בחזרה לעתיד, סינגולריות והלינצ’טרנט של המאה ה-16 // רבע לדיגיטל
מתי נתממשק? בקרוב
הפרפורמרית מיה אופיר מגנט מתאהבת בגאדג’טים בהצגתה האינטראקטיבית “מתי נתממשק?“, שהיא גם עבודת הגמר שלה לתואר שני בתאטרון באוניברסיטת תל אביב. היא מקבלת הוראות מבת דמותה הווירטואלית מהקרנה על מסך וממסכי הטלפון הסלולרי והטבלט שלה, עד להתאחדות סינגולרית.
הבלוגרית ורד שביט כתבה סקירה על ההצגה.
מיה אופיר מגנט בחזרות להצגתה “מתי נתממשק?”. צילום: ענבל הרשטיג
בחזרה למד”ב
עם הגעתה של שנת 2015, שאליה נסעו דוק ומרטי ב”בחזרה לעתיד”, שאלתי את אורי אביב, מנהל פסטיבל אוטופיה למדע בדיוני, “אחי, איפה ההאברבורד שלי?”. אביב אמר שיש פרויקט מימון-קהל כזה שאת תוצאותיו כנראה שנראה באוקטובר הקרוב, אבל שזו בכלל לא הנקודה. מדע בדיוני, לדבריו, לא אומר לחזות אילו טכנולוגיות יהיו בעתיד, אלא איך העתיד ייראה, כיצד זה ישפיע עלינו ומה אנחנו יכולים וצריכים לעשות בקשר לזה.
אביב ציטט בהקשר זה את סופר המד”ב ועורך כתב העת המד”בי “גלקסי”, פרדריק פול: “סיפור מדע בדיוני טוב צריך שיוכל לחזות לא את האוטו אלא את פקק התנועה”. דיברנו גם על מכוניות מעופפות והשלכותיהן, שאת הרעות שבהן אפשר לראות בפרק “גרידלוק” בסדרה “דוקטור הו”.
פשקווילים ולינצ’טרנט
הפשקעוויל נולד ברומא במאה ה-16, כשאדם בשם פסקווינו תלה מודעות מחאה סאטיריות נגד השלטון והכנסיה הקתולית על גבי פסל שהוצב בכיכר. אלו נקראו על שמו – פסקווינטה.
המנהג הגיע לירושלים בסוף המאה ה-19. את הדמיון הרב בין הפשקוויל הקדום לבין הלינצ’טרנט המודרני אפשר למצוא בדברים שכתב פרופ’ מנחם פרידמן במאמרו “פשקווילים ומודעות קיר בחברה החרדית“:
הﬠדר מנגנוני פיקוח ובקרה ﬠל פﬠולת הכוחות הפוליטיים-כלכליים השונים הותיר ﬠרוץ כמﬠט יחיד בידי המבקשים למחות נגד מﬠשי עוול ושחיתות – כתיבת פשקווילים. ‘מלחמת מילים’ היתה אחד הביטויים של מציאות פוליטית ייחודית זו. ﬠל רקﬠ ההיסטוריה היהודית של הﬠדר ריבונות וכוח פוליטי, פשקוויל חריף התוקף במישרין או בﬠקיפין, במפורש או ברמיזה, היה בו לא רק כדי להכות את היריב, אלא גם ליצור תחושת סיפוק אצל כותבו.
הבדל מהותי בין השניים הוא המטרה: בעוד הפשקוויל הוא כלי בשירות השמרנות והמלחמה נגד הקידמה, הלינצ’טרנט הוא, לפחות בחלק מהמקרים, כלי רדיקלי שעוקף את הממסד השמרני כדי לקדם את החברה.
“רבע לדיגיטל” משודרת מדי שלישי ב-18:45 בגלצ
המשטרה מחרימה מחשבים, סוקרים מעוותים מציאות וגטטקסי ואובר משפרות רגולציה // רבע לדיגיטל
חפשו אותי
במסמך צו חיפוש רשמי של משטרת ישראל מופיע סעיף תמוה, שבו האדם שחפציו הוחרמו מוותר על החזרתם. גם מי שלא חותם על הסעיף הזה עלול לסבול מהתנהלות המשטרה. משה “הלמו” הלוי וערן ורד מספרים על החרמות שרירותיותשל מחשבים ומצלמות דיגיטליות, ועיכובים שרירותיים של החזרה.
