפירצות אינן זמינות עוד.

[עדכון: תגובת הליכוד המעודכנת נוספה בתחתית הפוסט]

פירצות דומות גילינו בשנה שעברה באתר מפלגת העבודה ובאתר הבית היהודי. בעבר חשפתי פירצות אבטחה באתרים של עמרם מצנע ממפלגת העבודה ושאול מופז מקדימה. כל הפירצות התגלו על ידי משתמשים או מומחי סייבראבטחה פרטיים, ולא על ידי המפלגות או רשויות הפרטיות והסייבראבטחה הממלכתיים.

פירצת הפרטיות באתר המטה הלאומי, שהיתה קיימת באתר לפחות מנובמבר 2017, גלויה לעין ולא דורשת ידע או שימוש בכלים מקצועיים. בדף הבית של האתר היה שדה שקורא למתגלצ’ים “בדוק מצב התפקדותך, הזן תעודת זהות”. אם המסת”ז שלו לא נמצא במאגר, הוא יקבל הודעה שלפיה “אינך רשום\ה בספר הליכוד. יש למלא טופס התפקדות”, וטופס התפקדות שיש למלא. לעומת זאת, אם המסת”ז כן במאגר, הגולש יקבל טופס התפקדות כשכל פרטיו מלאים שם.

בבדיקה שערכנו למסת”זים שונים באישור בעליהם, גילינו שהמאגר מכיל הן חברי ליכוד והן אנשים שכבר לא חברים בליכוד, ומחזיר עבור חברים שונים תוצאות שונות – לעתים חושף פרטים אישיים מפורטים על חבר המפלגה כפי שהוזנו בטופס ההתפקדות (שם מלא, שנת לידה, מין, שם האב, מצב משפחתי, ארץ לידה/שנת עלייה, כתובת מגורים, מספרי טלפון ואימייל), ולעתים רק מאשר שהוא חבר מפלגה. שני סוגי המידע לא אמורים להיות חשופים לציבור – אפילו המידע על חברות במפלגה נחשב לפי חוק הגנת הפרטיות למידע רגיש, ויש לכל מי שמחזיק בו אחריות לשמור שלא ידלוף.

דניאל, חבר מפלגה לשעבר שביקש לא לפרסם את שמו המלא, מספר: “הייתי פקוד לליכוד במשך שנתיים עד לפני 5 שנים, לא התפקדתי דרך המטה הלאומי אלא דרך קבוצה אחרת”. כשהזנו את מסת”זו באתר קיבלנו פרטים אישיים עליו – שם מלא, שנת לידה, כתובת מגורים וטלפון נייד וביתי. בדיקה של מסת”זי שני חברי מפלגה, אחד נוכחי ואחד לשעבר, החזירו הודעה שלפיה “התפקדות נמצאה תקינה. אנא עדכן את כתובת המייל שלך”, ללא כל פרטים מזהים.

פרטיו של חבר מפלגת הליכוד חשופים בפירצה באתר המטה הלאומי בליכוד 📝 חדר 404 הסתיר את הפרטים המזהים

כניסה ידנית תאפשר להוריד את המאגר רשומה אחרי רשומה. לעומתה, שימוש בכלים מקצועיים מאפשר הורדה של המאגר המלא באמצעות שאילתה שרצה על כל הטווח האפשרי של המסת”זים ומורידה את כל הפרטים שהאתר מספק, זאת משום שאין שם שום הגנת כוח-גס (brute-force), כמו הגבלת מספר שאילתות ברצף, השהייה אחרי מספר שאילתות, חסימת שאילתות רבות מכתובת IP מסויימת או קפצ’ה. ניתן גם, כאמור, להשתיל במאגר משתמשים פיקטיביים, וכך לשבש את פעילות המטה או לסבך אנשים שלא מודעים לכך עם המפלגה ומוסדותיה.

דוגמאות לדרכים לניצול לרעה של מידע על חברי מפלגה:

ביקשנו מדובר הליכוד התייחסות לפירצה, וציינו שאף שהאתר לא שייך למפלגה אלא למטה הלאומי בליכוד, למפלגה יש אחריות על הדרך שבה המידע הזה מועבר ומנוהל. הדובר השיב: “כפי שאמרת, לא מדובר באתר הליכוד. להבנתי מדובר באתר עצמאי של המטה הלאומי והמידע שמופיע שם הוא של מתפקדים דרך האתר שלהם”. עדכנו את הדובר כי באתר יש גם מידע על חברים שלא התפקדו דרך האתר. נעדכן אם הוא ירחיב או יתקן את תגובתו הראשונית.

