🛋️ איקאה ישראל, ככה לא מרכיבים מסחר אלקטרוני

נועם חמו

פריצתה הפתאומית של מגיפת הקורונה העולמית הציפה והדגישה כמעט בין-רגע בעיות מערכתיות רבות, שהיינו מודעים להן, אך הזנחנו, כחברה, מסיבות אלו ואחרות; ובמקביל הוסיפה עומס כבד על כל נקודות החולשה בכל התחומים שהוזנחו ולא קודמו, על כל הנושאים הציבוריים ששכבו אצל כולנו בתודעה, אך לא היו במצב נואש מספיק כדי לדרוש תשומת לב מיידית.

פתאום, המשבר אילץ אותנו לטפל בכל התחומים המוזנחים בבת אחת. זה נכון למערכת החינוך, שאינה מתגמלת מורים כראוי כבר שנים רבות וסובלת מצפיפות רבה בכיתות; למערכת הרפואה, אשר קורסת ממחסור בכח אדם, במיטות אשפוז וציוד רפואי בימים כתיקונם, מערכת שבה הרופאים נשחקים במשמרות קשות וארוכות; ולתשתיות התקשורת בארץ, שלא שודרגו כבר שנים, ובמקום שתהיה כבר פריסה ארצית של סיבים אופטיים, המדינה כולה מצאה את עצמה מנהלת עסקים שלמים ושנת לימודים בתקשורת וידאו מקרטעת על קו 40 מ”ב עם קצב העלאה מהנמוכים בעולם המערבי.

וזה נכון גם למסחר אלקטרוני. המגזר העסקי נאלץ להגיב במהירות ולהסתגל למציאות חדשה: אנשים פחות יוצאים מהבית, שומרים על מרחק זה מזה, מקפידים יותר על הגיינה. מסעדות, למשל, התחילו להסתמך על משלוחים וטייק-אווי. חנויות נאלצו לחסום את הכניסה ולעבור לשירות אישי על דלפק שמוצב מחוץ לדלת. חנויות עברו ממכירות פיזיות לאונליין. וכאן התגלתה חולשתו של המסחר המקוון בישראל.

אל תירו בשליח – אתם תצטרכו לרדת כי הוא לא מצא חניה

כבר שנים שישראלים רבים קונים דרך קבע בחו”ל באמצעות אמזון, עליאקספרס, אסוס, נקסט ודומיהם, ומתרגלים לחווית קנייה קלה ונעימה של מציאת מוצר מתאים בקלות ובמחיר זול, תשלום עבורו במהירות וקבלתו עד הבית תוך שבוע-שבועיים (כשחלק הארי של זמן ההמתנה באדיבות דואר ישראל). מעטים העסקים הישראליים שעשו את המעבר ובנו לעצמם תשתיות מסחר אלקטרוני טובות, נוחות, יציבות ויעילות כמו של המתחרות בחו”ל. כמובן שלא כל עסק יכול. עסקים קטנים ומשפחתיים יזדקקו להרבה עזרה ותמיכה ושירותים חיצוניים שיאפשרו להם הקמת חנות, אבל עבור רשתות שיווק בינוניות ומעלה, הדבר מתבקש.

עם זאת, מחוויית הקניות שלי אני יכול להעיד שכמעט כל נסיון להזמין מחנות ישראלית מקוונת היה כרוך במידה כלשהי של אכזבה: אתר אינטרנט שלא עובד כמו שצריך, חיפוש גרוע שמקשה לאתר מוצרים, דפי מוצר עם פרטים חסרים, תמונות גרועות או לא מייצגות, פריטים שמופיעים כקיימים במלאי אבל בעצם אינם זמינים, טפסי הזמנה שדורשים פרטים מיותרים או מחזירים שגיאות ללא הסברים, משלוח שלא יצא שבועיים אחרי ההזמנה כי “עומס”, כשבזמן הזה כבר יכולתי להזמין ולקבל את אותו מוצר מחו״ל. גם חוויית השליחים לא נעימה (והיא מתרחשת כמובן גם בעת קנייה מחו”ל): מגיעים ללא התראה, מתקשרים פעם אחת והולכים, “אין לי איפה לחנות, רד למטה לקחת” ועוד.

