באמת לא שמענו מספיק על טוויטר בישראל

אז הנה כתבה של סנונית ליס בנושא בנענע10, שאני אחד המרואיינים בה.

תשובותיי המלאות, כולל מה שלא נכנס לכתבה:

אלו יתרונות אתה מוצא בשימוש בטוויטר על פני שימוש בפייסבוק או בלוגינג רגיל, הן כמשתמש אישי והן כמשתמש עסקי/ לצרכי שיווק רשתי?
“יתרונו של טוויטר על בלוג הוא באינטראקציה המיידית: בלוג קוראים פעם בכמה ימים, כשנזכרים שהוא קיים או מתחברים בחוסר חשק לקורא הרסס עמוס הפוסטים הבלתי-קרואים. טוויטר הוא אינפוזיה ישירה לוורידי המידע של ההומו-אינטרנטיוס, חדר צ’ט המוני של מכרים ומכרי-רשת. נזקקתי לא מזמן לסיוע באיתור פיסת מידע איזוטרית ופרסמתי זאת בטוויטר. התשובה הגיעה תוך דקות.

“בפייסבוק, התקשורת בנויה במודל מעמד הר סיני: משה מוריד מההר את שורת הסטטוס, והעם מתקבץ למטה ומגיב. טוויטר הוא פרקטלי: אני יכול לפרסם טוויט תגובה לטוויט שלך, ולכאורה מדובר בטוקבק, אבל אם נעשה זום-אין נראה שהתגובה שלי היא טוויט שעומד בפני עצמו, שאחרים יכולים להגיב אליו, וגם התגובות שלהם, אם נעשה שוב זום-אין, הן טוויטים שעומדים בפני עצמם. במקום נקודת כניסה אחת לדיון המשורשר הזה, כמו שיש באתרי חדשות למשל, בטוויטר יש נקודות כניסה רבות.

“יש גם היבט טכני: ארכיון עדכוני הטוויטר זמין לקריאה ולחיפוש, בעוד בפייסבוק קשה עד בלתי אפשרי למצוא משהו שמישהו עדכן לפני יותר מיום. אני מקווה שפייסבוק, שכבר העתיקו קונספטים מטוויטר, ימשיכו לעשות זאת”.

איך אתה חווה את יחסם של הישראלים לטוויטר?
“כרגע אני רואה בעיקר ישראלים שהטוויטר הוא עוד זרוע של הנוכחות האינטרנטית שלהם. הייתי רוצה לראות שם יותר קהלים חדשים, אנשים שזו הפעם הראשונה שהם מדברים באינטרנט, כי הפורמטים שהיו זמינים עד היום – פורומים, טוקבקים, בלוגים, קבוצות דיון, רשתות חברתיות – לא דיברו אליהם ולא התאימו להם”.

למה לדעתך טוויטר תפס עד כה בישראל פחות מאשר בארה”ב?
“טוויטר לא גילה לנו את אמריקה: בישראל יש תרבות טוקבקים מפותחת מאוד, שלא קיימת בארה”ב באותו היקף ובאותה עוצמה, כך שבמובן מסוים עשינו טוויטר עוד לפני שהיה טוויטר, וזה לא היה חסר לנו, המפגש הראשון שלנו עם טוויטר לא לווה בהתפעמות של גילוי חדש. בנוסף, 140 תווים זו הגבלה מרושעת על הישראלי המתבטא, שעל כל נושא נתון יש לו דעה אחת מפורטת, אם לא יותר, שהוא רוצה לחלוק עם העולם”.

האם לדעתך מגמה זו צפויה להשתנות ומדוע?
“אני סבור שכן, ומאותן סיבות: במבט-על, טוויטר הוא לא מקום שמגביל את חופש הביטוי שלנו ל-140 תווים, אלא מקום שנותן לנו עוד 140 תווים של חופש ביטוי”.

תגובות

9 תגובות לפוסט “באמת לא שמענו מספיק על טוויטר בישראל”

  1. נמרוד on 20 במאי, 2009 21:15

    לא שהטויטר כל כך מעניין אותי, אבל אתה עונה כל כך יפה (התשובה האחרונה במיוחד) שאני תוהה לפעמים אם זה אותו בנאדם שמצלם סובארו שנשרה לה יוד וממהר לפרסם את זה…

  2. עידו קינן on 20 במאי, 2009 21:18

    @נמרוד, זה לא היו”ד, זה ה”ישתבך” במקום “ישתבח”. ותודה :)

  3. אסי on 21 במאי, 2009 10:12

    דרך אגב לא הוזכרה כן העובדה שנענע10 עומדת מאחורי האתר talker שהוא מיזם די מחוכם לדעתי של אתר תואם-טוויטר עם ממשק בעברית, ולכן יש להם עניין בליבוי ההייפ המקומי ומינופו לטובתם. חלק מהעצות שמופיעות בכתבה הזו כבר מיושמות, כמו אקאונט של אבי-הסלבים גיא פינס ופליים-וור “שערורייתי” עם אורי גלר.

  4. דורה on 21 במאי, 2009 10:13

    אני מרגישה מאמר מתבשל… או שאולי אכלתי משהו לא טוב.

  5. ארז on 21 במאי, 2009 22:11

    מוזר שמראיינים אותך על טוויטר.
    כלומר, מובן שהידע של רוב העיתונאים על הרשת מסתכם בהיכרות שלהם עם עיתונאי רשת אחרים – אבל לא היה כדאי לראיין מישהו שתכלס משתמש בשירות הזה? (למשל, באספקטים החברתיים שלו: דיון, שיחה וכל זה)

  6. עידו קינן on 22 במאי, 2009 18:35

    ארז, אני מסכים איתך לגבי זה שעיתונאים אוהבים לראיין עיתונאים. אבל לפעמים מצליח להם: אני משתמש בטוויטר, גם אישית (@idokius) וגם מקצועית (@the7i. @fcblogs).

  7. ארז on 22 במאי, 2009 19:49

    לעדכן סטטוסים זה לא נקרא להשתמש בטוויטר. להבנתי המועטה, אספקטים המרכזיים של השירות הזה הם חברתיים, דיון ושיחה. אגב, אני גם ממש לא משתמש בטוויטר במובן הזה.

  8. עידו קינן on 22 במאי, 2009 20:04

    על מה אתה מדבר? יש שם גם דיון וגם שיחה.

  9. ברז on 6 בינואר, 2011 00:38

    @ארז: אם אתה לא משתמש בטוויטר, למה באת לבלבל במוח? אפשר לקרוא גם בלי להגיב.

פרסום תגובה

עליך להתחבר כדי להגיב.