עדכונים משלל הבלוגים שלי

עירוניה

כשראיתי מדבקה מסדרת Rabtus & Cumber ב-AM:PM, שמציגה את המלפפון נושא את הקקטוס בעגלת סופרמרקט של AM:PM, היתה לי הארה: AM:PM יצרו והפיצו את המדבקות כדי לצאת אורבניימגניבים. ופרויקט שנהגה במשרד פרסום תמיד מאבד אצלי שתי נקודות של מגניבות, גם אם לא תמיד בצדק.

אבל אז התחלתי להסתכל מקרוב על עוד מדבקות בסדרה, וחזרתי בי: מדבקת ה-AM:PM היא כנראה רק מחווה של יוצרי הסדרה לרשת המטרומרקטים, כפי שכל המדבקות שלהם מתכתבות עם הסביבה. ההומור – לפעמים קריצה, לעתים עקיצה עדינה – הוא ששומר על הסדרה מלגלוש מחינניות אורבנית לחנפנות אורבנית.

• פורסם במקור בבלוג עירוניה

שבע בלוג

תרגום סימולטני (דרך עופרניקוס):

• פורסם במקור בבלוג שבע בלוג

התיקונים

אושר אסולין מצא כוסברה באיות אקזוטי בסניף יד אליהו של מגה בעיר:

• פורסם במקור בבלוג התיקונים

זיפט

חושבים שאתם מכירים את המילים של רפסודיה בוהמית? בטוחים? בדקו שנית.

• פורסם במקור בבלוג זיפט

(צילום: יח”צ)

תגובת התאחדות הקבלנים להורדת המעמ

• פורסם במקור בבלוג (צילום: יח”צ)

23 בינואר, 2010 | בנושאים: 404 | תגובה אחת

חייהם הסודיים של הפסלים

צילום פסל: n0nick

• עוד מחייהם הסודיים של הפסלים

23 בינואר, 2010 | בנושאים: 404, חייהם הסודיים של הפסלים | להגיב זה מגניב

הפרת איסור פרסום, בהתחכמות וברשלנות

העין השביעית // בקטנה // הפרטים לא שמורים במערכת // כלי התקשורת עוקפים צווי איסור פרסום, בכוונה וגם במקרה: המקרים של הקטין שנחשד בהצתת מסגד והאם שהורשעה באונס ילדיה

כאן אפשר להגיב על האייטם.

22 בינואר, 2010 | בנושאים: 404 | 2 תגובות

הנושפת בסביון עודנה נושפת

הנושפת בסביון ממשיכה לנשוף:

נדבי נוקד מעדכן: “צילמתי בסאבוויי של בוסטון את הנושפת המפורסמת, שבסך הכל מבקשת שהזאבת של אמא תעלם”.

אור ברמץ מדווח: “[לפני שנתיים] בלונדון מצאתי ספר לימוד של פוטושופ CS4. בהיותי מעצב בזמנו כמובן שריפרפתי, והופ מה מצאתי!”

יובל עצמון מצא אותה באתר של מולטילוק.

טל נצר ואודי סמנה שלחו ברכה של חשבים עם הנושפת.

אביב אבני נתקל בה באתר Kiruv.com.

ערן כ”ץ קיבל אותה מאתר JobNews, כולל התייחסות מטאפורית לתמונה:

לפעמים נשיפה קלה מספיקה ליצור התחלה חדשה
לוח דרושים ג’ובניוז JobNews
אלפי משרות עדכניות מדי יום
שילחו קורות חיים חינם בנשיפה אחת

22 בינואר, 2010 | בנושאים: noshefet, הנושפת בסביון | 6 תגובות

אילוספורנו

עופר ולד מדווח על תאונת אילוסטרציה ב-ynet: כתבה על הלקאת תלמידה סעודית שהרביצה למורה הפכה לפורנו בדסם לסבי.

21 בינואר, 2010 | בנושאים: 404 | 2 תגובות

גוגל וצה”ל נגד שונאי ישראל

מתוך הטור “השרת”:

