דה בלוגר
בערך מיליון שנה אחרי שהתחילו לעבוד עליהם, דה מרקר השיקו את הבלוגים שלהם. הפוסט הראשון, של עידו פולק, פורסם תחת הכותרת “עידו פולק מגלה מדוע מכר את המקינטוש שלו“.
את הדיווח על השקת הבלוגים קראתי בבלוג של ניר אופיר, עורך תפוז אנשים. והוא לא חושב שמדובר בבלוגים:
איזה מוזר זה לכתוב על עצמי כותרת בגוף שלישי בבלוג של עצמי. אם הייתי עושה את זה, זה היה נראה כאילו מישהו מעדכן את הבלוג שלי ולא אני עצמי. אם זה באמת היה קורה, ולא היתה אפשרות להגיב כאן זה היה נראה קצת כמו כתבה בעיתון מודפס.
אם לא היה פה ממש ליד rss שמאפשר לכם להתעדכן בכיף בלי באמת להכנס לבלוג אז בטח הייתם חושבים שיש פה כתבה חביבה, אישית וחושפנית על הרגלי קניית החומרה של ניר אופיר ותו לא. אם לא הייתם רואים קצת פרטים עליי, אפשרות לטראק בק ואולי גם בלוגרול עדכני אז בוודאי לא הייתם מאמינים שממש כאן יש בלוג.
מזל טוב לדהמרקר על הבלוגים החדשים. דה מור דה בטר. אבל בחייתאק, זה בלוג זה?
שילמדו מהבוס של אופיר, מנכ”ל תפוז גיא אליאב, איך פותחים בלוג. ואז סוגרים אותו.
אני חושב שהבנתי, בלוג בדרשטרימרקר הוא מקום לכתיבה בלי עורך, בלי מבוגר אחראי ובלי בדיקת איות.
להוכחה, דווקא כשהוא כותב על בדיקת איות הוא עושה את זה כך:
“מתחילים להצטבר להם המילים עם הקווים האדומים”
ושמישהו יסביר להם שבלוג זה לא אומר שאפשר לכתוב ברמה של ילד בן 12, אם אתה לא בלוגר בן 12 בישראתפוזבלוג.
[…] מן הארכיב: ניר אופיר יורד על הבלוגים של דה מרקר […]
[…] ניר אופיר יכול להעביר קו על הפריט הזה ברשימה של הדברים שבגללם הוא חושב שהבלוגים של דה מרקר הם לא ממש בלוגים. […]