איך אומרים “וואלה!” בערבית?

פוסט אורח של ניבה שושי

מעניין מה היה קורה אילו בכניסה לאתרי אינטרנט היו מוצבים שלטי “ליהודים בלבד”. לצערי, כללי הפוליטיקלי קורקט וחוקי מדינת ישראל לא מאפשרים לעשות את זה. עדיין. כלומר לא מאפשרים לעשות את זה באופן ישיר ומופגן ובלי להתנצל על גזענות, אבל כן מאפשרים להתעלם מקבוצות חברתיות שלמות. למעשה, כשמסתכלים בחלק גדול מאתרי האינטרנט העבריים, נראה שלמרות ההתקדמות הטכנולוגית והזמן שעבר, חלק גדול מהתכנים ממשיכים לשנן את המנטרות של שיעורי מולדת בשנות השמונים בבית ספר יסודי בבנימינה: בארץ ישראל יש רק יהודים, חול וכולרה. גם באינטרנט.

קחו למשל את אתר האינטרנט מוטק’ה. האתר מיועד להיות בית וקהילה לקשישים בישראל, בין השאר באמצעות היוזמה, היפה כשלעצמה, של איסוף זיכרונותיהם. במסגרת “מפקד 48′” מזמינים פרנסי האתר את הקשישים, או כפי שהם מגדירים זאת “מי שהיה כאן ב-48′”, לספר את זיכרונותיו.

לכאורה “מי שהיה כאן” הוא ביטוי מכיל שמתייחס למרחב הגאוגראפי המכונה “ישראל”. הייתם כאן? אתם מוזמנים לחלוק זכרונות ולהפוך לחלק מן הזיכרון הקולקטיבי. בחינה של תקנון האתר, לעומת זאת, מעניקה פרשנות מדוייקת יותר למילים המעורפלות:

מטרת המפקד: פניה לאוכלוסיה המבוגרת בישראל, לצורך קבלה ואיסוף פרטים, מידע וסיפורים אישיים מאת אנשים שהזדהו והיו שותפים ליסוד והקמת מדינת ישראל כמדינת העם היהודי, ונכחו בה ביום הכרזת המדינה, וזאת לרגל מלאות ששים שנה לקיומה.

במילים אחרות, האתר מזמין זיכרונות מאת קשישים יהודיים.

אפשר היה לעבור הלאה ולקבל את הטענה שלכל קהילה יש זכות מלאה להחליט מי הם החברים שהיא מעוניינת לקבל אלמלא העובדה שהאתר מיועד להיות

חלק מפרויקט קהילתי רחב-יריעה שמטרתו הנחלת האינטרנט לקשישים, גימלאים, מרותקי בית ונכים בחוגי חינם ובמחירים מיוחדים לאוכלוסייה זו.
הפורטל מהווה כלי קשר ראשון מסוגו בארץ לקהילת המבוגרים, באפשרו להם ליצור קשרי קהילה, למצוא עבודה, חברים או בני-זוג, לקבל תמיכה מקוונת מאנשי מקצוע בכל נושא שהוא, לשוחח עם מומחים בפורומים, להעלות אלבומי תמונות אישיים, יומנים אישיים (בלוגים), ועוד.

כל זה, כאמור, ליהודים בלבד. או לערבים שהם במקרה גם ציונים נלהבים.

המשך מטריד לא פחות להתעלמות מאוכלוסיית הקשישים הערביים נמצא גם במסמך שפרסמה מחלקת המחקר והמידע של הכנסת. במחקר, שמתיימר להיות “סקר בנושא האינטרנט ושימושי המחשב בקרב הגיל השלישי בישראל”, ומגדיר קשיש כ”מי שמלאו לו 65 ומעלה”, בחרו החוקרים להתעלם לחלוטין מקיומם של ערבים (וערביות) בני 65 ומעלה שיש או אין להם מחשב וחיבור לאינטרנט. טבלת האוכלוסיה המצורפת למחקר אומנם מציינת סעיף “ערבים” אך לא טורחת לציין שום נתון אחר שקשור אליהם למעט הסימן הלא ברור “—“.