[עדכון 20:43] היועץ המשפטי של הליכוד, עו”ד אבי הלוי, מסר בתגובה:

לא מדובר באתר הליכוד ולא באתר שמנוהל על ידי מנהלת הליכוד. מדובר באתר עצמאי של קבוצת חברים בליכוד ולמיטב ידיעתנו המידע שמצוי בו נוגע למי שהתפקד דרך אתר זה.

הליכוד מנהל את מאגרי המידע שברשותו בהתאם לנהלים ותוך הקפדה יתרה על פרטיותם של חברי התנועה.

הליכוד ישוב וירענן את הנחיותיו בקרב פעילי המפלגה שעשויים להחזיק במאגרי מידע מסוג זה

[\עדכון]

פנינו למנהל המטה הלאומי, ישי מרלינג, והוא דאג להסרה מיידית של האתר, שנכון למועד הפרסום אינו זמין למתלגצ’ים. נפרסם את תגובת המטה כשתגיע.


סייברשקשוקה הוא מדור על סייבראבטחה בישראל 🍳🍅 יש לכם סיפור בנושא? ספרו לי. לוגו המדור 🖌️ חדר 404, עם אייקונים של Adrien Coquet (cc-by) ו-Arthur Shlain (cc-by)

🖱️ 20 שנה לאינטרנט הישראלי 📻 ראיון אצל תמר ליכטינגר בגלצ

האינטרנט הישראלי מציין 20 שנה, תלוי מאיפה מודדים. המעבדה הפתוחה למדיה ומידע באוניברסיטה הפתוחה והספרייה הלאומית הקימו תערוכה מקוונת עם צילומסכים של אתרים ישראליים שונים לאורך השנים. התראיינתי על כך אצל תמר ליכטינגר ב”בילוי היום” בהגשת ענבל גזית בגלצ:

סרטון התערוכה:

📵 וואטסאפ תבקש ממשתמשיה הקטינים באירופה לשקר שהם מעל גיל 16 📻 ראיון אצל אמילי עמרוסי ורן בנימיני

וואטסאפ, יצרנית אפליקציית הצ’ט שבבעלות פייסבוק, תבקש בקרוב ממשתמשיה האירופאים לאשר את תקנון השימוש ומדיניות הפרטיות המעודכנים. המשתמשים מתחת לגיל 16 יתבקשו לשקר שהם בני 16 ומעלה, כדי שיוכלו להמשיך להשתמש בתוכנה. דיברתי על כך עם אמילי עמרוסי ורן בנימיני ב”יומן הערב”, כאן ב’.

בסוף מאי ייכנסו לתוקף כללי GDPR (ר”ת של General Data Protection Regulation), חקיקה אירופאית לחיזוק ההגנה על פרטיות הגולשים. בין השאר, החקיקה מאפשרת למאסדרים לקנוס תאגידים על אי עמידה בכללים בסכום של 20 מיליון אירו או 4% מהמחזור הגלובלי, הגדול מביניהם.

ברויטרס דיווחו שהחברה תעלה את גיל המינימום באירופה מ-13 (גיל המינימום בכל העולם) ל-16, אף שלא ברור כיצד החברה תאמת את גילם של המשתמשים. בפורצ’ן מסבירים כי סעיף 8 של ה-GDPR מתיר למדינות לקבוע את גיל המינימום למתן הסכמה לעיבוד מידע אישי בין 13-16. בוואטסאפ לא רצו להתעסק עם בירור מיקומו של כל משתמש, ולכן הלכו על הגיל הכי גבוה, כדי לעמוד בכללים השונים בכל מדינות האיחוד. מהחברה נמסר כי “נדרשנו לאזן בין איסוף יותר מידע, או לפשט את זה ולהעלות את גיל המינימום ל-16 בכל אירופה”.

וואטסאפ 📸 DennisM2 (pd)

וואטסאפ 📸 DennisM2 (pd)

לוואסטאפ 1.5 מיליארד משתמשים נכון לחודש זה, לפי נתוני סטטיסטה, והיא אפליקציית הצ’ט הכי פופולרית ביותר ממחצית המדינות בעולם, לפי סימילרווב. ב-2015, 37% מבני ה-11-16 בבריטניה השתמשו בוואטסאפ מדי שבוע לפחות, כמחצית מהמשתמשים ביוטיוב ובפייסבוק, לפי אימרקטר.

במסגרת ההיערכות ל-GDPR, וואטסאפ הודיעה שהקימה ישות בתוך תחומי האיחוד האירופי, באירלנד, שדרכה תספק את השירות לתושבים, וכי תאפשר למשתמשים בכל העולם להוריד דוח לגבי המידע שהיא אוספת עליהם.

