עבר זמננו
מסתבר שהיתה לנו שנה לא משהו.
רק לפני תריסר חודשים, אנחנו היינו העולם. מגזין טיים הציב מולנו מסך מחשב בו השתקפנו אנו, אנשי אומת האינטרנט, ואמר שאנחנו אנשי השנה, בזכות מהפכת התוכן והשיתוף שיצרנו באמצעות הרשת, ועל גביה. אנחנו לא גיבורים, אמרנו בנאום התודה, בסך הכל רצינו לחזור לדף הבית בשלום.
הכבוד לא שינה אותנו, לבנו לא גבה, השתן לא עלה לנו לראש, לא נחנו על זרי הדפנה. ב-2007 המשכנו לעשות את העבודה השחורה, להיות השמן שבגלגלי מהפכת הווב 2.0: טווינו קשרים חברתיים בפייסבוק, צילמנו בפליקר, כתבנו בבלוג, ערכנו בוויקיפדיה, חלקנו לינקים ב-StumbleUpon, יצרנו תוספים לפיירפוקס, דירגנו חדשות ב-Digg.
אבל טיים מגזין הפנה אלינו את גבו, ושנה אחרי “אנשי השנה: אתם”, הוא מכריז: “אנשי השנה: הם“. “מי האנשים שעשו את הרעש הגדול בווב 2.0 השנה? היו אלה הם”, הוא אומר ומפרט: “המקצוענים, אנשי המדיה הישנה, אנשי הכספים – כל ההם, שמודעים לכך שיש רווח בגן העדן הסוציאליסטי של פרי הנאתכם”.
כמו במהפכה קומוניסטית הפוכה, בעלי הכוח השתלטו על אמצעי הייצור של העם: הילרי קלינטון יצרה סרטון בחירות פארודי ויראלי, רדיוהד העלו אלבום להורדה בחינם, השחקן וויל פרל פתח אתר וידאו קומי, יוצרי הטלוויזיה הרסקוביץ וזוויק השיקו סדרת רשת.
המהפכה שלנו נתחמה מראש. חשבנו שאנחנו מערערים את ההיררכיות המסורתיות ומפלסים שבילים לעולם החדש. לו הבטנו היטב בהשתקפות במסך של טיים מגזין, היינו רואים מאחורינו את הבולדוזרים של התאגידים, מתודלקים בתוכן ובמידע עלינו שסיפקנו חינם, נוהמים חרישית ומחכים לפקודה “נוע!” עכשיו הם מרצפים את גן העדן ובונים עליו פורטל.
תגובות
מה זה פה?
רוצה להפיק פודקאסט?
המלצת סייברסייבר (מ)
פרנסה
אה, השורה האחרונה זה ריפרור לג’וני מיטשל. נחמד.