אחרי כל זה, מקבלים את המוצר סוף סוף, ומגלים שזה לא הצבע הנכון, או לא הדגם המדוייק שהזמנתי, ובמקום להגיע בקופסת קרטון שאפשר לפתוח בקלות, המוצר מגיע עטוף בשמונה שכבות של נייר פצפצים שלוקח שעה להסיר תוך סכנה לפגוע במוצר שבפנים. שלא לדבר על חוויית השירות במקרים בהם יש בעיה בהזמנה, והפער העצום בין רמת השירות בארץ לרמת השירות בחו”ל. בחנויות בחו”ל יחליפו בקלות, יתנו החזרים כספיים, יעשו שמיניות באוויר כדי שהלקוח יהיה מרוצה, כי מבינים שכך יחזור שוב. בארץ, חובת ההוכחה היא על הלקוח, והוא זה שצריך לעשות שמיניות כדי להחזיר מוצר או לקבל פיצוי.

יש חריגים בודדים, אבל החוויה הרווחת היא לא טובה. מצב זה גורם לכך שיותר ויותר ישראלים מעדיפים הזמנת פריטים מחו”ל – שמלכתחילה זולים יותר במקרים רבים. הדבר פוגע במצב התוצר והכלכלה בארץ.

אתר איקאה? זה מורכב

ואז הגיעה הקורונה. וכמו בתחומי החינוך, הבריאות והתקשורת, גם המסחר המקוון הואר בזרקור לא מחמיא, שחשף את כל המגרעות והגביר אותן. פתאום החנויות לא יכולות לפתוח, פתאום מי שאין לו חנות אונליין לא יכול להתקיים, פתאום מוצר שלא זמין לרכישה אונליין – קשה או בלתי אפשרי להשיגו. התלות ביכולת של חנויות למכור מוצרים ברשת הפכה גדולה יותר. התלות ברמת השירות שלהם גבוהה. ועם כל הבעיות, יש עדיין שחקנים גדולים, שלא להגיד ענקיים, שאפילו לא נכנסו למגרש.

איזו דוגמא טובה יותר מאיקאה. רבים מאיתנו מנצלים את זמן הסגר כדי לשפר את סביבת המחייה שלנו, שבה אנחנו מבלים עכשיו יותר זמן מתמיד. אנשים עדיין עוברים דירה, חלק צריכים משרד ביתי שלא היו צריכים בעבר, ואיקאה, היעד המועדף לריהוט זול במגוון רחב – לא זמינה.

כולנו ראינו מה קרה כשאיקאה פתחו אחרי הסגר הראשון – תורי ענק, עומס מטורף, צפיפות, וכמובן, הדבקות. ועכשיו מתראיין מנכ”ל איקאה בתקשורת, ומתלונן שלא נותנים לו לפתוח, שהוא מספק ציוד חיוני, שיעשה מה שאפשר לעמוד בתנאי התו הסגול. והשאלה בפי כולם – האם איקאה תפתח או לא תפתח? מתי נוכל להכנס לרכבינו ולהגיע למקדש השבבית האירופאית הדחוסה ולשפר את ביתנו קמעה?

אבל בין שלל הכתבות והביקורות על איקאה ישראל לאחרונה, ההתייחסות לנוכחות שלה ברשת הייתה שולית ונדירה.

האתר של איקאה ישראל גרוע כבר שנים. החיפוש נותן תוצאות לא רלוונטיות וצריך לדייק מאוד במונח החיפוש כדי לקבל תוצאות – כלומר, לדעת בדיוק מה אתם מחפשים, כאילו מדובר במנוע החיפוש אלטה ויסטה של הניינטיז ולא בגוגל של ימינו. מוצר עלול להופיע שמונה פעמים כמוצרים נפרדים בגלל שהוא זמין בשמונה צבעים שונים, במקום להופיע בדף אחד שמראה את כל הגרסאות.

המוצר גם מופיע בעשר וריאציות שונות עם פיסות ריהוט אחרות ללא סיבה ברורה. ניתן למצוא רק עומק ואורך, אבל לא רוחב – כנראה מדובר במוצר דו-ממדי. ישנה רשימת קניות, אשר פעם היה אפשר לשלוח לעצמכם במייל, אבל אפשרות זו בוטלה. היום, אפשר לחזור לרשימה רק באתר, אבל האתר יזרוק אתכם החוצה תוך רבע שעה של חוסר פעילות, ותצטרכו להכניס שוב את פרטי המשתמש.

על היישומון של איקאה ישראל אין לי ולו מילה רעה אחת. הוא לא קיים.

וגולת הכותרת: הזמנה אונליין, כמו בחו”ל. אין.