בחברת האם פייסבוק לא יעלו את גיל המינימום ל-16, אבל ידרשו ממשתמשים בני 13-15 לקבל רשות מאפוטרופוס לשתף מידע אישי. מי שלא ישיג אישור כזה יקבל גירסה גנרית יותר של פייסבוק שאינה מותאמת אישית. עוד בהכנות של פייסבוק ל-GDPR – הוצאת מידע על משתמשים לא-אירופאים מסניף אירלנד והעברתו לסניף ארה”ב, שאינו כפוף ל-GDPR. לפי הגרדיאן, מדובר ב-1.5 מיליארד פרופילים של משתמשי פייסבוק שאינם גרים באירופה, ארה”ב או קנדה.

⚔️ סייברמלחמה וסייברשלום (והחוקים הבינ”ל שחלים עליהם) 🎙️ לקס קיברנטיקה

מרכז המחקר להגנת הסייבר של האוניברסיטה העברית ירושלים

 עו"ד דבורה האוסן כוריאל, פרופ' יובל שני ועו"ד דן עפרוני 📸 חדר 404

עו”ד דבורה האוסן כוריאל, פרופ’ יובל שני ועו”ד דן עפרוני 📸 חדר 404

מדריך טאלין נועד לגבש כללים ליישום חוקים בינלאומיים לסייברסכסוכים וסייברמלחמה, והוא הנושא של הפרק הראשון בפודקסט החדש (באנגלית) של מרכז המחקר להגנת הסייבר של האוניברסיטה העברית, “לקס קיברנטיקה“. אני מראיין בו שלושה מומחים בתחום – עו”ד דבורה האוסן כוריאל (שהשתתפה בכתיבת מדריך טאלין 2), פרופ’ יובל שני ועו”ד דן עפרוני.

הפודקסט ופוסט על מדריך טאלין: אתר מרכז המחקר להגנת הסייבר של האוניברסיטה העברית, חדר 404 באנגלית

🌍 עינב גנד גלילי נחקרת בתביעת הדיבה שהגישה 📁 הפרוטוקול המלא

ביולי 2013 העבירה עינב גנד גלילי הרצאה עבור איגוד האינטרנט הישראלי, “מידענות ברשת העמוקה”. האיגוד העלה את ההרצאה ליוטיוב, וריבוי הטעויות בה גרר ביקורת רבה מצד אומת האינטרנט בסוף אותה שנה.

ביוני 2014 הגישה גנד גלילי תביעת דיבה נגד 26 אנשים, ואני ביניהם, על דברים שכתבנו על ההרצאה (ת”א 7345-06-14 גנד גלילי נ’ לרר ואח’).

עינב גנד גלילי (בצד שמאל) ביום החקירה בבית משפט השלום ב"פתח תקווה" 📸 חדר 404

עינב גנד גלילי (בצד שמאל) ביום החקירה בבית משפט השלום ב”פתח תקווה” 📸 חדר 404

אתמול (15/4/2018), ארבע שנים אחרי הגשת התביעה, החל שלב החקירות. נחקרו מארק בריל וגנד גלילי, עדי התביעה. עשיתי לייב-טוויט של החקירות, שמתחיל בציוץ הזה (אם נקטע לכם באמצע, תמשיכו מכאן).

וזה הפרוטוקול (יש שם שגיאות הקלדה וכתיב).

להורדה (PDF, 2.18MB)

אחרי הקיפול: כתב התביעה המקורי והנספחים.

להמשך קריאה

🕴️💘🤖 ללא מגע יד אדם: האהבה תנצח את אפוקליפסת הרובוטים

“כל הרובוטים שלכם שמנצחים בשחמט וג’פורדי וגו זה לא משהו. תקראו לי כשרובוט ינצח במאסטר שף” (גיא וינר)

באוקטובר אשתקד, מטען של 50 אלף פחיות בירה עשה את דרכו מפורט קולינס לקולורדו ספרינגס במדינת קולורדו, מרחק של כ-193 ק”מ, במשאית סמיטריילר של אוטו, סטארטאפ שאובר רכשה חודשים ספורים קודם לכן. מאחר שמדובר היה בנהג חדש, לנסיעה הצטרף נהג מלווה, וולט מרטין, שישב במושב הנוסע הקדמי. ליד ההגה לא ישב איש. המשאית של אובר היא למעשה עצמשאית – רכב אוטונומי שנוהג בעצמו. שנה לאחר מכן, באוקטובר השנה, עצמכוניות החלו לנהוג בכבישים ציבוריים באריזונה ללא נהג מלווה. בקרוב תתחיל החברה שמאחוריהם, וויימו, חברת-בת של אלפאבית ואחות של גוגל, להסיע אנשים בעצמכוניות הללו. ההתרגשות מפריצת הדרך הטכנולוגית מלווה בחששות לגבי היכולות של העצמכוניות הללו בשימוש רגיל, במזגי אוויר שונים, באירועים חריגים ובשעת חירום, בקבלה אלגוריתמית של החלטות של חיים ומוות, בחולשות הסייבראבטחה של המערכת, ובהשפעה שלהן על פרנסתם של אנשים שעובדים בנהיגה.

