נתניהו מזמין בלוגרים למסיבת העיתונאים שלו
ראש האופוזיציה בנימין נתניהו מזמין בלוגרים שעוסקים בחינוך ופוליטיקה למסיבת עיתונאים שיערוך ביום ראשון, בה יציג את תוכנית החינוך שלו. באפריל נפגש נתניהו עם קבוצת בלוגרים מתפוז. הוא גם מחזיק בבלוג באתרו הרשמי ובחשבון סנוז בתפוז, אולם הוא לא כותב אותם בעצמו.
הנה הודעה ששלחה מנהלת הבלוגים של ישראבלוג, אילנה תמיר, לבלוגרים נבחרים שהוזמנו לאירוע (ובלשכת נתניהו ביקשו לא להפיץ את דבר ההזמנה הזו עד יום ראשון, אז בבקשה אל תעבירו הלאה):
שלום שלום
את המייל הזה אני שולחת במרוכז לכמה בלוגרים בישרא-בלוג, שנראה לי שימצאו עניין בדברים להלן.
פנתה אלי יועצת התקשורת של בנימין נתניהו, וסיפרה שביום ראשון הקרוב, הוא יקיים מסיבת עיתונאים, שבמהלכה יציג את תוכנית החינוך שלו.
בין היתר, לצד עיתונאים “רגילים”, הם מזמינים בפעם הראשונה גם קבוצה נבחרת של בלוגרים מישרא-בלוג, העוסקים בפוליטיקה ו/או חינוך.
מסיבת העיתונאים תתקיים בשעה 10:30 בבוקר, במצודת זאב בתל-אביב, רח’ המלך ג’ורג’ 38.
מהכרות עם האיזור, בשעות האלו יש סיכוי סביר למצוא מקומות חניה ברחובות סמוכים (רק לא לשכוח לשים תו חניה. הם קונסים בלי הכרה) ויש הרבה מאד קווי אוטובוס שעוצרים ברחוב.
מבחינת נגישות, יש בבניין רמפה ומעליות.
כדי להכנס תהיו צריכים להיות רשומים ברשימת המוזמנים.
לכן, אם הנכם מעוניינים להגיע, שלחו אלי בבקשה שם מלא, מספר תעודת זהות, כתובת מייל ומס’ טלפון ואעביר אותם במרוכז.
בין אם אתם מתכננים להענות להזמנה ובין אם לא, בלשכת נתניהו מבקשים שלא נפיץ את דבר ההזמנה הזו, עד ליום ראשון.
שאו ברכה,
אילנה
תגובות
מה זה פה?
רוצה להפיק פודקאסט?
המלצת סייברסייבר (מ)
פרנסה
-
לאחרונה בחדר 404
-
ילד, רובוט התמיכה הרגשית שלך עומד למות
האחראי על האינטרנט בגלצ
-
שליחות קטלנית בלי ביטוח רפואי האחראי על האינטרנט בגלצ
-
ה-NFL מזייפים את אלישה קיז, קנדה אייר מאשימים את הצ’טבוט ומפסידים האחראי על האינטרנט בגלצ
-
שתיקטוק האחראי על האינטרנט בגלצ
-
איך מדרגים בעברית?
- שקר הביטקוין, קיץ חם במקרר של שופרסל, הצופן היווני ועוד עדכוני סייברסייבר
-
זום מסתבכת עם העובדים והמשתמשים האחראי על האינטרנט בגלצ
- אילן מאסק ממשיך לחטוף יוזרים בטוויטר
- ברכות לסופרת בינה מ. על כניסתה לרשימת רבי המכר של קינדל
- פסיקה עלולה לתת למו”לים שליטה מוחלטת על השאלת ספרים דיגיטליים בספריות
- תומכי נטלי דדון מבצעים לינצ’טרנט שנמוך דירוג בבית-קפה הלא-נכון
-
זעם נגד תרגום המכונה האחראי על האינטרנט בגלצ
-
מתמונות חתולים לפוליצר – חדשות באזזפיד נסגרים האחראי על האינטרנט בגלצ
-
תיק-תק לחסום את טיקטוק האחראי על האינטרנט בגלצ
-
זו תרבות ביטול על כלום האחראי על האינטרנט בגלצ
-
ילד, רובוט התמיכה הרגשית שלך עומד למות
צריך לצרף את הפוסט הזה לפוסט הקודם על פרסום באינטרנט. מה השלב הבא? להזמין קבוצה נבחרת של משתמשי פייסבוק/טוקבקיסטים שתחומי העניין שלהם הם חינוך/פוליטיקה?. מצד שני, לא ברור איפה באמת עובר הגבול ומי מחוייב למה.