כמיטב המסורת הישראלית, כדי לסמן ״וי״ על החנות האלקטרונית, וכעלה תאנה להעדר טכנולוגיה, הדביקו באתר כפתור צהוב גדול בתפריט הראשי, ״לרכישה אונליין״, שמפנה לאתר צד-שלישי של חברת שפע, ובזאת פטרו עצמם ממתן מענה אמיתי שהולם את התקופה בה אנו חיים – וגם את זו שחיינו בה לפני המגיפה.

כדי להזמין אונליין מאיקאה ישראל צריך לגלוש לאותו אתר צד-שלישי, שם צריך לשלם 250 שקל משלוח לפחות. זוהי לא באמת חנות איקאה מקוונת, או אלטרנטיבה לגיטימית לרכישת המוצרים. זו אופציה שבנויה ללקוחות מוסדיים שקונים הרבה ריהוט, או ללקוחות פרטיים שרוצים לחדש את כל המטבח או את הסלון. אבל לקנות סט סכו”ם, מנורה או כרית נוי עם הדפס של דובת פנדה והגור שלה? בשביל זה תצטרכו להגיע לחנות הפיזית.

אם זה לא גרוע מספיק, האתר לא מאפשר רכישה בשבת. יש לכם זמן בסופ”ש לעבוד קצת על הבית בתום שבוע עבודה עמוס? תצטרכו לחכות ליום ראשון. מסתבר שהשרת התחזק ועכשיו הוא שומר שבת.

בלונדון הייאוש נעשה יותר כסא נוח

קפיצה קטנה לאתרי איקאה בחו”ל חושף פערים עצומים: מידות מדוייקות, תמונות רבות ובאיכות גבוהה, רשימת מועדפים, ביקורות מוצר, כל צבעי המוצר מוצגים בדף אחד, חיפוש לפי תמונה ועוד. באתר איקאה ארה”ב מציגים מידע מלא על איך המוצר ארוז: כמה אריזות, מה גודלן ומשקלן. עוזר לתכנן אם צריך משלוח או שהמוצר יכול להכנס באוטו.

אתר מסחר טוב מזה אני מגלף לך מבננה

לו אני הייתי בדירקטוריון הזכיין הישראלי, או במפקדת החברה אי-שם בשוודיה, הייתי נוזף בכל שרשרת הניהול הישראלית. הייתי עושה זאת עוד לפני הקורונה, בגלל האתר הגרוע שמציג את החברה כחובבנית ומפגרת טכנולוגית. אבל עכשיו, בתקופת קורונה? הייתי מחליף את כולם. בעליאקספרס.

אנחנו נמצאים כבר 8 חודשים לתוך המגפה והסגרים, ואף אחד לא חשב לרגע שאולי שווה להשקיע קצת מאמץ בחנות מקוונת ראויה. כזו שבה אפשר לקבל את כל המידע והתמונות לכל הפריטים שבמלאי, לעשות החלטה מושכלת, ולקבל את המוצרים לבית תוך מספר ימים במחירי משלוח שתואמים את הגודל והכמות. תחשבו כמה עובדים זה היה יכול להחזיר מחל״ת. כמה זה היה משפר את חוויית השירות והקנייה של החברה. איך זה היה גורם לאיקאה בישראל להיתפס כחברה מתקדמת במאה ה-21 ולא תקועה אי שם בעבר. מנקודת מבטה של החברה, זה כנראה גם היה מונע הפסדים כלכליים עצומים. במקום זה, קיבלנו ריב מתוקשר, שבו המנכ״ל מתקרבן, מאשים את הממשלה וצועק על משרד הבריאות.

כנראה כתוצאה מהביקורת הציבורית על עלות המשלוח, באתר שפע הוסיפו בימים האחרונים גם אופציה לאיסוף הזמנה מהחנות, ״curbside pickup”, כמו זה שנהוג בארה”ב, שם מזמינים מראש ורק באים לאסוף את ההזמנה בלי להכנס לחנות. אך כמובן, מאוד מורגש עד כמה זהו טלאי. האתר מבקש לדעת באיזה עיר אתם, ואוטומטית משייך אתכם לאחד מסניפי הרשת, במקום לתת אפשרות פשוט לבחור סניף מועדף לאיסוף. בתום ההזמנה אין שום הסבר למה קורה הלאה – כמה זמן זה ייקח, למה אפשר לצפות. בשיחה עם שירות הלקוחות הבנתי גם שמרגע שמודיעים ללקוח שההזמנה מוכנה, יש לו 24 שעות לאסוף את המוצרים. מסתבר שאיקאה מנהלים את הלקוחות כמו רס״ר בצבא. 24 שעות, זוז!

