מורידים ניקוד על זה?

ב”צ (בני ציפר, אני מניח) כותב ב”הארץ” בסופהשבוע על “הגמדים הקטנים של הניקוד“. הוא מלין על כך שהמשוררים של ימינו, ולא רק הם, לא יודעים לנקד כי לא למדו זאת בבית הספר, וכי ספרי הילדים ממהרים לוותר על הניקוד.

כמה מחברי הטובים הם משוררים טובים. לחלק הארי של המשוררים האלה אין מושג בניקוד, וכשהם שולחים אלי מפעם לפעם שירים לפרסום במוסף זה הם שולחים אותם לא מנוקדים, עירומים כעץ בשלכת, ומניחים שבאורח פלא יתעטפו שיריהם בנקודות ויתפרסמו בעיתון כשהם מנוקדים.

את חשיבות הניקוד מדגים ב”צ על ידי ההבדל שהניקוד נותן להומונים “הנחה” (הורדה במחיר והשערה, לפי הניקוד). אירוניה מקסימה היא שהטור הזה עלה לאינטרנט בלי הניקוד שהופיע בחלק מהמילים. כנראה שבגירסה המקוונת של “הארץ” חסרים לא רק נקדנים שיודעים איך לנקד מילים נכון, אלא גם אנשים שיודעים להעתיק את הניקוד שמישהו אחר כבר עשה בשבילם.

תגובות

תגובות

Powered by Facebook Comments

תגובות

7 תגובות לפוסט “מורידים ניקוד על זה?”

  1. כרמית on 16 בספטמבר, 2006 22:53

    לא למדו זאת בבית ספר? אלא אם כן החברים שלו למדו בחו”ל או לחילופין היו פושטקים שמסתובבים ברחובות, אז אין דבר כזה. ניקוד למדו, ועדיין לומדים בחטיבת ביניים, למיטב זכרוני, ולגבי הפעלים, זה אפילו חלק מבחינת הבגרות. יאללה יאללה לא יודעים לנקד. אנחנו כן יודעים. פשוט לא מתחשק לנו.

  2. צפריר on 17 בספטמבר, 2006 01:47

    פעם היו צוחקים על טיפשים בפתגם האלכס-חולה-אהבה-י “אני יודע לקרוא רק עם ניקוד”.

    בפועל, ממה שאני רואה כשנותנים לאנשים לקרוא טקסטים מנוקדים, הם לא יודעים לקרוא עם ניקוד, וטועים במילים רבות.

  3. צאלה כץ on 17 בספטמבר, 2006 09:30

    תרגום – צאלה כץ

    כשאני רוצה לדעת איך בדיוק מנקדים מילה בעברית
    אני מתרגמת אותה בראש לאנגלית
    ואז מסתכלת באינטרנט במילון אנגלי-עברי
    לראות את התרגום העברי לתרגום האנגלי
    הוא מנוקד

    (לונדון, 2004)
    — — ——————————————-

    אני חושבת שהעניין הוא שהשפה המנוקדת מאבדת מערכה כאילו מדובר בשפה אחרת מעברית. זו הסיבה שאנשי “הארץ” כבר לא עוסקים במלאכת התרגום אלא רואים בה תקורה. זו הסיבה שהמשוררים שולחים שירים לא מנוקדים. זו הסיבה, לדעתי, שהשירים לא צריכים להופיע מנוקדים בעיתון. למה זה תורם? אם יש דו-משמעות ניקוד נקודתי יכול לפתור אותה, אך לרוב הניקוד הוא “סתם בשביל הדאווין” או לשם שימור כוחה של אליטת-השירה-הישראלית-טרום-עידן-הרשת.

    נדמה לי שחגית טאובר כתבה: “הניקוד נשכח אחרי אולפן-העולים במהירות בה הביטוי ‘אפולוגטי’ נשכח לאחר הבחינה הפסיכומטרית”.

    אוהבת את הבלוג שלך.
    צאלה כץ.

    נ.ב. נזכרתי ששיר שלי, שעסק בטכנולוגיה, הופיע ב-2001 במוסף המחשבים של “הארץ” ללא ניקוד…

  4. אשי on 19 בספטמבר, 2006 00:18

    להבנה מעמיקה יותר של הטור של ציפר או יותר נכון של האינטריגות האינפנטיליות שמתרחשות במוסף “תרבות וספרות” כדאי לכם לקרוא את השיר של חיים גורי:
    http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArtPE.jhtml?itemNo=762751&contrassID=2&subContrassID=5&sbSubContrassID=0
    שהופיע באותו עמוד בו הופיע הטור של ציפר. היה לי ברור שתופיע שם המילה “הנחה” באחד מניקודיה אבל הופתעתי שמצאתי שם את המשפט הבא: “הצִפָּרִים שמרו מרחק, קפאו על ענפים, כמו בינתים. “‘ כאילו גורי ידע שציפר עומד לעקוץ אותו והכין לו קטנה מראש.

  5. י.ב on 3 באוקטובר, 2006 01:36

    אני מתה על הציור הזה של האצבעות שמצטטות. אגב, המגיב שהגיב כאן אשי הוא איש גדול- בפסטיבל הקומיקס לפני שנתיים נחשפתי לסרטו המעולה “חלודה”. יש לי אותו בבית על דיסק וגם חולצה ומחברת של הסרט (כל המרצ’נדייז). סרט מרגש!

  6. » יהי זכרה ערוך| הבלוג של יהונתן קלינגר | on 27 באוקטובר, 2007 12:49

    […] כתבה אצל עידו קינן, וכך נעשה עד היום. צאלה תהיה איתנו תמיד, שיריה ילמדו על […]

  7. חורים ברשת » ארכיון » מתה פילטר on 13 בנובמבר, 2007 01:30

    […] למרחב החדש הזה. ליכולות שיש בו: להפצה ויראלית; לשיר כטוקבק; לשירה כקוד פתוח או שיתוף קבצים. ומה שיפה ברשת הוא שאת […]

פרסום תגובה