לא כזה מבריק
פוסט של גדי שמשון
עידו קינן, אימת ומושא משטמת כתבי הטכנולוגיה שלא מבינים אותה, כשול כשל גם הוא. באייטם שוצף וקוטל על הדפדפן החדש של גוגל “כרום” בכלכליסט, כתבו עידו קינן וליעד לבנה כהאי לישנה: “אחרי קצת יותר משבוע של עבודה עם כרום אפשר להכריז רשמית שכרום אפרורי כמו המתכת שעל שמה נקרא”.
ממש כמו ארבע רוסיות שהופכות לזונות בדה-מארקר, גם עידוק לא מוכן לוותר על דימוי מופרך כדי להדגיש נקודה. רק שכרום, מה לעשות, היא מתכת שידועה בין היתר בכך שהיא מבריקה. המתכת משמשת בכל מני מכלולים מבריקים בכלי רכב ומוצרי צריכה (חפשו chrome בגוגל תמונות). השם העברי שלה הוא “ניקל”, ולמי שהשם מצלצל מוכר נציין שבמכוניות של פעם, ה”ניקלים” היו פסי הכרום שהיו צמודים לצדי הרכב כדי לייפות אותו. בנוצץ, לא באפרורי. למעשה, עידוק עצמו נוהג להטריד זקנות וילדים קטנים בכבישי הארץ המסוכנים כשהוא רכוב על אופנוע קאסטום מצופה כרום מנצנץ. ראו תמונה.
קטנה: בטקס רב רושם הוסר הרסס של נענע מחשבים מהקורא שלי. רבאק, כדי לקרוא את דה מארקר אפשר לגלוש לוואלה. בשביל מה להשאיר את המדור הזה בכלל?
בשביל מה בכלל להשאיר את ערוצי הטכנולוגיה אם בכל מקרה לכל כתב יש לפחות שני בלוגים.
בקשר לנענע – האמת שעדיין יש שם מדי פעם כתבות מקוריות מעניינות, כמו למשל המדור על הזיופים בפוטושופ. למישהו בא להרים את הכפפה וליצור RSS מסונן בעזרת yahoo pipes או שירות דומה?
אם השם העממי של כרום זה “ניקל”, מה השם העממי של ניקל?
אהם.
כרום הוא יסוד כימי שסמלו הכימי Cr ומספרו האטומי הוא 24:
http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9B%D7%A8%D7%95%D7%9D
ניקל הוא יסוד כימי שסמלו הכימי Ni ומספרו האטומי 28:
http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A0%D7%99%D7%A7%D7%9C
הפוסל וגו’
איזה אומו, כרום זה לא ניקל.
תפרוש בשיא? :-)
KBR, רעיון מעולה. ולמי שרוצה בכל זאת מהכל, צריך פיד “נענע מינוס שת”פים” (דה מרקר, העין השביעית וכו’).
כן אורי, כן. ראיתי שטעיתי שניה אחרי ששחררתי את הטקסט, ובמקום לתקן העלינו טוקבק.
אני תולה את הטעות בעובדה שבסבנטיז בהם גדלתי, הכינוי לכל חלקי הכרום בכלי רכב היה “הניקלים”. לא שזה תירוץ, אבל בטח נמצא דרך לחבר את זה לדב חנין ולהפנות את השיחה לכיוון אחר.
(עידוק, אתה יכול לשים פס מחיקה על “השם העברי שלה הוא ניקל”? כלומר, אני יודע שאתה יכול. אבל אנא).
ולגבי הצעת הפיד – אני בעד.
בהן, בהן. איך שהשריר הזה נחלש כשלא משתמשים בו.
גדי שמשון, פשוט תודה שאתה טוקבקיסט בשכר של אדם שוב, ונגמור את זה יפה (אקדח, כדור, חדר ריק).
התכוונתי “גדי שמשון”.
נראה לי שלא הבנתי משהו,
מבריק זה ההפך מאפור (אפרורי= בגוון אפור לא?)?
אני דווקא חושב שעידו צודק. יש לי ניסיון בעבודה עם כרום ואני יכול להעיד שבמצב גולמי הוא חומר אפור ולא מבריק בכלל. הברק הידוע שלו מתעשיית הרכב מתקבל רק אם דואגים שפני השטח יהיו חלקים ביותר, אבל זה נכון לכל מתכת ולא רק לכרום. משתמשים דווקא בכרום ולא במתכות אחרות בזכות הקושי הרב שלו, ולא דווקא בגלל ברק יוצא דופן. מאחר שהדפדפן כרום עדיין לא מלוטש, האנלוגיה של עידו לכרום אפור טובה.
ולגבי הניקל – בדרך כלל ברכבים משתמשים בברזל שעליו שכבה דקה של ניקל, ועליה שכבה נוספת של כרום. בשנים הראשונות של תעשיית הרכב השתמשו רק בניקל, וכנראה בגלל זה גדי זוכר את השם “ניקלים” עבור החלקים האלה. הבעיה בהסבר הזה שציפוי הכרום התחיל כבר בשנות ה-20, לכן העובדה שהוא זוכר את זה דומה לסיפור של ביבי שזוכר את השוטרים הבריטיים מפטרלים ברחביה למרות שהוא נולד באוקטובר 1949.
זה יפה, להאשים אותי בביביזם. זה היה יכול להיות מושלם אלמלא הכינוי “ניקלים” משמש גם כיום. גגל את המילה, מצא כמה תוצאות מתחום הרכב יש.
לגבי הכרום, אני נאלץ להסתמך על נסיונך – ויקי פדיה טוענת שהוא מבריק גם במצבו המקורי, ולמעשה נראה כמו מראה כשהוא מלוטש (שוב, חפש כרום בגוגל תמונות), הרבה מעבר למתכות אחרות.
אה, עכשיו הבנתי את משחק המילים בכותרת.
גדי, סליחה אם נגעתי בנקודה רגישה… אני מודע לכך שמשתמשים בטעות בביטוי ניקלים עד היום, אבל מה לעשות שזה מצחיק אותי כל פעם מחדש. כנראה שהצחוק הזה מעורר אצלי את הזיכרון בסיפור של ביבי על השוטרים הבריטים, גם אם הקשר של זה לנושא השיחה קלוש.
האורי ב למעלה זה לא אני. אוף. לא רוצה להתחיל להגיב בשמי המלא.
[…] כזה מבריק’ מריץ גדי שמשון דאחקה קטנה על חשבון קולגה (?) צעיר. כך הוא כותב: בכלכליסט כתבו עידו […]