למרות שממש מתחשק לי להחליף את ארונות המטבח שלי בתקופת קורונה, אני אומר בצער – איקאה צריכה להשאר סגורה. כמות האנשים שסניף של איקאה מושך אליו, לא שקולה למקסטוק ולא לאייס, שלשניהם עשרות סניפים מקומיים בארץ. להערכתי, גם היקף הכסף וההכנסות של איקאה לא שקול לזה של הרשתות האמורות, מה שהופך את חוסר ההשקעה שלהם באתר סחר הולם לעוד יותר תמוה.

מעוניינים להמשיך לפעול ולהרוויח בתקופת הקורונה? מעוניינים לתת שירות וחווית קנייה מעולים ללקוחותיכם? תהיו יצירתיים, תגיבו מהר, תתקדמו למאה ה-21. אבל קודם תתקדמו למאה ה-20.

נועם חמו הוא מעצב חווית משתמש עבור מוצרים דיגיטליים. אפשר לדבר איתו באימייל

עיתונאי חדר לצ’ט סודי של שרי ההגנה האירופים בעקבות טעות של השרה ההולנדית 📻 האחראי על האינטרנט בגלצ 21.11.202

הקליקו לארכיון האחראי על האינטרנט

🎧 להאזנה לפינה 🔊

העולם כמרקקה

העיתונאי ההולנדי דניאל ורלאן (Daniël Verlaan) מ- RTL Nieuws חדר אתמול (ו’) לשיחת וידאו מסווגת של שרי ההגנה האירופים במועצת יחסי החוץ של האיחוד האירופי. הוא הציג את עצמו, נופף לשלום ודיבר איתם לקול צחוקם, לפני שהנציג העליון של האיחוד לענייני חוץ ומדיניות ביטחון, ג’וזפ בורל, צחק במבוכה ואמר לו שזו עבירה פלילית ושימהר לצאת לפני שהמשטרה תגיע.

ורלאן ביצע את הפריצה באמצעות כלי הפריצה המשוכלל דפדפן, שאיתו נכנס לצ’ט והזין שם וסיסמה. את פרטי ההתחברות הסודיים הכמעט-מלאים הדליפה לאינטרנט ההאקרית שרת ההגנה ההולנדית, אנק ביילפלד (Ank Bijleveld). היא צייצה (ואחר כך מחקה) צילומסך של הווידאו-צ’ט, ובטעות חשפה בשורת הכתובת של הדפדפן את שם המשתמש של השיחה ו-5 מתוך 6 הספרות של הפינקוד לכניסה לשיחה. ורלאן ניסה כמה אפשרויות לסיפרה השישית עד שהצליח לחדור לצ’ט, כשהוא משתמש בשם המשתמש Admin. 

דובר מטעם משרד ההגנה ההולנדי מסר ל-RTL כי “הסטודנט עובד צייץ בטעות תמונה עם חלק מהפינקוד. התמונה נמחקה לאחר מכן. טעות טפשית. זה מראה לך כמה צריך להיות זהירים כששולחים תמונה מפגישה”. ראש הממשלה מארק רוטה התייחס לדברים ואמר: “התוצאה היחידה של זה היא שביילפלד הראתה לשרים האחרים כמה צריך להיזהר”.

מארגני הפגישה הודיעו מראש למשתתפים שיהיו אמצעי הגנה נוספים חוץ מהפינקוד, אולם ורלאן נכנס עם הפינקוד ישר לשיחה, בלי לעבור שום אישרור. אחרי שעזב, הישיבה פוזרה מאחר שהיא כבר לא נחשבה מאובטחת – למרות שהטענה הרשמית היא ששום מידע סודי לא עלה לדיון בישיבה. אולם בדיווח של פוליטיקו על התקרית נכתב כי בישיבה נידון מסמך מסווג על הסכנות שעומדות בפני האיחוד האירופי, שאמור לשמש בסיס לאסטרטגיית הגנה עתידית.