דובר צה”ל פרסם באוקטובר 2008 באתרו הרשמי את “תוכנית דובר צה”ל לעולם ה’ניו-מדיה’: בלוגים, ימי עיון ועדכוני ‘יו-טיוב’ שוטפים”. חודשיים לאחר מכן החלה חיילת בדובר צה”ל, אליסה לנדיס, להעלות ליוטיוב סרטונים של תקיפות צה”ל שהתקשורת הבינלאומית לא רצתה לפרסם. אלה הוסרו מספר שעות מאוחר יותר. “אנחנו עצובים על כך שב-YouTube החליטו להוריד חלק מקטעי הווידיאו הבלעדיים שלנו המראים את הצלחות צה”ל במבצע נגד פעילי חמאס ברצועת עזה”, נכתב אז בערוץ הצה”לי ביוטיוב. “בעוד שמדינת ישראל מתמודדת עם אלה שרוצים להשמיד אותה, חשוב שאנו בצה”ל נראה לעולם את חוסר ההומניות המכוונת נגדנו, ואת מאמצנו לעצור זאת”. הסרטונים הוסרו בנוהל רגיל ביוטיוב, אחרי שגולשים דיווחו עליהם כבעייתיים, והוחזרו לאחר הבדיקה, אבל ישראלים רבים מיהרו לאמץ את עמדת “העולם כולו נגדנו”, ובגל”צ אף הופיע דיווח שגוי לפיו “הנהלת יוטיוב מתכננת להסיר את סרטוני דובר צה”ל בשל חוסר פופולריות”, והוצג אימייל שרשרת ש”קורא לכולם לצפות בסרטונים כמה שיותר ולהבטיח כי מסע ההסברה הלא-פורמלי של ישראל לא יסתיים”.

אבל גוגל שמחה שצה”ל משתמש בכלים שלה להסברה שלו, ואפילו מעודדת זאת, מסיבות תדמיתיות וכלכליות. לפני כחודשיים ערכו חטיבת דובר צה”ל והמרכז הבינתחומי כנס סגור בנושא “ניו-מדיה, מיתוג והסברה”, שארבעה מהדוברים בו היו בכירים בגוגל ישראל: המנכ”ל מאיר ברנד, שנשא דברי פתיחה; הסמנכ”ל אייל חן, שדיבר על ניצול כלים מקוונים לטובת הסברה; ציפי רינגלר, אסטרטגיית לקוחות גוגל ישראל, שהרצתה על פרסום ושיווק ברשת בדגש על אתרי יוטיוב ודיספליי; ואהרון די קסטרו, ראש תחום המגזר הציבורי בגוגל ישראל, שנושא הרצאתו היה “תחום החיפוש – בניית קמפיין, דרכים לקידום תכנים”.

די קסטרו ביקש להדגים לחיילים ולקצינים של דובר צה”ל את בעיית התדמית של ישראל ברשת. הוא נכנס לגוגל וכתב “Israel is”. שירות Google Suggest השלים את החיפוש לחיפושים פופולריים שמתחילים במילים הללו, ובהם “Israel is not a state” ו-“Israel is a terrorist state”. ישראל יכולה לנסות להפעיל מומחי קידום אתרים (SEO) כדי לדחוף אתרי הסברה במעלה תוצאות החיפוש הללו; די קסטרו הציע לדובר צה”ל לפרסם לצד החיפושים האנטי-ישראליים והאנטי-צה”ליים הללו ואחרים. כך שאם תגגלו מתישהו צירוף כמו “Israeli army kills civilians”, אל תופתעו אם תראו לצד התוצאות מודעה שמפנה לאתר של דו”צ – היא מיועדת לקהל היעד המפולח של גולשים ששונאים את ישראל.

• הטור מתפרסם בגירסה ערוכה במדור “השרת” במוסף “פירמה” של גלובס, גליון ינואר 2010

21 בינואר, 2010 | בנושאים: פירמה | 5 תגובות

אינטרנט דרס אישה. מה הוא חיפש במטבח?

פוסט של ניבה שושי

פורנו עקרות הבית של הערגליות ושופרסל הזכיר לי שגם לאיגוד האינטרנט הישראלי יש אחד כזה. במצגת שנועדה למכור לנשים נגישות לאינטרנט מסבירים המחברים לקהל היעד מה הם יתרונותיו של האינטרנט ומדוע המיומנות בשימוש בו יכולה לסייע להן בחיי היום יום. לדברי המחברים, לשיפור הנגישות של נשים לאינטרנט יש חשיבות משום שהן הציר המרכזי במשפחה ומשפיעות על בני הבית, ואה, כן, גם בגלל שהן פלח שוק צרכני חשוב. הוא עובד והיא מבזבזת.

המצגת [להורדה: PPS, PPT] היא ניסיון לפנות לקבל היעד ב”שפה שלו” ולחבר את האינטרנט לחיי היום יום של האישה הממוצעת. יחד עם זאת, האופן שבו מתוארות הנשים, בשילוב עם הטון המתיילד של המצגת, מבטאים יותר מהכל זלזול והקטנה.

תכירו, זו שולה

כוכבת הקמפיין, שולה, היא למעשה שתי נשים. “שולה החדשה” שיודעת להשתמש באופן יעיל בשירותי האינטרנט ו”שולה הישנה”, האיטית, זו שהטכנולוגיה מרתיעה אותה. בשני המקרים ממדובר באישה מצויירת קרחת וכעורה. גופה המעוות משהו מורכב מראש גדול, גוף רחב ורגליים קצרות מדי. שולה לובשת שמלה צהובה חסרת צורה ומחייכת חיוך טפשי.