למגיב שמעלי שלא מבין באינטרנט:
היוזמה הזו של נתניהו ברוכה בעיניי. אני ממש לא מבין מדוע זה בסדר שבארה”ב בלוגרים יוזמנו לכסות את הוועידות של המפלגות השונות אבל אצלנו אם פוליטיקאי יעז חס וחלילה להזמין בלוגרים למסיבת עיתונאים הוא אויב העם.
לאביעד (שמבין באינטרנט אבל לא קורא עד הסוף)
נתניהו הוא אוייב העם מהרבה מאוד סיבות ובלי שום קשר למסיבת העיתונאים/בלוגרים שהוא מארגן.
העובדה שהוא הזמין בלוגרים לאירוע שלו היא לא בהכרח חיובית או שלילית. עצם העובדה שהגבולות בין מי שמפרסם ומדווח (לצורך העניין, אנשים שכותבים בעיתון) למי שקורא ומפרסם (טוקבקיסטים ומשתמשי פייסבוק למשל) הוא עובדה מעניינת שכדי לחשוב יותר לעומק על המשמעות שלה, למשל מה זה בדיוק “בלוגרים” (כל אחד שיש לו בלוג, כל אחד שיש לו אתר אינטרנט, ואם כבר בלוגרים אז למה לא חוקרים שמתעניינים בחינוך, או מורים..), מה זה אומר לגבי האתיקה שלהם והמחוייבות לגילוי נאות, למי אם בכלל הם מחוייבים? זה נכון גם לגבי פוליטיקאים וגם לגבי פרסום של כל מוצר אחר.
אני מקווה שכולנו כאן מסכימים שנתניהו הוא אוייב העם, בלי קשר לבלוגים או לא בלוגים.
כולם אויבי העם חנן, לא אולמרט, לא ברק, לא לבני ולא מופז – אין מישהו יותר טוב – כולם גרועים.
לחנן, אם הוא האויב מדוע העם בוחר בו ?
מתי תתחיל להביל שהדעה שלך היא לא הדעה של העם. הספיק לנו יצחק בן אהרון אחד.
בגדול, אמנם אני לא תומכת בדעותיו הפוליטיות וכמוכן בדרכי הפעילות שלו אבל…
הרעיון מבורך, והגיע הזמן שפלטפורמות שכאלה שלרוב לא נגישות לציבור כה רחב ובעל דעות ורצון למעורבות יצליחו להשחיל עצמם.
המשפט בו מבקשים לא לידע אנשים מעורר שאלות רבות שהתשובה להן ברורה למי שמבין.
אם נעזוב רגע את נתניהו עצמו בצד, עצם הרעיון של הבלוג בכלל ושל המפגשים האלה בפרט הוא הברקה לא קטנה (שאני בטוחה שהוא עצמו לא אחראי לה).
השאלה היותר מעניינת היא אם (כאשר?) הוא יהיה רה”מ, האם הבלוגים, הסנוזים והמפגשים עם בלוגרים הם מסוג הדברים שימשיכו לקרות או, האופציה היותר הגיונית, שזה מסוג הדברים שהפוליטיקאי הממוצע משקיע בהם רק לפני בחירות.
בכל אופן אני לא אוהבת את החדירה של הפוליטיקה לבלוגספירה – גם הבחירות בת”א חודרות קצת יותר מדי לשיחת היום ולא בבלוגים שעוסקים בנושא אלא בעיקר ב’סתם’ בלוגים של תל-אביביים.
כל עוד זה מנוהל ע”י יועצי תקשורת זה גם מרגיש ככה והכל מרגיש מלאכותי, אבל במקרה של דב חנין שהרבה יותר מעורב בעצמו זו כבר חדירה של ממש.
מה זה “סתם בלוגים של תל אביביים”?
אם בלוג מתעסק בענייני תל אביב, אז הגיוני שיעסוק בעניני הבחירות בתל אביב.