 במועצה הודיעו שידווחו על מעשיו לרשויות. ורלאן הגיב על כך

זה מבהיר שני דברים:
> כעיתונאי, אתה צריך להביא ראיות חותכות אחרת ישקרו לך (‘לא, יש אמצעי הגנה נוספים, לא יתנו לך גישה’)
> הם מעדיפים לפגוע בעיתונאי מאשר לתקן את החרא שלהם

לפי פוליטיקו, נציג רשמי של המועצה ששמו לא פורסם אמר להם כי “בספטמבר השנה, מזכ”ל המועצה הציע להכניס מערכת שיחות-וידאו חדשה ומאובטחת יותר, והנושא נבחן כעת במספר מדינות-חברות”.

לו רק קראו במועצה את הטוויטר של ורלאן, יתכן שהמבוכה היתה נמנעת. כבר במרץ השנה הוא הזהיר: “כל מי שמצלמסכים את הלפטופ שלהם כדי להראות שהם עובדים מהבית, שימו לב שהדסקטופ שלכם עלול להכיל מידע רגיש, מידע אישי ופרטי כניסה סודיים בכתובות URL לכלים חשובים שמשמשים אתכם”.

שיעור במשחק מול מצלמה

בשנים האחרונות התפתח נוהג, שככל הנראה התגבר בעקבות מגיפת הקורונה, של ניהול ראיונות עבודה באמצעות שיחת-וידאו, במיוחד בשלבים המוקדמים, כדי לא להטריח את המועמדים להגיע פיזית למשרד אם אין בכך צורך. הדבר נכון גם לגבי שחקנים, שעושים ראיונות ואפילו אודישנים, בשיחות וידאו חיות, מה שחוסך גם לבמאיות ולמלהקות את הצורך בתיאומים מורכבים כדי להכניס את כל המועמדים לאותו מקום באותו זמן.

פגישת וידאו כזאת נערכה השבוע עם השחקן לוקאס גייג’, ששיחק בסדרה “אופוריה”. הבמאי בצד השני אמר: “האנשים העניים האלה גרים בדירות זעירות. כאילו, אני מסתכל על הרקע שלו, ויש לו שם טלוויזיה ו, אתה יודע…” וכאן השתתק, משום שראה את התגובה על פניו של גייג’, שציין שהבמאי לא מושתק והגיב בחיוך על דבריו: “אני יודע, זו דירה מחורבנת, לכן תן לי את התפקיד הזה כדי שאוכל לשכור אחת יותר טובה”. 

“אני כל כך, כל כך מצטער”, השיב הבמאי הנבוך.

“זה בסדר”, אמר גייג’, “אני גר בקופסה של 4X4 [פיט, שהם בערך 1.5 מ”ר], זה בסדר, רק תן לי את העבודה ונהיה בסדר”.

גייג’ צייץ תיעוד של שיחת הווידאו מהצד של המצלמה שלו (הבמאי לא נראה שם, רק נשמע, ושמו לא נחשף). “תשדיר שירות אם אתה במאי שמשחיר תדאג להשתיק את החרא שלך בפגישות זום”, כתב גייג’ בציוץ שזכה בפחות מיממה ליותר מ-150 אלף לייקים.

ביי, פלישה טראמפ!

עוד אדם שעושה בושות ברשת הוא נשיא ארה”ב (רק לעוד מספר שבועות) דונלד טראמפ, שמחבב במיוחד את הזירה הטוויטרית. טראמפ הקים את פרופיל הטוויטר עוד בימיו כאיש עסקים לגיטימי, בעקבות המלצה של איש שיווק בהוצאה לאור של ספרו Think Like a Champion (שלמעשה נכתב-צללית על ידי מרדית’ מקאייבר, שטראמפ האשים ב-2007 בטעויות בשניים מספריו, ואשר מאוחר יותר לקחה אחריות על נאום של מלאניה טראמפ, שהיה גנוב מנאום של מישל אובמה). טראמפ ביקש לפתוח חשבון תחת שמו, אבל באירוניה מופלאה, היוזר @DonaldTrump כבר נתפס ושימש כחשבון פארודיה על הנשיא-לעתיד, ולכן פתח את היוזר @RealDonaldTrump. 

טראמפ צייץ לראשונה במאי 2009 לקדם הופעה שלו אצל דייויד לטרמן. כלומר, אנשי היחץ שלו צייצו. בהמשך לקח לידיו את הפרופיל, והשתמש בו לקידום עסקיו, תוכניות הטלוויזיה שהשתתף בהן וקידום דעותיו הפוליטיות.

