מסלול חדש בבזק: בלוג עד הבית

פוסט של גילעד נס

בבזק העלו בלוגיה פנימית, כך מספר ישראל בלכמן מ”בלינק” (שהיתה שותפה במיזם) – כדאי לקרוא את הפוסט שלו לפני שתמשיכו כאן.

תודה שחזרתם. נתעלם לרגע מהעובדה שראיון של דובר בזק עם מנכ”ל בזק מוגדר בידי בלכמן כ”בלעדי” (גילוי נאות: הדובר גיא הדס הוא קולגה לשעבר, עיתונאי מעולה ואיש נחמד להפליא), ונשים לב לעובדה שבזק צריכה שהרגולטור יבעט לה בתחת בכדי שתבין באיזה עולם תחרותי היא חיה, לא משנה אם מדובר בתעריפים לצרכן, קדמה טכנולוגית או סתם פעילות של חברה ציבורית שהמשקיעים שלה בוודאי לא יאהבו את העובדה שבמקום לקצץ שומנים במקום הכי הגיוני, היא ממשיכה באווירת “שופוני” ארגונית כאילו היא עדיין משרד ממשלתי עתיק.

אחרי שהוציאו לפני פחות משנה בוחטה כסף בכדי לשנות את הלוגו (במקום פשוט לבחור בכלי “מלא” ב-PAINT, לבחור בצבע “כחול”, ולהקליק בתוך ה-B, או לשלוח צ’ק לנוויל Bרודי ולקבל בחזרה במייל את ה-B באפור), ובמסגרת אותו מיתוג מחדש גם טינפו את דלתות ישראל עם פליירים מעצבנים כדי שנשים לב שהם שינו את הלוגו (כי אנחנו טפשים מדי להבין את זה סתם מהסתכלות על החשבונות החודשיים או על שלטי הפרסום), עכשיו הם מוכיחים שוב שהם הכי יעילים מכולם, וכפי שמתאר בלכמן בפוסט, מצאו את הדרך הגאונית לספר לעובדי החברה על הבלוגיה החדשה: במקום להניח שכל מי שאמור לכתוב ולקרוא בבלוגים הפנימיים שלהם יכול לקרוא מייל, כלומר יעלה להם בדיוק אפס שקל לשלוח מיילים שמודיעים על הבלוגיה, הם משיקים “קמפיין ארגוני שהסיסמא שלו היא “שיחה פנימית – מדברים על הכל”. הקמפיין כלל דיילות, פוסטרים, פליירים, ופתקיות תזכורת שפוזרו בבנייני בזק המרכזיים”. אכן, בעידן טכנולוגי שבו הפצת ידע מתבצעת באופן דיגיטלי ובעלויות נמוכות, בבזק מפיצים ידע באמצעות דיילות ופליירים.

מצד שני, אלמלא הדיילות, יכול להיות שגבאי בעצמו היה מחלק את הפליירים*.

*בנובמבר האחרון מיהרו בבזק להפיץ את העובדה (והתמונה) שלרגל המיתוג מחדש הפתיע גבאי את העובדים בארוחת בוקר במוקד 199 של בזק בתל אביב.

תגובות