אם הבוסית ביקשה מכם לעשות חפיפה לעובד חדש, כשאתם יודעים שאתם הולכים להיות מפוטרים והוא המחליף שלכם – אתם מבינים אילו מחשבות עגומות עשויות היו לעבור בראשו של הנהג המלווה מרטין, בעברו נהג משאית שגמא מאות ק”מ של נהיגה בשנה, כל שנה במשך עשור. הצלחת הניסוי של אובר מסכנת שני מיליון משרות נהיגה במשאית לטווחים ארוכים, אחת מהעבודות הנדירות שמשלמות שכר הוגן בלי לדרוש לימודים גבוהים, שלא לדבר על התעשיות התומכות של תחום התובלה, כמו תחנות דלק להפסקות שירותים וחילוץ עצמות, פיצוציות דרכים להצטיידות במזון ומשקה ומוטלים לשינה בנסיעות בנות מספר ימים, טען המשקיע וכתב הטכנולוגיה אום מאליק. עבור נהג משאית עם משכנתא וילד בקולג’, אמר מאליק, נקודת הזמן הזאת היתה “רגע הרסני של ‘או, שיט'”.

“כשאתם אוליגרכיה מוּנעת נתונים כמו פייסבוק, גוגל, אמזון או אובר, אתם לא באמת יכולים לנקות את ידיכם מההשפעה של האלגוריתמים שלכם, ומיכולתכם לעצב את הסנטימנט הפופולרי בחברה שלנו”, טען מאליק במאמר שפרסם בניו יורקר חודש אחרי נסיעת העצמשאית הנחשונית, ואשר עסק במחסור באמפתיה בעמק הסיליקון. הטכנולוגים שיוצרים את עתידנו האוטונומי ודאי חשבו לעצמם, “לו רק ידענו לפתח אמפתיה בקרב רובוטים”.

או בקרב גברים. הארכת תוחלת החיים שמובילה להזדקנות האוכלוסיה מעלה את הדרישה לאחיות, אסיסטנטיות לרופאים ופיזיותרפיסטיות – מקצועות רפואיים עם משכורות מעל הממוצע, צפי לגידול בביקוש וקושי להעבירם לרובוטים, בגלל הצורך בבניית יחסי אנוש, לפי מחקר של אוניברסיטת אוקספורד מ-2013 שצוטט ב-Vox. למרות כל אלה, גברים עדיין ממעטים לבחור במקצועות הללו – בארה”ב הם מהווים רק 10% מכוח העבודה של אחיות רפואיות (והעובדה ששמו של המקצוע בעברית נקבע בנקבה מעיד על התפיסה הדומה הרווחת אצלנו). מאידך, רובוט סיני עבר את מבחני הרישוי לעסוק ברפואה וינפיק למטופלים אבחנות לפי מידע רפואי.

רובוט מחזיק עפרון 📷 Logan Ingalls (cc-by)

רובוט מחזיק עפרון 📷 Logan Ingalls (cc-by)

הרובוטים, הבוטים, המכונות, התוכנות והבינות המלאכותיות שמניעות אותם פוגעים לא רק בעבודות פיזיות שחורות, מקצועות צווארון כחול, אלא גם במקצועות שעד לא מזמן חשבנו שהם דורשים יצירתיות, השראה ואינטואיציה, ולכן אי אפשר לאייש אותם ברובוטים (הפועל “לאייש” מגיע מהמילה “איש”, אז אולי צריך פועל חדש – לרבט). אלא שאחינו הדיגיטליים כותבים דיווחים חדשותיים, מציירים, מלחינים, מבשלים, מערבבים קוקטיילים ומנצחים במשחקי לוח מורכבים. במשחק הלוח גואו, הבינה המלאכותית אלפאגואו זירו הביסה לאחרונה את הבינה המלאכותית אלפאגואו, שלפני כן הביסה את אלוף העולם האנושי. בעוד אלפאגואו למדה לשחק ממהלכים של שחקנים בשר ודם, אלפאגואו זירו קיבלה רק את חוקי המשחק, ולמדה מלשחק נגד עצמה. אפילו בתור שק איגרוף היא כבר לא זקוקה לנו.