עו”ד יהונתן קלינגר מבקר את המשטרה על המדיניות הבעייתית שלה בהחרמת מכשירים, שמשמשים הן לחיי היומיום והן לעבודה, בניגוד לחוק.
סקר לי
איך מתמודדים עם סקרים גרועים? טל גלילי סוקר אותם באתר “סקר רע“.
עצור או שאני יורד
כך אובר וגטטקסי משפרות גם את הרשויות האחראיות על המוניות.
ראש עיריית שיקגו, רם עמנואל, על יוזמת העירייה ליצור אפליקציות להזמנת מוניות מכל החברות: “הרפורמות הללו מייצגות את מה שנחוץ להמשיך ולקדם מודרניזציה של התעשייה הגדלה הזאת”.
שר הבטחון התחבורה ישראל כץ על כניסתה של אובר לישראל: “לא נאפשר פגיעה בענף המוניות”.
“רבע לדיגיטל” משודרת מדי שלישי ב-18:45 בגלצ
גיקון לילדים, שקיפות לפוליטיקאים וסוני בעד פיראטיות // רבע לדיגיטל
גיקידז
עדי אבנית מספר על כנס גיקון לילדים, שמנסה ללמד את הצעירים שבינינו לפתח את היצירתיות בעזרת תוכנה וחומרה.
רואים לכם את השקיפות
תומר אביטל מ”100 ימים של שקיפות” מסביר איך הטכנולוגיה מסייעת לנו להגדיל את השקיפות של הפוליטיקאים בארץ.
פיראטיות שיווקית
ההסבר מאחורי הבחירה של סוני להשתמש באתרי טורנטים, המשמשים בדרך כלל להפצה פירטית, לקדם את תכניה.
“רבע לדיגיטל” משודרת מדי שלישי ב-18:45 בגלצ
חוק העזבון הדיגיטלי, סימולטורי טיסה בסלולר ורמיקס בחירות // רבע לדיגיטל
סטטוס אחרון
הילה א.ש.א (“אישה של אלן”) גרין מדברת על הצעת חוק חדשה של ח”כ עדי קול, שתנסה לעשות סדר במה שקורה בחיים המקוונים שלנו אחרי שאנחנו מתים.
לא עפתי
העיתונאי ניצן סדן מסביר מדוע סימולטרי הטיסה מתקשים לעבוד בסלולר.
רמקס את השיח, אלוש
הגיג רמיקסי על מה שצפוי לנו ברשת לקראת הבחירות.
“רבע לדיגיטל” משודרת מדי שלישי ב-18:45 בגלצ
העבר, ההווה והעתיד של השוטרים והפושעים // רבע לדיגיטל
מרובוקוף לרובוקופ
ד”ר רועי צזנה מספר על הטכנולוגיות המתקדמות שמשמשות וישמשו את המשטרה ואת הפושעים. למשל: בשיקגו פועלת תוכנית שחוזה אם אנשים מסויימים יפשעו.
סדרה סדרתית
איתי זיו מדבר על Serial, פודקאסט ייחודי שפותח מחדש תיק רצח בן 15 שנים.
עצור או שאני נעלב!
יחידת הסייבר הארצית חוקרת העלבת עובדי ציבור במקום איומים ברצח.
“רבע לדיגיטל” משודרת מדי שלישי ב-18:45 בגלצ
משחקי וידאו ידידותיים לנשים, רובוטים גונבים לנו את העבודה והעירום של קים קרדשיאן // רבע לדיגיטל
ישחקו הנערות לפנינו
מדוע משחקי הוידאו הם סביבה לא ידידותית לנשים, מה אפשר לעשות נגד זה, ואיפה אפשר למצוא משחקים טובים באמת לנשים? מרואיינת: נועה ליברמן-פלשקס.
משרת רובוט
האם רובוטים הולכים להשתלט לנו על מקומות העבודה? הסופר אלכס אפשטיין לא חושש לפרנסתו.