שתי השולות, עם הטכנולוגיה המתקדמת או בלעדיה, הן נותנות שירותים רב-תכליתיות. שגרת יומן מורכבת משירות, דאגה וטיפול. הן נשואות לעמי, ומועסקות כפקידה זוטרה במשרד לא מזוהה. השולות, חשוב לציין, הן נשים צנועות, ביישניות וחסרות ביטחון. לעתים קרובות, הן “חוששות שישאלו לדעתן כי הן לא מבינות בזה”.

יום שגרתי בחייהן של השולות מורכב מנסיעה בשני אוטובוסים למשרד, ניהול וסידור ניירת והשבה לפניות מסוגים שונים. בנוסף, השולות גם מועסקות במשמרת שנייה כמנהלות משק הבית של עמי. הן אומנם לא נוהגות, אבל משלמות דוחות תנועה, ואחראיות לחיפוש מתנה, שידוך ואפיית עוגה לאחותו הרווקה המסכנה של עמי, להתעדכנות במצב החשבון ולעריכת הקניות המשפחתיות בסופר. בשעות הפנאי הן מטפלות באימן החולה והנודניקית.

שולה החדשה לא באמת חדשה. אם הייתי יכולה לדמיין את הבוס של שולה, או את עמי בעלה, מתארים את השינוי שעבר עליה, זה בטח היה במונחים של מכוניות או טלפונים סלולריים. משהו כמו: “אחי, ראית את המודל החדש שלי? מהיר, יעיל, לא תופס הרבה מקום, לא מזיע, לא מבזבז חשמל ולא שותה הרבה דלק”. שולה היא לא אישה, היא בסך הכל טכנולוגיה. שולה החדשה היא טכנולוגיה משוכללת יותר – אותה עבודה בפחות זמן וכסף.

אינטרנט במקום יהלומים

יתכן שמצגת מהסוג הזה, בדיוק כמו הטקסט הפרסומי של שופרסל או של הערגליות, היא מניפולציה שיווקית מוצלחת, אולי אפילו ריאליסטית ומשקפת את הבעיות בהן נתקלות נשים בחיי היום יום שלהן. אבל להסביר לנשים שהאינטרנט יסייע להן למלא ביעילות תפקידי שירות לא רק שלא מקדם נשים, אלא גם מצרף את האינטרנט לחבריה הטובים האחרים של האישה – המיקסר, הפוד פרוססור ושואב האבק.

ניבה שושי היא תלמידת מחקר במחלקה לסוציולוגיה באוניברסיטת וירג’יניה

21 בינואר, 2010 | בנושאים: 404 | 15 תגובות

המשלחת של מי להאיטי?

קורא אנונימי כתב לי:

אני מזמין אותך לשים לב למלחמת הסמנטיקה:
משלחת צה”ל להאיטי \ משלחת ישראל להאיטי \ משלחת חיל הרפואה להאיטי.
אותו דבר בהתייחסות לבית החולים בשטח (כל אחד טוען לבעלות).

בסה”כ מדובר במאבק בין חברים, אך כל יח”צ והכיוון שלו.

גם לגבי גודל המשלחת אין הסכמה, מדווח aXe. בעוד המספר הרשמי הוא 220, רוני דניאל מדווח בחדשות 2 באינטרנט על “כ-220”, ובוואלה לא לוקחים סיכון ומגדילים ל-230.

ומדסק הסאטירה שלנו נמסר שעוד לפני שנחתה באי, המשלחת הישראלית להאיטי הספיקה לטפל בכמה מאות נפגעי גאווה לאומית.

20 בינואר, 2010 | בנושאים: 404 | 2 תגובות

זרועו הביונית של צה”ל

רות סמיה חושפת ב”במחנה” הקמה של ענף לאיתור מדליפי מידע מסווג במחלקת ביטחון המידע בצה”ל. בין השאר היא כותבת:

האמצעים שבהם משתמשים בענף נראים כמו לקוחים מסרט בדיוני – הם מבצעים תהליכי ניטור ובקרה ברשת האינטרנט, בפייסבוק ובפורומים החברתיים, מבקרים אחר העברת מסמכים בין הרשתות המבצעיות השונות ואף יכולים לבצע פעולות האזנה לגורמים שחשודים בהדלפה. במקרה הצורך, קציני הענף רשאים לבצע בדיקת פוליגרף לאנשי צבא החשודים בהדלפת מידע.

רות סמיה ואני בפירוש לא צופים באותם סרטים בדיוניים.

20 בינואר, 2010 | בנושאים: 404 | 5 תגובות