🛬 צפו: מטוסים נאבקים בסופה 🧑🏽‍🦯 אל תצפו: עיוורים עם שתל ראייה עלולים לאבדה בגלל קריסת היצרנית 📻 האחראי על האינטרנט בגלצ

הקליקו לארכיון האחראי על האינטרנט

🎧 להאזנה לפינה 🔊

רוח במפרשי הוויראליות

תמונות שכמו נלקחו מהסרטים מרי פופינס והקוסם מארץ עוץ מציפות את ערוצי החדשות והאינטרנט בגלל הסופה יוניס, שהיכתה בבריטניה והאזור. רודפי סופות הם לא תופעה חדשה, אבל יוניס הכניסה לחיינו את רודפי הסופות המקוונים, שמביטים מביתם הבטוח בכוחות הטבע מחלעים גגות, עצים, ציפורים ואנשים במהירות שהגיעה לשיא מקומי של כ-196 קמ”ש. וכמו השלג הירושלמי שמצטבר על שרתי אתר ירושמיים, כך העיפה יוניס לשמיים את הטראפיק של ביג ג’ט טי.וי.


בימים כתיקונם, ביג ג’ט טי.וי הוא ערוץ יוטיוב שבעליו, חובב התעופה ג’רי דייר, עולה לאוויר פעמיים בשבוע ובכל פעם כשיש מזג אוויר גרוע, ומשדר שעות של נחיתות בשילוב פרשנות כורסה, בדרך כלל מהית’רו ולפעמים גם משדות תעופה אחרים בעולם. כתבה עליו מאוגוסט 2020 דיווחה על 85 אלף עוקבים ביוטיוב, מהם 4000 מנויים משלמים שמקבלים גישה מעבר ל-20 הדקות הראשונות של השידור. הוא דיווח אז על הכנסה של 20 אלף דולר בחודש, שאחרי עמלת יוטיוב הרצחנית של 30% נשארו מהם 14 אלף בידי דייר ושותפו לעסק.

אבל כשיוניס תקפה ורשויות בריטניה ואירלנד הזהירו אנשים לא לצאת מהבית, דייר יצא לשדר מהשטח לכל אומת האינטרנט:

השידור החי של ג’ון דייר מהסופה יוניס בביג ג’ט טי.וי

במשך כשמונה שעות ישב דייר על גג של ואן משופצ’ר, שהחנה בקצה מסלול הטיסה 27L בשדה התעופה הית’רו, ודיווח על נחיתות מטוסים מול הסופה הטרופה, כשהוא נוקב בזהות הלאומית של חברת התעופה, מעודד את המטוסים לנחות בשלום, משמיע הערות פוליטיות, מפרשן את מהלכי הטייסים וכמקובל בשידורי ספורט – מייעץ להם מה לעשות, וכמובן מפרגן להם כשהצליחו לנחות – אבל בניגוד לנוהג הישראלי, לא מוחא כפיים בנחיתה.

באתר הרשמי, דייר מציין שיש לו 142, אלף עוקבים ביוטיוב – כנראה שלא התפנה לעדכן את האתר, כי בשבת בצהריים כבר היו לו כ-250 אלף מהם. לצד הווידאו ביוטיוב רץ צ’ט חי של הצופים, כשבשיא השידור צפו בו 238 אלף אנשים בו זמנית. למחרת השידור, ההקלטה כבר עומדת על 6.5 מיליון צפיות. השידור המקביל בפייסבוק רשם 1.6 מיליון צפיות. “אולימפיאדת החורף לנחיתות מטוסים”, כינה זאת בטוויטר שדרן BBC ג’ון סופל. אפילו נטפליקס UK ואירלנד פירגנו לו. ההצלחה הוויראלית של ביג ג’ט טי.וי מזכירה את זו של אנדרו קאטר, פרשן ספורט ב-BBC שניצל את סגר הקורונה לפני שנתיים לשדר ולפרשן את שני כלביו העצלים.