לשבור את הצנזורה
הערה חשופה על החסינות שמקבל העירום של קים קרדשיאן ושל ולדימיר פוטין בפייסבוק, לעומת חסימות העירום של צ’לסי הנדלר.
“רבע לדיגיטל” משודרת מדי שלישי ב-18:45 בגלצ
פוליטיקאים מגיבים לטבח בירושלים, הגשושית פילאיי מנתקת מגע וח”כים משתיקים גולשים // רבע לדיגיטל
אמירה נמהרת על האמירות הנמהרות שפוליטיקאים ומובילי דעה ברשת נדרשים לספק בתגובה לאירועי אקטואליה, בעקבות הטבח בבית הכנסת בירושלים.
יואב לנדסמן, מהנדס המערכת של Space IL, מדבר על ניתוק הקשר עם הגשושית פילאיי, על החידוש במשימתה ועל ההישגים שלה.
שיחה עם אורן לב-כהן על יוזמה שלו להגביל את יכולתם של חברי כנסת לחסום גולשים שמעצבנים אותם בפייסבוק, ועם ח”כ תמר זנדברג, אחת מהח”כים שסופגים קללות ואיומים מגולשים בפייסבוק.
“רבע לדיגיטל” משודרת מדי שלישי ב-18:45 בגלצ
הרשת החברתית שמשלמת למשתמשיה, צבעי הפנים של האמוג’י וה-V הכחול של וואטסאפ // רבע לדיגיטל
פרצופים בכל מיני צבעים
אמוג’י הם סמלים גרפיים שנולדו בטלפונים הסלולריים ביפן. צבע העור של האמוג’י האנושיים הוא צהוב, אולי כמייצג גוון עור מזרח-אסייתי. עם התפשטות האמוג’י לשאר העולם – הם נכנסו לסט התווים הגלובלי יוניקוד ב-2010 – התעוררה דרישה לייצג גווני עור נוספים. בקונסורציום יוניקוד, שמנהל את סט תווי היוניקוד, אמרו שהצבע הצהוב הוא נייטרלי (בניגוד, למשל, לוורדרד שעשוי לייצג אנשים לבנים).
בעצומה מקוונת שכוונה כלפי אפל נכתב: “אם אתם מסתכלים על מקלדת האמוג’י של אפל, מה אתם רואים? שני גמלים שונים. קקי מחייך. כל הפאזות של הירח. אבל מבין יותר מ-800 אמוג’ים, השניים היחידים שמייצגים אנשים צבעוניים הם בחור שנראה בערך אסיאתי ואחד בטורבן. יש ילד לבן, ילדה לבנה, איש לבן, אישה לבנה, איש מבוגר לבן, אישה מבוגרת לבנה, ילד בלונדיני, ילדה בלונדינית ואנחנו די בטוחים שהנסיכה פיץ’. אבל כשזה מגיע לפרצופים מחוץ לסמיילים צהובים, יש היעדר בולט של ייצוג מיעוטים”. כ-4500 אנשים חתמו על העצומה. המוזיקאית מיילי סיירוס והשחקן טאג’ מאורי צייצו בתמיכה במאבק.
RT if you think there needs to be an #emojiethnicityupdate
— Miley Ray Cyrus (@MileyCyrus) December 19, 2012
It makes me mad that there are no black emojis…
— Tahj Mowry (@Tahj_Mowry) March 16, 2014
אפל כבר נקטה עמדה בעבר בנושא גיוון באמוג’י. בעדכון מערכת ההפעלה של אפל ביוני השנה הוסיפה החברה זוגות הומאים ולסביות לאמוג’י (זהותו המינית של מנכ”ל החברה, טים קוק, היתה ידועה אך לא מדוברת, עד שבאוקטובר הכריז במאמר בביזנסוויק שהוא הומו). כתב MTV ג’ואי פרקר פנה בנושא צבעי האמוג’י אל קוק, ובמרץ קיבל תשובה מסגנית הנשיא לתקשורת תאגידית עולמית בחברה, קייטי קאטן: “טים העביר לי את האימייל שלך. אנחנו מסכימים איתך. דמויות האמוג’י שלנו מבוססות על סטנדרט היוניקוד, שנדרש כדי שהם יוצגו כראוי על מגוון פלטפורמות. צריך להיות יותר גיוון בסט הדמויות של האמוג’י, ואנחנו פועלים בשיתוף קונסורציום היוניקוד במאמץ לעדכן את הסטנדרט”.