כשנבחר טראמפ לנשיאות, עבר לידיו הפרופיל הנשיאותי הרשמי @POTUS מידי ברק אובמה, שהיה הנשיא האמריקאי הראשון להשתמש בו. כל הציוצים של אובמה אורכבו ביוזר @POTUS44. אולם טראמפ העדיף להמשיך להשתמש בחשבונו האישי לצייץ עניינים נשיאותיים, אם אפשר לקרוא לזה כך, והשתמש ב-@POTUS בעיקר לרצייץ ציוצים מ-@RealDonaldTrump.

טראמפ הפר את כללי השימוש של טוויטר פעמים רבות, אך מפעילי הרשת החברתית העניקו לו חסינות בגלל תפקידו והחשיבות הציבורית של דבריו (הוא עצמו ייחס לדברים פחות קדושה, ולא פעם מחק ציוצים, בניגוד לעמדת הארכיון הלאומי האמריקאי, שהבהיר שחוק הרשומות הנשיאותיות מ-1978 קובע שציוציו חייבים להישמר ולהיות פומביים, כמו שאר המסמכים שהוא כותב במהלך כהונתו, שגם אותם נהג לקרוע לחתיכות).

עם ההפסד של טראמפ בבחירות, וסירובו להכיר בכך במסגרת ההתנגדות שלו לעובדות ולמציאות, עלתה השאלה מה יעלה בגורלם של @Potus הממלכתי (32.8 מיליון עוקבים) ו-@RealDonalTrump האישי (88.9 מיליון עוקבים). טוויטר הרגיעו בהודעה לאתר OneZero: אם טראמפ לא יעביר את פרטי ההתחברות של החשבון הממלכתי לידי הנשיא הנבחר ג’ו ביידן ביום הכתרתו כנשיא ב-20 בינואר 2021, טוויטר יעשו זאת עבורו. החשבון @Potus45 (קיצור של “נשיא ארה”ב ה-45”) כבר קיים, נקרא transition (מעבר), יש לו תמונת פרופיל של מי בריכה והוא נעול לגולשים (באירוניה טעימה ממש, היוזר הזה כבר הספיק להיחסם בעבר).

לגבי @RealDonaldTrump, כבר בחודש מאי שינו טוויטר את מדיניותם, ואף שלא השעו את טראמפ, כן החלו לסמן ציוצים שלו שמהווים הפרה של תנאי השימוש. ביום שלישי, בעדותו בפני ועדת המשפט של הסנאט, הבהיר מנכ”ל טוויטר ג’ק דורסי כי עם סיום תפקידו של טראמפ, הוא יאבד את הפטור שקיבל מעמידה במדיניות טוויטר. “אם חשבון פתאום כבר לא מנהיג עולמי, המדיניות הספציפית הזאת מתבטלת”, אמר דורסי.

לעומת זאת, מנכ”ל פייסבוק מארק זאקרברג אמר שהחברה שלו לא תשנה את מדיניותה בנוגע לטראמפ. החברה עשויה להמשיך להעמיד את הפוסטים שלו לבדיקת עובדות, ולסמנם אם הם שקריים.


אם אתן רוצות להמשיך להפיק את הפודקאסט שלכן גם בימי הריחוק החברתי, אם אתם רוצים לנצל את הזמן הפנוי להתחיל את הפודקאסט שדחיתם עד עכשיו – דברו איתנו באימייל (Go@podcasti.co) או בטלפון (053-7337419), או בקרו באתר לפרטים נוספים Podcasti.co


הפינה “האחראי על האינטרנט” משודרת מדי שבת ב-19:30 בתוכנית “שישבת” בהגשת עידן קוולר בגלצ 🎵 אות פתיחה: ניאן קאט של daniwell, ביצוע גיטרות לניאן קאט של The GAG Quarter והשיר Never Gonna Give You Up של ריק אסטלי 😇 תודות: הדר בן יהודה🔧

אומת הטיקטק מטרילה את הקו החם של טראמפ 📻 האחראי על האינטרנט בגלצ, 14.11.2020

הקליקו לארכיון האחראי על האינטרנט

🎧 להאזנה לפינה 🔊

דונלד טראמפ, הנשיא היוצא אוטוטו של ארה”ב (לפי תוצאות האמת), לא מקבל את תוצאות הבחירות שבהן הפסיד לג’ו ביידן, וטוען לזיופים וגניבת קולות, בניגוד למציאות, לעובדות ולהודעה משותפת של הגופים שאחראים על תקינות הבחירות, אשר הצהירו כי “בחירות ה-3 בנובמבר היו המאובטחות ביותר בתולדות אמריקה. […] אין ראיות לכך שמערכת הצבעה כלשהי מחקה או איבדה קולות, שינתה קולות או נפרצה בכל דרך” (ההדגשה במקור).

