גניבת דעת
חברת קרוקר טוענת בהודעה לעיתונות שכמה עשרות פוסטרים של מסע הפרסום החדש, בכיכוב כרמן אלקטרה, נגנבו, וכי תציב שמירה על חלק מהפוסטרים הנותרים. ב-NFC נכתב: “אתי לוי, מבעלי קרוקר, מסרה: החברה החליטה להעמיד מאבטחים בצמתים הראשיים בהם אלקטרה מופיעה. נוסף לכך, בכדי למנוע גניבות נוספות ובשל הביקוש הרב לפוסטרים אלו, בסניפי הרשת יחולקו פוסטרים בחינם ללקוחות החברה”.
אני לא מאמין לקרוקר. גניבת פוסטרים היא שטיק יחצני משומש שנועד לספק יחסי ציבור חינמיים למותג. חיפוש לא מעמיק העלה מהארכיון “גניבת פוסטרים” של TNT, נייקי והסרט “מר וגברת סמית'”.
גם בגלובס מפקפקים. “במה שנראה כחלק מספין פרסומי לא חכם במיוחד, הודיעה היום יצרנית הג’ינסים כי תציב מאבטחים בצמתים הראשיים בהם מוצבים שלטי החוצות”, נכתב בידיעה הלא חתומה (“שירות גלובס) שדיווחה על ה”גניבה”. “בקרוקר, אם מישהו זקוק עדיין להסברים, הולכים שוב על פרובוקציות. והפעם גם תושבי המרכז תורמים, ללא שמישהו שאל אותם, את חלקם”. אבל אם אתם לא מאמינים לקרוקר, למה לשתף פעולה עם הספין שלהם, ולהגדיל לעשות ולפרט בידיעה על המוצר ועל הקמפיין?
בגלל זה בכתבה בYnet כתבו: “שלטי החוצות שנגנבו הם חלק מקמפיין רחב של החברה בהשקעה של 3 מיליון שקל..
ניראה מונפץ לגמרי. החיבור המטופש הזה שאני מכנה אותו “אובר-קראייטיב” היה מפגר בקמפיין של הטיגואן (כשיבואנית פלגסוואגן החליטה לתבוע את עצמה על לשון הרע) וזה ממשיך הלאה. דיי, מטופש, קונה אייטס בעיתונות הכלכלית ששותה על דבר ששמים לה על השולחן. באמת, דיי.
ולחשוב שמבזבזים על זה זמן וביטים גם בבלוגים. הו, האנושות!
אולי הם בכלל לקחו פסק זמן :-) (פרסומת מצויינת לדעתי, ומי שלא ראה שיקפוץ לרכבת מרכז בת”א)
מנמרוד נמסר שיוצבו שומרים שימנעו גניבת זמנו, לאחר שלמעלה מ4 דקות מחייו נגנבו כיוון שלא התאפק ולחץ על כל הלינקים שבפוסט (כולל בתגובה של יהונתן).
אבל אם אתה לא מאמין לקרוקר, למה לשתף פעולה עם הספין שלהם, ולהגדיל לעשות ולפרט ברשומה על המוצר ועל הקמפיין?
הנה סתם רעיון – לבקש מקרוקר עותק של התלונה שהם הגישו למשטרה בעקבות הגניבה.
שטיק שטיק, אבל כולם כותבים…
עינת, סליחה על הדמגוגיה, אבל גם על רצח כולם כותבים. מה שלא אומר שרצח הוא שיטה רצויה לקידום מכירות.