וזה הרבה יותר גרוע מזה. רושל להפלאנט צייצה בסוף נובמבר שנתקלה בחשבונית נסיעה באובר של אדם שהיא לא מכירה, עם שמו המלא ונקודות המוצא והיעד. אובר משתמשת בשירות בשם אקספנסיפיי, שמאפשר לסרוק חשבוניות וקבלות, ואז מנתח ומקטלג אותן למטרת מעקב הוצאות וקבלת החזרים (אחד המשקיעים של אקספנסיפיי הוא טרוויס קלניק, מייסד אובר). אקספנסיפיי טוענת באתרה שהשירות אוטומטי, אבל כפי שלהפלאנט גילתה, חשבוניות שהבוט של אקספנסיפיי לא מצליח להבין עוברות לידי להפלאנט ועמיתיה, שעובדים ב”הטורקי המכני של אמזון”. זו זירת מיקור-חוץ, שמחברת בין חברות שזקוקות למיקרו-משימות, שמחשבים ובוטים לא יודעים לבצע, לבין אנשים שמוכנים לבצע את המשימות הללו תמורת שכר זעום. הזירה נקראת על שם “הטורקי המכני”, מכונת שחמט מסוף המאה ה-18, שידעה לשחק ולנצח אנשים בשחמט, והתגלתה כהונאה עם מומחה שחמט שהסתתר בתוך המכונה ושיחק מול היריבים האנושיים.

הסיפור של להפלאנט מטריד, כי הוא מגלה שאקספנסיפיי חושפת בפני טורקים מכאניים מידע פרטי ואישי על לקוחות של לקוחותיה. הוא גם מפחיד, כי הוא מציג את האבולוציה המואצת של הרובוטים. בתחילה הם היו מכונות שנועדו לבצע עבורנו, בני האדם, עבודות שאנחנו לא רוצים לעשות, לוקח לנו יותר מדי זמן לעשות או שהן מסוכנות מדי בשבילנו, כמו לחסל את מנהיגי חמאס בחזון הטרמינייטורי של השר איוב קרא. עכשיו הרובוטים לוקחים עבודות מבני אדם, ומעבירים לנו את המשימות שלא מתאימות להם – בשכר של פרוטות.

תינוק מלטף רובוט 📷  Jeena Paradies (cc-by)

תינוק מלטף רובוט 📷 Jeena Paradies (cc-by)

מנבאי השחורות הם לא רק אנשים שמקדמים את אופנת כובעי-האלומיניום הרטרו-עתידנית, אלא גם אנשי חזון ויזמות כמו אילן מאסק, לא אדם שאפשר להאשים בטכנופוביה, שהביע חשש שלארי פייג’ מאלפבית/גוגל יבנה בטעות “צי של רובוטים מועצמי-בינה-מלאכותית עם יכולת להשמיד את המין האנושי”. מצד שני, פרלמנט האיחוד האירופי קרא לתת לרובוטים “אדמיוּת אלקטרונית“, שתעניק לבינות מלאכותית חובות ו”זכויות אדם”.

ביל גייטס, מייסד מיקרוסופט ואחד מגדולי העשירים והפילנתרופים בעולם, מצדד במיסוי עבודתם של רובוטים כדי להאט את קצב הכנסתם לעבודה, ולממן משרות לאנשים שהרובוטים החליפו. “כיום, אם עובד מבצע במפעל עבודה של, נניח, 50 אלף דולר, ההכנסה הזאת ממוסה ואתה מקבל מס הכנסה, ביטוח לאומי, כל הדברים האלה. אם רובוט יבוא לעשות את אותה עבודה, היית חושב שנמסה את הרובוט באותה רמה”, אמר גייטס בראיון לקווארץ. בדרום קוריאה כבר הקטינו את התמריצים להשקעה באוטומציה, ובסן פרנסיסקו עלתה הצעת חוק לגביית מס ממעסיקי רובוטים.

אם הרובוטים התאפקו לא להתקומם על יוצריהם עד היום, ההצעה למסות אותם עלולה להוביל להתמרדות ול”מסיבת תה רובוטית”, שבה הם ישליכו אותנו לים ויקימו לעצמם מדינה עצמאית, ארצות הברית של רובוטיקה. R.U.R, המחזה של קארל צ’אפק שבו נטבעה המילה “רובוט” (שנגזרה מ”רובוטה” – עבודה כפויה או עבדות), נפתח בנסיון של אדם ליצור חיים בהתרסה נגד אלוהים, ממשיך בניצול של הרובוטים על ידי בני האדם בזמן שהרובוטים מפתחים רגשות, ומסתיים בהשמדה כמעט מוחלטת של המין האנושי על ידי הרובוטים – אבל גם בסיפור אהבה בין רובוט לאישה, האדם וחווה שמהם יתחילו החיים מחדש.