הקמפיין של טראמפ מיהר להרים אתר וקו טלפון חינמי (1-888-630-1776) לתלונות על זיופי בחירות, שרודי ג’וליאני קידם לציבור. כצפוי, הקמפיין כשל לחזות את התגייסותה של אומת האינטרנט לעזור: להטריל לו את הצורה. 

האתר, למשל, לא הגביל את מספר התווים בשדה פירוט התלונה, מה שהביא את הצייצן @EvansBeard להעלות לשם את התסריט המלא של “כוורת בסרט“, ולצייצנים נוספים להציף בסרטים משלהם – מופע הקולנוע של רוקי, שרק, שר הטבעות: אחוות הטבעת כשכל האזכורים של סאורון הוחלפו ב”דונלד”, ו, כמה ראוי, אידיוקרטיה (שתורגם באידיוקרטיות ל”חכם על אידיוטים”). האתר גם איפשר לצרף תמונות להוכחת הזיופים, וכאלו סופקו בכמויות: תמונות פורנוגרפיות וממים.

אומת הטוויטר ואומת הטיקטק – אותה טיקטק שטראמפ ניסה לגרום לסגירתה או להעברתה לבעלות אמריקאית, ואותה אומה שהתגייסה לחבל בקמפיין שלו – הציפו את קו הטלפון בתלונות משונות. זאק זילברברג השמיע את הפתיח של סרט הדבורים ההוא; אלכס הירש, יוצר הסדרה גראוויטי פולז, התלונן על אדם לבוש ב”כובע שחור, מסיכה שחורה, חולצה מפוספסת ועניבה אדומה, ואני מאמין שהיו המבורגרים בתיקו. […] פורץ” (אמריקאים יזהו מיד שמדובר בהמבורגלר, דמות מפרסומות מקדונלדס שגונבת המבורגרים). “אני חושב שזה ככל הנראה באנטיפה. אני יכול לדבר עם רודי ג’וליאני?”, שאל הירש לפני שהשיחה נותקה; caitlynjk95 התלוננה על הגעתו של בחור עם עור אדום וקרניים לקלפי בג’ורג’יה שהזמין אותה לדו-קרב של נגינה בכינור; מאנצ’י התלונן על דמות כתומה ברוח המשחק Among Us; לפני ששיחתה נותקה, @jenny_jenny_jen_jen התלוננה על צב אוביס שהתגלגל על גבו – קשרור למטאפורה הלא-אופיינית של מגיש CNN אנדרסון קופר (שהתחרט אח”כ) למאבקו חסר התוחלת של טראמפ נגד תוצאות הבחירות; TonyAtamanuik בחר לחקות את טראמפ ולריב עם המוקדנים; ועוד ועוד.

.   

אריק טראמפ, בנו של הנשיא המפסיד, התלונן ש”ועידת המפלגה הדמוקרטית מספימים את הקו החם לזיופים שלנו כדי להאט את אלפי התלונות שאנחנו מקבלים”, וכמו בתלונות של אבא שלו על גניבת הבחירות, לא הציג שום ראייה לעלילה.


אם אתן רוצות להמשיך להפיק את הפודקאסט שלכן גם בימי הריחוק החברתי, אם אתם רוצים לנצל את הזמן הפנוי להתחיל את הפודקאסט שדחיתם עד עכשיו – דברו איתנו באימייל (Go@podcasti.co) או בטלפון (053-7337419), או בקרו באתר לפרטים נוספים Podcasti.co


הפינה “האחראי על האינטרנט” משודרת מדי שבת ב-19:30 בתוכנית “שישבת” בהגשת עידן קוולר בגלצ 🎵 אות פתיחה: ניאן קאט של daniwell, ביצוע גיטרות לניאן קאט של The GAG Quarter והשיר Never Gonna Give You Up של ריק אסטלי 😇 תודות: הדר בן יהודה🔧

כריש הביטקוין, כריש הביטקוין

הכריש הכי מפורסם בעולם

תולעת האוזניים “בייבי שארק” הפכה ביום שני לסרטון הפופולרי ביותר ביוטיוב.