אבל אולי המקום המפתיע ביותר למצוא בו הדרה של האוכלוסיה הערבית מן האינטרנט הוא השוק הקפיטליסטי, או במילים כלליות פחות, שוק הפרסום. סקר TIM של חברת TNS/טלסקר, שבודק חשיפה למותגי אינטרנט, מתייחס גם הוא אך ורק לקהילת הצרכנים היהודיים. לכסף אולי אין ריח אבל בהחלט יש לו צבע, ועדה, ודת.

שלוש הדוגמאות הן המחשה מצויינת להדרת האוכלוסיה הערבית לא רק מן הזירה הציבורית הפיזית אלא גם זו המקוונת. זהות קולקטיבית היא מכונה מסובכת שמורכבת מהרבה מאוד פרקטיקות ותכנים מודעים ולא מודעים שאנחנו סופגים לתוכנו ממקורות שונים שהאינטרנט הוא רק אחד מהם, ואולי הוא לא החשוב ביותר. יחד עם זאת, בהשוואה למדיומים תקשורתיים אחרים, האינטרנט הוא בעל פוטנציאל ההכלה הגדול ביותר. במקום ההדרה וההסתגרות, ניתן היה להשתמש במדיום האינטרנטי ובאפשרויות השיתוף הגלומות בו כדי להרחיב את גבולות הקהילה ולשתף בה קבוצות חברתיות חדשות. עד שזה יקרה, אנחנו נשארים עם החול והכולרה של שיעורי המולדת בבנימינה.

ניבה שושי היא תלמידת מחקר במחלקה לסוציולוגיה באוניברסיטת וירג’יניה

תגובות

8 תגובות לפוסט “איך אומרים “וואלה!” בערבית?”

  1. טליא on 25 בספטמבר, 2008 06:09

    האינטרנט בכל העולם בשפה הרשמית הראשונה של המדינה. בצרפת הוא בצרפתית למרות ש15% מאזרחיה הם ערבים מוסלמים, הם למדו צרפתית, באנגליה הוא באנגלית גם שם יש הודים ופקיסטנים שלמדו לדבר בשפת המדינה בה הם חיים. מי מפריע להם לפתוח אתרים משלהם. גם לאוכלוסיה המבוגרת שלהם, האינטרנט פתוח לכולם. את מנסה בכוח להאשים את הישראלים בחידלון ובחוסר מעשה של הערבים הישראלים.
    מוטקה פונה לאזרחים יהודים שיש להם הווי משלהם ולא דומה להווי של הערבים. הערבים יעשו להם מוטקה שלהם. ההווי שלהם אינו ההווי שלנו. תרבותם אינה תרבותנו והם אינם מוכנים לקבל את תרבותנו. קשיש ערבי יואיל ללמוד עברית אם רוצה הוא להשתתף בשיח הציבורי הישראלי. אם הייתי בירדן הייתי לומדת ערבית. אגב, כמה שיותר נשלב את הערבית נגדיל את ההפרדה בינם לביננו כי השפה היא משהו מאחד. קחי דוגמא נהדרת מהתנ’כ מגדל בבל.מה קרה שם שאנשים לא הבינו אחד את שפתו של השני.
    מספיק לחפש כותרות ופרסום בדברי בלע נגד הישראלים היהודים, הערבים מבדלים עצמם ומקצינים את התבדלותם. אם הערבים רוצים להשתלב במדינה שילמדו את שפתה הראשית.
    כתבה מטומטמת וחד צדדית. הערבים הם המדירים עצמם מהישראליות.

  2. ראובן on 25 בספטמבר, 2008 06:49

    אולי על הנייר ממרחק אלפי קילומטרים זה נשמע טוב. תכל’ס, הציבור הערבי והציבור היהודי כל כך שונים, שהפרוייקטים האלו פשוט לא מכילים אותם ביחד. וסתם כך, ציונות זו לא מילה גסה, ואם אתר רוצה להיות קצת ציוני, הוא ירצה לשמוע אנשים שבנו את המדינה, לא אנשים שייללו על ה”נכבה”.
    אגב, בצורה אישית, אין לי דבר או חצי דבר נגד ערבים.