ב-3/11 פרסם הקונסורציום טיוטת הצעה לעדכון התווים, שעליה חתומים מארק דיוויס מגוגל, נשיא ומייסד-שותף של הקונסורציום, ופיטר אדברג מאפל. בטיוטה הם מציעים להוסיף חמישה גווני עור לדמויות אמוג’י בהתבסס על סקאלת פיצפטריק, שפותחה על ידי הדרמטולוג תומאס פיצפטריק ומשמשת כסטנדרט לסיווג צבעי עור. “דמויות האמוג’י לאנשים ולחלקי גוף אמורים להיות גנריים”, נכתב בהצעה, אולם “אנשים מרחבי העולם רוצים אמוג’י שישקפו יותר גיוון, במיוחד בגוון עור”. הגירסה הבאה של יוניקוד, 8.0, אמורה לצאת ב-2015.
בתוכנית אנחנו מדברים עם מור עוז-טפר, מעצבת גרפית שחקרה את נושא האמוג’י.
פייסבוק, שלמי לנו
כמה זמן ביום אתם מבלים ברשתות חברתיות? וכמה משלמים לכם לשעה?
ילפ הוא אתר תוכן גולשים שמרכז ביקורות על מסעדות, מלונות ושאר נותני שירות. לפני מספר חודשים הגישו כמה מהמבקרים שכותבים בו תביעה ייצוגית (לא הראשונה מסוגה) בטענה שהם מבצעים את אותה עבודה שעושים עובדים של האתר, אולם בניגוד לעובדים לא מקבלים על כך משכורת.
המצב בפייסבוק דומה, אם לא חמור יותר. משתמשי הרשת החברתית ממלאים אותה בתכנים, שמושכים טראפיק, שנמכר למפרסמים, שמציגים פרסומות למשתמשים עצמם. האם גם למשתמשי פייסבוק מגיע נתח מהכנסות החברה? רשת חברתית חדשה שמבטיחה בדיוק את זה הושקה בימים אלו. Tsu (מבטאים “סו”) מבטיחה לחלוק עם הגולשים עד 90% מהכנסותיה מפרסום – 45% למשתמש שתכניו הביאו את הטראפיק, ו-45% שמתחלקים במעלה השרשרת למשתמש שהזמין אותו לרשת, למשתמש שהזמין את המשתמש שהזמין אותו וכן הלאה. דיברנו בתוכנית על “אלו” עם יעל קוכמן, מנהלת השיווק ב-Roojoom.
מתוך המניפסט Wages for Facebook של פרופ’ לורל פטאק (Laurel Ptak) מהניו סקול בניו יורק:
אנו נאבקים לשבור את תוכנית ההון להוון את החברות שלנו, את הרגשות שלנו ואת הזמן הפנוי שלנו, שבאמצעותה הוא הצליח לשמר את כוחו. שכר עבור פייסבוק, אם כן, הוא דרישה מהפכנית לא כי היא לכשעצמה משמידה הון, אלא כי היא תוקפת את ההון ומכריחה אותו לבנות מחדש יחסים חברתיים במונחים שהם עדיפים עבורנו וכתוצאה מכך עדיפים לסולדריות של מעמד הפועלים. למעשה, לדרוש שכר עבור פייסבוק אין משמעותו לומר שאם נקבל תשלום נמשיך לעשות זאת. המשמעות היא בדיוק להיפך.
וואטסאפ עושה לנו שיימינג
כששני סימני ה-וי ליד הודעת הוואטסאפ הופכים לכחולים, סימן שהצד השני קרא אותה.
החידוש הזה בגירסה העדכנית של אפליקציית המסרים המיידיים מבית פייסבוק הוא קטן אבל מאוד משמעותי. מתוכנה שנועדה להקל עלינו תקשורת מיידית וחינמית עם חברים וּמכרים, וואטסאפ הפכה למורה לנימוסים שמשבשת מוסכמות חברתיות.