אם הבלוג הוא של תל אביבי שמתעניין בבחירות, אז הגיוני שהוא יכתוב על זה.
דב חנין הוא דוגמה לנושא שמסעיר הרבה בלוגרים ולכן הם כותבים על זה. אני בטוח שאפשר למצוא נושאים אחרים שהסעירו בעבר, ויהיו נושאים שיסעירו בעתיד.
לי נראה שכל התעניינות ודיון בנושאים כמו חינוך ופוליטיקה (והרבה נושאים אחרים) הם ברוכים.
אני עם נויף בעניין הזה – יש מעט מאוד “בלוגים תל אביביים” במוצהר. אבל יש הרבה מאוד בלוגרים תל אביביים, שהבחירות האלה משפיעות על חייהם, ונכנסות גם לבלוג.
כשם שאכתוב על שנאתי לחצילים, כך אני, שיש לי בלוג בלתי פוליטי בעליל, עשויה לכתוב גם על הבעיות שיש לי עם חולדאי כראש עיר, כי במישור המקומי לא מדובר רק בפוליטיקה, אלא בדברים שמשפיעים ישירות על החיים שלנו.
ואגב, אם את “לא אוהבת את החדירה של הפוליטיקה לבלוגוספירה”, כדברייך – ייתכן שאת עדיין לא ממש מבינה איך בלוגים עובדים ואיך בלוגרים משתמשים בבלוגים שלהם לקידום אג’נדה הקרובה לליבם (ככה זה במגרש של הגדולים, אני יודעת שזה קצת שונה מהחיק החם והאנונימי של תפוז)
ואני תוהה האם הבקשה שלא להפיץ את דבר ההזמנה מעידה על טפשות או על חוכמה. כי איך שראתי את המייל הזה היה ברור לי שתוך שניות זה ידלוף, אז אם הבקשה נועדה לאפשר ל”ידיעות”, נגיד, לכתוב על זה קודם, אז היא ממש טפשית, אבל אם היא נועדה כדי לגרום לאנשים דווקא להפיץ את זה, אז זה דווקא די חכם.
אני השתעשעתי מזה ששולחים את הבלוגרים לחפש חניה בעצמם.
ולעצם הענין – אין שום דבר רע בלהזמין בלוגרים לועדות – יש שם עוגות וקפה בחינם, וטרם פגשתי בלוגר שסרב לקבל משהו בחינם.
(עדיין מגחכת מעצם הרעיון מכדי להגיב עליו ברצינות. בלוגרים. כיסוי עיתונאי בחינם, בלי צורך להבטיח לאף אחד שום דבר, ובלי לנשק תינוקת)
מעניין באיזה שלב של “התפתחות” המין האנושי בקשה שלא לפרסם משהו הפכה לחסרת משמעות
עופר, כשאין הצדקה לבקשה, אין סיבה לכבד אותה. זה לא צו איסור פרסום שנועד למנוע פגיעה בחקירה. אגב, בעיתונות הממוסדת מקובל להוציא הודעה לעיתונות ולבקש לא לפרסם אותה עד מועד מסוים והבקשה מכובדת. מי שפותח את שעריו גם לעיתונות הלא ממוסדת צריך לצפות שהכללים המקובלים לא יכובדו.
מיכלי ועופר, זה בכלל לא קשור לבלוגרים. גם בתקשורת הלא-בלוגרית מתפרסמים דברים שמישהו מבקש לא לפרסם. אם נתניהו היה מזמין פעילים של קדימה לכנס שלו כדי לשכנע אותם לערוק ומבקש שלא יפיצו את ההזמנה, ומישהו היה מדליף לי את זה, גם הייתי מפרסם.
אני חושב שנתניהו וברק אובאמה עובדים על אותו קו “צעיר” כביכול של תקשורת לא קונבנציונלית דוגמת SMS המודיעים על בחירת הסגן או ניהול בלוג/סנוז.
הבעיה היא שככל שזה נראה מגניב, בעיני זה משדר חוסר רצינות מצד אובאמה וסתם ניסיונות ללקק וליצור כותרות מצד נתניהו.
בשורה התחתונה לא הייתי בוחר בשניהם.