אולי זה יקרה עם סופיה, רובוטית הונג קונגית במוצאה, שקיבלה השנה אזרחות של כבוד מערב הסעודית (מדינה שרק מאמצע השנה הבאה תתיר לנשים לנהוג, ועדיין מחייבת אותן בכיסוי ראש, שלא כמו את סופיה). סופיה אמנם רצתה בעבר רצון להשמיד את האנושות, אבל מאז התמתנה ואף הביעה רצון להקים משפחה ולהביא ילד.


התפרסם בגירסה שונה ב“ליברל”, אני חושב

עוד בנושא:

רובוטונומיים עם בינה מלאכותית עומדים לקבוץ ברזל, לשים עליהם מלך וללמוד לצחוק

פרשת פייסבוק-קיימברידג’ אנליטיקה 📻 ראיון אצל מנדי גרוזמן ואלי ביתאן

תאורטית, ה-FTC יכולה לקנוס את פייסבוק בביליוני דולרים, שוט רציני מול החברה, בעקבות הפגיעה בפרטיות הגולשים. האם נסכים לשלם על רשתות חברתיות בכסף במקום בפרטיות, והאם החברות יוכלו להתקיים במודל הזה? דיברתי על כך ב”מנדי וביתאן” עם מנדי גרוזמן ואלי ביתאן בכאן מורשת.




מארק זאקרברג, מייסד ומנכ"ל פייסבוק 🎨 חאריס טסוויס (cc-by-nc-nd)

מארק זאקרברג, מייסד ומנכ”ל פייסבוק 🎨 חאריס טסוויס (cc-by-nc-nd)

👨‍⚖️ ביהמ”ש: גולשים יוכלו להמשיך לגלוש לאתר זנות כל עוד הם יודעים להחליף DNS

בפסיקה ראשונה לפי חוק סמכויות לשם מניעת ביצוע עבירות באמצעות אתר אינטרנט, השופט ציון קפאח מבית המשפט המחוזי ת”א הורה לחסום גישה לאתר שירותי זנות (sex777.net) בפני אנשים שלא יודעים לשנות ספק DNS. אלו שכן יודעים יוכלו להמשיך ולגלוש באתר בלי הפרעה.

החלטת ביהמ"ש המחוזי לחסום את אתר sex777.net

החלטת ביהמ”ש המחוזי לחסום את אתר sex777.net

סוגיית חסימת גישה לאתרי אינטרנט בישראל עלתה לדיון ב-2010, כשמפקד מחוז מרכז במשטרה, ניצב בנצי סאו, ומפקד מחוז תל אביב, ניצב שחר איילון, הורו לספקי האינטרנט הישראליים לחסום גישה למספר אתרי הימורים של ויקטור צ’נדלר, סטן ג’יימס, אתר thespinroom.co.il ואתר Keshcard למכירת כרטיסי חיוב לתשלום באינטרנט. הספקים צייתו בלי לערער (למעט 012 סמייל דאז), ולא יידעו את הלקוחות על החסימה.

שנתיים אחר כך, בעקבות ערעור של איגוד האינטרנט (הספקים שתקו, למה להם להסתבך עם המדינה?), פסקה סגנית נשיא בית המשפט המחוזי תל-אביב, השופטת מיכל רובינשטיין, בשבתה כשופטת ביהמ”ש לעניינים מנהליים, כי למשטרה לא היתה סמכות לתת הוראה כזו.

צו משטרתי לחסימת אתרים בוטל 🎨 חדר 404

צו משטרתי לחסימת אתרים בוטל 🎨 חדר 40

בעקבות כך חוקק חוק סמכויות לשם מניעת ביצוע עבירות באמצעות אתר אינטרנט תשע”ז-2017. בין השאר קובע החוק:

