69% מהעיתונאים אוכלים סקרים מחוממים מחדש
גילעד נס מגלה בבלוגו שהסקר השנתי של שטראוס על צורת אכילת הקרמבו ממוחזר מזה שלוש שנים לפחות: אותו סקר התפרסם בעיתונות ב-2003, 2004 ו-2005.
בשנה שעברה סיפרתי סיפור דומה: סקר של עמינח על הרגלי שינה, שנשלח בפברואר לרגל הוולנטיין, נשלח שוב ביולי, הפעם לרגל ט”ו באב.
חברות מצליחות בשטיקים כאלה כשעיתונאים אוכלים סקרים יחצניים בלי לבדוק דברים בסיסיים כמו שיטת מחקר (שכוללת את התאריך בו נערך הסקר). לפרסם סקר חסר משמעות מדעית זה חטא אחד, אבל למה להוסיף עליו את פשע המיחזור?
עידו קינן נותן לינק לכתבה של יובל דרור, ובמטרה להדגים עיתונאות אחראית מהי, ולא בציניות.
ממש ברגעים אלה ארבעת פרשי האפוקליפסה מתווכחים אם הם רוצים להגיע לפני שהחזירים מתחילים לעוף בגיהנום הקפוא.
מי אמר ששלום במזרח התיכון לא אפשרי בתקופתנו?
אולי שטראוס רוצים לבדוק את ההשפעות המתמשכות של המודרניזציה והסכסוך הישראלי-פלשתינאי על דרך אכילת הקרמבו.
וזה שאתה ממחזר יום אחרי יום את גילעד נס?
על זה לא בא לך לכתוב פוסט נוקב?
מזמן לא שיחקתי בגימטריה:
“עידו קינן ויובל דרור יחד” = “כמו קרמבו עבש”
כיף.
ליבי:
גילעד נס הוא פסבדונים של עידו קינן. באמת חשבת שיש איש עם שם כזה?
[…] 1) למחזר מחקרים וסקרים. הכתבים והעורכים ממילא לא זוכרים מה הם כתבו לפני יומיים, אז איזה סיכוי יש להם לזכור תוצאות של סקר שפורסם לפני שנה? […]
[…] אחרי לפחות שלוש שנים של מיחזור אותו סקר, מסתבר שמישהו ב”שטראוס” החליט שהגיע הזמן להפסיק עם הנחת היסוד שלציבור הקוראים יש זיכרון של דג, ולהפסיק עם הנחת היסוד שלציבור הקוראים יש זיכרון של דג, ולהטיל על מכון הסקרים “שילוב” להנפיק נתונים חדשים באשר לצריכת הקרמבו של אזרחי ישראל. […]