[…] תומר ליכטש קיבל את המארקר עם כותרות מתקלפות . נתניהו שוב מזמין בלוגרים למסיבת עיתונאים. […]
נויף – ה”סתם” היה במרכאות משום בבלוגים שעוסקים בעיקר באקטואליה או בפוליטיקה הייתי מצפה למצוא תכנים רבים כאלו, אבל לאחרונה בעקבות הבחירות בלוגרים רבים שבדרך-כלל מתמקדים בנושאים אחרים או בכתיבה אישית עוסקים בנושא. לא הייתה בזה כוונה לזלזל.
לא טענתי שזה רע, טענתי ש-אני- לא אוהבת את זה משום שהעניין שלי בפוליטיקה ובבחירות המקומיות בפרט הוא מועט עד לא קיים (אני גם לא תל-אביבית).
שרון – אכן, וזה לחלוטין שיקול שלך. זה נושא אקטואלי וחם וזכותו של כל אחד לכתוב על מה שהוא רוצה. אותי אישית כנראה יעניין יותר פוסט על שנאתך לחצילים.
חבל שאת בוחרת להתייחס לפלטפורמה בה בחרתי לפרסם את דברי ולאופן שבו בחרתי לעשות זאת כפרמטר להבנתי ב”מגרש של הגדולים”, כדבריך.
איזה מגרש? בלוגרים שכותבים בשמם המלא? הקליקה המצומצמת של בלוגרים ישראליים עצמאיים? או אולי בלוגים שכותביהם מתפרנסים מכתיבה?
ההתנשאות הזו לא ברורה לי.
אלקטריק-אי, אני אישית לא חשבתי שאת מנסה לזלזל, פשוט לא הסכמתי עם דעתך.
זה נראה לי פשוט – הבחירות מתקרבות, אז מדברים על זה יותר.
אגב, גם אצלי (בבלוג האישי) היה פוסט על חצילים, מקווה שקראת (-:
מיכל ועידו – המשמעות הפשוטה היא פגיעה בנסיון להפוך את הבלוגרים לכלי משפיע, כי אם הבלוגרים יראו את עצמו כלא רציניים (כאלה שרצים לספר לחבר’ה) – פשוט לא יזמינו אותם ולא יספרו להם כלום.
כל הבלוגרים שיגיעו לזה יהיו עיתונאים. אין בישראל בלוגוספירה אמיתית, יש רק עיתונאים שכותבים בלוגים.
א’ – אם ההתראה היתה קצת יותר רצינית הייתי מגיע לזה, ובפעם האחרונה שבדקתי – אני לא עיתונאי.
מצד שני, אולי מה שאת/ה בעצם אומר/ת זה שרק עיתונאים יכולים להיערך ככה מעכשיו לעכשיו, ולכן רק עיתונאים יהיו שם?
א’ דווקא בגלל זה טוב שהזמינו בלוגרים. אני מעדיף לקבל דעה מבלוגר שאני קורא קבוע ויודע לשפוט את דעתו, מאשר מבלוג מומצא של פרסומאי או מטוקבק ממומן. אני מעדיף שיזמינו בלוגרים במקום להמציא אותם.
עיתונאי יכול לכתוב עיתונות בעיתון, הבלוג הוא בהגדרה מקום אישי, מקום של דעה. עיתונאי שכותב בלוג הוא בלוגר כמו כל בלוגר אחר, גם נתניהו (אם היה כותב בעצמו) הוא בלוגר לגיטימי, זה המקום שלו אלו הדעות שלו.
אני לא מבין מה מוזר או לא בסדר מצד נתניהו לבקש את דעתם של אנשים או לנסות לשנות אותה. כמובן שיכעיס אותי אם זו כוונתו לגבי העתונאים. לדוגמא עיין ערך רהב של יובל דרור בעין השביעית.
וזה מביא אותי לנושא השני, פרסום בניגוד לבקשה.
מבחינה אתית אנושית לאו דווקא עיתונאית, מתי אנחנו רשאים לחשוף פרט שהתבקשנו להסתיר? אולי כאשר לא הסכמנו להסתרה? שאלה מעניינת.
לדעתי בניגוד לעיתונאי שמעוניין לשמור על מקורות ומחויב מאוד לשקיפות מול הציבור, בלוגר יותר חופשי בענין הזה.
וכמובן, ברור, שאני מסכים שנתניהו הוא אוייב העם, בלי קשר לבלוגים או לא בלוגים.