תפוז Vs. וואלה
בזמנו קיוויתי שמנכ”ל תפוז גיא אליאב ינצל את הבלוג שלו ללכת מכות בבוץ האינטרנטי הישראלי. אבל אני אסתפק בעורך הראשי ניר אופיר יורד בבלוגו על קורא ה-RSS של וואלה:
[…] אי ההשקה של הדבר הניסיוני הזה http://rss.walla.co.il . ה RSS READER הזה הוא כה יזראל 2004 כך שהייתי חייב לצרף השוואה לזה:http://www.tapuz.co.il/blog/rss/ קורא הרסס שהשקנו ב2004 בהשקעה של יותר משעת מתכנת אחת.
אז הגיע הזמן שארז פילוסוף יפתח בלוג (מן הסתם לא בתפוז או בישרא-נענע. וואלה ייאלצו בסופו של דבר להשיק בלוגים, אז למה לא עכשיו? זה יתיישב גם עם האיחור הוואלאיסטי המקובל – ישרא חוגג השנה חמש שנים להיווסדו) ויחזיר לאופיר. ירידה אפשרית, חינם על חשבון החדר: “תגיד, ניר, שמעת על הייפרלינקים? לשים URLים בפוסט זה הכי קפטן אינטרנט בימים שבדיסקט עוד היה חור”.
אחר כך פילוסוף יוכל להתייחס בבלוגו לכך שדה מרקר בחר בו רק לאיש השני המשפיע ביותר על האינטרנט הישראלי, כשבמקום הראשון מנכ”ל גוגל ישראל (או “סוג של פקיד של [גוגל] בישראל”, לפי יובל דרור), מאיר ברנד. יכול להיות שהרשימה של דה מרקר קיבלה השראה מה-TIM?
מן הארכיב: ניר אופיר יורד על הבלוגים של דה מרקר
ניר אופיר גר בבית מזכוכית, תפוז לא השקיעו דקה מעבר לשעת המתכנת ההיא ב-2004 בקורא הרסס שלהם. ומספיקה חצי שעה כדי לתקן בעיות ממשק חמורות שיש בו.
אויש נו. כמה עלוב.
אין לי מטאפורה שתצליח להסביר כמה זה עצוב שבתפוז הם ממש בטוחים שהם כל כך תחילת 2006.
לא לוואלה ולא לנענע יש זכות לצחוק אחד על השני.
למישהו יש מושג למה יובל דרור קורא לגוגל “זושה”?
נועם – כי לאנשים נמאס שכל הזמן כותבים על גוגל
השיח הפנים-בלוגרי באינטרנט הישראלי כל כך לא פרודוקטיבי, כל כך עמוס אגואים ומלחמות רשת ותאווה בלתי-מוסברת למריבות שכאלה, שזה פשוט מאוס. לא סתם הפידר שלי מאוכלס בעיקר בבלוגרים עצמאיים, וזה לא שכולם חפים מהחטא הזה.