https://twitter.com/MrAndrewCotter/status/1248313303270596610

דייר, שגדל בקירבת שדה”ת הית’רו, פיתח חיבה למטוסים בגיל צעיר. בבגרותו עסק בעיתונות ספורט אקסטרים, והוציא לאור מגזינים ובהם MX Racer על מוטוקרוס ו-Dirt עלאופני שטח. יום אחד הלך לראות את ברוס דיקינסון, סולם איירון מיידן וטייס מורשה, נוחת במטוסו Ed Force One, ושידר את האירוע בטוויטר. כשדייר ראה את כמות העוקבים ותגובותיהם, הבין שמצא ייעוד חדש. הוא התחיל בפריסקופ ז”ל של טוויטר, עבר לפייסבוק והתיישב סופית ביוטיוב לפני חמש שנים. השידור מיוניס הוא אפילו לא הארוך ביותר שלו: פעם שידר מטולוז שבצרפת במשך 11 שעות.

הצד האפל של הטכנולוגיה

הסיפור הבא, ממגזין ספקטרום של IEEE, מובא בחסות הדיסטופיה שאנחנו חיים בה, והלקח שלו נוגע לקפיטליזם, חמדנות, טכנולוגיות שהופכות מיושנות ומפסיקות להיתמך, ומעל לכל, האמונה שטכנולוגיה יכולה לפתור את כל הבעיות, כולל אלו שהיא יוצרת בעצמה.

ברברה קמפבל הלכה יום אחד במנהרות הרכבת התחתית בניו יורק. היא יצאה מקו 6 כדי להחליף לקו F, ובעודה יורדת במדרגות היא שמעה שלושה צפצופים – ואז הכל החשיך.

קמפבל התעוורה בשנות ה-30 לחייה בגלל מחלה גנטית. שתל עצבי ברשתית, Argus II של חברת Second Sight Medical Products החזיר לה סוג של ראייה ביונית של כתמי אור וחושך. השתל עלה 150 אלף דולר, ולפי אחד המושתלים, העלות הכוללת של השתל, הניתוח והשיקום הגיעו ל-497 אלף דולר, כשהביטוח הרפואי מכסה בד”כ 80% מההוצאה.

תקלה בשתל של קמפבל גרמה לו לצפצף ולכבות. אבל אין לה עם מי לדבר: סקנד סייט הפסיקה לפתח את השתלים ב-2019, והודיעה למטופלים שהיא עוברת לפיתוח שתל-מוח בשם אוריון, שאמור לפתור את הבעייה במקור ולייתר את שתלי העיניים, אולם היא תמשיך לספק תמיכה וחלפים לשתלי ארגוס (מה שכנראה לא היה נכון, לפי עדות של אחד העובדים שם). ב-2020, החברה פשטה רגל ופיטרה את עובדיה – הפעם בלי לעדכן את המטופלים. לשתל הראייה של סקנד סייט אין מפתחים, אין תמיכה טכנית, אין עדכוני תוכנה ואין מי שיתקן אותו. מלבד איבוד הראייה בפעם השנייה בחייה, קמפבל גם עלולה לסבול מסיבוכים רפואיים בגלל השתל הכבוי, שהוצאתו עלולה להיות יקרה וכואבת.

קמפבל לא לבד: 350 עיוורים מסתובבים עם שתלי ארגוס של סקנד סייט. כל עוד השתל תקין, אין בעיה. אבל כל תקלה קטנה בחומרה או בתוכנה עלולה ליטול את מאור עיניהם. מספר רופאים שמטפלים במושתלי ארגוס II משתפים פעולה בנסיון להמשיך ולתמוך בטכנולוגיה ולסייע למושתלים.

בינתיים, סקנד סייט גייסה 57.7 מיליון דולר ב-2021, איבדה 30% בבורסה והחודש דיווחה על אפשרות למיזוג עם חברת Nano Precision Medical ומעבר לפיתוח שתל למתן תרופות. מנכ”ל NPM, אדם מנדלסון, אמר לספקטרום שהחברה עשויה להמשיך ולפתח את אוריון, שתל המוח לעיוורים: “יש רצון חזק וכן למצוא את האפשרות האסטרטגית הטובה ביותר לספק את הטכנולוגיה למטופלים”. אבל אחד ממושתלי ארגוס, רוס דור, ספקן לגבי קבלת הפנים לחידוש הטכנולוגי הזה: “מי יבלע את השיווק של אוריון?”