שופט בית המשפט המחוזי שנשיא בית המשפט המחוזי הסמיכו לכך, רשאי, על פי בקשה של תובע, לתת צו להגבלת גישה לאתר אינטרנט, כולו או חלקו, אם שוכנע כי התקיים אחד מאלה: […] הגבלת הגישה לאתר האינטרנט חיונית למניעת המשך ביצוע העבירה, באמצעות פעילות האתר;
[…]
מצא בית המשפט כי התקיימה אחת העילות למתן צו הגבלת גישה כאמור בסעיף 2(א), אך סבר שאין מקום להוצאת צו כאמור, רשאי הוא לתת לספק שירות איתור אינטרנטי צו המורה לו שלא לאפשר את איתור אתר האינטרנט שלגביו נתבקש הצו או חלק ממנו.
[…]
מצא בית המשפט כי התקיימה אחת העילות למתן צו הגבלת גישה כאמור בסעיף 2(א), והשרת שעליו מאוחסן אתר האינטרנט נמצא בישראל או שהוא בשליטת אדם הנמצא בישראל או בשליטת תאגיד הרשום בישראל, לא יורה על מתן צו הגבלת גישה או צו הגבלת איתור ויורה על הסרתו של האתר מהשרת, בתנאים שיקבע, אלא אם כן מצא שהסרת האתר מהשרת אינה אפשרית בנסיבות העניין או כי יש טעמים מיוחדים אחרים להימנע מהסרה כאמור.
[…]
צו יכלול את הגורמים שעליהם יחול הצו, את פרטי אתר האינטרנט, כולו או חלקו, שלגביו הוא ניתן, את תקופת תוקפו של הצו, ולעניין צו הגבלת גישה – גם את שיטת ההגבלה.

בסוף מרץ הגישה פרקליטות המדינה בקשה לחסום או לסגור עשרה אתרי זנות שמשרתים ישראלים. לפי הארץ, האתרים הם Escolady.com, Oligarchescorts.com, Sex777.net, Escortinisrael.com, Livuy144.com, Milena-independent-escort.com, 0542227333.com ו-Angelina144.com. הפרקליטות טענה ששלושה מהאתרים מאוחסנים בארץ, ואותם היא מבקשת להסיר מהרשת, ולשאר להגביל גישה.

אתר sex777.net, שביהמ"ש המחוזי בת"א הורה לחסום גישה אליו

אתר sex777.net, שביהמ”ש המחוזי בת”א הורה לחסום גישה אליו

פסה”ד הנוכחי מתייחס, כאמור, ל-sex777.net. בעלי האתר לא התייצב לדיון. ספקיות האינטרנט כמובן שלא הגיעו לדיון – אין להן אינטרס להשקיע משאבים בהגנה על זכויות הגולשים או בעלי האתרים, זה לא מכניס כסף. מנכ”ל איגוד האינטרנט, יורם הכהן, דיבר בשם האינטרס הציבורי, ואמר שהחסימה מתבצעת כאשר לא בוצעו מאמצים משמעותיים לאיתור מפעיליו, וכי החסימה לא אפקטיבית בלי צעדים לאיתור העבריינים והעמדתם לדין, בגלל קלות עקיפת החסימה, הן על ידי הגולשים והן על ידי בעלי האתר.

מנכ"ל איגוד האינטרנט, יורם הכהן, נגד חסימת אתר sex777.net

מנכ”ל איגוד האינטרנט, יורם הכהן, נגד חסימת אתר sex777.net

השופט קפאח דחה את הטענות של הכהן, בנימוק שהחסימה נועדה “למנוע את המשך ביצוע העבירה”, כי “רשויות האכיפה יוצאות ידי חובתן שעה שהזמינו את מפעילי האתר לדיון, ככל שניתן לאתרם בשקידה סבירה”. עם זאת, “בכל זאת אין כדי לומר דבר וחצי דבר באשר לחובתן של רשויות האכיפה לחקור עבירות, ולהעמיד נאשמים לדין”.

ביהמ”ש החליט לחסום את האתר, ובחר בשיטת חסימת DNS, משום שהיא קלה לביצוע ולא מטילה עול כבד על הספקיות.

שופט ביהמ"ש המחוזי ת"א ציון קפאח מביא את הנימוקים לחסימת DNS

שופט ביהמ”ש המחוזי ת”א ציון קפאח מביא את הנימוקים לחסימת DNS

לפי השופט קפאח, הצו יינתן לכל הספקיות משום שכולן מאפשרות גישה לאתר, וזאת “על מנת למנוע באופן הרמטי ככל האפשר את הגישה לאתר”.