השיר הממכר להכעיס, שמבוסס על שיר ילדים עממי, הוקלט ב-2015 על ידי החברה הדרום קוריאנית פינקפונג (Pinkfong), בביצוע הזמרת הקוריאנית-אמריקאית בת ה-10 דאז הואופי סגואין. הוא הוליד אינספור חיקויים ומחוות, והשבוע העפיל לראש רשימת הסרטונים הנצפים ביותר עם 7.04 מיליארד צפיות.

דרום קוריאה אחזה בגביע היוטיוב בעבר עם גנגנאם סטייל, הסרטון הראשון שהגיע למיליארד צפיות (ב-2012) ולשני מיליארד צפיות (2014). דספסיטו של לואיס פונסי סימן וי על 3 (8.2017), 4 (10.2017), 5 (4.2018), 6 (2.2019) ו-7 מיליארד צפיות (10.2020). בייבי שארק הדיח כעת את פונסי, לא לפני שביולי השנה הקליטו הזמר הפורטוריקני והמפיקים הדר”קים גירסה משותפת של בייבי שארק.

עכשיו לכו תשטפו ידיים, או שיבוא סוהר וישמיע לכם את השיר בלופ במשך שעתיים, כמו שעשו שלושה סוהרים לאסירים בכלא באוקלהומה.

.

מצטער, אין לי כסף קטן

ארנק הביטקוין הרביעי בגודלו בעולם, 1HQ3Go3ggs8pFnXuHVHRytPCq5fGG8Hbhx, היה רדום מאז 2013, עם תנועה אחת ב-2015 של העברת 101 ביטקוין ל-BTC-e, בורסת הקריפטו הרוסית אשר נסגרה על ידי רשויות החוק האמריקאיות שנתיים לאחר מכן. ביום שלישי התבצעה העברה נוספת, הפעם של יותר מ-69,369 ביטקוין, ששוויים במועד ההעברה כמיליארד דולר.

מומחי וחובבי ביטקוין דיווחו על ההעברה הגרגנטואית וזרקו ניחושים: מישהו הצליח לפרוץ את הארנק? הבעלים שלו החליט להזיז את הכסף? 

יומיים לאחר מכן, האמריקאים לקחו אחריות ואישרו את מה שחלק מהעוסקים בתחום הסיקו – מדובר בכסף שהוחרם מסילק רואוד, האמזון של הדארקנט, שהאמריקאים הצליחו לסגור, ולזרוק את מפעילו, רוס אולבריכט, למאסר עולם כפול בתחילת 2015.

IRS-CI, יחידת החקירות הפליליות של מס ההכנסה האמריקאי, השתמשו בכלים של חברת מעקב-הקריפטו צ’יינאנליסיס ואיתרו 54 טרנזאקציות פליליות ב-2012-2013 שלא היו ידועות קודם לכן. לפי החשד, האקר המכונה Individual X (ואשר זהותו ידועה לרשויות) פרץ את הארנק של סילק רואוד מתישהו באותן שנים וגנב את הקריפטוכספים, שהיו שווים אז 350 אלף דולר. לפי טענת המדינה בדרישת החילוט, אולבריכט ידע על הגניבה ודרש מאינדיבידואל X להחזיר את הכסף, אך זה סירב, ועם זאת לא הוציא את הכסף מהארנק. הערך של הביטקוין המשיך לעלות בעוד אינדיבידואל X המשיך להחזיק בכספים בארנק הרדום, עד לחילוטו השבוע בהסכמתו של אינדיבידואל X.

“סילק רואוד היתה זירת המסחר המקוונת הפלילית הכי ידועה לשמצה בזמנה. התביעה המוצלחת של מייסד סילק רואוד ב-2015 הותירה פתוחה שאלת מיליארד דולר: לאן הלך הכסף?”, אמר התובע הפדרלי דייויד אנדרסון. “החילוט היום עונה על השאלה הפתוחה הזאת, לפחות בחלקה. מיליארד דולר מההכנסות הפליליות הללו הם כעת רכושה של ארה”ב”.


אם אתן רוצות להמשיך להפיק את הפודקאסט שלכן גם בימי הריחוק החברתי, אם אתם רוצים לנצל את הזמן הפנוי להתחיל את הפודקאסט שדחיתם עד עכשיו – דברו איתנו באימייל (Go@podcasti.co) או בטלפון (053-7337419), או בקרו באתר לפרטים נוספים Podcasti.co