  3. ז'יז'ק on 25 בספטמבר, 2008 07:08

    פוסט מודרניזם בשנקל. צריך להמציא חוק דמוי גודווין שיחול על כל טקסט שמכיל את המילה “הדרה”.

  4. ערןב on 25 בספטמבר, 2008 07:42

    אני מאוד מסכים לגבי “מוטק’ה” ו”מפקד 48′” (היו גם פרסומות ברדיו לגביו). היתה כאן הזדמנות שפוספסה לומר “אולי היינו משני צידי המתרס ב-48′, אבל עכשיו אנחנו ביחד”.

  5. הדוד on 25 בספטמבר, 2008 09:13

    > טליא: “האינטרנט בכל העולם בשפה הרשמית הראשונה של המדינה”
    כלומר הבעיה היא בעיית שפה? אז ככה:
    1) רוב הערבים בישראל יודעים עברית (כמו שרוב היהודים ידעו פעם רומית)
    2) אם מישהו יכתוב באתר הזה את זכרונותיו ביידיש או רוסית, או אפילו ערבית (יהודי יוצא מדינה בה הזכרונות הם בערבית), רק ימחאו לו כפיים על שימור התרבות וכאלה
    3) “אנשים שהזדהו והיו שותפים ליסוד והקמת מדינת ישראל כמדינת העם היהודי” זה לא שפה, זה בוליטיקה (מה אם היה כתוב שם “אלג’יר” ו”העם הצרפתי”? אם ההבדל בין “דעה פוליטית” ל”אמת” הוא מי ניצח, צריך לזכור שבניגוד לאלג’יר, בארץ-שלושת-הקודשים הסיפור עוד לא נגמר)

  6. הדוד on 25 בספטמבר, 2008 11:23

    יש לי יש לי (איך אומרים וואלה בערבית):
    http://wua.la
    :P

  7. ניבה on 25 בספטמבר, 2008 13:24

    טליא, בנוסף למה שכבר נאמר כאן בחלק מן התגובות,
    מוטק’ה הוא לא אתר פרטי אלא חלק מפעילות של קופות החולים בשיתוף בנק הפועלים ובנק לאומי שלדעתי יש להם גם לקוחות ערביים רבים. גם מחקר שנערך בכנסת ומציע פרוייקט לרווחת הקשישים בישראל, ראוי, לדעתי, שיתייחס גם לקשישים ערבים שהם אזרחי המדינה בדיוק כמו סבא וסבתא שלך ושלי. לגבי סקר הצרכנות, זו אולי זכותם אבל בעיני זה בזבוז כסף והתעלמות מקבוצה צרכנית שלמה. עניין השפה, אגב לא הוזכר במאמר כי אפילו האינטרנט בעברית מתעלם מן האוכלוסיה הערבית.
    ראובן, קופות החולים יכלו ליצור קהילה על בסיס אחר ולהשאיר את התוכן הציוני לאתר יוצאי הפלמ”ח ובכל זאת הם בחרו בהקמת מדינת ישראל כבסיס “משותף” לכל הקשישים. שים לב גם שהתכנים שאתה מדבר עליהם שמתאימים לדעתך “רק לתרבות היהודית” נמצאים אולי באתר מוטק’ה אבל מה לגבי ההתעלמות מקשישים ערבים במחקר של הכנסת ובסקר צרכנות?
    ז’יז’ק , הפירוש המילולי של “הדרה” הוא הרחקה והוצאה מהכלל, לדעתי זה בדיוק מה שקורה כאן. פוסטמודרניזם זה כשיש יותר מאמת אחת, לא נראה לי שזה המקרה.

  8. נתאי on 25 בספטמבר, 2008 16:14

    טליא, פעם אחרונה שבדקתי השפות הרשמיות של ישראל היו עברית, אנגלית וערבית.
    http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A9%D7%A4%D7%94_%D7%A8%D7%A9%D7%9E%D7%99%D7%AA

פרסום תגובה

עליך להתחבר כדי להגיב.