בעדכון האחרון, האפליקציה בעצם דורשת מאיתנו שנהיה כנים יותר – או לפחות נשקר פחות – לבני שיחנו. אם עד כה יכולנו להחליט מתי לקרוא ומתי להתייחס למה שקראנו, עכשיו ההחלטה כבר לא בידיים שלנו – הקריאה מדווחת על עצמה ואין לנו שליטה על כך.
היכולת שלנו להיות בלתי זמינים הולכת ומתכווצת עם כל עדכון כזה. ואם בקבוצת הוואטסאפ המשפחתית עוד יסלחו על זה, בקבוצה המקצועית זה עלול לעלות לנו בשיחת נזיפה מהבוסית.
העדכון הזה הוא הצצה עגומה לעתיד, שבו חברות טכנולוגיה גוזלות מאיתנו את זכות הבחירה החברתית והמוסרית, והופכות אותנו לאוטומטים טובים יותר.
“רבע לדיגיטל” משודרת מדי שלישי ב-18:45 בגלצ
לחטוף אבולה בגוגל, לתעד הטרדות ברחוב ולהשתיק מואזין בסלולר // רבע לדיגיטל
מגיפת האבולה – אתה חש בר מזל?
לאור מגיפת האבולה והפרסומת של שירותי בריאות כללית נגד חיפוש מחלות באינטרנט, ד”ר קרן לנדסמן, רופאה מומחית לאפידמיולוגיה וכותבת הבלוג “סוף העולם – מבט מהיציע“, מנסה להשיב על השאלה האם חיפוש מידע רפואי באינטרנט עוזר לנו או שהוא מתכון לחרדה.
https://www.youtube.com/watch?v=ux9SkZNmR7I
הרחובות מטרידים מעט
אינפי סנואו, שצילמה סרטון שבו היא סובלת מהטרדות רחוב, מדברת על טרנד הסרטונים הוויראליים המתעדים את האופן שבו נשים בעולם חוות הליכה ברחוב.
רעש הוא אכבר
עמותת שותפות-שראקה קוראת לגולשים להוריד רינגטון של קריאת מואזין ולהשמיעו ברבים כמחאה נגד חוק המואזין. איך אפשר להשתמש בטכנולוגיה לפתור את הבעיה? אפשר, למשל, להעביר את קריאת המואזין מהרמקולים במסגדים להתראות סלולר.
“רבע לדיגיטל” משודרת מדי שלישי ב-18:45 בגלצ
מה זה פה?
רוצה להפיק פודקאסט?
המלצת סייברסייבר (מ)
פרנסה
-
לאחרונה בחדר 404
-
ילד, רובוט התמיכה הרגשית שלך עומד למות
האחראי על האינטרנט בגלצ
-
שליחות קטלנית בלי ביטוח רפואי האחראי על האינטרנט בגלצ
-
ה-NFL מזייפים את אלישה קיז, קנדה אייר מאשימים את הצ’טבוט ומפסידים האחראי על האינטרנט בגלצ
-
שתיקטוק האחראי על האינטרנט בגלצ
-
איך מדרגים בעברית?
- שקר הביטקוין, קיץ חם במקרר של שופרסל, הצופן היווני ועוד עדכוני סייברסייבר
-
זום מסתבכת עם העובדים והמשתמשים האחראי על האינטרנט בגלצ
- אילן מאסק ממשיך לחטוף יוזרים בטוויטר
- ברכות לסופרת בינה מ. על כניסתה לרשימת רבי המכר של קינדל
- פסיקה עלולה לתת למו”לים שליטה מוחלטת על השאלת ספרים דיגיטליים בספריות
- תומכי נטלי דדון מבצעים לינצ’טרנט שנמוך דירוג בבית-קפה הלא-נכון
-
זעם נגד תרגום המכונה האחראי על האינטרנט בגלצ
-
מתמונות חתולים לפוליצר – חדשות באזזפיד נסגרים האחראי על האינטרנט בגלצ
-
תיק-תק לחסום את טיקטוק האחראי על האינטרנט בגלצ
-
זו תרבות ביטול על כלום האחראי על האינטרנט בגלצ
-
ילד, רובוט התמיכה הרגשית שלך עומד למות