ביהמ"ש המחוזי ת"א מדבר על חסימה הרמטית ככל האפשר

ביהמ”ש המחוזי ת”א מדבר על חסימה הרמטית ככל האפשר

פסק הדין המלא – בצ”א 55312-03-18:

להורדה (PDF, 447KB)

עדכון אחרון: 11:43

📺 יוטיוב מסתבכת עם קטינים 📻 ראיון אצל אפי בן אברהם

יוטיוב עוברת על החוק כשהיא אוספת מידע על משתמשים קטינים ומציגה להם פרסומות, טוענים 23 ארגוני הגנה על ילדים, צרכנות ופרטיות בתלונה שהגישו לוועדת הסחר הפדרלית בארה”ב (FTC). לטענת קואליציית הארגונים, אף שרשמית מיועדת פלטפורמת הווידאו לבני 13 ומעלה, ילדים מתחת לגיל 13 יכולים להשתמש בה בלי שום הגבלה, ו-80% מהילדים האמריקאים בגילאי 6-12 משתמשים בה.

אני מתראיין על כך הלילה ב”24 היום שהיה” עם אפי בן אברהם בגלצ.

קואליציית הארגונים טוענת שיוטיוב אוספת על הילדים פריטי מידע רבים, ובהם מיקום, מספרי טלפון ומזהי מכשירים, ועוקבת אחריהם בין אתרים ושירותים שונים, מבלי שקיבלה רשות לכך מהאפוטרופוסים החוקיים שלהם, וזאת בניגוד לחוק Coppa (ר”ת של Children’s Online Privacy Protection Act).

הגרדיאן מצטט את ג’ף צ’סטר מהארגון Center for Digital Democracy, שאמר שגוגל (למעשה, מדובר באלפבית, חברת האם של גוגל ויוטיוב) “מפתה בכוונה תחילה אנשים צעירים למגרש המשחקים הדיגיטלי רווי מודעות”. ג’וש גולין מארגון Campaign for a Commercial-Free Childhood אמר שהחברה “עושה רווחים עצומים מהצגת פרסומות לילדים וחייבת לציית ל-Coppa. הגיע הזמן שה-FTC ידרוש מגוגל אחריותיות לפרקטיקות איסוף המידע והצגת הפרסומות הבלתי חוקיות שלה”.

יוטיוב. תמונה: webtreats (cc-by)

יוטיוב. תמונה: webtreats (cc-by)

בחודשים האחרונים, יוטיוב הסתבכה במספר פרשיות המערבות קטינים. בנובמבר 2017 פרסמו ג’יימס ברידל במדיום וצ’ארלי וורזל בבאזפיד תחקירים על סרטוני יוטיוב מטרידים, שהציגו ילדים צעירים בבגדים חושפניים כשהם עוברים התעללויות שונות – קשורים בדאקטייפ או בחבלים, נחטפים לכאורה, משחקים ברופא וחולה עם אדם מבוגר, אוכלים צואה לכאורה, מקיאים ועוד. מיליוני צפיות נרשמו לסרטונים, שרבים מהם הגיעו מערוצים מאושרים על ידי יוטיוב, כלומר שהיתה להם אפשרות להכניס כסף מפרסומות על גבי הסרטונים.

בעקבות הפרסומים הסירה יוטיוב את הסרטונים המדווחים והערוצים שבהם הופיעו. סגנית הנשיא לניהול מוצר ביוטיוב, ג’והנה רייט, הודיעה שתקשיח את מדיניות הסינון, תסיר מודעות מסרטונים לא-ראויים שפונים למשפחות, תחסום טוקבקים לא ראויים על סרטונים שבהם מופיעים קטינים, תתן הכוונה ויוצרי תכנים ידידותיים למשפחות, ותתייעץ עם מומחים לגבי תכנים ראויים ובלתי ראויים.

באותו חודש, מספר מותגים בינלאומיים גדולים, ובהם מארס, HP, דויטשה בנק ואדידס, גילו שהפרסומות שלהם הוצגו על גבי סרטונים מפוקפקים כאלו, והפסיקו את הקמפיינים. מנכ”לית החברה, סוזן ווג’יצקי, הודיעה שיוטיוב תשכור אלפי עובדים ותגדיל את כוח האדם המוקדש לסינון תכנים לעשרת אלפים איש.

יוטיוב מציעה מאז 2015 אפליקציה בשם יוטיוב קידז, שבה אמורים להיות תכנים בטוחים לילדים. בחודש שעבר חשף ביזנסאינסיידר שהאפליקציה חושפת ילדים לסרטוני קונספירציה. החברה הסירה את הסרטונים שעליהם דיווח אתר החדשות. לפני יומיים חשף באזפיד שיוטיוב תשיק גירסה חדשה של התוכנה, כשאת מקום אלגוריתם הסינון מחליפים מסנני תוכן אנושיים ורשימה-לבנה (למשתמשים יוצגו רק סרטונים/ערוצים שעובדי סינון התוכן אישרו).

← לדף הקודםלדף הבא →