אם אתן רוצות להמשיך להפיק את הפודקאסט שלכן גם בימי הריחוק החברתי, אם אתם רוצים לנצל את הזמן הפנוי להתחיל את הפודקאסט שדחיתם עד עכשיו – דברו איתנו באימייל sales@podcasti.co או בטלפון 051-562-6638, או בקרו באתר Podcasti.co לפרטים נוספים


הפינה “האחראי על האינטרנט” משודרת מדי שבת ב-19:30~ בתוכנית “שישבת” בהגשת עידן קוולר בגלצ 🎵 אות פתיחה: ניאן קאט של daniwell, ביצוע גיטרות לניאן קאט של The GAG Quarter והשיר Never Gonna Give You Up של ריק אסטלי

🍎 בזכות אפל, הפרטיות שלנו תעלה לפייסבוק 10 מיליארד דולר 📻 האחראי על האינטרנט בגלצ

הקליקו לארכיון האחראי על האינטרנט

🎧 להאזנה לפינה 🔊

לא תסתום!

היועץ המשפטי לממשלה קבע שנבחרי ציבור לא יכולים למחוק ולחסום אנשים ברשתות החברתיות כרצונם. הדברים נכתבו בחוות דעת בתביעה שהגיש פעיל חברתי, שתגובותיו נמחקו על ידי ראש עיריית גבעתיים רן קוניק. התביעה הוגשה בסיוע הקליניקה המשפטית של מרכז הסייבר באוניברסיטה העברית. דיברנו על כך בפינה עם מנחת הקליניקה, עו”ד דנה יפה.

תפוח נתתי לקשמיר

העיתונאית קשמיר היל ערכה ניסוי ובו ניסתה להתנתק לחלוטין מחמש ענקיות האינטרנט – אמזון, פייסבוק, גוגל, מיקרוסופט ואפל – בתחילה כל אחת בנפרד, ואחר כך מכולן בו”ז.

היא גילתה שזה הרבה יותר קשה ממה שהיא חשבה. אמזון, למשל, זה לא רק קניות וטלוויזיה רב-ערוצית ורשת הולפודז. למעשה, העסק הגדול של אמזון הוא שירותי הענן AWS, עד כדי כך שהרג’יסטר מכנים את אמזון “ענקית אחסון בענן עם חנות מזכרות בחניון”. בזמן חסימת אמזון, היל לא יכלה לבצע רכישות באמזון (וכשהזמינה מאיביי, החבילה הגיעה עם לוגו של אמזון, שמספקת שירותי שילוח לוגיסטיים למתחרים), לא יכלה להיכנס לאתרים רבים שמאוחסנים ב-AWS (היא גילתה שגם אתרים שלא חסמה משתמשים בשירותי מטמון מקומיים, שבתורם מסתנכרנים מול AWS), וגם לא לצפות בסרטים וסדרות באמזון פריים וידאו (אבל גם לא בנטפליקס, שתשתית הווידאו שלה יושבת על AWS). גוגל שולטת בחיפוש, במכשירי אנדרואיד ובשירותי משרד ובהם ג’ימייל, גוגל דוקס וגוגל סוויט. מיקרוסופט עדיין חזקה בתחום מערכות ההפעלה, כולל במכשירים כמו קופות רושמות, מסכי תצוגה ומשאבות דלק. פייסבוק השתלטה על שוק הרשתות החברתיות והמסרים המיידיים. 

איש מנותק • disconnected-macha, cc-by-nc-nd
איש מנותק • disconnected-macha, cc-by-nc-nd

אפל היתה הפרידה הכי קלה. מרגע שהיל התנתקה מהמקבוק, האייפון והאייפד, אפל נעלמה ולא יצרה שום קשר. זאת בגלל המודל העסקי. הענקיות האחרות בולשות אחר משתמשיהן (וגם אלו שלא משתמשים) כדי לאסוף עליהם מידע שישמש להגביר את ההתמכרות שלהם ולמכור את תשומת הלב שלהם למפרסמים. לעומתן, אפל, אחרי שסגרה ב-2018 את רשת הפרסום הנסיונית שלה, מתפרנסת ממועדון סגור, אקסקלוסיבי ועשיר של משתמשים אדוקים, שרוכשים את המוצרים שלה ומקפידים לשדרג בכל פעם שהיא מוציאה מוצר חדש.

לא שיש להם ברירה: אפל מתמחה בשינויי חומרה של החלפת סוגי שקעים או הסרתם לחלוטין, שמצריכים הצטיידות במוצרים פריפריאליים חדשים, שמה זין על תאימות לאחור, ואף האטה במכוון את פעולתם של אייפונים ישנים. מקור פרנסה נוסף הוא העמלה המשוגעת של 30% שהיא גובה על מכירת יישומונים באפסטור שלה, ועל כל עיסקה שמתבצעת בתוך האפליקציות, כמו רכישת מינוי לאתר תוכן או קניית פריט במשחק וידאו. 

(יצרנית המשחקים אפיק איתגרה את מודל העמלות, הועפה מהאפסטור והביאה לפסיקה בארה”ב שקובעת שאפל לא יכולה לאסור על יידוע המשתמשים על אפשרות לשלם מחוץ ליישומון בלי עמלה לאפל. בעקבות החלטה מקבילה של ACM, הרשות ההולנדית לצרכנים ושווקים, אפל הודיעה לאחרונה שתאפשר למפתחי יישומוני הכרויות לגבות תשלום באמצעות מערכות סליקה חלופיות, ובנדיבותה הרבה הסכימה לגבות על מכירות כאלו רק 27% עמלה – בנימוק ש”זהו תעריף מופחת שאינו כולל ערך הקשור לעיבוד תשלומים ופעילויות נלוות”. במילים פשוטות, מתוך 30% העמלה הרגילה, עלות הסליקה של אפל היא רק 3%, והשאר רווח נקי).

תפוח לא-רקוב אחד

בזכות המודל הכלכלי שמאפשר זאת, ובאמצעות הגן הסגור והמוגן של האייפון, אפל שמה בשנים האחרונות דגש על סחורה ייחודית לה: פרטיות. המנכ”ל טים קוק קורא לה “זכות אדם יסודית”. ומאחר שהענקיות המתחרות מתפרנסות מפגיעה בפרטיות, ההגנה של אפל על פרטיות המשתמשים היא הכרזת מלחמה ישירה על המתחרות.

Exey Panteleev cc-by
תפוח הפרטיות 🖼️ Exey Panteleev cc-by

אפל העניקה לפייסבוק ולגוגל רשיון חברה מיוחד, שנועד לאפשר להן לבדוק גירסאות פיילוט של אפליקציות בטרם השקתן לציבור הרחב, וכן לספק שירותים פנימיים שונים לעובדים. שתי החברות ניצלו את הרשיון הזה לגרום לאנשים מחוץ לחברות להתקין אפליקציות מעקב, כדי לאסוף מודיעין עסקי על אפליקציות פופולריות בקרב צעירים ואופן השימוש בהן.

טקקראנץ’ חשפו זאת בתחילת 2019, ואפל חסמה בהפרש של יום את הרשיונות של שתי החברות והביאה לכאוס כששיתקה את בדיקת האפליקציות הפנימית ופעילויות כמו תיאום שיתוף עבודה, נסיעות למשרדים וגישה לתפריטי המסעדות שבמשרדי החברות.

זאת היתה המכה הקטנה של אפל למתחרות גוגל ופייסבוק. המכה הגדולה הגיעה באפריל אשתקד, כשאפל שינתה את מדיניות הפרטיות של האפסטור והכניסה את ה-ATT, ר”ת של App Tracking Transparency. התוספת הזאת היא בסך הכל חלונית שקופצת בעת הפעלת אפליקציה באייפון או אייפד בפעם הראשונה. החלונית שואלת את המשתמשת אם היא מרשה לאפליקציה לעקוב אחרי פעילותה באפליקציות ואתרים של חברות אחרות. אם המשתמשת מקליקה “לא”, היא מעוורת את פייסבוק וגוגל – משום שאפל תמנע מהן לעקוב ולאסוף מידע. לפי דוח של אפספלייר מ-10.2021, 62% ממשתמשי האייפונים והאייפדים שיש בהם ATT בחרו לא לאפשר מעקב. גם מקרב כלל משתמשי מכשירי iOS, הסרבנים הללו מהווים רוב של 53.32%.

רסק תפוחים

ביום רביעי פרסמה מטא (חברת האם של פייסבוק, אינסטגרם ו-וואטסאפ) את התוצאות הרבעוניות שלה, עם עלייה של 20% בהכנסות מפרסום. סמנכ”ל הכספים של מטא, דייב וונר, אמר ש”ההשפעה הכוללת של [מערכת ההפעלה האפלית] iOS היא רוח נגדית לעסקים שלנו ב-2022 […] בסדר גודל של 10 מיליארד דולר”. היא גם רשמה ירידה במספר המשתמשים הפעילים לראשונה ב-18 שנות קיומה. השוק הגיב בגילוח 230 מיליארד דולר, שהם 25%, ממניית מטא – הירידה הגדולה בתולדות החברה, שהחזירה אותה אחורה למחירה באוגוסט 2020. 

הדוחות של אלפבית (חברת האם של גוגל ועוזריהם) דווקא היו חיוביים בתחום הפרסום, עם עלייה של 33% בהכנסות מפרסום, והמנייה רשמה עלייה של 7.5% בסוף יום המסחר. זאת משום שאלפבית לא תלויים במערכת ההפעלה של אפל, בזכות השליטה שלהם בשלוש זירות חשובות לאיסוף מידע על משתמשים ולפרסום:

  1. אנדרואיד, מערכת ההפעלה הסלולרית המתחרה ל-iOS, שלפי Statcounter חולשת על 69.71% מהשוק
  2. גוגל, מנוע החיפוש המונופוליסטי שבו משתמשים כותבים במפורש מה הם מחפשים – מידע הרבה יותר ממוקד מתמצית כלל תחומי העניין של משתמש פייסבוק
  3. כרום, דפדפן שחולש על 63.04% מהשוק
מייסד אפל סטיב ג'ובס עם אייפונים על רקע הקמע של גוגל אנדרואיד 🖼️ Jesús Belzunce Gómez cc-by-nc-nd
אפל וגוגל על הענפים, מ-ת-נ-ש-ק-י-ם 🖼️ Jesús Belzunce Gómez cc-by-nc-nd

בפייסבוק, אגב, מאשימים את אפל שמדיניות הפרטיות שלהם מוטה לטובת גוגל. למה שאפל יעשו פרוטקציה לגוגל דווקא? אולי בזכות המיליארדים שגוגל משלמת לאפל כדי להיות מנוע החיפוש הדיפולטי בדפדפן ספארי (19.86%), כפי שהם עושים גם עם פיירפוקס (4.17%). בסה”כ, גוגל הוא מנוע החיפוש הדיפולטי עבור דפדפנים שמחזיקים יחד 87.07% מהשוק העולמי.

וונר, סמנכ”ל הכספים של מטא, היה מאוד מפורש בנוגע לכך: “בהינתן שאפל ממשיכה לקבל מיליארדים של דולרים בשנה מגוגל חיפוש, התמריץ הוא בבירור שהפער הזה במדיניות יימשך”.


אם אתן רוצות להמשיך להפיק את הפודקאסט שלכן גם בימי הריחוק החברתי, אם אתם רוצים לנצל את הזמן הפנוי להתחיל את הפודקאסט שדחיתם עד עכשיו – דברו איתנו באימייל sales@podcasti.co או בטלפון 051-562-6638, או בקרו באתר Podcasti.co לפרטים נוספים


הפינה “האחראי על האינטרנט” משודרת מדי שבת ב-19:30~ בתוכנית “שישבת” בהגשת עידן קוולר בגלצ 🎵 אות פתיחה: ניאן קאט של daniwell, ביצוע גיטרות לניאן קאט של The GAG Quarter והשיר Never Gonna Give You Up של ריק אסטלי 😇 תודות: